ממש ברגע האחרון, אישר המשרד לביטחון פנים את מיקום המצלמות החדשות, ורק היום (ה') מתפרסם המיקום המדויק שלהן. כבר ביום ראשון יופעלו 12 מצלמות, שיעברו בין 28 עמודים. מביניהם, 19 יוקדשו למצלמות רמזור, ו-9 למצלמות מהירות. המצלמות הותקנו ליד כבישים שמוגדרים כ"אדומים", בידי אגף התנועה במשטרה.
בחודש הראשון יישלחו לנהגים דו"חות אזהרה בלבד, עליהם יהיה חתום ראש אגף התנועה, ניצב ברונו שטיין ובמכתב המצורף להם ייכתב כי "מצאתי לנכון לפנות אליך באופן אישי ולבקשך לציית לחוקי התנועה וזאת מבלי לרשום כנגדך דו"ח תנועה בגין העבירה הנוכחית. עדיף לאבד רגע בחיים מאשר את החיים ברגע!".
בהמשך השנה תתרחב הפרישה, כך שבתום 2012 יופעלו כבר 60 מצלמות, שיעברו בין 180 עמודים. רק שליש מהם יהיה מצלמות רמזור.
במשרד לביטחון פנים מתעקשים שתכנית האכיפה האוטומטית, שהקוד שלה הוא א-3, אמורה לצמצם את מספר תאונות הדרכים. המשנה למנכ"ל המשרד, אליעזר רוזנבאום, אמר כי "מטרת התכנית היא להוביל לשינוי בתרבות הנהיגה של הנהגים בישראל, לצמצם באופן מהותי את מספר תאונות הדרכים ומספר ההרוגים והנפגעים בכבישים, להגביר את ההרתעה מביצוע עבירות תנועה ולבלום תופעות של בריונות בכביש".
לדברי רוזנבאום, במדינות שבהן פועל הפרויקט כגון צרפת, אוסטרליה ואנגליה ירד מספר ההרוגים בתאונות ב-30%-50%. בקנדה, הובילו המצלמות לירידה של 25% במספר התאונות, 11% במספר הנפגעים, ו-17% במספר ההרוגים. בבריטניה, יש לציין, פרויקט המצלמות בוטל.
מפת מיקומי המצלמות יופיע באתר האנטרנט של המשרד לביטחון הפנים בכתובת:
www.mops.gov.il וכן באתר האנטרנט של אגף התנועה - פייסבוק משטרת ישראל אגף התנועה.
המצלמות החדשות
המצלמות החדשות מכונות "גטסו", על שם היצרן ההולנדי שלהן, גטסומטר, ובניגוד למצלמות הוותיקות, הן לא פועלות בעזרת רדאר, לייזר או אמצעי שמכוון לעבר המכונית, אלא באמצעות פסי מתכת חבויים בכביש. בשל כך, המצלמות מדויקות ומתקדמות יותר, ויהיה קשה לערער על ממצאיהן.
תמונת המכונית, ברזולוציה של 12 מגה-פיקסל, תשוגר מיד למטה המשטרה, שם יאשר צוות שוטרים את ביצוע העבירה, ובתוך 96 שעות ינחת הדו"ח בתיבת הדואר שרשומה ברישיון הנהיגה של בעל הרכב.
עלות רכישת המצלמות היא 147 מיליון שקל ועלות תפעולן תסתכם ב-450 מיליון שקל למשך 10 שנים. אך במצלמות עשויות להחזיר את עלות רכישתן במהירות שיא.
במשטרה הבטיחו בעבר כי המצלמות יתפסו כמעט כל מכונית שתעבור על פניהן במהירות, וכל מצלמה מסוגלת להפיק עד שני דו"חות בשנייה. מכאן, שלפי הערכות, יוכלו המצלמות להפיק מספר עצום של 1.25 מיליון דו"חות בשנה, בהיקף קנסות שנתי שעשוי להגיע ל-875 מיליון שקל.
לטענת המשרד לביטחון פנים, בחירת מיקומי המצלמות החדשות נעשתה לאחר איסוף נתוני תאונות הדרכים לשנים 2006-2010, ומתוכן תאונות דרכים, שסיבתן מהירות מופרזת או סטייה מנתיב (אשר מרביתן נגרמות עקב מהירות). סיבות אלו מהוות 54% מהסיבות לתאונות חמורות גם בשנת 2011. מנתוני אגף התנועה של המשטרה עולה כי מספר קטעי הכביש שנבחרו מהווים רק 11.2% מסך אורך הכבישים בישראל. עם זאת, בקטעים אלו התרחשו 27% מסך התאונות הכולל, 30% מסך התאונות החמורות ו-24% מהתאונות הקטלניות שאירעו בין השנים 2006-2010 בתחום הבינעירוני.
בצעד חריג, המשרד לביטחון פנים שלח היום דווקא סקר דעת של עמותת "אור ירוק", ולא השתמש בנתונים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגוף שאמור לחקור את תאונות הדרכים בישראל. התכנית המקורית, לפיה הרשות תבחן את המשך התקנת המצלמות, שונתה. סמכותה של הרשות תהיה רק להמליץ על מיקומן של המצלמות הבאות.
כפי שפורסם השבוע ב-TheMarker, במשרד האוצר מתנגדים לכך שהקנסות מהמצלמות ייוחדו לבטיחות בדרכים ושיפור תשתית. לטענת האוצר: "יעוד הכנסות לטובת הוצאה מסוימת נוגד את מדיניות הממשלה, כיוון שהוא פוגע ביכולת הממשלה לקבל החלטות ולקבוע סדר עדיפויות בתקציב, בגמישותה התקציבית, ביעילות ביצוע התקציב ובאופן ניצולו".
-
תיק אישי
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
