"יותר אנשים הולכים לתיאטרון מאשר לכדורגל" - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"יותר אנשים הולכים לתיאטרון מאשר לכדורגל"

מחיר כרטיס לתיאטרון בישראל הוא כמעט 200 שקל - אז איך ייתכן ש-5 מיליון כרטיסים נמכרו להצגות בשנה החולפת? ■ מינויים מוזלים, מבצעים לחברי מועדון ולבעלי כרטיסי אשראי הופכים את הצפייה בהצגות מבילוי יקר לכזה שעולה רק מעט יותר מסרט בקולנוע

11תגובות

בקיץ שעבר נטלו אנשי הקאמרי הימור, שלימים התברר כמשתלם: הם העלו במקביל את המחזות “ריצ’רד השני” ו”ריצ’רד השלישי”, פרי עטו של וויליאם שייקספיר, שניהם בכיכובו של איתי טיראן ובליווי להקת שחקנים מהשורה הראשונה. הביקורות היללו, הקהל נהר לתיאטרון ובקאמרי הכתירו את ההחלטה כהצלחה מסחררת.

הצלחתם של שני הריצ’רדים - שעד כה משכו לתיאטרון 75 אלף צופים - הוכיחה שהישראלים לא חוששים משפה שייקספירית ומעלילה מורכבת. היא גם הזכירה פעם נוספת שלמרות שפע הגירויים מסביב, תוכניות הריאליטי והסרטים ההוליוודיים, הישראלים אוהבים תיאטרון ומוכנים לשלם כדי לצפות בהצגה איכותית. הנתונים תומכים בכך: על פי משרד התרבות והספורט, בשנה החולפת נקנו יותר מ–5 מיליון כרטיסי תיאטרון, והמספר גדל בעקביות בשנים האחרונות.

תיאטרון הקאמרי - עמוד 31
ז'ראר אלון

“אנשים עדיין אוהבים תיאטרון, ויש לו פינה חמה אצל כולם, צעירים ומבוגרים כאחד”, אומרת מנכ”לית תיאטרון הבימה אודליה פרידמן. “הם נמשכים לסוגיות שבהן עוסקות ההצגות, ואין כמו לראות את השחקנים מקרוב, לראות את הבכי ואת הצחוק, וגם אחרי 100 הצגות זה גורם לך להתרגש”. מנכ”ל החאן, דני וייס, מצטרף לדברים: “בישראל יש מספר מטורף של צרכני תיאטרון. יותר אנשים הולכים לתיאטרון מאשר למשחקי כדורגל”.

חלק ניכר מהפופולריות של התיאטרון בישראל הוא בזכותם של תושבי הפריפריה, שהתיאטראות הרפרטואריים מביאים אליהם את ההצגות. משרד התרבות והספורט מסבסד את הכרטיסים להצגות חוץ אלה, כך שהצופים זוכים להנחה של 40 שקל עבור כל כרטיס.

בישראל פועלים שבעה תיאטראות רפרטואריים, כלומר כאלה שיוצרים רפרטואר משלהם, ופרט להם יש עשרות תיאטראות מקומיים והיכלי תרבות שמארחים הצגות שנוצרו בשבעת התיאטראות הרפרטואריים. השבעה האלה מקבלים מדי שנה תמיכה ממשלתית: השנה הם קיבלו 84.5 מיליון שקל, עלייה של 2.5 מיליון שקל מהשנה שקדמה לה.

עירית פוגל, האחראית על תחום התיאטרון והפרינג’ במשרד התרבות והספורט, מספרת כי בנוסף מעביר המשרד 23 מיליון שקל בשנה לתיאטראות כסבסוד לאזרחים הוותיקים, כדי שיוכלו לקנות כרטיסים במחירים נוחים. “תוחלת החיים עולה, אנשים יוצאים לפנסיה מאוחר יותר, וחשוב לנו שהם יוכלו ליהנות מתיאטרון משובח. התיאטראות מדווחים כמה גמלאים ביקרו אצלם, ומקבלים את הסבסוד כדי שאלה יוכלו לשלם רק 50%”.

תיאטרון הבימה - עמוד 31
ז'ראר אלון

ואולם בתיאטראות טוענים כי התמיכה הממשלתית מהווה 20% בלבד מהתקציב שלהם. “המשמעות היא שאנחנו צריכים להביא 80%, שמתבססים על המכירות, וזה מסוכן מאוד לתיאטרון רפרטוארי”, אומר מנכ”ל הקאמרי נעם סמל. “אנחנו כמו לוליין שהולך על חבל דק ואסור לנו לעשות טעות”.

וייס מסכים: “התקציב הכולל שהמדינה מקצה לתרבות הוא עלוב, ולא מתקרב לסטנדרטים הבינלאומיים או למה שמתרחש במדינות OECD, שם 1% מהתקציב מוקדש לתרבות. כאן לא מתקרבים לשליש מזה. אנחנו עסוקים בלוליינות כדי לסיים עונה בלי לפשוט רגל.

