דו"ח: מערכת הבריאות היא מודל לדו־קיום בין ערבים ליהודים - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דו"ח: מערכת הבריאות היא מודל לדו־קיום בין ערבים ליהודים

חלקם של הערבים במערכת הבריאות גדול מחלקם היחסי בשוק התעסוקה ובמגזר הציבורי ■ דו"ח של המרכז הרפורמי לדת ומדינה מצא כי מערכת הבריאות מאפשרת לאזרחים ערבים להשתלב ולהתקדם לתפקידים בכירים, וכי "העתקת המודל למקומות עבודה נוספים תחולל שינוי אמיתי"

תגובות
בית חולים העמק
רמי שלוש

מערכת הבריאות הציבורית בישראל היא אי מבודד שמתקיימים בו חיי שיתוף אמיתיים בין ערבים ליהודים, היכולים להוות מודל לשאר תחומי החיים בחברה הישראלית — זו השורה התחתונה של דו"ח שיגיש היום המרכז הרפורמי לדת ומדינה לשדולה לשוויון בבריאות.

הדו"ח נכתב על ידי טל רוזנר, על בסיס תחקיר ועשרות ראיונות עומק עם קובעי וקובעות מדיניות ועובדים מהשורה במערכת הבריאות הציבורית. התמונה העולה מהדו"ח היא של יחסי חברות וקשרים אישיים, ש"מחסנים" את המערכת מפני גזענות בכל הקשור ליחסי העבודה השוררים בצוותים המטפלים. הדו"ח לא מתייחס לסוגיות של גזענות כלפי מטופלים או של מטופלים כלפי אנשי צוות.

חלקם של הערבים במערכת הבריאות על שלל המקצועות הרפואיים שבה גדול מחלקם היחסי בשוק התעסוקה ובמגזר הציבורי. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, קיים פער גדול בשיעורי התעסוקה בין האוכלוסייה הערבית לבין האוכלוסייה היהודית בישראל — 52.7% לעומת 81.2% בהתאמה.

שיעור העובדים הערבים (גברים ונשים) במשרדי הממשלה הוא 6.79% מכלל העובדים במשרדי הממשלה וביחידות הסמך השונות. לעומת זאת, במערכת הבריאות הממשלתית שיעור העובדים הערבים הוא 12.4% מכלל עובדי מערכת זו — כמעט פי שניים מבשאר משרדי הממשלה.

נפגשים בבתי החולים

הסיבות המרכזיות שדוחפות ערבים לבחירה במקצועות הבריאות הן העובדה שמקצועות אלה נחשבים יציבים ובעלי ביקוש ונחיצות תמידיים בשוק העבודה, דבר המבטיח פרנסה ומקום עבודה קבוע ויציב לאוחזים בהם, מעמד ויוקרה, "הכוונה" ודחיפה מצד החברה הערבית למקצוע, הזדמנות למציאת תעסוקה מחוץ לגבולות החברה הערבית, וגם שלילת מקצועות אחרים, כמו היי־טק, על רקע חברתי או ביטחוני (שיעור הערבים בהיי־טק, למשל, הוא 3% בלבד).

מסקנת הדו"ח היא כי בשונה מענפי תעסוקה אחרים בישראל, מערכת הבריאות מאפשרת לאזרחים ערבים להשתלב באופן מלא ולהתקדם לתפקידים בכירים. עוד עולה מהדו"ח, כי במוסדות הבריאות שוררים הערכה הדדית, קשרי עבודה טובים ואף קשרי חברות הנובעים מההיכרות האישית ומשעות העבודה המשותפות הרבות.

האסטרטגיות המוצלחות שמאפשרות את הדו־קיום הזה הן, לדעת מחברת הדו"ח, העובדה שהפוליטיקה נמצאת מחוץ לתחום במקצוע, המערכת המשותפת והשוויונית המאפשרת היכרות והסרת מחיצות, וכן קיומה של מטרה משותפת נעלה — טיפול בחולים.

"מערכת הבריאות מהווה עדות והוכחה לכך כי מקומות עבודה הם נדבך חשוב ביותר, ואולי הבסיס, בדרך לבניית חיים משותפים תקינים וליצירת חברה בריאה במציאות מסוכסכת ומורכבת", קובע הדו"ח. "באמצעות העבודה המשותפת ניתן ליצור הכרות אמיתית והערכה הדדית, שיובילו להפלת המחיצות ולבניית אמון ויחסים טובים גם בשאר תחומי החיים".

מחברי הדו"ח סבורים כי העתקת המודל שמציגה מערכת הבריאות למקומות עבודה נוספים "תחולל שינוי אמיתי ותאפשר חיים משותפים גם מחוצה להם".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם