הגילדה ניצחה: איריס לוונשטיין לא תהיה אליס מילר והרופאים ימשיכו לנהל את מערכת הבריאות - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הגילדה ניצחה: איריס לוונשטיין לא תהיה אליס מילר והרופאים ימשיכו לנהל את מערכת הבריאות

נקודת האור: בית המשפט הדגיש כי העתירה נדחתה רק "במישור המשפטי, בשל העדר עילת התערבות", אך לא משתמעת מכך הקביעה כי הבחירה של משרד הבריאות לחסום את התפקיד בפני מועמדים שאינם רופאים היא החלופה המיטבית

17תגובות
איריס לוונשטיין לוי
איציק בניונסקי

נתחיל מהסוף: הגילדה ניצחה. רק רופאים יוכלו להתמודד ולהתמנות לתפקיד מנהלי בתי חולים ממשלתיים בישראל - עולם כמנהגו ימשיך לנהוג.

איריס לוונשטיין לוי נלחמה כדי שיתאפשר לה לגשת למכרז לניהול בית החולים וולפסון, בו היא משמשת כמנהלת קרן המחקרים. כשהיא נתמכת על ידי עשרות מנהלי מחלקות ורופאים בכירים בבית החולים, וכן על ידי מנהל בית החולים היוצא עצמו ובכירים נוספים במערכת הבריאות, יצאה לוונשטיין לקרב, בתקווה להפוך לכל הפחות לאליס מילר של מערכת הבריאות - זו שתפרוץ את הדרך ותשים סוף לשלטון הרופאים הבלעדי והבלתי מעורער בהנהלות בתי החולים.

מי שחשב שהעתירה תעורר דיון עומק בסוגיה העקרונית - האם אדם שאינו רופא יכול לנהל בית חולים בישראל, התבדה. פסק הדין שדחה את העתירה ברוב של שני שופטים (פוגלמן ועמית) נגד אחד (מזוז) הוא טכני ביותר, ומתמקד באופן כמעט בלעדי בשאלה משפטית צרה - שאלת הסמכות של משרד הבריאות לקבוע תנאי סף שלפיו רק רופאים יכולים להתמנות למנהלי בתי חולים.

המחלוקת המשפטית התמקדה בשינוי שחל ב-1998 בפקודת בריאות העם. במסגרת חוק ההסדרים באותה שנה, נקבע כי במקום החובה שמנהל בית חולים יהיה רופא - כפי שהיה נהוג עד אז - אפשר יהיה למנות מנהל שאינו רופא, ובלבד שלצדו ימונה מנהל רפואי בעל הכשרה רפואית. אלא שהשינוי הזה לא התרחש. בפועל, מכרזים המשיכו להתפרסם עם דרישת הסף שקובעת כי המנהל יהיה רופא, ומנגד אף מועמד שאינו רופא לא קם ודרש כי יאפשרו לו להתמודד במכרזים האלה. עד שהגיעה לוונשטיין לוי.

השופט עוזי פוגלמן קובע בפסק הדין דבר פשוט מאד: משרד הבריאות לא חרג מסמכותו באופן בלתי סביר כאשר הגביל את המכרז לרופאים בלבד, ולכן דין העתירה להדחות. "קביעת תנאי הסף נעשתה בסמכות, וההחלטה לקבוע את התנאי כתנאי הסף אינה חורגת ממתחם הסבירות הנתון למדינה, כך שלא הונחה עילה להתערבותנו", קבע פוגלמן. הוא אף כתב כי "על הרשות המוסמכת להפעיל את שיקול את הדעת בהתאם למדיניות אותה היא מתווה, ואף לשאת באחריות לבחירותיה", וכי "אל לו לבית המשפט להחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המינהלית". השופט עמית הצטרף לעמדתו של פוגלמן.

בית המשפט העליון בירושלים
מיכל פתאל

מזוז, לעומת זאת, רואה את הדברים בצורה הפוכה. לדבריו המחוקק לא שינה במקרה או בטעות את החוק כשביטל את הדרישה שהייתה קיימת כל השנים לכך שמנהל בית החולים יהיה רופא. לעמדתו השינוי נעשה בכוונה מלאה, במטרה לפתוח את ההתמודדות גם למנהלים שאינם רופאים. "המחוקק ביטל במפורש דרישה ספציפית שהייתה קיימת בפקודה משך שנים רבות, לפיה מנהל בית חולים חייב שיהיה רופא, כדי לאפשר גם למי שאינם רופאים להתמודד על תפקיד מנהל בית חולים וכדי לאפשר שיקול דעת רחב יותר במינוי מנהל בית חולים. האם במצב כזה רשאית המדינה - שהיא שיזמה תיקון זה - להתעלם מתיקון החוק ולהמשיך ולדבוק בדרישה שמנהל בית חולים ממשלתי חייב שיהיה רופא, וזאת, מכוח מעמדה וסמכותה כבעלים של בתי החולים הממשלתיים וכמעביד של הרופאים עובדי מדינה? לדעתי התשובה לכך היא שלילית בעליל", כתב מזוז.

הוא גם הזכיר את העובדה שרק לאחרונה אישר בג"צ לליצמן למנות אדם שאינו רופא (משה בר סימן טוב) לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות, למרות התנגדות ההסתדרות הרפואית, ועמד על האבסורד בכך שאותו מנכ"ל, כמו גם מנהלי קופות חולים שאינם רופאים, לא יוכלו להגיש מועמדותם לניהול בתי חולים ממשלתיים למרות הניסיון הרב שצברו בניהול במערכת הבריאות.

אז מה יקרה עכשיו? איריס לוונשטיין כבר לא תהיה כנראה אליס מילר, לפחות לא בקרוב, ושערי בתי החולים יישארו נעולים בפני מנהלים מצוינים שאינם רופאים - ולא משנה עד כמה הם מוכשרים, ערכיים ומעורים במערכת הבריאות. בהתעקשות להיצמד לשאלות הסמכות והסבירות, בג"צ ברח כמעט במופגן מעיסוק בשאלה העקרונית שהונחה לפתחו: האם רק רופאים יכולים לנהל את בתי החולים בישראל. חבל. לא כל יום נופלת בחיקו של בית המשפט העליון סוגיית ליבה עקרונית שכזו, ובהחלטה יבשה וטכנית הוכרעה בעקיפין גם הסוגייה העקרונית, אולי לשנים רבות.

עם זאת, יש  גם נקודות אור: אפילו השופט פוגלמן, שדחה את העתירה בפסק דין מנומק ונרחב, הדגיש כי העתירה נדחתה רק "במישור המשפטי, בשל העדר עילת התערבות", אך אין זה אומר שבית המשפט סבור כי הבחירה של משרד הבריאות לחסום את התפקיד בפני מועמדים שאינם רופאים היא החלופה המיטבית. "כפי שראינו, בעלי תפקידים במערכת הבריאות בעבר ובהווה סבורים כי היה מקום לאפשר לעותרת להתמודד על משרת מנהל בית חולים, וגם הדין – כפי שהובהר – מאפשר זאת", כותב פוגלמן. "למותר לציין כי השיח במישור הציבורי בסוגיות שהועלו לדיון יוכל להמשך, וכי דחיית העתירה אינה סותמת את הגולל על בחינה מחודשת בעתיד של מודל הניהול על ידי הגורמים המוסמכים -  אף מצופה שכך ייעשה". בית המשפט מחזיר, אם כן, את הכדור למגרש של משרד הבריאות: הוא שיידרש להחליט בעתיד אם לפתוח את המכרזים גם למועמדים שאינם רופאים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם