>> משרד הבריאות העביר בתחילת השבוע לבתי החולים רשימה מדויקת של פעילויות שייחשבו לרופאים כשעות עבודה, גם אם הן נעשות מחוץ לשטח בית החולים. ההנחיות יוצאות בעקבות ספקות שהתעוררו בקרב הרופאים עם הפעלת נוהל שעון הנוכחות.

אחת הפעילויות שתיחשב לעבודה לכל דבר היא הוראה מחוץ לבית החולים "כחלק מהמינוי האקדמי או לקראת קבלתו". במסמך נקבע כי "פעילות אקדמית בתחום ההוראה וההדרכה על ידי רופאים בתוך המוסדות הרפואיים היא חלק ממטלות הרופא ואינה בגדר עבודה פרטית".

עוד יוכרו כשעות העבודה יציאה לפעילות רפואית מטעם בית החולים, השתתפות בוועדות בדיקה וועדות מקצועיות מטעם משרד הבריאות, השתתפות בוועדות רפואיות, מועצות לאומיות ודיונים בכנסת, ולימוד מדעי היסוד. פעילויות אלה יוכרו כשעות עבודה בכפוף לאישור מנהל המחלקה או מנהל בית החולים.

פעילויות שלא ייחשבו לעבודה ויהיו על חשבון זמנו הפרטי של הרופא כוללות את הפעילויות שנעשות בתשלום נפרד לרופא (למעט פעילות אקדמית בבתי ספר לרפואה). בין היתר, לא ייחשבו במכסת שעות העבודה הוראה בתשלום שאינה חלק מהמינוי האקדמי של הרופא, יציאה לוועדות רפואיות שעליהן מקבל הרופא תשלום, עבודה בתאגיד של בית החולים (שעליה ניתן תשלום נפרד) ועדות בבית משפט כעד מומחה תמורת תשלום.

סוגיה שנותרה פתוחה היא פעילות הרופאים במועצות המדעיות (הפעילות באיגודים המקצועיים של ההסתדרות הרפואית, הכוללת בחינות למתמחים, הכשרת רופאים ועוד). המדינה מוכנה להכיר בפעילות זו כשעות עבודה, אך לא לצורך חישוב שעות נוספות - דבר שבהסתדרות הרפואית מתעקשים עליו.

בתוך כך, נראה כי מאבק הרופאים נגד החתימה על שעון הנוכחות לא הצליח לסחוף את כל רופאי בתי החולים: לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור הרופאים שהחתימו שעון עלה מ-60% בשבוע שעבר ל-80% השבוע. שלשום הציע סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לתגמל רופאים שיחתימו שעון באופן עקבי בפברואר כך שיזכו לשעות נוספות גם בעבור ינואר, אף שבאותו חודש שעון הנוכחות טרם נכנס לתוקפו.