השיר שלהם: אייל גולן וסבלימינל - המרוויחים הגדולים בתעשיית הרינגטונים - צרכנות - TheMarker

השיר שלהם: אייל גולן וסבלימינל - המרוויחים הגדולים בתעשיית הרינגטונים

לאט ולא בשקט צמחה לה תעשייה שמגלגלת 150 מיליון שקל בשנה, יוצרת שוק סינגלים ישראלי תוסס ומקור רווח גדול לסלולריות ולאמנים ■ תעשיית המוסיקה בסלולר: "מלהיט גדול אפשר להרוויח 200 אלף שקל; מלהיט ענק - חצי מיליון שקל" ■ כל המספרים וכל המרוויחים מתעשיית הורדות השירים בטלפונים הסלולריים

>> פורטל התוכן המקוון של פרטנר הושק לפני ימים ספורים ברעש גדול. במקביל דווח ב-TheMarker שפלאפון וסלקום נכנסות לתחרות עם השקה קרובה של שני אתרים בהשקעה גדולה - אתרים שיציעו בעיקר חנות תוכן מקוונת לתחומי המוסיקה. לאן רצות חברות הסלולר, ומה העניין הגדול שלהן במוסיקה?

כניסתן של חברות הסלולר לשוק המוסיקה מורגשת בשנים האחרונות. פלאפון יזמה את פרויקט "הבית הכחול", סדרה של הופעות מוסיקה בקיסריה. פרטנר מפיקה הופעת חינם לפרויקט המוסיקה "עבודה עברית" עם שורה של אמנים ששירותיהם לא זולים במיוחד, וסלקום נותנת חסות לתוכנית הטלוויזיה "כוכב נולד" ומנהלת את פסטיבל "ווליום כנרת" זה כמה שנים. עם כל הכבוד לטיפוח יצירה מקומית, העניין של חברות הסלולר במוסיקה הוא כלכלי בעיקרו. לפי הערכה זהירה, תעשיית המוזיקה בסלולר מגלגלת כ-150 מיליון שקל בשנה. כשאומרים "תעשיית המוסיקה בסלולר", הכוונה לצפיות בקליפים בסלולר ולהורדות של רינגטונים, טרוטונים, פאנטונים ועוד טונים למיניהם. בחברות הסלולר מגדילים את ההשקעה בקביעות, מתוך הנחה שהרומן של המכשירים הסלולריים עם המוסיקה רק ילך ויעמיק.

"החיבור בין צרכן למוסיקה הוא כאן לתמיד, כי יש מכשיר שיודע לקבל מוסיקה ולהשמיע מוסיקה", אומר מוטי כהן, מנהל אגף מוצרי תוכן בפלאפון. "היום, כשגופים באים להפיק מוסיקה, הסלולר הוא חלק משמעותי עד עיקרי בתוכנית החזר ההשקעה שלהן - ואפשר להצביע על אלבומים שכיסו את עצמם רק באמצעות הסלולר. לכן התעשייה היום חושבת סלולר. יש מקרים שבהם בכלל לא צריך להוציא דיסקים, הם גם ככה לא נמכרים. נוצר עולם של מוצרים בדידים, והאמנים מתאימים עצמם לעולם הזה".

כמה עושים אייל גולן וסאבלימינל?

קצת מספרים על היקף התופעה. פלאפון מעניקה כבר שנתיים "אלבומי זהב" לאמנים שמייצרים 20 אלף שימושים בסלולר, ו"אלבומי פלטינה" לאמנים שמייצרים 40 אלף שימושים. אייל גולן, למשל, ייצר בשנה האחרונה רק בפלאפון 160 אלף צפיות והורדות, כלומר ארבעה "אלבומי פלטינה". אם נכפיל את ההורדות פי שלושה - מספרן של המפעילות הסלולריות - נגלה שבכל המפעילות ייצר גולן כ-480 אלף שימושי סלולר.

זה שווה הרבה מאוד כסף, כי שימוש ממוצע בסלולר שווה כ-3 שקלים למשתמש. כך שאייל גולן לבדו יצר הכנסות מוערכות של 1.5 מיליון שקל. אחרי גולן הרשימה ארוכה. קובי שמעוני (סאבלימינל), למשל, דיווח על 100 אלף הורדות של השיר "תיזהר ממנה" בחודשים האחרונים, ששוות 300 אלף שקל.

"מלהיט גדול אפשר להרוויח כ-200 אלף שקל, ומלהיט ענק אפשר לעשות גם חצי מיליון שקל", מספר שמעוני. הוא מציין עוד דוגמה לחשיבותו של הערוץ הסלולרי: "האלבום 'בדיוק כשחשבתם שהכל נגמר', שהוצאתי ב-2006, מכר 20 אלף עותקים - אלבום זהב. מוצרי התוכן הסלולרי מתוך האלבום, לעומת זאת, רשמו יותר ממיליון הורדות". לפי המספרים ששמעוני מוסר, ובהתחשב בעלות ממוצעת של כ-65 שקל לדיסק, ההכנסות מהדיסק היו כ-1.3 מיליון שקל - בעוד ערכן של ההורדות היה כ-3 מיליון שקל.

חברות הסלולר מכניסות מכל שקל כ-40 אגורות לכיסן. שרשרת הערך המלאה בנויה כך: 50% מכל הכנסה מגיעים לבעל הזכויות בשיר, כלומר חברת התקליטים. מדובר בדרך כלל בחברות מוכרות כמו הליקון, NMC והד ארצי, שכבר למדו לעבוד מול חברות הסלולר, אבל יש גם חברות מתחום התוכן הסלולרי, כמו יוניסל, שנהפכו לבעלות זכויות דיגיטליות של אמנים. במקרה של יוניסל מדובר במושיק עפיה, שלומי סרנגה, ריטה, עידן יניב ועוד. קיימים שחקנים נוספים בשוק, כמו iMusic ותטה.

37.5% נוספים מכל שקל הולכים למפעילה הסלולרית שדרכה מתבצעת ההורדה. 12.5% הנותרים זורמים אל אקו"ם, שמעבירה תשלומים למלחין, למעבד ולמחבר. באשר לזמרים עצמם, חברות התקליטים מעבירות 20%-50% מהנתח שלהן אל היוצרים, לפי הסכמים משתנים.

ההיסטוריה של ההיסטריה

תעשיית המוסיקה בסלולר היא ענף צעיר יחסית. השוק החל להתפתח כאשר המכשירים הסלולריים נהפכו לחכמים יותר ולתומכים במוסיקה. כיום הם כבר נגנים מעולים. במקביל השתפרו רשתות הסלולר, וההורדה נהפכה למהירה ובטוחה יותר. בנוסף, עבור האמנים הפקת שיר בודד נהפכה לזולה יותר בשנים האחרונות, ולכן ערוץ ההפצה הסלולרי נעשה רלוונטי.

לדברי כהן, "לפני כמה שנים אף אחד לא ידע שהחיבור בין הסלולר למוסיקה יהיה כל כך הדוק. בשלב הראשוני זה היה עולם מוגבל של יוצרים ומלחינים לסלולר, וחברות התקליטים לא היו שותפות.

"אבל ב-2005 התחיל להיכנס לשימוש הדור השלישי, והוא איפשר לנו לעבור מצפצופים למוסיקה אמיתית. התחילו שירותים שמבוססים על השיר האמיתי, כמו שיר בהמתנה. הדבר יצר לראשונה שוק סינגלים ישראלי, מה שמעולם לא היה פה, כאשר הצרכן בוחר מה הוא רוצה לשמוע", מסביר כהן.

כהן מספר כי "בהתחלה היינו יוצרים את ההצעות שלנו למשתמשים לפי הפלייליסט של גלגל"צ, אבל כיום הם כבר מסתכלים עלינו. גם האמנים עצמם, שבהתחלה היו חשדנים כלפי הסלולר ואנחנו פנינו אליהם, פונים היום אלינו. גילינו שהטעמים ודפוסי השימוש שונים מאוד מאיך שהם מוצגים במדיות המסורתיות, כמו הרדיו. המוסיקה המזרחית חזקה מאוד, ובאמצעות הסלולר היא נהפכה מזרם מקופח לזרם מרכזי, שרואים בו היקף הורדות עצום".

לדברי גיל וייט, סמנכ"ל התוכן ביוניסל, "הסלולר כיום הוא הרבה יותר מאשר ערוץ הכנסה - הוא חלק מבניית הקריירה של האמן. קידום אצל המפעילות הסלולריות נחשב לא פחות מהשמעה ברדיו. מדובר בפלטפורמה שבה האמן יכול להציע את מרכולתו בלי מחסום של פלייליסט ובלי ועדות עורכים.

"זה יקום מקביל, עם חוקים משלו", מוסיף וייט. "אנחנו מגלים פתאום ששלמה ארצי או צביקה פיק עושה אחד לעשרים ממה שקובי פרץ עושה בסלולר. מלבד זאת הסלולר הוא מקור רווח חדש: ההכנסות אצל הזמר הממוצע כיום מגיעות מהופעות במקום הראשון, ובמקום השני - הכנסות מסלולר. מקום שלישי זה תמלוגים מהשמעות ברדיו, ומקור ההכנסה האחרון, אם בכלל, הם הדיסקים".

בקרוב: מכשירים שיטענו מוסיקה לפי הטעם של המשתמש

>> כנראה שאנו צפויים לחזות בעתיד הקרוב בהתחזקות הקשר בין הסלולר למוסיקה. בנוסף לאפל, יצרניות המכשירים נוקיה, סוני אריקסון וסמסונג מקימות חנויות מוסיקה מקוונות משלהן, ויוצרות תחרות מול המפעילות הסלולריות בתחום. למרבה הצער, לפחות כרגע אין גישה לחנויות האלה מישראל.

בנוסף, רק בימים האחרונים הכריזה וודאפון העולמית על כך ששירות last.fm, שירות אינטרנט להאזנה לרדיו בהתאמה אישית, יהיה זמין גם מהסלולר לכל לקוחות החברה. באופן דומה, סטארט-אפ ישראלי בשם Music Genome, שכבר פועל עם כמה מפעילות בעולם, מאפשר למכשיר לטעון שירים בלילה לפי טעמו של הלקוח - כך שלמחרת אפשר להאזין להם. עוד פיתוח שקומברס עומלת עליו כעת הוא פורמט פתוח לפאנטון, כך שקביעת הפאנטון תוכל להתבצע באופן חופשי על ידי הלקוח, ולא בתלות במפעילה הסלולרית כפי שקורה כיום.

לדברי גבע קרא עוז, לשעבר סמנכ"ל התוכן של לוגיה-סלקום וכיום יועץ בתחומי הסלולר, "עוד כמה שנים שמיעת המוסיקה בנייד לא תתבסס על מאגר שירים בכרטיס הזיכרון, אלא על חיבור קבוע לאינטרנט וגישה למאגר שירים. לכל משתמש יהיה אזור אחסון עם המוסיקה שלו, שיהיה מקושר לרשת חברתית, והוא יוכל לגשת אליו מכל מכשיר: המחשב הקבוע והנייד, המכשיר הנייד ועוד.

"כמה שחקניות גדולות יפעילו את החנויות האלה: אפל, מיי-ספייס ואולי גם נוקיה, אם היא תחליט להשקיע בזה", מוסיף קרא עוז. "אני מעריך שהשירותים האלה יהיו מבוססים על תשלום של דמי מנוי קבועים. כדי שזה יקרה דרושים עדיין פיתוחים טכנולוגיים, הורדת מחירים ותפוצה רחבה של מכשירים תומכים, אבל העתיד הזה יותר קרוב משחושבים".

שוק של 150 מיליון שקל

>> החישוב של 150 מיליון שקל לשוק המוזיקה בסלולר נבנה לאחר שיחות של TheMarker עם גורמים שונים בענף. הערכה היא שביום ממוצע יש 50 אלף הורדות של מוסיקה למכשירים סלולריים. אם מכפילים זאת במחיר ממוצע של 3 שקלים לשיר וב-365 ימים בשנה, מגיעים לסכום של 55 מיליון שקל רק מהורדות.

להכנסות האלה יש להוסיף צפיות בקליפים וערוצי מוסיקה באמצעות הסלולר, פעילות שמוערכת בעוד כ-10 מיליון שקל בשנה.

גם הפאנטון, ה"שיר בהמתנה", מוסיף הכנסות לחברות הסלולר: בחלק מהחברות הוא מגיע מובנה במכשיר, ואחרי כמה חודשים הן מתחילות לגבות עליו תשלום חודשי קבוע. לפי הערכות, יש בישראל מיליון לקוחות לשירות הפאנטון שמשלמים מנוי חודשי של כ-5 שקלים, שהם 60 מיליון שקל בשנה.

בסעיף השונות קיימים שירותים נוספים מעולם המוסיקה. כל החלפת פאנטון בחברה הסלולרית עולה עוד כמה שקלים.

גם מחוץ למפעילות הסלולריות והפורטלים שלהן יש עוד הורדות של מוסיקה מאתרים עצמאיים (Off Portal). את נתח השוק הזה אפשר להעריך ב-20 מיליון שקל בשנה.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הפופולריות בצרכנות
הצעות מיוחדות