הטרגדיה של מרכזי הקניות והקניונים בבאר שבע: "אנשים איבדו פה את החיים שלהם" - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הטרגדיה של מרכזי הקניות והקניונים בבאר שבע: "אנשים איבדו פה את החיים שלהם"

מרכזי הקניות שמתוכננים לקום בעיר בחמש השנים הקרובות גדולים פי שלושה ממה שכוח הקנייה יוכל לתמוך בו ■ התוצאה: צניחה בהכנסות וחנויות שמתקשות לשרוד

144תגובות

"זו צרה צרורה, אי־אפשר בעיר של 200 אלף תושבים לבנות קניונים ומרכזי קניות פתוחים בשביל 800 אלף תושבים", אומר שוקי אליהו, בעלי רשת חנויות הנעליים אביעד, כשאנחנו פוגשים אותו במרכז ביג בבאר שבע, יומיים לפני ערב פסח. המרכזים המסחריים הרבים בעיר נראים שוקקים למדי במבט ראשון, אך סיבוב מעמיק יותר בעיר מגלה חנויות לא מאוכלסות ואזורים שלמים שבהם קונים לא נראים באופק. במרכזים כמו הגרנד קניון, קניון הנגב ומול 7, האזורים השוממים מצומצמים יחסית, אבל גם בהם פגשנו שוכרים באר שבעים ממורמרים, שהתקווה לגבי העיר המתפתחת הותירה אותם עם חלומות מנופצים וחור בכיס.

"גם העירייה וגם היזמים חושבים על דבר אחד - זו על הארנונה ואלה על דמי השכירות", אומר אליהו. "הם לא חושבים על משפחות שלמות שמתרסקות. באים חבר'ה צעירים שיוצאים מהצבא, הולכים להגשים את חלום חייהם ולפתוח עסק, ואחרי שנה או שנתיים נשארים עם חובות של מיליונים, וזה בכי לדורות. לפחות עשרה חברים של הבן שלי באו אלי והתייעצו אתי אם לפתוח חנות באחד הקניונים בעיר, ואמרתי להם, 'אל תפתחו, תשמרו על הבית ועל המשפחה שלכם'. אלה שלא פתחו הרוויחו, ואלה שכן פתחו, אם זה בגרנד קניון או בנגב, חייבים היום מיליונים לבנק".

נעלי אביעד הן מותג מוכר בבאר שבע, ולאליהו, בעלי הרשת שמתגורר בעומר הסמוכה, יש ארבע חנויות בעיר. ואולם מי שנחשב פעם לשם דבר בתחום הנעליים בבירת הנגב, חושב כיום על סגירת מחצית מחנויותיו - בקניון הנגב שבבעלות קבוצת עזריאלי, לאחר שלדבריו המכירות בהן ירדו ב–50%–60%. במקום זאת, הוא שוקל לפתוח במקומן חנות האנגר בעיר.

גם בשנים של האטה במשק ידוע כי קבוצות הקניונים הגדולות ממשיכות להציג דו"חות כספיים טובים. השוכרים אולי סובלים, אבל בעלי הקניונים בדרך כלל סובלים הרבה פחות. אלא שבבאר שבע, המסדרונות הריקים והירידה בפדיונות, שעליה מספרים שוכרי החנויות בעיר, באים לידי ביטוי גם בתוצאות הכספיות של הקניונים.

כמה החלטות לא נכונות, כמו אי־היערכות לפתיחת הגרנד קניון, שבבעלות איש העסקים אלי להב וחברת מליסרון, גרמו לקבוצת עזריאלי להציג ברבעון הרביעי של 2014 רווח נמוך ב–50% מהרבעון המקביל ב–2013, בעיקר עקב ירידת ערכו של קניון הנגב שבבעלותה בכ–150 מיליון שקל, לצד השקעה נוספת של עשרות מיליוני שקלים בקניון.

באר שבע היא העיר השנייה בישראל ביחס שבין שטחי המסחר למספר משקי הבית, אחרי ראשון לציון והרבה לפני תל אביב (ראו תרשים). לפני שנתיים נפתח בה הקניון הגדול בישראל, הגרנד קניון בן ארבע הקומות, שמשתרע על פני 50 אלף מ"ר, והושקעו בו כמיליארד שקל. פתיחתו זיעזעה את מרכזי המסחר בעיר, שהפדיונות בהם ירדו מאוד וחלק מהשוכרים אף נאלצו לסגור את עסקיהם. למרות זאת, היזמים ממשיכים להקים בימים אלה עוד שני קומפלקסים ענקיים בבאר שבע, שישלבו בילוי עם מסחר.

השדרה השביעית באר שבע
אילן אסייג

סקירה של חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר עבור TheMarker מראה כי תוספות הבנייה המתוכננות למסחר בבאר שבע וסביבתה בחמש השנים הקרובות גדולות פי שלושה מכוח הקנייה באזור. כלומר, 
יחס הפדיונות למ"ר של השוכרים ובעלי הקניונים צפוי לצנוח, וחלקם לא ישרדו את ההרעה במצבם.

עודף שטחי המסחר בעיר כבר כיום גרם לכך שאחרי פתיחת הגרנד קניון ירדו המכירות למ"ר בקניון הנגב ב–33%, במרכז One Plaza של אליעזר פישמן הן ירדו בכ–25%, ובמרכז ביג חלה ירידה של 11% - לפי נתוני חברת ריס, שהשוותה את הפדיונות למ"ר במחצית השנייה של 2014 למחצית השנייה 
של 2012.

פרויקטים אחרים בעיר נפגעו קשה אף יותר. כך, למשל, בסיור במתחם השדרה השביעית, שבבעלות שיכון ובינוי וסלע קפיטל, מצאנו הרבה חנויות ריקות, שלחלקן אמורים להיכנס שוכרים חדשים, אך קונים לא נראו באף אחת מהחנויות. בימים אלה מנסה הנהלת המרכז למתג אותו מחדש כמרכז לעיצוב הבית.

בקבוצת ביג, שסבלה מירידה מתונה יותר בפדיונות (כ–11%) מאז פתיחת הגרנד קניון, טוענים כי מרכזי הקניות שלא התכוננו לפתיחת הגרנד קניון עשו טעות חמורה: "עודף שטחי המסחר בבאר שבע זה נושא שרבים מתמודדים אתו. אנחנו התכוננו לזה כמה שנים, וזה מה שמבדיל בין מרכזים שספגו פגיעה קשה לאלה שעברו את הגל הזה בצורה סבירה יחסית, כמונו", אומר חי גאליס, סמנכ"ל ביג.

אינפו שטחי מסחר

"הקמנו בניין לרשת אמריקן איגל, הכנסנו שדרת מזון וחנויות דיסקאונט רבות, ועוד. לכן אנחנו גם היחידים שבתפוסה מלאה. יש מרכזים כמו One Plaza, השדרה השביעית ובקניון הנגב, שרואים בהם שטחים ריקים ופדיונות שנפגעו בעשרות אחוזים, אבל כל אחד עם ההנהלה שלו עושה את ההחלטות שלו".

דמי השכירות נמוכים

ראיה נוספת לעודף בשטחי המסחר בבאר שבע היא שיעור התפוסה הנמוך יחסית בקניונים - 92%. כלומר, הקניונים לא מצליחים למלא את כל החנויות בשוכרים, להבדיל מקניונים מצליחים, שבהם לא רק שהתפוסה מלאה, אלא שיש גם רשימת ממתינים ארוכה. בפאוור סנטר מול 7, שבבעלות רמי לוי ונפתלי שמשון, התפוסה היא של 72% בלבד, בגרנד קניון 89%, ובשדרה השביעית - 82%.

כפועל יוצא מכך, לפי נתוני צ'מנסקי בן שחר, גם דמי השכירות במרכזים המסחריים נמוכים יחסית: 
100–200 שקל למ"ר בקניון הנגב, 150–250 שקל בגרנד קניון 
ו–70–130 במרכזים המסחריים הפתוחים. לשם השוואה, בקניון רמת אביב משלמים השוכרים 475–500 שקל למ"ר, ובקניון עזריאלי 310–330 שקל.

הסובל העיקרי מהקניון החדש הוא קניון הנגב, שפונה לאותם צרכים של קונים בקניון סגור עם חנויות אופנה, רק שהוא פחות חדש, גדול ומרשים, ועם תמהיל פחות אטרקטיבי, שכן רשתות האופנה הבינלאומיות כמו פוראבר 21 ו–H&M פתחו חנויות ענק בגרנד קניון.

"אנשים הפסידו פה את החיים שלהם בגלל עודף שטחי המסחר בעיר", אומר בכעס אליהו. "חבר של הבן שלי פתח מסעדה בגרנד קניון ופשט רגל, הפסיד מיליונים ואת המשפחה שלו. גם לי הציעו לפתוח חנות בגרנד קניון, וסירבתי. כולם בונים על עיר הבה"דים, אבל זה לא שהחיילים יקבלו גם כסף".

"הגרנד קניון 
פשוט גדול מדי"

לא רק השוכרים בקניונים הוותיקים סובלים - גם שוכרים בגרנד קניון מספרים על תוצאות חלשות. ולראיה, הקניון לא מאוכלס לגמרי. בעוד שחלקים מסוימים ממנו שוקקים יחסית, חלקים אחרים שוממים.

"הגרנד קניון גדול מדי, לא הולך לנו שם טוב כל כך", אומר פיני פרטוק, בעלי רשת ההלבשה זברה, שמפעיל חנות בקניון. "הוא (הבעלים אלי להב) היה צריך לבנות אותו בגודל של 20–30 אלף מ"ר, 50 אלף מ"ר זה יותר מדי. נכון שכשהוא נפתח הוא עשה הרבה רעש והזיז את המסחר בעיר לכיוון שלו, אבל יש שם הרבה חנויות שלא עובדות טוב. גם ההנהלה כבר מבינה את זה, ומכיוון שחוזים רבים עומדים להסתיים בתוך כשנה, הם באים לקראת השוכרים כדי שלא יעזבו".

בכיר באחת מרשתות האופנה אומר: "החנויות שלנו בקניון הנגב ובגרנד קניון מדשדשות שתיהן. הן בעצם הורגות אחת את השנייה, כי הקניונים האלה הם יותר מדי לעיר הזאת. על החוזה של הגרנד קניון חתמנו לפני כשש שנים, כמה שנים לפני שהקניון נפתח וכשכולם אמרו שהוא יהיה בשורה גדולה, וגם אז עוד קיווינו שעיר הבה"דים תוקם באזור ושהרבה אנשים יעברו לעבוד בסביבה. זה לא התגשם בינתיים, ואנחנו ועוד רבים חתמנו על חוזה יקר מדי למצב הנוכחי.

גרנד קניון באר שבע
אליהו הרשקוביץ

"במקביל, קניון הנגב כבר אינו נותן את אותה התפוקה מאז שהגרנד קניון נפתח. אז בעצם הפדיון שלנו משתי החנויות הוא בערך כמו הפדיון של החנות בקניון הנגב לפני שהגרנד קניון נפתח, רק שההוצאות שלנו הוכפלו. שכר הדירה הוא כ–20% מהפדיון שלנו בקניונים האלה, וזה המון. שום חנות או רשת לא ייכנסו כיום למצב כזה. חוזים כיום נעים בין 8% ל–12% שכר דירה מהפדיון במקסימום".

למרות הכל, להב לא מוטרד. "הגרנד קניון משתפר, אנחנו בכל חודש עולים בפדיונות", הוא אומר. "כשפתחתי אותו אמרו שיש עודף בשטחי מסחר בעיר. מבקרים בקניון לפחות 500–600 אלף איש בחודש ואנחנו מוכרים ב–50–60 מיליון שקל בחודש. זה לא עוד עסק. כל המותגים הכי חזקים בישראל מרוכזים תחת קורת גג אחת. כל רגע מישהו פותח איזה 2,000 מ"ר, ואומרים שוב שיש עודף, אבל אין עוד משהו כמונו".

עם זאת, להב לא מכחיש כי ייתכן שהיה עדיף לפתוח קניון קטן יותר. "מה זה משנה, זה מה שיש ועם זה ננצח", הוא משיב לשאלה בעניין. על הקומפלקסים העתידיים המתוכננים הוא אומר, "אנחנו הקניון הגדול והחזק באזור. כולם פה. אני חושב שהקומפלקסים החדשים יעבירו את כל הבילוי למערב העיר". עבור להב, הצלחת 
הקניון חשובה במיוחד. "השקעתי את החיים שלי פה", אומר איש העסקים, שעשה כמה 
אקזיטים שהכניסו לו מאות מיליוני שקלים.

"הפדיון שלנו ירד ביותר מ–20%"

בניגוד ללהב, בעזריאלי מודים בבעיה. הקבוצה רגילה להפעיל קניונים מובילים, שבהם השוכרים לרוב נלחמים כדי להיכנס למרות שכר דירה גבוה, והיא ידועה במדיניותה הקשוחה — אלא שהקניון שלה בבאר שבע מדשדש ומיושן. יש שאומרים כי הזחיחות והיהירות של קבוצת עזריאלי הביאו לכך שהיא לא נערכה כראוי לפתיחת הגרנד קניון.

"הפדיון שלנו ירד ביותר מ–20% מאז פתיחת הגרנד קניון, אבל בחודשים האחרונים, כתוצאה מהעבודה הטובה שלנו שם, נבלמה הירידה בהכנסות", אומר מנכ"ל קניוני עזריאלי, ארנון תורן.

לדבריו, "אנחנו הולכים להשקיע עשרות מיליוני שקלים בשיפוץ של הקניון - פינוי מתחם האוכל מקומת המרתף והקמת חנות ענק של רשת האופנה החדשה אורבניקה. אני צופה שיהיה הרבה יותר טוב. אנחנו, עם העוצמות שלנו, יודעים לתת פייט. אולי נחזור למספרים הקודמים שלנו בעיר".

אינפו 3

מנכ"ל קניון הנגב, יורם פיק, הובא במיוחד לקדנציה חוזרת כמנהל הקניון, מאחר שהוא ידוע בקבוצה כמי שיודע לשקם קניונים המתמודדים עם תחרות רבה. "עזריאלי לא רגילה לחנויות ריקות וקניונים לא מצליחים, אבל נחזיר עטרה ליושנה", הוא אומר.

ניר שמול, מנכ״ל חברת שניר, המתמחה בשיווק מרכזים מסחריים וקניונים, אומר כי "הקבוצות היזמיות הפועלות בבאר שבע הבינו שכדי לשרוד הן נדרשות להשקעות כספיות כבדות, ולכן התחילו להיכנס גופים גדולים - הן כשותפים והן כרוכשים של מרכזים מסחריים שנפגעו מהתחרות. למשל, הניסיון של עזריאלי לרכוש את מרכז One, כניסתה של סלע קפיטל לשותפות עם שיכון ובינוי בקניון השדרה השביעית, ואף החלטתו של להב להכניס את מליסרון כשותפה בפרויקט השאפתני שלו.

"בנוסף, היזמים התחילו להפחית שכר דירה לעסקים שנפגעו מהתחרות ואף השתתפו בהשקעות של הקמת סניפים חדשים ושיפוצים, במטרה למשוך ולהשאיר את העסקים האטרקטיביים. כחלק מהתחרות, בימים אלה מפרסם כונס הנכסים של קניון אביה בעיר מכרז להצעות רכישה. המרכז המסחרי סובל מהתחרות הגדולה אף שמותגים מובילים רבים נמצאים בו. חלקם מסיימים את חוזי השכירות בקרוב, ויש סימן שאלה גדול אם הם יחדשו אותו".

"בונים מרכז בילוי - לא קניון"

השדרה השביעית באר שבע
אילן אסייג

לדברי מירב איינשטיין־סיאנו, סמנכ"לית בצ'מנסקי בן שחר, "העיר היחידה הצפופה יותר מבאר שבע במרכזי מסחר היא ראשון לציון (עם כ–6.5 מ"ר למשק בית, לעומת 5.3 בבאר שבע). כוח הקנייה בבאר שבע והסביבה הוא ממוצע בלבד, שכן הוא נסמך על יישובי אמצע במדרג החברתי־כלכלי, לצד יישובים אמידים (כמו עומר ומיתר) ומנגד היישובים הבדואיים. בבאר שבע וסביבתה (דימונה, ירוחם, ערד, נתיבות) יש כ–500 אלף תושבים (6% מאוכלוסיית ישראל), והצפי הוא לגידול של 8,000 משקי בית בלבד 
בחמש השנים הקרובות, מתוכם רק כ–4,000 משקי בית בבאר שבע עצמה.

"עד 2020 יגדל כוח הקנייה החודשי של משקי הבית ב–24 מיליון שקל בלבד במרחב העיקרי, ועוד 17 מיליון שקל במרחב המשני. זה אומר שבחמש השנים הקרובות יש כדאיות כלכלית לתוספת של רק 16–18 אלף מ"ר בבאר שבע ועוד כ–11 אלף מ"ר ביישובים סמוכים".

ואולם באזור מתוכננים לקום הרבה יותר שטחים מסחריים. בבאר שבע יש כ–300 אלף מ"ר של שטחי מסחר קמעוני נטו (לא כולל שירותים, משרדים ושטחים ריקים), ועד 2020 מתוכננת פתיחתם של כ–60 אלף מ"ר נוספים. חברת ישפרו של נכסים ובניין מתכננת לפתוח כבר באוקטובר את ישפרו פלאנט, שישתרע על כ–63 אלף מ"ר, באזור קרית יהודית. בקומפלקס מתוכננים 20 בתי קולנוע של yes פלאנט וקניון של 18 אלף מ"ר, ובו מותגים ממגוון תחומים, מתחם מזון, מסעדות יוקרה, בתי קפה וגם מועדון הפורום יעבור לשם.

גם סינמה סיטי בונה בימים אלה קומפלקס בידור ומסחר בבאר שבע, שמתוכנן להיפתח בפסח 2016. בנוסף, ברחוב רגר בעיר ייפתחו 20 אלף מ"ר מסחריים בקומות הקרקע של בניינים. אם כל מה שמתוכנן אכן ייבנה וייפתח, הפדיון הממוצע למ"ר יירד, וייסגרו שטחי מסחר.

בעלי סינמה סיטי, לאון אדרי, אומר שהוא לא מוטרד מכניסה לעיר עם עודף שטחי מסחר, והבעיות בקניונים הקיימים אינן מרתיעות אותו. "אנחנו כבר עמוק בבנייה. יהיו לנו 20 בתי קולנוע, אולם תיאטרון, 1,000 מקומות חניה ומסחר בשטח כפול ממה שיש כיום בסינמה סיטי בראשון לציון. צריך להבין שמה שאנחנו בונים זה מרכז תרבות ובילוי, ולא קניון. יהיו מסעדות, בתי קפה, פאבים, כפר פיראטים לילדים. זה יהיה פתוח כל הלילה. בשום פנים ואופן לא היינו בונים קניון. 65% מחוזי השכירות כבר חתומים".

תחרות מצד דימונה, נתיבות ושדרות

בעלי העסקים בבאר שבע יתמודדו לא רק עם תחרות חדשה בעיר, אלא גם עם תחרות ביישובים סמוכים, ששטחי המסחר בהם צפויים להתרחב ב–57%. בבאר שבע צפויה תוספת של 36 אלף מ"ר ל–63 אלף מ"ר כיום; בשדרות מתוכנן פאוור סנטר של כ–9,000 מ"ר בבעלות נפתלי שמשון, סניף של רמי לוי שיווק השקמה ומתחם של קבוצת המרכזיים מסחריים מגה אור; בנתיבות מתוכנן מרכז מסחרי של כ–5,000 מ"ר; בדימונה, מרכז מסחרי של 9000 מ"ר ביוזמת י.ח דמרי, וכן מרכז שכונתי של 5,000 מ"ר שמקים שאול נאמן; וגם בירוחם צפוי לקום מרכז של נאמן, ובו 5,000 מ"ר של שטחי מסחר.

"שטחי המסחר שייבנו יקטינו את כוח הקנייה שייכנס לבאר שבע. אנשים יבואו רק לצרכים מיוחדים, ולצרכים יומיומיים 'יסתפקו' בקניונים שייבנו סמוך למקום מגוריהם", אומרת איינשטיין־סיאנו. "היזמים חושבים, 'אני אהיה חדש ויותר טוב, אז יבואו אלי, והשאר ימותו'. יזמים רואים עיר שנכנס אליה המון כוח קנייה, אבל הבעיה היא שהם לא מבינים שבהמשך ייכנסו לשם פחות, כי גם במרחב המשני שמחוץ לבאר שבע ייבנו הרבה פרויקטים".

האתגר: לא לאבד את הצרכנים הבדואים

בביקור במרכזים המסחריים בבאר שבע אי־אפשר להתעלם מנוכחותם הרבה של הצרכנים הבדואים, שאחראים ל–12%–15% מהפדיונות. לפי נתוני חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, הבדואים מוציאים במרכזי הקניות בבאר שבע בלבד 480–600 מיליון שקל בשנה.

"בעקבות הפתיחה של שטחים מסחריים רבים מחוץ לבאר שבע, הבדואים עשויים לעשות חלק מהקניות שלהם שם, ואז באר שבע תאבד כוח קנייה גדול", אומר תמיר בן שחר מצ'מנסקי בן שחר. "העירייה צריכה לדאוג שהבדואים ימשיכו לעשות את הקניות בבאר שבע ויתרמו לכלכלתה, באמצעות פיתוח שטחים שישרתו את קהל היעד הזה, כמו שדרוג השוק העירוני ודאגה לכך שהפרויקטים המסחריים החדשים יתאימו לקהלי יעד שונים".

חי גאליס, סמנכ"ל ביג מרכזי קניות, אומר: "מרכז קניות שלא יודע לנצל את כוח הקנייה של הבדואים מפסיד בגדול. אנחנו מפרסמים בעיתונים הפונים למגזר הבדואי וגם הרבה ברהט. הבדואים תורמים 10%–15% ממחזור המכירות של ביג באר שבע".

בכיר בקניון בעיר אומר כי "הבדואים הם כוח קנייה משמעותי וצרכנים טובים מאוד. בדרך כלל יש להם משפחות גדולות, והם קונים הרבה מזון ופריטי אופנה. עיקר הקניות של המגזר הבדואי מתרכזות לפני החגים".

אינפו 2
מה דעתכם על הטרגדיה של הקניונים ומרכזי הקניות בבאר שבע? הגיבו ושתפו
הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם