8 אפליקציות שיסייעו לכם לנהל את הבריאות שלכם - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

8 אפליקציות שיסייעו לכם לנהל את הבריאות שלכם

הרפואה הדיגיטלית נהפכה למגזר הצומח ביותר של חברות ישראליות בתחום מדעי החיים ■ האם הטכנולוגיה תחסוך בהוצאה הלאומית לבריאות או תהפוך אותנו להיפוכונדרים? ■ הטרנד אמנם בראשית דרכו, אך המשתמשים כבר יכולים להתנסות בדור הראשון של האפליקציות בתחום

תגובות

בעתיד הלא רחוק, הרופא שלכם עשוי לרשום לכם אפליקציית סמארטפון, בנוסף לתרופות ולטיפולים. בתי חולים, חברות ביטוח, קופות החולים וסוללה של יזמים עצמאיים מפתחים בשנים האחרונות אפליקציות חדשות שמסייעות למטופלים לנהל את הבריאות שלהם.

לדברי ד"ר בני זאבי, לשעבר יו"ר האיגוד הישראלי לטכנולוגיות מתקדמות (IATI), בשנים האחרונות הרפואה הדיגיטלית נהפכה למגזר הצומח ביותר בתחום מדעי החיים, הן במספר החברות שמוקמות והן בכמות ההון שמושקע בהן.

לפי דו"ח שהכין זאבי עבור האיגוד, שמשמש ארגון גג לתעשייה שמרכז תחתיו יותר מ–800 גופים בתחומי ההיי־טק ומדעי החיים, מחצית מהחברות הישראליות בתחום (144 חברות) הוקמו בארבע השנים האחרונות — 36 חברות חדשות בממוצע בכל שנה. לדברי זאבי, ב-2014 הושקעו בחברות ישראליות 85 מיליון דולר.

איור אילוסטרציה אפליקצית בריאות

"בעבר, חברות מדעי החיים הישראליות פיתחו תרופות, מכשור רפואי ומוצרים שבדרך כלל פנו לנותני השירות הרפואי. רק מעטות פנו ללקוחות הקצה — המטופלים. בתחום הרפואה הדיגיטלית יותר ויותר חברות מפתחות מוצרים ומכוונות אותם ישירות לצרכנים", אומר זאבי. "החולים כיום הם צרכנים, והם מתייחסים לשירותים הרפואיים כמו כל שירות אחר שהם צורכים".

זמן המענה
 השתפר משמעותית

אורי גורן, מנכ"ל חברת אי־פוכונדר לייעוץ חדשנות בבריאות, מזהה את רפורמת הבריאות שקידם נשיא ארה"ב, ברק אובמה, המכונה "אובמה־קייר" כגורם משמעותי לצמיחה המהירה ולגידול בכמות האקסלורטורים (מאיצים) שעוסקים בתחום. "מודל הבריאות בארה"ב, ובמידה רבה גם בישראל, נראה כמו מוסך — אנחנו בריאים, מתקלקל לנו חלק ואנחנו הולכים לרופא, אבל אנחנו לא עושים כמעט שום פעולת מניעה. גם הדרך שבה אנחנו משלמים לרופאים היא לפי פעולות, כמו כמות הביקורים או הטיפולים הפיזיים שהם מעניקים לנו", אומר גורן.

לדבריו, "אובמה־קייר הפכה את היוצרות, למעשה היא אומרת 'אנחנו רוצים לשלם על איכות הטיפול — על התוצאות'. אם כלי כלשהו תרם להפחתת הביקורים במרפאה, עשית משהו נכון — זה המדד להצלחה".

גורן מספר כי "אחת התופעות הבעייתיות שמכבידה על מערכת הבריאות האמריקאית היא החזרה לחדר מיון. אדם נכנס לבית חולים, יוצא, וחוזר לשם כעבור כמה ימים. רפורמת הבריאות של אובמה קובעת שאם אדם חוזר למיון בתוך 30 יום — בית החולים לא יקבל כסף.

"מודל 30 הימים יצר שוק שלם של אנשים שמנסים לשמור את המטופלים בבית. הכלי שיש לכולם ויאפשר לעקוב אחרי החולים בבית הוא הסמארטפון. מכאן התפתחה תעשייה שלמה של ציוד לביש, כמו חולצות א.ק.ג, חזיות שבודקות סרטן, ואפליקציות לניהול ומעקב אחרי תרופות מרשם ומחלות שונות".

חברות ישראליות שעוסקות בבריאות דיגיטלית בשנים 2007-2015:
2007 - 91 חברות
2008 - 107 חברות
2009 - 124 חברות
2010- 141 חברות
2011 - 176 חברות
2012 - 215 חברות
2013 - 244 חברות
2014 - 285 חברות
מקור: דו"ח IATI, 2015

גם קופות החולים הישראליות מבצעות שינויים כאלה שמטלטלים את שיטת הטיפול המסורתית, במכבי למשל, החלו לשלם לרופאים על קיום תכתובת אלקטרונית עם המטופלים. סיגל דדון־לוי, ראש אגף שירות ושיווק במכבי שירותי בריאות, מדווחת על מעבר הולך וגובר מערוצי השירות המסורתיים כמו הגעה לסניף ושירותים טלפוניים לערוצים דיגיטליים של הקופה — כיום כשליש ממבוטחי הקופה משתמשים באפליקציה ומזמינים דרכה כ–400 אלף תורים לרופא מדי חודש.

המשמעות היא ש–30% מכלל הזימונים נעשים בצורה אוטומטית, דבר שמאפשר לקופה להסיט משאבים יקרים לתחומים אחרים בהם ניתן שירות. "הזמינות הטלפונית שלנו השתפרה משמעותית בשלוש השנים האחרונות בעקבות הסטת זימוני התורים לאפליקציה. זמני המענה של מוקד זימון התורים שלנו עומדים היום על 39 שניות לעומת 43 ב-2012 ירידה של 10%. בפועל מדובר בירידה משמעותיות יותר שהצטמצמה כתוצאה מהוספת שירותים שלא היו קיימים לפני כן כמו זימון תורים למכונים ולטיפת חלב דרך המוקד המרכזי", אומרת דדון־לוי. "בסך הכל יש לנו 170 אלף ביקורים וירטואליים בחודש כמו בקשת מרשם, אישור מחלה או הפניה לבדיקה, שחוסכים את זמן ההמתנה במרפאה. אם משווים למערכת הבנקאות, המספרים לא מתקרבים לזה, אף שההשקעות שם בפיתוח שירותים דיגיטליים הן עצומות. במכבי ההשקעה היא מינימלית והתוצאות הן מעולות".

המוקד שזוכה לחדשנות הטכנולוגית הגבוהה ביותר בקופה הוא זה שמשרת את החולים הכרוניים (MOMA), שמטבע הדברים, דורשים תשומות רפואיות משמעותיות יותר. בתחילת השנה חתמה הקופה על הסכם עם חברת 
LabStyle Innovations, מפתחת אפליקציית Dario, שמסייעת לעקוב אחר תהליך המחלה של חולי סוכרת.

האפליקציה מתקשרת עם מד סוכר שמתחבר לסלולרי, מנתחת את תוצאות הבדיקות לאורך זמן, משדרת את התוצאות לצוות האחיות של מכבי ומנגישה אותם למטופל. ללקוחות שרוכשים את המוצר באופן פרטי ואינם מבוטחים במכבי, האפליקציה מאפשרת התרעה למטופל ולבני משפחתו על תוצאות חריגות שמחייבות התייעצות עם רופא.

"חולה עם מחלה כרונית, כמו סוכרת, רואה את הרופא המטפל פעם ברבעון לשעה, כלומר, ארבע שעות בשנה, במקרה הטוב. זה משאיר לחולה כמעט 9,000 שעות בשנה שבהן הוא לבד וצריך לקבל החלטות", אומר מנכ"ל 
LabStyle Innovations, ארז רפאל. "אנחנו מחפשים דרך להעצים את החולה, שמצד אחד לא יכול להיהפך לרופא של עצמו, אבל יכול לטפל בעצמו טוב יותר, אם הוא יבין מה הוא עושה בעזרת אינפורמציה רלוונטית. אחת הדרכים למה שאנחנו קוראים העצמה היא האפשרות לנהל יומן בילויים — ולתעד את תגובות הגוף לאחר אכילת סוגי מזון ספציפיים במסעדות. בשלב הבא החולה יכול להיזכר באמצעות האפליקציה איזה מאכלים משפיעים עליו לרעה או לטובה".

