משתלם לאשפז חולים במסדרון - בריאות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משתלם לאשפז חולים במסדרון

אולי רק אסון לאומי יעיר את קובעי המדיניות במערכת הבריאות? נקווה שלא

תגובות

שני עמודים - זה מה שהקדיש פרופ' מנואל טרכטנברג לתחום הבריאות בדו"ח ההיסטורי שהגיש השנה לממשלה. פרק הבריאות הקצרצר הזה כלל בעיקר שבחים למערכת הבריאות הישראלית, וקבע כי היא מהמובילות בעולם "הן במדדים אבסולוטיים כמו תוחלת חיים והן בשביעות רצון".

התעלמותו של טרכטנברג מתחום הבריאות לא הפתיעה במיוחד. אחרי הכל, מאות אלפי הישראלים שיצאו הקיץ לרחובות מחו על שלל נושאים כמו שוק הדיור, יוקר המחיה, החינוך לגיל הרך ועוד רבים אחרים. רק מצבה של מערכת הבריאות הציבורית, שבאופן טבעי מטריד אוכלוסיות חלשות ובעיקר מבוגרות יותר מפרופיל המוחה הממוצע - נותר יתום ולא עלה על סדר היום של המחאה. אלא שתחום הבריאות אינו מסוג הנושאים שניתן לטאטא מתחת לשטיח. גם אם יתעלמו ממנו, הוא פשוט יתפוצץ במסדרונות בתי החולים.

ואכן, כמה חודשים לאחר הפגנת ה-400 אלף הגיע גנרל חורף שחשף את כל חוליי המערכת, ובימים האחרונים שברו שיעורי התפוסה בבתי החולים שיאים. לא רק בפריפריה הרחוקה כמו בית החולים סורוקה, שבו התקרב שיעור התפוסה בחדר המיון ל-200%, אלא גם בבתי החולים ה"עשירים" במרכז. בתל השומר, למשל, הוצבו מיטות משני צדי המסדרון במחלקות הפנימיות, בבית החולים כרמל המתינו אמבולנסים שבהם חולים במצב קשה יותר מחצי שעה רק עבור הזכות להיכנס בשערי חדר המיון הקורס, ובכל הארץ נאלצו חולים "להתאשפז" בחדרי המיון לאורך יממה ויותר, כי לא נמצאה להם מיטה פנויה במחלקה.

בית החולים ברזילי עמוד 3
אליהו הרשקוביץ

הנתונים האלה לא אמורים להפתיע איש, אפילו לא את טרכטנברג. השוואות בינלאומיות מספרות את סיפור הצפיפות בבתי החולים כולם: תפוסת המיטות בישראל היא הגבוהה ביותר במדינות OECD (96% לעומת ממוצע של 76%), היחס של מספר מיטות האשפוז לנפש הוא מהנמוכים בעולם (2 מיטות ל-1,000 נפש, לעומת 3.6 בממוצע - גבוה רק ממקסיקו וטורקיה). כפועל יוצא מאלה, משך האשפוז הממוצע בישראל הוא הנמוך בעולם (4.5 ימים, לעומת 7.2 ימים בממוצע). במלים אחרות: גם כשכבר מוצאים מיטת אשפוז, נאלצים לסלק את החולה לביתו במהירות כדי לפנות מקום לחולה הבא.

האבסורד הוא שאין כמעט מי שיזעק את זעקת החולים, משום שהמצב הזה נוח מדי ליותר מדי גופים: משרד האוצר לא מעוניין להגדיל את ההשקעה בבריאות, קופות החולים מעוניינות בצמצום ההוצאה על אשפוז, ובמידה מסוימת גם משרד הבריאות, שהוא הבעלים של בתי חולים שמקבלים מקסימום הכנסות על התשתית הקיימת בימי העומס הקשים.

לכן, את זעקות השבר שומעים בעיקר מהחולים והרופאים בשטח. קובעי המדיניות, לעומת זאת, מעדיפים לטעון כי זוהי מצוקה של כמה ימים בשנה, ואפילו ספין תקשורתי. ואיפה ראשי המדינה שאמורים לספק את הפתרונות? דבר אחד בטוח - כשהם יזדקקו לאשפוז הם לא ימצאו את עצמם במסדרון.

באחרונה השיג משרד הבריאות בהסכם עם משרד האוצר תוספת של 1,000 מיטות אשפוז לבתי החולים, אך מומחים מתעקשים כי התוספת היא טיפה בים החוסר שהעמיק עם השנים. הזיהומים, טעויות האנוש וההזנחה שמתרבים ככל שגדל החוסר, לא ממתינים לדו"ח טרכטנברג הבא. ניתן רק לקוות שלא יידרש אסון בסדר הגודל של השרפה בכרמל כדי שנתניהו ישלוף את הסופרטנקר של מערכת הבריאות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם