המומחים משיבים: כל מה שצריך לדעת על מבצע חיסון הפוליו - בריאות - TheMarker

פוליומאניה // המומחים משיבים: כל מה שצריך לדעת על מבצע חיסון הפוליו

אתמול הגיעו יותר מ–2 מיליון תלמידים לבתי הספר ולגנים, והורים רבים נותרו מבולבלים בנוגע למבצע חיסון הפוליו ■ מי כבר מחוסן, איך נדבקים, מה הסכנות בחיסון ומה כדאי לעשות עם הילדים?

כ-500 אלף ילדים - קרוב ל-40% מהילדים שמיועדים להתחסן נגד פוליו כבר הגיעו להתחסן בשבוע וחצי הראשונים למבצע שתי טיפות - מספר מרשים לכל הדעות.

ואולם סביר להניח שבפני משרד הבריאות עומד כעת אתגר קשה יותר: לגרום לילדים שכבר חזרו למערכת החינוך ולהורים שהשהו את מתן החיסון מתוך התנגדות או חוסר ודאות להגיע להתחסן.

על אף שנדמה שכבר שמענו הכל על מבצע חיסוני הפוליו, שוב ושוב צפות ועולות שאלות חדשות וישנות של הורים על הנגיף, על החיסון, על הסיכונים ועל ההחלטות שהתקבלו סביב המבצע.

עבור הורים רבים, ההגעה לטיפת חלב לקבלת החיסון אינה החלטה פשוטה, אלא כזו שמעוררת חוסר ודאות והתלבטות גדולה.

לכתבות אחרות ב-TheMarker:

אם רק רוצים, לא כל כך קשה לעשות מהפכות

הנה כמה מהשאלות שחוזרות על עצמן בפורומים שונים ומציקות להורים - והתשובות שקיבלנו מפרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ומגילוי הדעת של פרופ' ג'וני גרשוני, מומחה לתורת החיסון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' ערן בכרך, מומחה לחקר נגיפים מאוניברסיטת תל אביב.

למה יוצאים למבצע 
החיסון הנוכחי?

נגיף הפוליו האלים התגלה בביוב, ולאחר מכן גם בבדיקות מיקרוביולוגיות של צואה. המשמעות היא שהוא ממשיך להתפשט ולא ייעלם מעצמו. גרשוני ובכרך מסבירים כי "אם נשאיר את המצב כמו שהוא ולא נעשה דבר, הנגיף ימשיך להתפשט ולהתרבות עד לנקודה שתופיע תחלואה".

את מי מחסנים ובמה?

מחסנים בנגיף חי מוחלש ‏(OPV‏) ילדים שנולדו מ–2004, השנה שבה ישראל הפסיקה לחסן בנגיף המוחלש ועברה לחסן בחיסון המומת ‏(IPV‏) בלבד. מבצע החיסונים מחזיר, בינתיים באופן זמני, את צורת החיסון המשולבת שהיתה נהוגה בין 1990 
ל–2004: חיסון משולב של וירוס מומת ואחריו וירוס מוחלש.

נשיא המדינה, שמעון פרס, מבקר בתחנת טיפת חלב בעת מתן חיסון
נשיא המדינה, שמעון פרס, מבקר בתחנת טיפת חלב בעת מתן חיסון
צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ

מה ההבדל בין החיסון מנגיף מומת לחיסון מנגיף מוחלש?

הנגיף המומת שניתן בחמש מנות ‏(ארבע בשנה הראשונה - בגיל חודשיים, ארבעה חודשים, שישה חודשים ושנה והחמישית בכיתה ב'‏), מוזרק לגוף ומגן על הילד מפוליו. עם זאת, לנגיף הפוליו עדיין יש יכולת להתרבות במעיו של הילד המחוסן ולהדביק אחרים במשך שישה שבועות מרגע ההדבקה. כלומר, הילד הופך במקרה כזה לנשא המחלה ומדבק לסביבתו. החיסון החי מוחלש ניתן בטיפות לפה. הוא מתרבה במעיים, אך מכיוון שהוא מוחלש אינו גורם למחלה, אלא מונע התרבות הנגיף במעיים והפצתו לאחרים. לכן, הילדים שנולדו אחרי 2004 ולא חוסנו בנגיף החי המוחלש הם מעבירי המחלה העיקריים ולכן מחסנים דווקא אותם.

לדברי גרשוני ובכרך, "באופן מטאפורי, החיסון המומת נמשל להתקנת כספת בבית כדי להגן על תכשיטים וכסף, אבל הכספת לא תמנע מפורצים להיכנס לבית ולגרום נזקים שונים. לעומת זאת, החיסון המוחלש משול להתקנת דלת פלדה המספקת קו הגנה נוסף ומונעת מהפורצים כניסה לבית".

איך יודעים שהפוליו 
שנמצא בביוב אכן מגיע מהילדים האלה?

גרוטו: "כשראינו בביוב הצטברות של נגיף הפוליו, הנחת העבודה שלנו הייתה שכנראה שהמפרישים הם ילדים קטנים שלא קיבלו את החיסון המוחלש - ומפיצים את הנגיף שעלול להגיע בסוף לאדם לא מחוסן ולפגוע בו. החלטנו לבדוק את ההשערה הזו לפני שמחסנים את הילדים כדי להגן על סביבתם. עשינו בדיקות צואה בדרום של ילדים ומבוגרים, ומצאנו שיש אחוז מסוים של נשאים ‏(2.5% בכלל האוכלוסייה, ובאוכלוסיות מסוימות אף יותר‏), וגילינו שילדים עד גיל 9 מפרישים יותר את הנגיף. רק שתי דגימות נגועות היו של מבוגרים - זה מוכיח שהמפיצים הם ילדים, אך שהנגיף עשוי לעבור למבוגרים".

איך נדבקים בפוליו?

דרך ההדבקה העיקרית היא במגע ישיר מצואה לפה. דרך הרבה פחות שכיחה היא דרך הרוק, אך לשם כך נדרשות כמויות של רוק. נזלת אינה מדבקת בפוליו.

האם הילדים חשופים לסיכון כתוצאה מהחיסון בנגיף המוחלש?

במשרד הבריאות מתעקשים על ההגדרה "אפס סיכון" ללקות בפוליו כתוצאה מהחיסון החי המוחלש כשהוא ניתן לילדים שכבר קיבלו את החיסון המומת. במשרד מסבירים כי במשך 14 שנים חוסנו ילדים בישראל בשילוב של חיסון מומת ומוחלש, ומתוך 7 מיליון מנות חיסון מוחלש שניתנו לאחר מומת, לא היה אפילו מקרה אחד של שיתוק. "אנחנו שקטים לגמרי לגבי הבטיחות של הילדים מצד אחד, ומצד שני לא רוצים שהם יהפכו לנשאים ויסכנו מישהו ממשפחתם או סביבתם", אומר גרוטו.

מה עלות החיסונים 
ומבצע החיסון?

עלות כל מנת חיסון, בשקלול ההובלה והאחסון היא 90 אגורות. עלות מבצע החיסון, כולל החיסונים, ההסברה, עבודת האחיות ועוד מגיע לכ–20 מילון שקל. אגב, החיסון המומת יקר בהרבה - 5 יורו לכל מנת חיסון.

מאיפה יגיע תקציב 
החיסונים?

למרות חששות שהובעו בימים האחרונים, התקציב לא ירד מהתוספת לסל התרופות או מתקציב משרד הבריאות, אלא יגיע כתקציב ייעודי ממשרד האוצר.

מדוע רוכשים את החיסון דווקא מחברת GSK, שבשנים האחרונות שמה נקשר לכמה פרשיות?

גרוטו מסביר כי "ההחלטה לצאת למבצע החיסון נעשה בשיתוף והתייעצות עם ארגון הבריאות העולמי. מלאי החיסונים של הוירוס החי המוחלש מנוהל על ידי הארגון ועל ידי יוניצ"ף. יש כמה חברות תרופות שמייצרות את החיסון, והארגון הוא זה ששולט במלאי ומקצה לכל מדינה חיסונים. הארגון הודיע לנו שמקצים לנו חיסונים מחברת GSK. בניגוד לחיסונים אחרים, אין פה תהליך של מכרז, אלא ניהול מלאי של הארגון".

האם זה נכון שהחיסון שניתן בישראל מעולם לא נוסה בעולם המערבי?

גרוטו: "נעשה סדר: החיסון החי מוחלש נגד פוליו נמצא בשימוש מ–1961 בארה"ב ובמדינות נוספות בעולם המערבי וכולל 3 זנים של פוליו מסוג 1, 2 ו–3. עם החיסון הזה יש ניסיון של 60–70 מיליארד מנות - אולי יותר מכל תרופה אחרת בהיסטוריה. בגלל שזן 2 של הפוליו נעלם ב–1999, אז ההנחה היא שהוא הוכחד - ויש מעבר לחיסון שכולל את זנים 1 ו–3 בלבד ‏(ביוולנטי‏). לכן, אין פה חיסון חדש, אלא אותו החיסון בלי אחד הזנים.

"נכון שהחיסון החדש הזה לא ניתן עדיין במדינות מערביות, מהסיבה הפשוטה שאין בהן פוליו ולא משתמשים שם בחיסון החי מוחלש. לעומת זאת, הוא כן ניתן בהרבה מדינות אחרות בהיקף של 2.5 מיליארד מנות, ולא נמצא כל הבדל בפרופיל הבטיחות לעומת החיסון הוותיק הכולל את שלושת הזנים.

"לגבי היעילות, עשו ניסוי בהיקף מצומצם בהודו ובעוד מקומות שטרם פורסמו ובניסויים אלה השוו את היעילות של החיסון הביוולנטי לחיסון הכולל את שלושת הזנים. תוצאות הניסוי הראו שהוא אף יעיל יותר במיגור זנים אלה. לכן, למרות שלמשרד הבריאות יש במחסנים מלאי של החיסון הוותיק לשלושת הזנים, בחרנו בביוולנטי כי חשבנו שלא צריך לתת חיסון עם רכיב מיותר".

קיים חיסון לזן 1 בלבד ‏(מונוולנטי‏) אך הוא לא זמין כיום במלאי בכל העולם.

מה אורך החיים של 
החיסון?

אדם שחוסן בכל הסדרה של חיסוני הילדות, נחשב מחוסן לכל החיים. עם זאת, בקרב 1.5%–2% מהאוכלוסייה, החיסוניות תדעך מסיבות שונות, ואת מרביתם ‏(מלבד מדוכאי החיסון הידועים‏) לא ניתן לזהות או לצפות מראש.

כמה אנשים בישראל לא מחוסנים?

לפני מבצע החיסונים שהחל כבר לפני כמה חודשים במבצע של השלמות חיסון, 5% מהילדים לא היו מחוסנים. בעקבות המבצע שיעור זה יירד ל–1% מהילדים שמחוסנים לפחות בחיידק המומת. בכל האוכלוסייה, ההערכה של משרד הבריאות, שמבוססת על בדיקה מדגמית שערך משרד הבריאות לפני המבצע, היא 
שכ–1.5%–2% לא מחוסנים - אלה הם האנשים שכדי להגן עליהם נועד מבצע החיסונים.

מיהם אותם 2% בלתי מחוסנים?

קבוצה זו כוללת אנשים שלא התחסנו מתוך אידיאולוגיה, מסיבות רפואיות או שהחיסוניות שלהם ירדה באופן טבעי עם השנים ותינוקות עד גיל 4 חודשים ‏(גיל קבלת המנה השנייה של החיסון מווירוס מומת‏), שרמת החיסון שלהם נמוכה. לחלקם יש נוגדנים מהאם, ועוד יותר אם היא מניקה, אך עד שהם מגיעים לרמת חיסוניות מספקת בגיל 4 חודשים - הם נחשבים בסיכון מוגבר.

אז למה לא מחסנים רק את האנשים האלה 
במקום לחסן את הילדים?

משום שאת רובם לא ניתן לזהות מראש - אלה אנשים שרמת החיסון שלהם יורדת בלי שנדע על כך. קבוצה אחרת הם אנשים עם דיכוי חיסוני שהנוגדנים שלהם לפוליו נעלמו. את חברי קבוצה זו ניתן לזהות, אבל הם לא יגיבו לחיסון מאותה סיבה - משום שיש להם דיכוי חיסוני.

למה לא מחסנים את כלל האוכלוסייה?

אין סיבה לחסן את כל האוכלוסייה משום שכמעט כולה ‏(98%‏) מחוסנת. "זה לא מוצדק רפואית - זה טיפול מיותר", אומר גרוטו.

מדוע לא מחסנים בבתי הספר?

בנושא הזה היה ויכוח גדול במשרד הבריאות, ולבסוף נערכה התייעצות עם חברת ייעוץ ארגוני שהמליצה שלא לחסן בבתי הספר אלא רק בטיפות החלב. הסיבות: ביותר מ–80% מהמשפחות שבהן יש ילד בבית ספר שמועמד לחיסון ‏(כיתות א' עד ד'‏) יש עוד ילדים קטנים יותר שזקוקים לחיסון ויידרשו להגיע בכל מקרה לטיפת חלב. במשרד מעוניינים לחסן את כל הילדים במשפחה יחד. בנוסף, יש מאגר מוגבל של אחיות - אחיות בריאות התלמיד עובדות כעת בטיפות החלב סביב השעון והפיצול יקשה על מבצע החיסונים. בנוסף, יש מעט מאד ימי לימודים בתקופה הקרובה, מה שיקשה על מבצע חיסון בבתי הספר.

מה לגבי המבוגרים והקשישים? לרובם אין פנקס חיסונים והם אפילו לא יודעים אם חוסנו ובאיזה חיסון.

החיסון החי מוחלש ניתן מ–1961 עד 2004. לכן כל מי שנולדו בשנים אלה מוגנים. אוכלוסייה שנולדה לפני 1961 מחוסנת באופן טבעי, משום שבאותן שנים הייתה מגפת פוליו ואנשים היו נדבקים ‏(ברוב המכריע של המקרים בלי כל סימפטום ומבלי לדעת על כך‏), ואם לא לקו בשיתוק - היו מתחסנים מהווירוס באופן טבעי. במלים אחרות, באותן שנים, על כל אחד שחלה בשיתוק, יש עוד 1,000 שהתחסנו טבעית ‏(הסיכון ללקות בפוליו מהסוג הקשה הוא 1 ל–1,000 אם נדבקים‏).

ב–1990 עד 2004 נתנו בישראל שילוב של שני חיסונים: המומת והמוחלש. השימוש בחיסון המוחלש הופסק ב–2004, מכיוון שלאחר כמה שנים "נקיות מפוליו" מדינות מערביות רבות, ובהן ישראל, קיבלו אישור מארגון הבריאות העולמי לעבור לחיסון בוירוס המומת בלבד. מאז "הצטברה" קבוצה של ילדים שלא קיבלו את החיסון החי מוחלש ועלולים להדביק אחרים - זוהי הקבוצה שמתחסנת כעת.

ומה עם קבוצת העולים החדשים והוותיקים?

גם עולים חדשים קיבלו בארצות מוצאם את החיסון. בבדיקות שערך משרד הבריאות בנושא, נמצא כי אין הבדל ברמת החסינות שלהם ביחס לישראלים הוותיקים. החיסון נפוץ כל כך, עד שניתן בכל העולם. מחוסנים במיוחד העולים מברית המועצות לשעבר, שם הייתה חובת חיסון במשך שנים רבות.

האם מקור הפוליו 
בישראל במקרה הנוכחי הוא מהפליטים מאפריקה?

לא. משרד הבריאות בדק גנטית את הנגיף וגילה כי הוא זהה לנגיף שהגיע מפקיסטאן. בנוסף, חלק גדול מהפליטים מחוסן נגד פוליו.

בעתיד עשויה לזלוג לישראל אוכלוסייה לא מחוסנת ואף נשאית או חולה. זה אמנם לא שכיח, אך זו הסיבה שחשוב לשמור על רמה חיסונית טובה עד שהפוליו יוכחד. ארגון הבריאות העולמי הציב לעצמו מטרה להכחיד את הפוליו בשנים הקרובות, אבל בינתיים המלחמה בנגיף נמשכת.

האם ייתכן שהיו התפרצויות של מקרים קלים של פוליו בישראל ואנחנו לא יודעים עליהן?

יכול בהחלט להיות, כי משרד הבריאות לא מנטר את כל מערכת הביוב כל הזמן. עם זאת, משרד הבריאות ביצע בחודשים האחרונים ניטור של מקרי דלקת קרום המוח הלא חיידקית ובדק אם מדובר בפוליו ‏(בצורתה הבינונית המחלה עשויה להתבטא בדלקת קרום המוח‏), אך לא נמצא שום מקרה כזה. גם מקרים "רגילים" של שיתוק נבדקים לפוליו, ולא נמצא שום מקרה. עד כה, נראה כי כל הנשאים ‏(שהנגיף שבגופם התגלה בביוב‏) היו מחוסנים או לקו במחלה בצורתה הקלה, ולכן לא היו להם סימפטומים.

מה הסיכון ל–2% הלא מחוסנים מהחיסון החי מוחלש?

הסיכון קיים, אך הסיכון שלהם להידבק מנגיף הפרא גבוה בהרבה. מבצע החיסונים נועד להגן בדיוק עליהם.

האם תינוקות ונשים בהריון שיש בביתם ילדים שמתחסנים במסגרת המבצע בחיסון החי מוחלש נמצאים בסכנה?

ראשית, ילד שקיבל חיסון מומת ואחריו חיסון חי מוחלש ‏(כמו במבצע הנוכחי‏) מפריש עשירית מכמות הנגיף לעומת ילד שהיה מקבל רק חיסון חי מוחלש. אישה בהריון שנחשפת לחיסון המוחלש דרך הילד לא נמצאת בסיכון, ולמעשה בעת התפרצויות בעבר, נשים בהריון חוסנו בעצמן ללא תופעות לוואי. החיסון של הילד גם מגן על התינוק שייוולד לאותה אם בהמשך הדרך משום שעתה הילד לא יכול להיות נשא של פוליו.

אותה מסקנה נוגעת לתינוקות הקטנים בבית, שלרובם יש נוגדנים מהאם ומההנקה. עם זאת, מומלץ בתקופה של ששת השבועות שלאחר החיסון להקפיד על היגיינה - בעיקר שטיפת ידיים אחרי השימוש בשירותים.

מי כן נמצא בסיכון במסגרת הביתית?

אם יש מבוגר או ילד מדוכאי חיסון בבית, לא נותנים את החיסון החי מוחלש לילדים במשפחה. עם זאת, חברים מחוסנים יכולים לבוא הביתה כי הסיכוי להדבקה במגע קצר מועד קלוש.

אם הילדים חוסנו, ההמלצה מאז ומתמיד לגבי החיסון המוחלש היא לשמור על היגיינה במשך שישה שבועות.

האם ילד שלא חוסן בנגיף החי המוחלש במסגרת המבצע, אך ייכנס לגן או לכיתה עם ילד שקיבל חיסון מומת וייכנס לגן, יידבק ויחוסן בצורה כזו?

יש סיכוי שזה יקרה, אבל הוא נמוך, משום שהשילוב עם החיסון המומת מקטין את ההדבקה. כמובן שאם זה יקרה, אין בכך שום סיכון לילדים שחוסנו בחיסון המומת במסגרת שגרת החיסונים. עם זאת, לדברי גרוטו, "זו לא הדרך הרצויה מבחינת משרד הבריאות לחסן את הילדים. אנחנו מדינה מודרנית, וחיסון הוא מהלך מבוקר שיודעים מתי הוא מתחיל ומתי נגמר".

ילד שלא השלים את כל ארבע מנות החיסון המומת בשנה הראשונה לחייו מוגן כבר אחרי מנה אחת בגיל חודשיים, אך ליתר ביטחון ממתינים למנה השנייה בגיל ארבעה חודשים לפני מתן הנגיף החי מוחלש.

מה לגבי ילדים שלא חוסנו כלל בשום סוג של חיסון מסיבות אידיאולוגיות?

יש כ–20 אלף ילדים כאלה בישראל. הם חשופים כעת הן לנגיף הפרא והן לסיכון הנמוך מאוד, אך קיים של בערך 1 למיליון לקבל שיתוק כתוצאה מהידבקות בנגיף החי מוחלש ללא הגנה חיסונית מוקדמת. לכן היו מי שחשבו במשרד הבריאות לחייב את הילדים בחיסון המומת, לכל הפחות כתנאי לכניסתם לכיתות ולגנים, רעיון שנפסל מסיבות שונות.

מכל מקום, מומחים למחלות זיהומיות ממליצים בכל פה להורים אלה לחסן את הילדים לפחות בנגיף המומת.

מה צריכים לעשות תיירים או תושבים זמניים 
שהגיעו לקיץ ובשבועות הקרובים חוזרים לחו"ל?

אם הם אינם שוהים באזור הדרום, שבו הנגיף פעיל כרגע יותר מאשר באזורים אחרים, במשרד הבריאות לא ממליצים לתיירים להתחסן, אלא אם הם הגיעו לתקופה של כמה חודשים.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
30
נאוה
  • 09:19
  • 15.09.13

אני ילידת 1945 מעולם לא חוסנתי (זה בדוק) הנכד שלי מחוסן היום וישהה בביתי (אין היום גן חופש) האם אני עלולה להדבק? תשובה מהירה תודה מראש

28
קובי
  • 19:34
  • 09.09.13

האם יש סכנת הידבקות לאנשים מבוגרים שהם נשאי פטיטיס B ובאיזה דרכים עלולים להידבק ומהו הזמן שצריך לעבור מיום חיסון הנכדים בחיסון חי מוחלש ועד לאותו יום שניתן להתקרב אליהם ואף לחבק ולהחליף להם חיתולים וכו'

27
שרה
  • 02:52
  • 08.09.13

של פוליו מומת לתינוק שלי ואז אחר כך את החי. זה מה שביקשתי קודם כל מומת של גיל 6 חודשים ואחר כך אני מסכימה את החי מוחלש. אז היא אומרת לי :לא אם את לא רוצה את החי אז אין לא נותנים לך שום חיסון מה זה החוצפה הזו???!!!

25
מיכל
  • 12:34
  • 31.08.13

הי, שמי מיכל בת 40 השבוע ביום רביעי לקחתי את בני בן ה- 7.5 לעשות את החיסון נגד פוליו, בלילה הוא ישן עימי, בבוקר קמתי חולה: כאבי בטן, שילשולים, כאבים בשירירם, חולשה, חום, נזלת, כאבי גרון, חשוב לי לציין שאני חולת פיברומיאלגיה, איך אוכל לדעת בודאות שלא נחשפתי לנגיף?

23
באלי
  • 12:09
  • 29.08.13

אם ילד נדבק( לא בידיעה) בחיסון ובאותו היום הולך להתחסן, האם זה מהווה עבורו סיכון שכן כאילו הביאו לו 4 טיפות?

22
איל
  • 11:17
  • 29.08.13

משתמשים בילדים כסוכני הפצה של החיסון לא ראוי וגם לא יעיל את הבן שלי יסכנו רק תחת איומי אקדח

21
נשב
  • 01:23
  • 29.08.13

אני חיסנתי את הבן שלי. לא כי הוא צריך - חוסן כבר בחיסון הממומת... חיסנתי אותו כי אני מאמין למשרד הבריאות שכדי להגן על החיים של ׳מדוכאי החיסון׳ צריך לחסן את הילדים. כולנו יכולים להגיע למצב כזה יום אחד! מספיק קשה להיות במצב נוראי של מחלה קשה שאם מעשה פשוט שלנו (לקחת את הילד 30 דקות לטיפת חלב) יכול לעזור להם אז למה לא? למה האכזריות הזו? כן אתם מחסנים את הילד למען מישהו אחר שגורלו קשה משלכם! מה רע בזה?

20
בלום הילה
  • 21:32
  • 28.08.13

מדוע לא מדברים על הפוסט-פוליו שרבים מחולי הפוליו מהמגיפה של שנות ה=50 סובלים ממנה

19
תהילה
  • 21:09
  • 28.08.13

אני קוראת וקוראת מידע כבר שבועות, ואני לא אהבלה, ולא מצליחה להבין, דבר סותר דבר. ועכשיו סוף סוף אפשר להבין.

18
דורי
  • 19:10
  • 28.08.13

למדתי אצלם והם מדהימים. אנשים טובים, שלעולם לא יאמרו משהו מתוך אינטרס. כל הכבוד על היוזמה.

15
מחוסן נגד שפעת שלמרות זאת חלה פעמיים בחורף האחרון....
  • 13:25
  • 28.08.13

  •  
    עמוס
    • 17:30
    • 28.08.13

    אז המרוויח הגדול זה מדוכאי מערכת החיסון שלא יצטרכו פתאום לחשוש שמה בנוסף לצרות שכבר יש להם הם עלולים להדבק במחלה שלא קיימת בחלקים גדולים מהעולם בזכות חיסונים כאלה - וכל מי שעלול למצוא את עצמו מדוכא מערכת חיסון (כלומר, כל אחד, בעצם). הפטנט על החיסונים כבר פג ולא ממש מרוויחים עליהם הרבה.

13
עובדת מעבדה
  • 11:57
  • 28.08.13

המהגרי הביאו לארץ מגוון מחלות מסוכנות שחפת אחת מהן. הם לא מתחסנים מקימים יחסי מין עוברים ממקום למקום והמגפות מתפשטות.

10
גילה
  • 11:10
  • 28.08.13

06
מוטי
  • 10:52
  • 28.08.13

להבנתי התשובה היא : 'לא'. יש להדגיש זאת באותיות קידוש לבנה.
משום מה, לא ממש בא לי לחסן את הילד שלי, כדי להגן על אלה שלא מתחסנים מסיבות אידיאולוגיות. fuck them.
לגבי שאר הלא מחוסנים, זו באמת הדילמה ....

05
רקאני
  • 10:44
  • 28.08.13

ולכל האמהות ההיסטריות שנזכרו פתאום לכתוב מאמרי דעות, ללכו ללמוד לפני שאתן מדברות עם כל כך הרבה בטחון.

הפופולריות בבריאות
הצעות מיוחדות