165 אלף אפליקציות בריאות, רק 200 עם אישור ה-FDA

"אפליקציות הבריאות הדיגיטליות נחלקות לשלושה תחומים", אומר יו"ר החברה הישראלית לשיפור איכות ברפואה, פרופ' רן בליצר. "הראשון הוא אורח חיים בריא — אלה אפליקציות של פעילות גופנית, תזונה וניהול לחצים. בתחום זה נכללות גם אפליקציות כמו ניטור שינה או זיהום אוויר. זאת קבוצת האפליקציות הגדולה והפופולרית ביותר כיום. השני הוא בתחום האדמניסטרטיבי — אפליקציות שמפתחות חברות הביטוח וקופות החולים — ומייעלות את התקשורת עם המטופל, כמו קביעת תור, הזמנת טפסים, צפייה בבדיקות, תקשורת עם הרופא וגם התמצאות בבית החולים".

"התחום השלישי והמורכב יותר הוא מצבים רפואיים מיוחדים — מהריון והתפתחות הילד, ועד ניהול תרופות ומעקב אחר מחלות כרוניות — ופה נפתח פער רגולטורי. השאלה מתי נחצה הקו הדק שבין תמיכה באורח חיים בריא לבין מכשיר רפואי. בכל העולם מתחבטים בסוגיה עד כמה זה מעצים את המטופל ומהי ההשלכה של עצה לא טובה מאפליקציה, או איזה מבחנים קליניים אפליקציה צריכה לעבור כדי שניתן יהיה להמליץ עליה בתוך המסגרת הרפואית".

אפליקציות בריאות לפי קטגוריות. 
185 אלף אפליקציות בריאות זמינות בעולם ומהם: 36% עוסקות בכושר, 17% באיכות חיים וניהול לחצים, 12% בתזונה ודיאטה, 9% בניטור מחלות, 7% בבריאות האשה והריון, 6% בניהול תרופות ותזכורות, 2% הן אפליקציות אדמנסטרטיביות של ספקי שירותי בריאות וחברות ביטוח, ו-11% אחר

לפני שנתיים, אחרי כמה שנים של טיוטות ודיונים, 
ה–FDA (מינהל המזון והתרופות בארה"ב) פירסם הנחיות לרגולציה של אפליקציות בריאותיות לטלפונים חכמים. השיקולים שמנחים את ה–FDA, שברוחם פועל גם משרד הבריאות הישראלי, הם בעיקר מידת הסיכון שהאפליקציות מסבות למשתמשים. אם האפליקציות מתחברות למכשיר רפואי או עלולות לשנות ולהשפיע על האבחנה והטיפול באופן ברור — כמו אבחון א.ק.ג, רנטגן, בניית תוכנית טיפול ושינוי מינוני תרופות — נדרש אישור כמו כל אביזר רפואי.

"אם האפליקציות מסייעות לטיפול ותיעוד, אבל לא באמת משנות אותו או עושות שימוש בחישובים פשוטים ולא מורכבים, אז רמת הסיכון שלהם למטופלים קטנה לכאורה, ולכן ה–FDA לוקח לו את הזכות שלא להפעיל עליהם את הסמכות הרגולטורית ולא לפקח — מבחירה", מסביר גורן מאי־פוכונדר. אגב, צינור ההפצה, כמו חנויות האפליקציות, פטור מאחריות רגולטורית.

"הדבר הזה יצר מצב מעט עגום, ה–FDA מחליט שדברים לא מספיק מסוכנים כדי שיטרידו אותו, ומנגד, היזמים כל הזמן מנסחים את ההבטחה שלהם למשתמש כך שלא יצטרכו לעבור את ה–FDA. הצרכן שמגיע לחנות אפליקציות פוגש כ–165 אלף אפליקציות בריאות, הן מלאות בהבטחות לסייע במצבים רפואיים שונים, ואין לו דרך להבחין ביניהן. רק כ–200 מהן אושרו על ידי ה-FDA", מוסיף גורן.

בתוך הפער שהותיר ה–FDA נכנסו גופי בריאות שונים ויזמויות שמבקשות לסייע לרופאים להמליץ למטופלים על אתרים ואפליקציות. זאבי וגורן מספרים שבארה"ב פועלים כמה סטארט־אפים שמציעים חנויות אפליקציות שעברו תהליכי בדיקה ואישור שונים כדי לסייע לרופאים לרשום מרשם דיגיטלי, בהן IMS Health ו–iprescribeapps.com. 
גם ארגון הבריאות בבריטניה הקים אתר בשם NHS choices שסוקר אפליקציות ואתרים שעברו את אישורו.

ניטור מחלות וניהול תרופות

בתמונה מוצגים אייקונים של האפליקציות לצד פרטים כללים על האפליקציה, שם, מטרה ועלות:
1. dario המשמשת לניטור מחלת הסוכרת, האפליקציה חינם מד הסוכר שמתחבר לסלולרי בעלות 129 שקל
2. skinvision המשמשת למעקב אחר שומות חשודות, מנוי שנתי לאפליקציה ב-87 שקל
3. medisafe המשמשת למעקב אחר נטילת תרופות ניתנת בחינם

חברת LabStyle Innovations הישראלית פיתחה את Dario — מכשיר קופמקטי שמתחבר לסמארטפון ומסייע לחולי סוכרת לנהל טוב יותר את המחלה שלהם.

המכשיר, שפועל כמו מד סוכר סטנדרטי בודק את רמות הגלוקוז בדם אך אוסף את המידע לאפליקציה חכמה ששומרת דו"חות וגם יודעת לשדר אותם לרופא, לפי דרישה. ניתוח תוצאות הבדיקות לאורך זמן מאפשר להגיע לתובנות פרטניות בעלות ערך כמו אילו מזונות תורמים להורדת רמות הסוכר אצל המטופל, או מהן שעות ההזרקה היעילות ביותר. ובכלל, חוסך את המעקב המסורבל בפנקס ועט.

לפני כמה חודשים שולבה האפליקציה בקופת חולים מכבי, וניתנת לחולים הרשומים למוקד התמיכה בחולים כרוניים (MOMA). עבור מי שאינו נמנע על אוכלוסייה הזו, האפליקציה ניתנת להורדה ללא תשלום, ואת הרכיב יש לרכוש מהחברה ב–129 שקל.

SkinVision מסייעת לעקוב אחר שומות חשודות בעור כדי לוודא שהן לא מתפתחות למלנומה.

לאחר מילוי שאלון קצר שבו האפליקציה מגדירה את סוג העור ורמת הסיכון של המשתמש ניתן לצלם נקודות חשודות, לקבל ניתוח מיידי על רמת הסיכון בהתבסס על אלגוריתם שפיתחו רופאי עור, ולעקוב אחר ההתפתחות של השומה. האפליקציה ניתנת בחודש הראשון בחינם, מחיר מנוי חודשי — 17.5 שקל; מנוי שנתי — 87 שקל.

MediSafe החיפאית היא אפליקציה מובילה לניהול תרופות. האפליקציה מודיעה לבני המשפחה, חברים ומטפלים במקרים שבהם המטופל שוכח לקחת את התרופה.

מדיסייף מציינת כי לפי משרד הבריאות האמריקאי, מחצית מהאמריקאים בלבד נוטלים תרופות כפי שרשם להם הרופא. שליש מאלה שאינם נוטלים תרופות כהלכה פשוט שוכחים ליטול אותן. לעומת זאת, שיעור הנטילה המדווח על ידי מדיסייף הוא 86%.

בריאות האשה והריון

בתמונה מוצגים אייקונים של האפליקציות לצד פרטים כללים על האפליקציה, שם, מטרה ועלות:
1. האפליקציה 40 שבועות של קופת החולים כללית מעניקה כלים לנשים בהריון וניתנת בחינם
2. אפליקציית Clue משמשת למעקב אחר המחזור החודשי וניתנת בחינם

האפליקציה 40 שבועות, שפותחה בשירותי בריאות כללית, פתוחה לשימוש לקוחות כל קופות החולים. היא מאפשרת להשתתף בדיונים בפורום, לקבל מידע על כל שבוע של ההיריון, לצפות בסרטונים ולשלוח למומחים שאלות במייל.

היא כוללת אפשרויות כמו טיפים להריון שמשתנים על בסיס יומי, תיעוד מהלך ההריון ותוכנית לידה, וגם פונקציה יעילה של סריקת מסמכים ושמירתם בצורה דיגיטלית ונוחה. לקוחות כללית (52% מכלל האוכלוסייה ומאוכלוסיית הנשים בגילים 25–45) יכולות גם להזמין תורים דרך האפליקציה, לעקוב אחרי בדיקות מעבדה להעביר בקשות למרפאה ולבקש טופס 17.

אפליקציית Clue הברלינאית מאפשרת לנשים לעקוב אחר המחזור החודשי שלהן, לקבל תזכורות ולעקוב אחר הימים הבטוחים וימי הפוריות שלהן.

לפי המנכ"לית, אידה טין, ל–Clue יש גם אלגוריתם חכם שלומד את התנהגות המחזור של המשתמשת ובעתיד הוא צפוי לייתר את הגלולה — משתמשת שתעקוב אחר המחזור שלה לאורך שנים תדע בדיוק מתי היא יכולה להיכנס להריון ולהימנע מתופעות לוואי של התערבויות שונות, כמו אמצעי מניעה וטיפולי פוריות.

תזונה ואיכות חיים

בתמונה מוצגים אייקונים של האפליקציות לצד פרטים כללים על האפליקציה, שם, מטרה ועלות:
1. Breezometer המעניקה חיווי מבוסס מקום לרמת זיהום האוויר, ניתנת בחינם
2. SleepRate המנטרת את איכות השינה, עלות הרכיב הנלווה לאפליקציה נעה בין 49-149 דולר
3. Fooducate המעודדת אכילה בריאה, ניתנת בחינם עם אפשרות להרחבות בתשלום

Breezometer פיתחה אפליקציה מבוססת מיקום שמציגה למשתמש את רמת זיהום האוויר באזורו בזמן אמת. האלגוריתם של החברה מאפשר לה לאסוף מידע עדכני על זיהום האוויר, לעבד אותו ולהנגיש אותו למדד פשוט וקל להבנה וברזולוציה של עד רמת הרחוב.

האפליקציה מאפשרת להגדיר כמה מצבים בריאותיים ייחודיים, כגון הורה שבקרבתו תינוקות או ילדים, ספורטאי או בעל רגישות בריאותית הקשורה במערכת הנשימה או הלב. בהתאם, היא מסבירה למשתמש כיצד הזיהום משפיע על מצבו הבריאותי וכיצד ניתן לצמצם את החשיפה אליו ככל האפשר.

SleepRate של חברת Hypnocore הישראלית, שפיתחה ד"ר אנדה ברהב, מאפשר למשתמשים לאבחן את דפוסי השינה שלהם דרך הסלולרי ומעניק להם דו"חות והמלצות כיצד ניתן לשפר את איכות השינה וכך גם את היום שאחריה.

המדידה עצמה נעשית באמצעות חגורת דופק של ספורטאים או באמצעות סנסור שמונח מתחת למזרן ועוקב אחר קצב הלב והתנועות של המשתמש. לפי ארגון הבריאות העולמי, יותר מ–100 מיליון איש בעולם סובלים מדום נשימה בשינה, אצל 80% מהם הבעיה לא מאובחנת או לא ידועה.

פודיוקייט (Fooducate) הישראלית פיתחה תוכנה חכמה שמסייעת לאמריקאים לאכול בריא. האפליקציה מאפשרת למשתמשים לצלם מוצרי סופר ולצפות בציון שלהם לפי ערכם התזונתי וניתוח רשימת הרכיבים שלהם. בהתאם, היא ממליצה על מוצרים תחליפיים בעלי ערכים תזונתיים עדיפים לדיאטה שהמשתמש הגדיר לעצמו מראש. בגרסת הפרימיום (בתשלום של 12 שקל לחודש או 160 שקל לכל החיים) משתמשים שסובלים מאלרגיות לרכיבים כמו גלוטן, בוטנים או חלב מקבלים אזהרות אם המוצר מכיל את אחד הרכיבים הרגישים.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם