עיריית אילת: דוד פתאל חייב ארנונה של מיליוני שקלים - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עיריית אילת: דוד פתאל חייב ארנונה של מיליוני שקלים

המאבק בין עיריית אילת למלונאים עולה מדרגה: בעירייה טוענים שרשת פתאל הפסיקה לשלם ארנונה, ומגדירים את התנהגותה כ"ביריונות"

15תגובות

>> האם אילת דועכת או צומחת? עתידה מאחוריה או לפניה? מסתבר שתלוי את מי שואלים. המלונאים בעיר מתלוננים, אך העירייה מבטיחה שהעיר עומדת בפני הפריצה הגדולה שלה.

מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס, שתיאר בדו"ח האחרון שלו על אילת עיר תיירות דועכת, הסובלת זה עשורים מפרויקטים תקועים, היעדר תשתיות תחבורתיות ומחסור בכוח אדם, דילג על הרוח הרעה השוררת בין המלונאים לבין העירייה. הדברים נעים בין האשמות כוללניות של המלונאים כלפי העירייה ועד מרד מיסי ארנונה.

מרד המלונאים

בסוף שנה שעברה התפרסם דו"ח של הוועדה המייעצת בעניין הרפורמה בארנונה, בראשות השופט (בדימוס) פרופ' דן ביין, שנועד להביא לרפורמה בצו המסים בעיר. ההמלצות כללו העלאת הארנונה למלונות 5 כוכבים ב-6.73%, בנוסף לעדכון כללי בארנונה של 1.4%, בהתאם לחוק ההסדרים. כמו כן, התעריף לשטחים הציבוריים במלונות יועלה בסכום של 23.96 שקל למ"ר - העלאה של כ-50%. זאת לצד הפחתה בארנונה למלונות 4 כוכבים.

עם היוודע ההמלצות, עלו המלונאים על בריקדות. הם טענו שהמלונות ברמה של 5 כוכבים - ובהם דן, הרודס והילטון - הם קטר התיירות באילת, מביא את התיירים והכנסים לעיר וכי העלאת הארנונה פירושה הוצאה של עוד מיליון שקל בשנה למלון.

דוד פתאל
דודו בכר

עתה נראה שסוגיית הארנונות הידרדרה למרד של ממש. בעירייה אומרים שבעוד שיתר בתי המלון בעיר משלמים את הארנונה בזמן, דוד פתאל הפסיק לשלם ארנונה זה חמישה חודשים והוא חייב לעירייה כמה מיליוני שקלים. "יש רשת מלונות שחושבת שתוכל להכתיב אורח חיים בצורה בריונית", נמסר מהעירייה. "החלטתו של פתאל שלא לשלם ארנונה נפלה עוד לפני יישום הרפורמה בארנונה". בית המשפט המחוזי אף ידון בתביעה של העירייה נגד פתאל ב-30 במאי.

פתאל, שהחל את הקריירה שלו באילת ומחזיק בתשעה מלונות עם 2,500 חדרים בעיר, אמר בתגובה: "אנו משלמים ארנונה כחוק. יש ויכוח על הארנונה לא רק של פתאל, אלא של כלל מלונות אילת".

לדברי פתאל, טענות המבקר מוצדקות ואילת סובלת מכשל ארוך שנים. "לצערנו דבר לא נפתר ואילת נשארת קפואה במקומה.אם היו משפרים תשתיות, גם העיר וגם המלונאות היו יכולות לצעוד קדימה. עם זאת, אני חושב שיש לה עתיד, במידה שיעשו את הפעולות הנכונות בתשתיות ובשיווק".

גם מלונאים אחרים בעיר מפגינים מורת רוח. ליאור רביב, מנכ"ל רשת ישרוטל המפעילה שמונה מלונות באילת עם כ-2,410 חדרים מסכים כי דו"ח המבקר משקף את המצב בעיר. "אילת היא נכס אסטרטגי שמדינת ישראל לא משכילה לפתחו כראוי", אומר רביב. "חוסר חשיבה מרחיקת לכת פוגעת בתיירות ובעיקר בתיירות מחו"ל".

אינפו תפוסות במלונות
Themarker

יו"ר איגוד מנהלי בתי המלון בישראל ומנכ"ל מלונות פרימה, אתי לוי, אומרת שאמנם אילת תהיה תמיד רוולנטית כעיר תיירות, אולם כוח התחרות שלה מבחינת התיירות הנכנסת הולך ופוחת מדי שנה.

