בג"ץ הורה לכללית להפסיק להעניק לעובדים תרופות חינם - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בג"ץ הורה לכללית להפסיק להעניק לעובדים תרופות חינם

100 אלף עובדי שירותי בריאות כללית מקבלים "הטבות פרסונל" מחוץ לתלוש ב-85 מיליון שקל בשנה ■ שופטי בג"ץ דחו עתירה שדרשה לבטל את ההטבות, אך הורו לגבש בתוך שנה הסדר שלפיו ההטבות יהיו חלק מהשכר ■ הכללית: "המצב הנוכחי הוא פרי הסכם היסטורי שאותו אנחנו מכבדים"

22תגובות

בג"ץ עושה סדר בהטבות הפרסונל הניתנות לעובדים ולגמלאים של שירותי בריאות כללית: בפסק דין עקרוני שניתן ביום חמישי האחרון הורה בג"ץ למשרד הבריאות לגבש בתוך שנה הסדר, שלפיו ההטבות הרפואיות השונות ששירותי בריאות כללית מעניקה כיום לעובדיה "מחוץ לתלוש" יוחלפו בתוספות כספיות המשולבות בשכר ובתלוש.

עם זאת, דחו השופטים את עתירתה של קרן דולב לצדק רפואי, שדרשה כי בג"ץ יורה על צו מוחלט להפסקת הענקת ההטבות לעובדים, והסתפקו בהנחיה זו בלבד. הטבות הפרסונל בשירותי בריאות כללית ניתנות לעובדים במשך יותר מ-30 שנה ורובן מעוגנות בהסכמים קיבוציים עם העובדים ואף אושררו בהסכם ההבראה שנחתם עם הקופה בשנות ה-90.

מרפאה של הכללית בתל אביב עמוד 15
דניאל בר און

ההטבות כוללות בין השאר תרופות בלי תשלום או בהשתתפות עצמית מופחתת, פטור מתשלום על ביקורים אצל רופאים ומכונים, הנחות על שירותים וטיפולים והטבות בתכניות הביטוח המשלים. עם השנים תפחו ממדי ההטבה והיא ניתנת כיום ליותר מ-100 אלף איש הכוללים את עובדי קופת חולים, גמלאי הקופה, בני זוגם וילדיהם עד גיל 18.

כללית נמנעה מלחשוף את עלות ההטבות

כללית נמנעה בעבר מלחשוף את עלות ההטבה, אשר אינה גלויה לציבור מכיוון שהיא ניתנת בנפרד משכר העובדים, אך בעקבות עתירה שהגישה קרן דולב במסגרת חוק חופש המידע נחשף כי נכון לשנת 2009 עלות ההטבה השנתית עמדה על 85 מיליון שקל. הבסיס לעתירה דו"ח מבקר המדינה לשנת 2006 שהתייחס ל"זכויות היתר" של העובדים בקופות החולים כללית, לאומית ומאוחדת.

המבקר מתח ביקורת חריפה על ההטבות, דרש להסדיר אותן וקבע כי הן "מנוגדות לעקרון השוויוניות שבבסיס החוק, עלולים להביא לבזבוז בצריכת תרופות, שירותים וטיפולים רפואיים ולפגיעה בהכנסות הקופות ובמשאבים שהן מייעדות לטיפול בצרכי כלל האוכלוסייה".

בעתירה טענה קרן דולב, באמצעות עורכי הדין גלעד רוגל ונטלי וידל, כי מדובר בשימוש לא חוקי בכספי הסל וכי הדבר מנוגד לעיקרון השוויון המעוגן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי ומהווה "סבסוד צולב" שבו מממנים המבוטחים "הרגילים" את זכויות היתר של "המבוטחים המיוחסים".

אינפו כדאי לעבוד בכללית עמוד 15

משרד הבריאות, מנגד, טען כי מדובר בהטבה כספית גרידא - בניגוד, למשל, להעדפה בתור - שאין בה כדי להשפיע על נגישות יתר המבוטחים לשירות, וכן כי במקומות עבודה רבים אחרים, כולל גופים ציבוריים כמו חברת החשמל והאוניברסיטאות, ניתנות לעובדים הטבות פרסונל "המהוות חלק מתנאי ההעסקה שלהם". עוד טענה המדינה כי מכיוון שמדובר בזכויות המעוגנות בהסכמי עבודה קיבוציים, שלילתן תהיה פגיעה בזכותם לקניין ולחופש ההתארגנות.

במשך שנים טענה הכללית כי ניסתה לצמצם את ההטבות והציעה לעובדים לקבל גמול כספי במקומן, אך ללא הצלחה. הקופה הזהירה כי התערבות חיצונית של בית המשפט עלולה להביא לפגיעה ביחסי העבודה בה ובמערכת הבריאות, כלומר - סכנת השבתה.

בעבר התבטאו מנהלי הקופה לא אחת באמצעי התקשורת נגד ההטבה, אך ציינו כי "ידיהם כבולות" שכן היא מעוגנת בהסכמים עם העובדים שעלולים להשבית את הקופה אם תיפגע ההטבה. עם זאת, טענה הקופה בבית המשפט כי הטבות אלה "אינן הוצאה מיותרת שכן הכסף המושקע מניב פירות בדמות עובדים מרוצים יותר שנותנים שירות טוב יותר".

שופטי בג"ץ, אליקים רובינשטיין, אסתר חיות ויצחק עמית, היו חלוקים בדעותיהם. הסמן הימני בהם היה השופט אליקים רובינשטיין שבדעת מיעוט קבע כי יש לחדול בתוך שנתיים מממתן ההטבות החריגות, ואולם השופטים חיות ועמית החליטו לדחות את העתירה ולהקציב לשר הבריאות שנה לגיבוש הסבת ההטבות לתוספות שכר.

"מתן הטבות לאנשים 'משלנו' כבר לא יעבור"

רובינשטיין, שלא חסך במלים קשות כלפי הכללית, התייחס בהרחבה לכך שההטבות אינן נכללות בתלוש ולכן אינן גלויות ואינן נתונות לפיקוח. "ההטבות אינן ניתנות בדרך המלך אלא בדרך צדדית ועל כן לוקות הן בפגמים שאין אפשרות להתעלם מהם, בהקשרי השימוש במשאבי הציבור, השוויון והשקיפות... לא אכחד, מחד גיסא הטבות כאלה ניתנות ככל הנראה מקדמת דנא... זכורני מצעירותי כי היה בבתי החולים העירוניים בתל אביב 'רופא פרסונל' שטיפל בעניינים הרפואיים של העובדים.

דבר זה קשה לשנות במחי יד. מאידך גיסא, החברה הישראלית נעה קדימה, ומה שנראה מובן מאליו לפני עשרות שנים, אינו יכול עוד לעמוד. מתן הטבות לאנשים 'משלנו' לא יעבור משוכה משפטית בעידן דנא".

השופט אליקים רובינשטיין עמוד 14
טס שפלן

עוד קבע רובינשטיין כי "התנהלות תקינה של גוף ציבורי מחייבת שיפעל בשקיפות ובפתיחות. מתן שכר בדרך של הטבות ולא כתוספת שכר אינו מאפשר תמונה מלאה ושקופה בדבר היקף ההטבות הכללי ולכל עובד ואינו מאפשר פיקוח מתאים.

אין זה ברור אם יש תקרה להטבה, מה גובהה, האם ההטבות מוקצות באופן שוויוני בין העובדים, ואם אכן אין מדובר במתן שירות שבסופו של יום עלול לבוא על חשבון מבוטח אחר".

רובינשטיין הבהיר כי אינו שולל מתן הטבות כשלעצמו, אך "ככל שחפצה הכללית במתן הטבות, עליה לתתן 'על השולחן', באופן גלוי, על דרך של מתן תוספת שכר. עסקינן בכספי הציבור.

"מתן הטבות בסכום ניכר, בלי שברור 'כמה ואיך', יוצר חשש להתנהלות במחשכים, הרחק מעין בוחנת, ופתח לאי סדרים, אם לא חלילה למעלה מזה, וגם אם אין אלה פני הדברים, החשש קיים. ההסדר הנוכחי... אינו יכול לדעתי לעמוד במתכונתו הנוכחית. מדובר בסכומי עתק ובשירות חיוני, והדבר אינו יכול להיעשות רחוק מן העין ומבלי פיקוח מתאים על השוויון".

"התרופה חזקה מדי"

השופטים חיות ועמית חלקו על רובינשטיין והחליטו שלא להוציא צו מחייב לקופה אלא להסתפק בהוראה למשרד הבריאות להסדיר את ההטבות בתוך שנה. עמית קבע כי נושא השקיפות יכול לבוא על פתרונו באמצעות פרסום שנתי של עלות ההטבות, ורמז לכך שהוא מודאג מכך שהתערבות בג"ץ בעניין תעורר מחאה מצד העובדים ואף סכסוכי עבודה.

"יש לזכור כי ההטבות הן חלק בלתי נפרד מתנאי ההעסקה של העובדים זה עשרות בשנים... להתערבות בית משפט זה בעניינים אלה עשויה להיות השלכת רוחב במישור יחסי העבודה, אף מעבר לעניין שבפנינו", כתב עמית. "התרופה המוצעת בדמות צו מוחלט נדמית בעיני כחזקה מדי לסימפטום המצריך טיפול".

השופטת חיות הוסיפה כי "תנאי ההעסקה של העובדים במגזר הציבורי... מוטב להם שיהיו ברורים ושקופים... לעתים יש צורך לבחון הסדרים כאלה ואחרים אפילו נשתרשו עם השנים, ואין להירתע משינויים או מביטולם ככל שמסתבר כי הם אינן מתיישבים עם עקרונות היסוד של מינהל תקין".

לדברי עו"ד רוגל, ראש הצוות המשפטי של העמותה, "אנחנו ברגשות מעורבים: טכנית מדובר בהפסד כי העתירה נדחתה, אבל ברמה המהותית יש כאן הישג: שלושת השופטים מסכימים שהמצב שבו ההטבות ניתנות מחוץ לתלוש ללא שקיפות ולא בקרה בלתי תקין ולא יכול להימשך.

אנחנו מתכוונים לפנות עוד השבוע למנכ"ל משרד הבריאות ולבקש ממנו שימנה ועדה מקצועית לצורך יישום פסק הדין. מדובר בעבודה רצינית שצריך להתחיל מוקדם ככל הניתן. בהמשך גם נבצע מעקב אחר יישום ההחלטה ונוודא שאין דחיינות. אם נראה שמורחים את התהליך לא נהסס לחזור ולפנות לבית המשפט".

מכל מקום, השופט רובינשטיין, שכאמור רצה לקבל את העתירה אך נותר בדעת מיעוט, הביע על גבי פסק הדין את חששו הכן מהשארת המצב כפי שהוא היום. "אני מקווה מאוד כי הגישה המבקשת להשיג שינוי בדרך שאינה צו מוחלט אכן תצלח, מכיוון שאין ניכרת התלהבות בין הגורמים המוסדיים לעסוק בו", כתב. "אך אולי אתבדה, ולא אבדה תקוותנו".

משירותי בריאות כללית נמסר: "המצב הנוכחי הוא פרי הסכם היסטורי שאותו הכללית מכבדת כמו הסכמי עבודה רבים ואחרים הקיימים ומכובדים בין ההנהלה לעובדים. כל מתווה שעליו מורה בית המשפט יקובל ויכובד על ידי הנהלת הכללית".

ניגוד העניינים של משרד הבריאות: גם עובדיו זכאים להטבות פרסונל

נושא הטבות הפרסונל הוא אחת הדוגמאות המובהקות לניגוד העניינים של משרד הבריאות בתפקידו הכפול כרגולטור וכבעלים של בתי חולים: ניתן היה לצפות כי כרגולטור יתייצב המשרד אל מול הקופה וידרוש, כפי שדרש מבקר המדינה, את ביטול הטבת הפרסונל והפיכתה לתוספת שכר שקופה ומוסדרת. ואולם לא כך נהג המשרד, אלא להפך - הוא השיב לעתירה, הצטרף לעמדת שירותי בריאות כללית וגיבה את המשך מתן ההטבות.

ל-TheMarker נודע כי בתוך המשרד היו חילוקי דעות באשר לדרך הנכונה לנהוג, ולבסוף הוחלט להגן על המשך קיומה של ההטבה. ייתכן כי הסיבה לכך היא שההטבות לא נוגעות רק לקופות החולים: מבקר המדינה הצביע גם על כך שבבתי חולים ממשלתיים, אלה שבבעלות המשרד, נהוג לתת לעובדים ולבני משפחותיהם יחס מועדף בתנאי אשפוז כגון טיפולים ממושכים באשפוז יום וקבלת תרופות ללא תשלום או התחייבות מהקופות (טופס 17), וכן טיפולים רפואיים ובדיקות רפואיות ללא תשלום.

בעקבות זאת הורה ב-2007 משרד הבריאות לבתי החולים לחדול ממתן ההטבות, אך העובדים הכריזו על סכסוך עבודה. משרד הבריאות חזר בו, וכאמור אף הגיב כמשיב בעתירה של קרן דולב והגן על המשך מתן זכויות היתר.

כעת יידרש המשרד לעמוד במבחן בג"ץ, ולהוכיח כי הוא ממלא אחר הוראת השופטים לעבור "ממשטר של זכויות יתר והטבות בעין לעובדי הכללית, למשטר של גמול כספי המשולב בשכרם והתואם את עקרונות המשפט המינהלי". בעמותת קרן דולב ידאגו שאף אחד במשרד לא ישכח מכך.

ההסתדרות הרפואית , שהיתה אף היא אחד המשיבים בעתירה, מסרה בתגובה: "הר"י מברכת על פסק הדין המאמץ עמדתנו כי ההטבות הנתנות לעובדים הן בגדר תנאי השכר והעבודה. הר״י פועלת כל העת להוספת הטבות ובכוונתנו להכנס למו״מ עם הנהלת קופת חולים".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם