רופאים מתמחים תובעים את המדינה: "האתגר בניתוח הוא להישאר ערני" - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
האנשים שאחראים לבריאות שלכם

רופאים מתמחים תובעים את המדינה: "האתגר בניתוח הוא להישאר ערני"

חמישה רופאים מתמחים וסטודנט לרפואה טוענים בתביעה נגד המדינה שהעסקתם בתורנויות של 26 שעות מנוגדת לחוק ■ בשבוע שעבר הם צירפו לתביעה שתי חוות דעת, המתפרסמות כאן לראשונה, של המומחים המובילים בישראל בתחומי בטיחות בעבודה ושינה

107תגובות

ד"ר אודליה חורין, 33, היא מתמחה במחלקת ילדים במרכז הרפואי וולפסון בחולון. בזמן תורנות, שמתחילה ב–16:00 לאחר שמונה שעות עבודה ונמשכת עד לבוקר שלמחרת, היא אחראית כמעט לבדה על כ-50 תינוקות, בהם פגים, חלקם במצב קריטי, תינוקות הסובלים מסיבוכים לאחר הלידה, והתינוקות הבריאים בתינוקייה. בתורנויות אחרות שהיא מבצעת, תורנוית המיון, היא אחראית על מיון הילדים של בית החולים שאליו מגיעים כ-50 ילדים מדי תורנות.

חורין מבצעת שבע תורנויות כאלה בחודש, נוסף על משרתה המלאה בשעות היום, לרוב בלי לעצום עין במהלך התורנות, ולפעמים אפילו בלי הפסקת אוכל. "לפעמים אני מגיעה למצבים של תשישות נפשית ופיסית קשה מנשוא", היא מספרת. "בכל תורנות אני מתפללת שאצליח להעניק את הטיפול הטוב ואת תשומת הלב הראויה, שהייתי יכולה להעניק לילד אילו היה פוגש אותי 18 שעות קודם לכן.

"זה אתגר לא פשוט בשלוש לפנות בוקר לטפל בילד, לתת להוריו הסבר מקיף, לנסות להמשיך להצחיק אותו כדי שלא יירתע ממני - ותוך כדי כך כמובן לא לפספס אבחנה חשובה או לטעות בגישה הטיפולית בשל העייפות", מדגישה חורין, אחת מחמישה רופאים מתמחים וסטודנט אחד לרפואה, החתומים על תביעה שמטלטלת בחודשים האחרונים את מערכת הבריאות. אם תתקבל, התביעה עשויה לשנות סדרי עולם במערכת הבריאות הישראלית.

חורין וחבריה - טל וייסבאך, מתמחה בגינקולוגיה מבית החולים מאיר; טל שדה ורד, מתמחה ברפואת ילדים מבית החולים ספרא ‏(תל השומר‏); דניאל לנצברג, מתמחה בגינקולוגיה משיבא; כרמל וידר, מתמחה במחלקת ילדים במרכז הרפואי מאיר; ואיתי אספיס, סטודנט שנה ה' לרפואה באוניברסיטת תל אביב - תובעים את המדינה, את שירותי בריאות כללית ואת הארגון היציג שלהם, ההסתדרות הרפואית, בטענה כי העסקתם בתורנויות של 26 שעות ברצף, מנוגדת לחוק שעות עבודה ומנוחה, חוק המאפשר עבודה של עד שמונה שעות ביום ועוד ארבע שעות באישור מיוחד.

טענת המתמחים אינטואיטיבית וקלה להסבר: "כמו שאתם לא רוצים לנסוע באוטובוס שהנהג שלו לא ישן 24 שעות ברציפות - בטח שלא תרצו להיות מנותחים על ידי רופא שלא ישן יממה שלמה". צורת העבודה הזו, טוענים המתמחים, פוגעת לא רק בתנאי עבודתם וברווחתם האישית, אלא גם בבריאותם של החולים שבטיפולם, עד כדי סיכון חייהם.

עמ 10 מתמחים התובעים את המדינה
מוטי מילרוד

"סכנה ממשית למטופלים"

בשבוע שעבר הגישו המתמחים לבית הדין המחוזי לעבודה בתל אביב באמצעות עורכי דינם - אפי מיכאלי, ראש תחום הפרטה ורגולציה במכון לאחריות תאגידית; עידו עשת, מתמחה וחוקר בדיני עבודה, ורון ורד, שותף במשרד יהודה רווה ושות' - שתי חוות דעת חדשות של המומחים המובילים בישראל בתחומי בטיחות בעבודה ושינה. חוות הדעת, המתפרסמות כאן לראשונה, מצביעות באופן מדעי על הנזקים שעלולים להיגרם הן למתמחים הן למטופלים שלהם כתוצאה מצורת ההעסקה הזו.

אגב, חוות הדעת, כמו הייצוג המשפטי, שנעשה בחסות המכון לאחריות חברתית של תאגידים במרכז האקדמי למשפט ולעסקים, נעשים פרו בונו - בלא תשלום.

חוות הדעת הראשונה היא של המומחה בעל השם העולמי בתחום הרפואה התעסוקתית והבטיחות בעבודה, פרופ' דב זהר מהטכניון, ש"ממליץ באופן חד־משמעי לפעול להקטנת אורך המשמרות של מתמחים בבתי החולים בישראל".

בחוות הדעת הוא מציג מחקר מוביל מסוגו ‏(Meta Analysis - מחקר שבודק בצורה סטטיסטית תוצאות של אלפי מחקרים ומספק תשובה מדעית שקשה לערער עליה‏), שביצעו באחרונה חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד על שעות עבודה ממושכות של מתמחים ברפואה. החוקרים סקרו 2,984 מחקרים בתחום זה, שמהם עברו את תהליך המיון ‏(עמדו בסטנדרטים מדעיים גבוהים‏) רק 23 מחקרים ששימשו בסיס לניתוח הסופי.

השאלה שנבדקה במחקר היא כיצד משפיע מעבר מתורנויות של יותר מ–16 שעות לתורנויות קצרות יותר של פחות מ–16 שעות. התוצאות היו מאלפות: במשתנה הקריטי ביותר - בטיחות החולים וטעויות רפואיות - 7 מתוך 11 המחקרים בעניין זה דיווחו על שיפור מובהק בבטיחות החולים בעקבות קיצור המשמרות. בנוסף, באף אחד מהמחקרים לא נמצאה עדות לכך שקיצור התורנויות פגע באיכות העברת המשמרות בין הרופאים ‏(טענה שכיחה של המתנגדים לקיצור התורנויות‏).

עמ 11 אינפו מתמחים מסביב לשעון

עוד נמצא, כי כל המחקרים שבדקו את איכות השינה ואיכות החיים של המתמחים מצאו שקיצור התורנויות הביא לשיפור מובהק באיכות השינה, רמת העייפות, יכולת הקשב ואיזון נכון בין עבודה למשפחה בקרב הרופאים. באשר להתפתחות המקצועית, הממצאים פחות חד־משמעיים: 4 מתוך 14 מחקרים הצביעו על שיפור בציוני המבחנים, רכישת מומחיות או ביצוע יותר פרוצדורות רפואיות בתחום ההתמחות. 9 מחקרים אחרים לא מצאו כל השפעה, לטוב או לרע.

זהר מזכיר גם מחקר גדול שעשה ב–2005 בישראל, שבדק 78 מתמחים מארבעה בתי חולים. במחקר נמצא כי דפוס השינה שמאפיין מתמחים - שינה קטועה ורבת הפרעות - גרם לעלייה משמעותית ברמת העייפות והרגשות השליליים כלפי כל פעילות ‏(רפואית או מנהלתית‏) שנדרשה מהם ביום שלאחר התורנות.

בנוסף, הוא מצטט מחקר אמריקאי מפורסם מ–2004, שמצא כי מתמחים שעבדו במשמרות של 24 שעות בלילה ביצעו טעויות רפואיות חמורות בשיעור של 36% יותר ממתמחים שעבדו עד 16 שעות ברציפות. בנוסף, המתמחים במשמרות הארוכות יותר ביצעו פי 5.6 יותר טעויות דיאגנוסטיות ‏(אבחנה‏) בהשוואה לקבוצת הביקורת.

"ספרות המחקר המדעי בעניין זה מציגה דפוס נתונים עקבי התומך בקיצור תורנויות מתמחים אל מתחת ל–16 שעות רצופות של טיפול רפואי", מסכם זהר. "אני סבור כי על סמך הידע המדעי הנוכחי, עבודה של מתמחים במשמרות המתארכות מעבר ל–16 שעות, ועל אחת כמה וכמה מעל 26 שעות, מקימה סכנה ממשית למטופלים ומשפיעה הן על איכות הטיפול הרפואי הן על איכות החיים והבריאות האישית של המתמחים".

"חסך בשינה עלול לפגוע בהחלטות"

חוות הדעת השנייה היא של פרופ' אבי שדה, מומחה שינה בינלאומי ויו"ר התוכנית הקלינית לפסיכולוגיית ילדים באוניברסיטת תל אביב, שהתמקד בסוגיית השינה. חוות הדעת מציגה כמה מחקרים מובילים, המצביעים, בין השאר, על פגיעה קשה בתפקוד הקוגניטיבי ובמצב הרוח עקב חסך בשינה, ועל כך שחסך בשינה גורר איבוד קשב ופוגע ביכולת להגיב לאינפורמציה מהסביבה - שתי יכולות החיוניות לרופא בעבודתו.

שדה מוסיף משתנה חשוב נוסף: קיטוע השינה הרציפה שכרוך בתורנויות "שפוגע בצורה משמעותית ביותר באיכות השינה ועקב כך גם בהתרעננות שנובעת מהשינה". במחקר שנעשה במעבדת השינה של אוניברסיטת תל אביב נמצא כי חומרת הפגיעה של כמה יקיצות בלילה היתה דומה לזו של קיצור השינה ל–4 שעות.

"ניתן, אם כך, להסיק שהן לקיצור שעות השינה הן ליקיצות במהלך השינה יש השלכות שליליות משמעותיות על התפקוד, וכי שילוב שני גורמים אלה יוביל קרוב לוודאי לפגיעה חמורה עוד יותר", מסכם שדה. "המתמחים עלולים להימצא באופן חוזר ונשנה במצב של חסך שינה. נתונים אלה מצביעים על סבירות גבוהה שהם מתפקדים לעתים קרובות במצב של חסך שינה, שעלול לפגוע ביכולתם לקלוט ולעבד מידע חדש ומורכב, וכן בתהליכי קבלת החלטות במצבים אלה".

עבור ד"ר לנצברג, מתמחה בגינקולוגיה ואחד התובעים בתיק, חוות הדעת הללו מאששות את מה שהוא וחבריו חווים על בשרם: "משמרת שלי נמשכת 28–29 שעות שעות בממוצע - וזה רק הממוצע. במצבי קיצון אני צריך לקבל החלטות שיכולות לחרוץ גורלות. אנשים לא מבינים שאנחנו עושים את זה פעמיים בשבוע במשך שש שנים ברצף - קשה להסביר את העייפות המצטברת, התשישות ואת חוסר התפקוד המנטלי והפיסי.

"לפעמים אני מרגיש שהאתגר שלי בניתוח הוא לא רק לבצע את הפרוצדורה, אלא גם להישאר ערני. וזה לא רק בניתוח - קורה שאני נרדם מול מטופלת בזמן אולטרסאונד למשל", הוא מתוודה.

לנצברג הוא בנם של שני רופאים שגדל לתוך עולם הרפואה והתורנויות. אבל, לדבריו, רופאים פועלים כיום במציאות שונה מאוד מזו שבה פעלו הוריו. "אנחנו עומדים בעומסים לא סבירים. מספר הפעולות גדל ומספר החולים גדל, אבל מספר הרופאים לא גדל בהתאם. חייבת להיות מנוחה בסיסית לרופא - גם היגיון פשוט מבהיר שאדם צריך לנוח כדי לתפקד בצורה טובה. זה לא עניין של נוחות או של כסף, אלא חיים של אנשים".

היתר מיוחד למשמרת של 26 שעות

התביעה שהגישו לנצברג, חורין וחבריהם מצליחה להטריד ולהביך מאוד את המדינה, שנקטה כבר כמה להטוטים משפטיים מעניינים במהלכה. כך, למשל, חתם שר התמ"ת הקודם, שלום שמחון, רגע לפני עזיבתו את המשרד על היתר המאפשר את העסקתם במשמרות של 26 שעות ברצף, כחריג לחוק.

קודם לכן טענה המדינה בכתב ההגנה שלה כי תורנות הרופאים אינה נחשבת "שעות עבודה" בהתאם להוראות החוק, ועל כן האיסורים הקבועים בחוק אינם חלים על העסקתם של הרופאים המתמחים. עם זאת, באחרונה הודתה המדינה כי "יכול להיות" שאופן העסקת המתמחים במשך עשרות שנים, עד לחתימה של שמחון על ההיתר, היתה מנוגדת להסכמים הקיבוציים. במשרדי התמ"ת והבריאות טוענים כי ההיתר דווקא ייטיב עם המתמחים, בכך שיקבע מנגנוני בקרה ופיקוח על העסקה בשעות תורנות, שלא היו קיימים עד כה.

מנגד, הלהטוטים המשפטיים של המדינה והטענה הפשוטה של המתמחים גוררים התגייסות לתמיכה בהם הן מצד הציבור הן מצד נבחרי הציבור. ברשתות החברתיות מתנהל קמפיין ממושך להגברת המודעות לבעיה ועצומה הקוראת לקצר את התורנויות כבר נושאת כ–2,500 חתימות. הקמפיין נערך על ידי מתנדבי עמותת מרש"ם (העמותה המאגדת את המתמחים) בהובלתה של חן שנער.

באחרונה קיבלו המתמחים חיזוק ממקור בלתי צפוי. שרת הבריאות הנכנסת, יעל גרמן, הצהירה בראיון הטלוויזיוני הראשון שלה ביום כניסתה לתפקיד: "לא יכול להיות ולא סביר שמתמחה יעבוד 27 שעות. צריך יהיה להקפיד על כך שהוא יעבוד לא יותר מ–14–16 שעות - וגם זה יותר מדי לדעתי".

ואולם, לא לחינם יוצאות המדינה וההסתדרות הרפואית מגדרן כדי להיאבק בתביעה. למתנגדים לקיצור התורנויות, הכוללים מלבד המדינה וההסתדרות הרפואית גם את מנהלי בתי החולים והאיגודים הרפואיים, טיעונים שקשה לזלזל בהם נגד הקיצור.

בישראל כ–20 אלף רופאים פעילים במערכת הבריאות הציבורית. רבע מהם, כ–5,000 רופאים, מוגדרים מתמחים. ואולם, תרומתם למערכת גדולה מחלקם היחסי: המתמחים הם אלה שמפעילים דה־פקטו את בתי החולים בשעות הערב, הלילה, בשבתות ובחגים - פעמים רבות כמעט לבדם, כשרק רופא כונן עומד לרשותם לעזרה.

עד 2000, אגב, מתמחים עשו תורנויות של 32 שעות ויותר. החל ב–2000 הוגבל אורך המשמרת ל–26 שעות ברציפות ולמתן יום חופש בתשלום לאחריה - אם כי לא מעט מתמחים מדווחים שהם נשארים בבית החולים יותר שעות מהמגבלה שנקבעה.

"המתמחים רוצים פחות תורנויות"

בהסתדרות הרפואית טוענים כי קיצור התורנויות באופן דרמטי "עלול להוביל לפגיעה במערכת הבריאות הציבורית, בטיפול בחולים וכן בהכשרת המתמחים, רווחתם ואיכות חייהם". הקיצור עלול ליצור שרשרת של תוצאות לא רצויות ואף מסוכנות. כך, אם מתמחים יתחילו את המשמרת בשעות אחר הצהריים ולאחר התורנות יקבלו יום חופש, יצטמצם דרמטית מספר שעות עבודת הבוקר שלהם - שעות העבודה המלאות של בית החולים שבהן מתבצעים הלמידה, ההכשרה, הניתוחים ושאר הפעילויות עם מומחים מתחומים שונים.

לטענת ההסתדרות הרפואית, קיצור התורנויות גם עלול לפגוע בהמשכיות הטיפול ‏(הרצף הטיפולי‏) הניתן למטופלים ולהוביל ל"אנדרלמוסיה במערכת יחסי העבודה הנוכחיים", שכן הוא ישליך בין השאר על התורנויות, הכוננויות ותוספות השכר. עוד טוענים בהסתדרות הרפואית כי קיצור התורנויות לא ישפר בהכרח את איכות החיים של המתמחים - כי הוא יגדיל את מספר התורנויות שהם ייאלצו לבצע ואת מספר הלילות שיעבדו בבית החולים.

"אם המתמחים לא יהיו בשעות הבוקר בהן נמצאים הרופאים הבכירים, ההכשרה שלהם תיפגע", אומר ד"ר זאב פלדמן, חבר הנהלת ההסתדרות הרפואית. "רפואה זה מקצוע שולייתי - אתה לומד מהבכיר ממך. ואם אין שהות משותפת, אז בסופו של דבר זה יפגע באיכות ההתמחות והמומחים בישראל".

עוד מסביר פלדמן: "הרבה מתמחים אמרו לנו שהם לא מעוניינים בקיצור התורנות, אלא בהפחתת מספרן. ברור להם שקיצור התורנויות יגדיל את מספרן והם לא מעוניינים בכך. זו הסיבה שהתהליכים צריכים להיות בהתפתחות ובשינוי הדרגתי - ולא במהפכות שאחר כך יפגעו במהות המקצוע ובהכשרת המתמחים".

עם זאת, מצהירה ההסתדרות הרפואית בתגובתה כי היא תומכת בקיצור הדרגתי ואטי של התורנויות, וכי בקרוב יחל פיילוט של קיצור התורנות בשתי מחלקות יולדות - כפי שנקבע בהסכם הרופאים.

"ברור לנו שתהיה תקופת מעבר"

ויש נקודה נוספת למחשבה. לא כל ההתמחויות דומות - תורנות בגינקולוגיה, כירורגיה או מיון למשל, היא קשה לאין שיעור לעומת תורנות בתחומים כמו עיניים ושיקום, שבהם המתמחים מצליחים לישון בלילה ברבים מהמקרים.

האם נכון לכרוך את כל המקצועות ב"אותו סל"?

עו"ד מיכאלי, המייצג את המתמחים: "אין ספק שיש הבדלים בין מתמחים ותורנויות, אבל השאלות שאנחנו שואלים לא דנות בהסדר כזה או אחר. בניגוד לטענות המדינה וההסתדרות הרפואית, אנחנו טוענים שאלה בהחלט שעות עבודה, שרובם לא ישנים בכלל ואלה שישנים - ישנים מעט מאוד. השאלה היא של תחולת החוק ושל הסכנה בעקבות היעדר וקיטוע השינה".

אתם באמת מצפים שבית הדין יפסוק שזו צורת העסקה בלתי חוקית ולמחרת בבוקר כל מערכת הבריאות תצטרך להתיישר לפי משמרות של 16 שעות? זה הרי יטלטל את כל המערכת, שבנויה סביב התורנויות האלה.

"אנחנו מצפים לפסק דין מכונן של בית הדין, שיכיר במסוכנות של המצב הנוכחי ובתחולה של חוק שעות עבודה ומנוחה על המתמחים. יכול להיות שיהיה קשה לעשות את השינוי בן־לילה, בדיוק כמו שקשה לגייס בחורי ישיבות או לשלב נשים בקורס טיס בן־לילה ובלא היערכות מתאימה. ברור לנו שצריכה להיות תקופת מעבר ושלא נקום יום אחד וכל המערכת תתהפך. אבל השלב הראשון הוא בהכרה שיש פגם במצב משפטי הקיים, ואחר כך צריכה להיות תוכנית של המערכת כולה, שלפיה בתוך תקופה מסוימת יעשו את השינוי הזה".

"מה שמפחיד זה להמשיך במצב הקיים"

קריאה בתצהיריהם של המתמחים מגלה כי הם מהלכים בין הטיפות, מתארים מציאות של עומס עבודה רב ומעט שעות שינה ומפנים למחקרים שמצורפים לתביעה - אבל נמנעים מלתאר מקרים קונקרטיים שבהם נוצרה סכנת חיים למטופלים כתוצאה מעייפותם. הדבר אינו מפליא, שכן כל אמירה כזו עלולה לשמש נגדם ואולי אפילו נגד בית החולים שבו הם עובדים.

לא מפחיד אותך, מתמחה צעירה, לצאת למעין מאבק דון־קישוטי נגד מערכת ענקית כזו?

חורין: "מצד אחד זה מלחיץ, אבל אנחנו זוכרים שזו האחריות שלנו כלפי הדורות הבאים, וזו פעולה שנותנת תקווה אמיתית לשינוי. יש כאן אמירה חשובה: אנחנו יכולים להכשיר רופאים טובים ומסורים בלי לסכן את שלומם הפיסי ואת שלומם של מטופליהם. אנחנו לא מפחדים כי מה שיותר מפחיד זה להמשיך את המצב הקיים, שרע גם לרופא וגם למטופל".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם