הבעיות: המחיר לא נקבע על ידי כוחות השוק

בשבועות האחרונים, כשהמלצותיה של הוועדה לשוק הרכב בראשות פרופ' ירון זליכה התחילו להתברר, התרבו גם המתקפות עליהן. "המסקנות מופרכות ובלתי אפשריות ליישום", אמרו בנוסחים שונים גורמים שונים - שרבים מהם בעלי אינטרסים רבים בענף. הביקורת על המסקנות, גם אם היא מוצדקת בחלקה, כמעט השכיחה את החלק העיקרי של הדו"ח כולו, המחזיק יותר מ-150 עמודים: ניתוח מפורט של מצב שוק הרכב בישראל, העומד על הבעיות בו ומציע להן פתרונות.

סך ההוצאה המשפחתית על אחזקת כלי רכב עולה בהתמדה. בשנים 1999-2009 היא גדלה בקצב של 0.5% לשנה בממוצע והגיעה ל-1,458 שקל לחודש בממוצע. ההוצאה הגבוהה נובעת ממיסוי גבוה (המשתקף בפחת) על המכוניות ועל הדלק וכן ממחירים גבוהים של חלפים ושל טיפולים במוסכים. ואולם, הסיבה למחירים הגבוהים של המכוניות אינה רק המיסוי. הוועדה קובעת: "המחיר המוצע בשוק מותאם ולא נקבע על ידי כוחות שני צדי השוק, ובעצם מבטא מחיר לא תחרותי".

המחירים בשוק הרכב דומים מאוד כשמדובר במכוניות באותה קטגוריה, אך בין הקטגוריות יש פערים של עשרות אלפי שקלים. בטיוטת הדו"ח נכתב: "אם מביאים בחשבון את השוני שבין במחירים בין היצרנים השונים (פיתוחים טכנולוגיים בלעדיים, מדינות ייצור שונות ופערי מטבע) ניתן להסיק כי המחירים הדומים אינם נובעים מעלויות הייצור, השינוע והמיסוי של כלי הרכב". המחירים הדומים מביאים את הוועדה ל"חשש כבד להתאמת מחירים".

הוועדה תופשת את היבוא האישי כמפריך את "הטענה כי המחירים בישראל גבוהים רק בגלל המס". הראיה: "הורדת המחירים בשוק היוקרה בעקבות העלייה ביבוא האישי".

מתוך 17 קבוצות ליבוא רכב, נכתב בדו"ח, ארבע קבוצות שולטות בכמעט 60% מהשוק לאורך שנים. החסם העיקרי שמצאה הוועדה הוא "הוא הסכמי הבלעדיות של היבואנים. מדובר בחסם מלאכותי המגביל את השוק. נראה בסבירות גבוהה כי אם הממשלה לא תתערב להסרת החסמים, ההתאמה האוליגפולית הפוגעת בצרכן תישאר זמן רב".

ענף חלקי החילוף זוכה לסקירה נרחבת לנוכח הפערים הגדולים במחיריהם של חלקים מקוריים ותחליפיים. לפי אחת הדוגמאות בדו"ח, מחיר מראת צד חדשה למאזדה 3 הוא 850 שקל, ואילו מחיר מראה חלופית הוא 450 שקל. למרות זאת, 61% מהחלפים הנמכרים בישראל הם חדשים ורק 32% הם תחליפיים (7% הנותרים הם חלפים משומשים). הלקוח של מכונית חדשה מוגדר בדו"ח כ"לקוח שבוי", ששנים רבות מעודדים אותו לרכוש חלקים מקוריים.

הרווחיות של יבואני הרכב על חלפים ושירותי מוסך היא אדירה - בספטמבר 2011 היא הגיעה ל-25.9%, לעומת 4.9% במכירת מכוניות חדשות. עם זאת, משקלם של החלפים בכלל הרווחים הוא קטן יחסית - כעשירית מהיקף הרווח על מכוניות.

הוועדה קוראת לקידום התחבורה הציבורית. שיעור השימוש בתחבורה הציבורית בישראל, 23%, נמוך בהרבה מזה שבמטרופולינים במערב, 30%-50%. חוסר היעילות של התחבורה הציבורית תורם ליצירת ביקוש קשיח למכוניות.

הפתרונות: "לערער את חוזי הבלעדיות של היצרנים עם היבואנים"

 

בטיוטת מסקנותיה של ועדת זליכה מוצע לערער את חוזי הבלעדיות של היצרנים עם היבואנים מכמה כיוונים. מלמטה - בפתיחת ישראל ליבוא אישי ללא הגבלה; מלמעלה, בפירוק קבוצות הרכב הגדולות וגם בהטלת פיקוח מתמיד על היבואן באמצעות "הממונה על המחירים במשרד התחבורה" שיפרסם מדי שנה דו"ח על התחרותיות. כמו כן ממליצה הוועדה על טיפול בתחום החלפים. אלה עיקרי ההמלצות.

יבוא אישי ומקביל

ועדת זליכה ממליצה כי יועצי היבוא האישי יצטרכו להוציא רישיון עסק ממשרד התחבורה, שלו נדרשת תעודת יושר מהמשטרה. היועץ יוכל לסייע למספר לא מוגבל של לקוחות, ולהחזיק 20 כלי רכב בשנה כמלאי עסקי. כל אדם יוכל לייבא עד שתי מכוניות בשנה (ולא רק מכונית אחת בשנתיים) וגם חברות מסחריות יוכלו לייבא מכוניות ביבוא אישי לצי הרכב שלהן. נוסף על כך, מוגדרים בדו"ח קריטריונים ליבואן קטן (שיביא עד 100 מכוניות בשנה) וליבואן בינוני (עד 1,000 מכוניות בשנה) עם ערבויות מופחתות. אלה הגופים שיוכלו לעסוק ביבוא מקביל, ולכך תסייע העובדה שהוועדה ממליצה לאפשר לייבא כל מכונית בתקינה אמריקאית או אירופית, לא לרשום אותה כמשומשת בישראל אם היתה רשומה כחדשה על שם הדילר בחו"ל, וחשוב מכל - לא תהיה חובה להביא מכוניות רק מדילר שהיה בקשר ישיר עם היצרן. הדבר יכול לפתוח את השוק הישראלי ליבוא מקביל, גם אם בהיקפים קטנים, ולהסיר כמה חסמים שמנעו את השימוש באפיק היבוא הזה בעבר. בנוסף, חברות ליסינג יוכלו למכור את המכוניות בלי שתירשם עוד יד, ולמעשה להפוך לדילרים.

פיקוח על התחרות

הוועדה מציעה למסד תפקיד חדש - הממונה על המחירים במשרד התחבורה. חברות הליסינג ויבואנים גדולים (המייבאים יותר מ-1,000 מכוניות בשנה) יחויבו להעביר אליו בכל שנה דו"חות כספיים מפורטים, כולל פירוט של היקף פעילותם לפי מגזרים (מכוניות וחלפים) ושל מחירי המכירה לציים וללקוחות פרטיים. מדי שנה יפרסם הממונה דו"ח על התחרותיות בענף, שלא יחשוף סודות מסחריים של השחקנים בו, אלא רק את המצב הכללי. בנוסף, תפעל מועצה מייעצת למשרד התחבורה על שוק הרכב.

פירוק הקבוצות העסקיות בענף

המלצה נוספת של הוועדה היא כי יבואן המחזיק בנתח של 8% למשך שנתיים רצופות, או שתי שנים מתוך ארבע, יוכל להחזיק בזיכיון רכב רק של תאגיד יצרני (שהוועדה מגדירה כהתאגדות יצרנים, המוחזקת בבעלות מלאה בידי ישות משפטית אחת).

יבואנים עם נתח שוק של 4%-8% יוכלו להחזיק בזיכיונות של שלושה תאגידים, ומתחת לזה ללא הגבלה. ליבואנים יהיה אסור לעסוק בליסינג. לפי הוועדה, נקודת האיזון הכלכלית שהופכת את הפעילות של יבואן לכדאית היא 6,000 מכוניות בשנה, כ-3% משוק הרכב. לפיכך, מגבלות אלה יוכלו לאפשר יציבות ליבואנים, אך יעודדו תחרות.

בסעיף זה כתב חבר הוועדה, אבי דור, דעת מיעוט. לדבריו "נתח השוק מושפע מגורמים שאינם בשליטת היבואן, כמו שער מטבע ומצאי המכוניות". לפיכך הוא מציע להמליץ על הגבלת נתח השוק לכל היבואנים.

חלפים ומוסכים

על פי המלצת הוועדה, היבואנים יהיו חייבים מעתה להעביר ספרות טכנית, הכשרה וציוד לכל מוסך במחיר מפוקח. הקריטריונים של היבואנים למוסך מורשה יבואן (המטפל במכוניות בתקופת האחריות) תהיה גלויה, ואם יבואנים מבקשים להוציא מוסך מהרשת, הם יצטרכו להגיש תלונה למשרד התחבורה - ובו תתקבל הכרעה. בתחום החלפים, במקום אישור פרטני על יבוא של כל חלק, תפורסם רשימה שחורה עם חלקים שייאסרו ליבוא. המוסכים יחויבו להתקין חלקי חילוף שהובאו בידי הלקוח, ולא נרכשו דרכם, ובלבד שהחלק חדש ותקין.

הגבלת הנחות לחברות הליסינג

עוד ממליצה הוועדה כי הפער בין המחיר הנמוך והגבוה ביותר לאותו דגם לא יעלה על 5%.

מחירונים

כמו כן ממליצה הוועדה כי משרד התחבורה ואגף ממשל זמין יקימו מחירון ממשלתי. המחירונים הקיימים יחויבו להציג את היסטוריית המחיר של הדגם במשך חמש השנים האחרונות. חברות הביטוח יעדכנו על איזה מהמחירונים (לוי יצחק, יד2 או המחירון הממשלתי) מבוססת הפוליסה.

טעינת מכוניות חשמליות

בעניין זה, לפי המלצת הוועדה, מתוכננת מהפכה של ממש. הוועדה מציעה להחיל פיקוח על מחירי הטעינה, ולאמץ את התקינה האירופית ללא תוספות. המשמעות היא שאי אפשר לחייב בישראל טעינה מנוהלת, בסגנון בטר פלייס, וניתן יהיה לטעון את המכונית מכל שקע ביתי.

עלות ההמלצות

אם המלצות הוועדה יתקבלו, משרד התחבורה ייהפך לדומיננטי כרגולטור. הוועדה מציעה להוסיף 12 תקנים למצבת כוח האדם שלו, ותקציב שנתי של 8.3 מיליון שקל. מחוץ למשרד, תפעל מועצה מייעצת למשרד, ובה נציגים מהמשרד עצמו, ארגוני יבואנים והציבור, שתייעץ על פתרונות אפשריים לכשלי שוק. בנוסף, משרד התחבורה יקים קרן סיוע לתביעות ייצוגיות נגד הענף.

הוועדה לא בדקה את שוק המשאיות והאוטובוסים ואת שוק האופנועים, והיא ממליצה כי צוות פנים משרדי יגיש מסקנות בנוגע לטיפול בשווקים אלה עד 31 ביולי 2012.