"הוצעו לנו כמה מלונות לרכישה באילת, אך אסטרטגית החלטנו שאנחנו לא קונים, כי לא כדאי להשקיע באילת. אי אפשר להשוות ניהול מלון בירושלים, תל אביב או ים המלח, לניהול מלון באילת. אין הכנסות ואין רווחיות. ההוצאות באילת מאוד גבוהות ואילו המחירים הולכים ויורדים".

סגן יו"ר רשת מלונות דן, עמי פדרמן, שנבחר לא מכבר לתפקיד נשיא התאחדות המלונות, אומר ל-TheMarker כי הנושא הראשון שרצה לטפל בו הוא שיפור היחסים בין המלונאים לעיריית אילת.

"בסוף יוני מתוכנן מפגש בין ראש העירייה מאיר יצחק הלוי למלונאים, ואני מקווה שנצליח להגיע להבנות, שכן סוגיית הארנונה משקפת את חוסר ההבנה והתייחסות למלונות כאל פרה חולבת", אומר פדרמן. "המלונות מושקעים בעיר ועושים להצלחתה יותר מכל אחד בעיר. השאלה היא לא מי גר בעיר, אלא מי תורם יותר".

המלונאים רואים קשר בין סוגיית הארנונה והקמת תאגיד התיירות החדש בעיר, שהוקם השנה על ידי העירייה כדי להכניס את כל הגופים התיירותיים בעיר תחת גג אחד. "במקום שהתאגיד יעסוק בתחזוקה, ניקיון ואספקת צרכיו של אזור התיירות, הוא מיועד כמעט בלעדית לשיווק. לדעת המלונאים באילת, פקידי העירייה אינם מומחים לשיווק", אומר פדרמן. לדבריו, הארנונה באילת מגיעה ל-10,000 שקל לחדר לשנה. "הארנונה בעיר מהווה קרוב ל-3% ממחזור המלונות, לעומת 0% בטורקיה ופחות מ-0.5% בקפריסין", הוא מדגיש.

"יש לנו תוכנית אסטרטגית עד 2030"

ראש העירייה מאיר יצחק הלוי ומ"מ ראש העירייה והממונה על התיירות אלי לנקרי, דוחים את טענות המלונאים וטוענים שנוח להם לקשור את הארנונה לעניין התאגיד, בעוד שוועדת ביין החלה את עבודתה עוד ב-2006.

"הארנונה בישראל היא חוק ונבחנת לפי גודל השטח וסיווגו", טוענים השניים. "הקמנו את התאגיד כדי לפתור את בעיית חלוקת הנטל. התאגיד יכלול את כל גורמי התיירות בעיר, ובהם גם המסחר התיירותי וחברות התעופה. ההסכם בינינו לבין משרד התיירות הוא שהשיווק יישאר בידי משרד התיירות והמלונאים, והתאגיד לא יעסוק בו".

יצחק הלוי לא שוכח להזכיר את 6,000-7,000 הספורטאים ששהו בעיר במסגרת הספורטיאדה בימים אלה. "מי שתמך בהם זה אנחנו. יש מאות אירועים בשנה שאנחנו מממנים כדי להביא תיירים, שגם לנים במלונות. יש מי שעובד ויש מי שבוכה".

יצחק הלוי בטוח שהם על הדרך הנכונה: "יש לנו תוכנית אסטרטגית עד ל-2030. אנו רוצים להגיע ל-35 אלף חדרי מלון ו-6 מיליון תיירים, מתוכם 2 מיליון תיירים מחו"ל. זה היעד שהצבנו לעצמנו. אנחנו רוצים לייצר גם תשתיות.

"שדה התעופה בתמנע נמצא בתכנון מתקדם בהשקעה של 58 מיליון שקל במימון רשות שדות התעופה, וב-2012 מתחילים בעבודות. יש הסכם על השקעה של 103 מיליון שקל בשנתיים בכ-20 פרויקטים, במימון משרד התיירות ובהשתתפות העירייה. העירייה אף הגישה הצעה לאוצר בתמיכת משרד התיירות להקמת מרכז כנסים הכולל קזינו. היקף ההשקעה מוערך בכ-150 מיליון שקל. התכנון הראשוני הסתיים. יש קרקע, יש מימון, יש סיכומים בכתב. דרושה רק החלטת ממשלה בעניין הקזינו".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם