(עדכון) ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט להפחית את המס על הבנזין ב-10 אגורות. הבלו על הבנזין הופחת ב-9 אגורות, ואילו המע"מ המשתמע ירד באגורה. בחודשיים הקרובים משרד האוצר יגבש הצעות במטרה למצוא מקורות מימון לטיפול בנושא מחיר הדלק. עלות הפחתת המס למדינה תהיה כ-350 מיליון שקל בשנה ועדיין לא ברור מאיפה יילקח התקציב לכך.
ההודעה על הפחתת הבלו פורסמה במהדורות החדשות המרכזיות בטלוויזיה, עוד לפני שניתן למשרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים להגיב. משמעות ההחלטה היא שליטר בנזין 95 אוקטן יעלה 7.74 שקלים (בתדלוק עצמי), עלייה של כ-3.8% מהמחיר בחודש פברואר, במקום עלייה של כ-5.1% שתוכננה. משרד האנרגיה והמים פירסם את צו המחירים החדש שעה לפני חצות, אך העדכון בתחנות הדלק צפוי להסתיים בשעות הבוקר.
נתניהו אמר כי "המדינה אינה שולטת על מחיר הנפט בעולם, אבל אנו לא חייבים לגבות תוספת מס על כל העלאת מחיר".
זו הפעם השלישית בשנה האחרונה שראש הממשלה מורה על הפחתת מסים על הבנזין (הפעמיים הקודמות היו במארס 2011 וינואר השנה), כדי להגן מפני עליית מחירי הנפט בעולם.
למרות המחאה הציבורית ועל רקע הפלתן של שתי הצעות חוק בכנסת, יזנקו הלילה מחירי הדלק. מחיר ליטר בנזין 95 אוקטן יטפס ב-5.09% ויעמוד על 7.84 שקלים לליטר בשירות עצמי. מדובר בעלייה של 38 אגורות ממחיר הדלק בחודש הקודם. עמלת תדלוק בידי עובד תחנת התדלוק תישאר 21 אגורות לליטר.
ח"כ שלי יחימוביץ': קיצוץ רוחבי בגלל הוזלת הדלק יהיה שגיאה קשה
יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) קרא בתגובה לצעדים הכלכליים להקפיא את הפחתת מס החברות לפני ביצוע הקיצוץ הרוחבי ב-2% במשרדי הממשלה. לדבריו, "יש למצות את כל האפשרויות האחרות בעיקר הקפאת הפחתת מס החברות על פני ביצוע קיצוץ רוחבי בתקציב".
גפני הוסיף כי "בחודשים האחרונים דרשה ועדת הכספים לשנות את המדיניות המסוי בהפחתת המס העקיף היותר בעיקר פערי מעמדות בישראל. אני מברך על סדרת ההחלטות שישפיעו על הפחתת המס העקיף. חבל שהדבר לא נעשה מוקדם יותר כאשר קראנו לכך שוב ושוב".
לפני מסיבת העיתונאים כינס נתניהו בלשכתו קבוצת ח"כים שבפניהם הוצגו הצעדים החדשים ובהם: יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה), יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) מרכז הקואליציה בועדה ח"כ ציון פיניאן (ליכוד), וח"כ אופיר אקוניס (ליכוד).
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) אמר כי חבילת ההקלות לאזרחים שהוצגה אמש יאחדו את חברי סיעת הליכוד לחזית אחת . ההקלות יעשו טוב לאזרחי ישראל למעט אלה שרוצים יותר בהורדת הממשלה מאשר בהורדת מחיר הדלק והמים"..
ח"כ אופיר אקוניס (ליכוד) אמר כי "הוכחנו שהליכוד קשוב לרחשי לב הציבור. הצעדים הללו יוזילו מחירים, יקלו את העול על השכבות החלשות וישמרו על אחריות בניהול הכלכלה. סכסוך העבודה שעליו הכריזה ההסתדרות מיותר".
ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) טענה כי : "קיצוץ רוחבי בגלל הוזלת הדלק יהיה שגיאה קשה והפגיעה בציבור תהא קשה עד יותר".
יחימוביץ' הוסיפה כי "התוצאה תהיה פגיעה בחינוך, ברווחה, בבריאות, במשטרה ובשלטון המקומי, אשר ממילא פועלים בתנאי חנק. יש רק דרך אחת כלכלית וצודקת: הקפאה של הרפורמה במס, אשר ממילא מיטיבה רק עם מי שיש להם, מגדילה פערים, ופוגעת בהכנסות המדינה. בגלל הפגיעה בהכנסות מוטלים מיסים עקיפים לא צודקים כמו המס על הדלק, השוחקים את העניים ואת מעמד הביניים. גם בנק ישראל, גם הOECD וגם בכירי האוצר מבקשים לעצור את הרפורמה במס, ומוטב לנתניהו שסוף סוף יקשיב להם".
ח"כ חיים אורון (מרצ) אמר כי "העלאת שכר המינימום וביטול חלק מההתייקרויות הם צעדים ראויים אך מדובר בצעדים מינוריים מדי. בעיית יוקר המחייה ודחיקת מעמד הביניים דורשת שינוי מערכתי ותפיסתי שבמרכזו העלאת מסים עקיפות ומאידך הורדת מסי חברות ומסים ישירים. שום מהלך היסורי ושום מצגות, הצגות וזיגזוגים ופליק-פלקים לא יכסו על הכישלון התפיסתי לפיו נתניהו מעדיף להיטיב עם מתי מעט ולהרע עם כל השאר".
ח"כ מירי רגב (ליכוד) בירכה על מעורבותו החשובה של רה"מ בסוגיות חברתיות רגישות. אין ספק שהעלאת שכר המינימום היא חשובה כמו הפחתת מחירי הנסיעה בתחבורה הציבורית אך אלה נותנים מענה חלקי לאוכלוסיה חלשה ואינם נותנים מענה אמיתי למעמד הביניים. רגב המליצה לנתניהו להקים צוות על מנת שימצא פתרונות אמיתיים לזוגות צעירים בתחום הדיור, מעמד הביניים והשכבות החלשות".
ח"כ יואל חסון (קדימה), יו"ר הוועדה לביקורת המדינה אמר כי "מדובר שוב בהתנהלות שורדת, מזגזגת ומתקפלת של נתניהו, שמקבל החלטות רק תחת לחץ ופאניקה כשהוא מבין שכסאו מתנדנד. אם הוא כל כך לחיץ בנושאים הכלכליים, מפחיד לחשוב כיצד הוא עומד בלחצים ביטחוניים. ביבי מתפאר בתקציב דו-שנתי, אבל כעבור חודשיים הוא כבר משנה אותו בצורה חפוזה ומהירה. אין מדובר במדיניות סדורה וביציבות כלכלית, אלא בהעדר מדיניות ובחוסר יציבות. ביבי מדבר על משק צומח, אבל אזרחי ישראל נובלים וקורסים תחת מדיניותו הדורסנית של רה"מ".
הצעת החוק נידחו
מליאת הכנסת דחתה בצהריים שתי הצעות חוק בעניין מחירי הדלק. ברוב של 29 מתנגדים מול 18 תומכים, הפילה הקואליציה את הצעת החוק של ח"כ מאיר שטרית (קדימה) לביטול המע"מ על הבלו. משמעות הצעת החוק היא הוזלה של חצי שקל לליטר.
"זה לא מס בלו, אלא מס בלוף", אמר שטרית מעל בימת הכנסת. "הממשלה אטומה ולא מוכנה לשמוע מה עובר על הציבור. עליית מחירי הדלק יגרמו לעליית מחירים כוללת במשק ומי שיפגעו ראשונים הם האוכלוסיות החלשות. האוצר לא מבין שאם משבר הדלק יחשוף את המדינה לאינפלציה, אזי זה יביא להפסד של מאות מיליוני שקלים למשק ולמשבר כלכלי. אם הממשלה מעוניינת לגבות מס מהאזרחים, שתעשה זאת בצורה שקופה ושתהיה מוכנה לספוג את הביקורת הציבורית. המסים העקיפים פוגעים בעיקר במעמדות הנמוכים ולכן תיקונים חברתיים צריכים להתחיל בהם"
קודם לכן, הופלה הצעת חוק שיזם ח"כ יואל חסון (קדימה), הקובעת כי יוגבל גובה המס שהממשלה יכולה לגבות על כל ליטר דלק. הצעת החוק קובעת כי אם הממשלה תרצה להעלות את שיעור המס על הדלק מעבר ל-30% היא תידרש לאישור של ועדת הכספים. שיעור המיסוי על הדלק עומד כיום על כ-53%.
בעד הצעת החוק הצביעו 25 ח"כים ונגדה 36. דקות אחדות לפני ההצבעה עזב ראש הממשלה בנימין נתניהו את המליאה. מההצבעה נעדרו שרים רבים מהליכוד (ישראל כץ, משה כחלון וגלעד ארדן), מישראל ביתנו (אביגדור ליברמן, סופה לנדבר) מש"ס (אלי ישי ואריאל אטיאס) וכן ח"כים מסיעות אלה, בהם ח"כ מירי רגב (ליכוד).
חסון אמר כי "הממשלה לא יכולה לשמש בדלק ככלי לגיוס הון ולתשלומים של הקואליציה. אל תתנו להונאה של הציבור ועל תקנו את כל השקלים שזה תלוי בהתפתחויות העולמיות. ממשלת נתניהו העלתה את המס על הבלו לרמה הכי גבוהה".
השר בני בגין שהשיב במקומו של שר האוצר יובל שטייניץ הנמצא בחו"ל, אמר כי "מדינת ישראל אינה היחידה שבה על מחיר הדלק מוטלים גם בלו וגם מע"מ. יש מדינות באירופה שבהם המחיר היסודי של הדלק בתוספת הבלו ומע"מ עולה על המחיר בישראל. אנו לא ממציאים שום דבר".
בגין התייחס לדברי חסון שכינה את הממשלה "הרעים המנותקים, חסרי טיפת האמת ואומץ ציבורי", ואמר לו: "היו לכם נציגים במשרד האוצר עד לפני שלוש שנים".
בגין הוסיף כי "שיעורי המס המוטלים על דלק מידתיים. כל הפחתה דרמטית תביא להקטנת השימוש בדלק ולהגדלת ההשפעות השליליות. גם כיום דורש החוק אישור הבלו על ידי ועדת הכספים אזי לא יהיה ביישום הצעת החוק להביא לשינוי במחיר הדלק אך יהיו לה השלכות שליליות. משמעות קבלת ההצעה היא כי חברות הדלק יוכלו להיערך מבעוד מועד לקראת העלאה צפויה בשיעור הבלו ברכישת מלאים גדולים של דלק ולחסוך תשלום תוספת מס ואילו צרכנים פרטיים לא יזכו להקלה.
קבלת ההצעה תביא לטענות אפלייה מצד סקטורים נוספים. לשינוי מנגנון אישור הצווים יהיו השלכות תקציביות רחבות היקף הן בשל עיכובים בהליכי האישור והן בשל תכנוני מס. בהתחשב בהשלכות הרוחב ניתן להעריך את הפסד ההכנסות הצפוי במאות מיליוני שקלים בשנה".
האוצר שיכנע את נתניהו
עליית מחיר הדלק התאפשרה לאחר שבתום דיונים ממושכים שיכנע משרד האוצר את ראש הממשלה בנימין נתניהו כי אין להתערב בשיעור המיסוי המוטל על הדלק. ייקור הדלק נובע מזינוק של 10% במחיר הבנזין בחודש האחרון באירופה, שעליו נוספת התייקרות של 1.2% בשער הדולר למול השקל. שיעור המס במחיר החדש לצרכן יהיה כ-52%.
ל-TheMarker נודע כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה אתמול לשרי האוצר והאנרגיה לבחון התערבות בתמחור הבנזין. אתמול אחר הצהריים נפגשו נציגי משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה כדי לדון בהוראה. במהלך הדיון נדרשו עובדי המשרדים לחפש אחר מנגנון שיאפשר באופן מיידי הפחתה במס המוטל על הבנזין. זאת, בעוד אנשי משרד האוצר מתנגדים בנחרצות לכל הפחתה במס. משום כך, עוכב פרסום מחיר הדלק לצרכן לחודש הבא, שאמור היה להתפרסם אתמול אחר הצהריים.
נתניהו נקט מהלך דומה לפני חצי שנה. מחיר הדלק אמור היה לזנק באוגוסט שעבר בכ-31 אגורות. ואולם ברקע המחאה הציבורית שהגיעה אז לשיאה, החליט נתניהו לקזז 31 אגורות מהבלו (מס הדלק) כדי למנוע את הייקור הדרסטי. הבלו חזר לאחר מכן לשיעורו המקורי בשתי פעימות.
התנהלות נתניהו באה בעקבות הצהרות בכירי משרד האוצר בימים האחרונים, שלפיהן לא יפחית את המיסוי המוטל על הדלק - וכי אין מקום להתערבות ממשלתית בתמחור. "זה לא הזמן לוותר על מסים מדלק ולוותר על המשמעת התקציבית. ראינו מה קורה למדינות שוויתרו על משמעת תקציבית", צוטט אתמול מ"מ מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. "כחלק מיישום המלצות ועדת טרכטנברג, המדינה כבר ויתרה על הכנסות ממס הבלו על דלק, שהיו צפויות להגיע ב-2012 בשיעור של 2.5 מיליארד שקל. אם נרצה להמשיך לוותר על המסים - צריך להביא את הכסף הזה ממקום אחר. השמיכה קצרה, המדינה לא יכולה רק לוותר על הכנסות, בוודאי לא עכשיו".
לפי הערכות, עליית מחיר הבנזין בחודש הבא תסכם עלייה של ב-65 אגורות לליטר (9%) מתחילת השנה. לפיכך זקפה קופת המדינה לזכותה רווח עודף של כ-30 מיליון שקל. במונחים שנתיים מדובר ברווח עודף של כ-320 מיליון שקל.
מחיר הבנזין מורכב מבלו בסך 2.96 שקלים לליטר, וכן 16% מע"מ המהווים 1.07 שקלים - ומוטלים ככפל מס גם על הבלו. בסך הכל, שיעור המס במחיר הבנזין הסופי הוא כ-53%.
ההתייקרות במחירי הדלק נובעת בעיקר מעליית מחירי הנפט בעולם ומסגירת כמה בתי זיקוק באירופה. לאלה היתוסף ייקור הדולר מול השקל בשיעור של 1.4% מהחודש שעבר.
הקואליציה נגד הפחתת המיסוי על הדלק
יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), יפגש היום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, המופקד על בחינת פתרונות ויציג בפניו מספר חלופות להקלה במחירי הדלק.
שאמה הכהן אמר כי "ארה"ב, עם כל בעיות התקציב הקשות שלה ועם מחיר דלק נמוך בעשרות אחוזים מישראל, שוקלת הפעלת צעדי חירום כדי להוזיל את מחירי הדלקים. רק בישראל האוצר חוזר על טעויות ומפגין קשיחות קיצונית חסרת פשרות, שפשוט גורמת שבכל תדלוק בתחנות ממחר יתודלק גם מיכל הבנזין של מחאת הקיץ הקרוב. היום אפגש עם מנכל משרד ראש הממשלה . אני מאמין שעוד ניתן להצליח במאבק הזה".
יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ' קראה לראש הממשלה לעצור את עליית מחירי הדלק. "נתניהו יודע היטב כי חצי ממחיר הדלק אינו נובע מהמתרחש בעולם והוא פשוט מס עקיף ולא שוויוני ההופך את מעמד הביניים למשאבת מסים, שעה שבו בזמן מופחתים כל הזמן המסים הישירים על החברות. זוהי מדיניות מיסים מעוותת המגדילה את הפערים".
יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי ליבני (קדימה) אמרה הבוקר כי "עליית מחירי הדלק היא שערורייה כי אין סיבה לעלית המחירים הזו. אלו רק מסים שהממשלה מטילה על הציבור ובכך ממשיכה להכביד על כל שכבות האוכלוסייה. נתניהו נדרש להורדה מיידית של המיסוי על הדלק. הגיע הזמן שסדרי העדיפויות של הממשלה הזו ישתנו. הגיע הזמן שהיא תשים את טובת הציבור הכללי בראש מעייניה במקום להמשיך בראיה צרה של הסקטורים הפוליטיים שמרכיבים אותה - ואותם בלבד".
לא חריג לעומת אירופה
מחירי הדלק בישראל ובאירופה מושפעים בעיקר ממחירי הנפט בעולם. על עלויות הנפט, הפקת הדלק ושיווקו מוסיפה הממשלה בלו ומע"מ. מסי דלקים מהווים הכנסה משמעותית לממשלות, ומסתמן כי הבלו בישראל אינו חריג יחסית לאירופה. הבלו, 2.96 שקלים, גבוה מזה המוטל בקפריסין אך נמוך מהבלו בצרפת, בריטניה וגרמניה.
ניתן להבחין גם במדרג בלו עולה לפי חוזקן הכלכלי של המדינות השונות, וכתוצאה מכך גם במחיר הדלק הסופי לצרכן. המע"מ בישראל דווקא נמוך יחסית למדינות אחרות באירופה. הנתונים ההשוואתיים אינם מצביעים בהכרח על הנטל הציבורי כתוצאה מהטלת המסים. בהשוואה בין מדינות יש להביא בחשבון גם את תלות הציבור במכוניות פרטיות.