"נלקחה מאתנו הזכות לטעות, כי טעות אחת יכולה לדרדר מוסד תרבות לתהום. אנחנו לא ממש יכולים לעשות ניסויים. לשמחתנו, המערכת שלנו בנויה כך שאנחנו פחות תלויים בכך שיהיה לנו שלאגר. אנחנו לא מביאים כוכבים אלא יש לנו להקה קבועה ואנחנו עובדים בצורה צנועה”. פרידמן מצטרפת: “מחלקת השיווק היא המחלקה החשובה ביותר בתיאטרון, כי היא אמורה להביא הכנסות של 80%, בעוד שבכל במקום בעולם הסבסוד של המדינה או העירייה מגיע ל–70%–90%”.

כדי לעמוד ביעדי ההכנסות, מציעים התיאטראות סוגים שונים של מינויים, הן מבחינת הרכב ההצגות הכלולות בהם והן מבחינת קהל היעד - גמלאים, סטודנטים, בני נוער ועוד. באופן כללי, אומרים מנהלי התיאטראות כי המינוי הוא הבחירה המשתלמת ביותר לשוחרי הז’אנר. “לכל בר דעת ברור שעדיף לקנות מינוי, כי בקופה תמיד יהיה יקר יותר”, אומר וייס.

תיאטרון - מנוי

סמל מזכיר כי למינוי יש יתרון נוסף: התיאטרון מקצה את הכרטיסים הראשונים למינויים, כך שהם מקבלים את המקומות הטובים ביותר באולם, ולעתים מקבלים אפשרות מוקדמת לרכוש כרטיסים וכך צופים בהצגות מיד עם עלייתן.

מנגד, מנכ”לית תיאטרון חיפה, ניצה בן צבי, אומרת כי בתקופה האחרונה מתגברת מגמה של קניית כרטיסים בקופה. “ייתכן שזה קשור למצב הכלכלי ולכך שאנשים לא רוצים להתחייב לתקופה ארוכה”, היא מסבירה.

ההחלטה לרכוש מינוי אינה קשורה רק בכדאיות כלכלית: מינוי הוא מוצר שונה מכרטיס בודד בכך שהוא יוקרתי ומחייב יותר. יש שבוחרים לרכוש מינוי כדי לשמר את הקשר עם התיאטרון האהוב עליהם, ויש שרוכשים מינוי כדי לא לשכוח לצפות מדי פעם בהצגה.

גם הנחה וגם הטבה

תיאטרון גשר
גדי דגון

בין אם מדובר בכרטיסים בודדים ובין אם במינוי, השוק מוצף במבצעים, כך שהצרכן הנבון יתקשה לשלם את המחיר המלא גם אם יתעקש. מועדוני צרכנות כמו חבר ובהצדעה מוכרים לעתים כרטיסים מסובסדים, שעולים חצי ממחיר כרטיס רגיל. ועדי עובדים, כמו חברת חשמל, בנק ישראל, רשות שדות התעופה ועוד, מציעים לעובדיהם כרטיסים מוזלים גם כן. גם מנויי מפעל הפיס יכולים לקבל הנחה בתיאטראות מסוימים.

לעתים קרובות אפשר להשיג כרטיסים ומינויים בהנחות גדולות דרך אתרי קופונים כמו גרופון וגרופי. גם חברות האשראי מציעות הטבות לצופי התיאטרון: לקוחות ויזה כאל יכולים לרכוש כרטיסים במבצעי 1‏+1 למגוון הצגות, ולקוחות ישראכרט יכולים ליהנות מכרטיס במחיר 59 שקל בלבד לעשרות הצגות בתיאטראות שונים. חלק מהתיאטראות גם מציעים כרטיסים של הרגע האחרון במחירים מוזלים באתר האינטרנט שלהם, ולעתים גם בקופה.

אחת הדרכים של התיאטראות למשוך מינויים היא להציע להם הטבות שונות. בקאמרי, לדוגמה, התיאטרון נוהג לצ’פר את המנויים במבצעי 2‏+2 - מזמינים זוג כרטיסים על חשבון מנוי ומקבלים זוג נוסף במתנה.

כמו כן, בעלי המינויים מקבלים כרטיסים בחינם למועדון קפה תיאטרון, שבו עולים מופעים כמו ערב משירי סינטרה בכיכובו של אלי גורנשטיין או מופע סטנד־אפ של רמי ברוך. בחאן מעניקים למנויים 20% הנחה להצגות של תיאטרון ירושלים, 15% הנחה על כרטיסים ומנויים בסינמטק ירושלים ועוד. בתיאטרון באר שבע מציעים למנויים פנקס הטבות שכולל הנחות במגוון מקומות, החל בנגב ZOO ועד רשת האופנה HDL, וכן כרטיס מועדון FRIENDS, שבעצמו מקנה מגוון הטבות.

תיאטרון החאן - עמוד 31
יעל אילן

מנכ”לית תיאטרון גשר, לנה קריינדלין, מציגה עמדה שונה לגמרי מזו של מנכ”לי התיאטראות האחרים: בעיניה, המבצעים הרבים בשוק פוגעים במעמדו של התיאטרון בישראל וגורמים לזילות בעיני הקהל. “מינויים הם השיטה הרווחת בישראל וגם בעולם, אבל הייתי מעדיפה שהישראלי הממוצע לא ילך להצגה כי הוא חייב אלא כי הוא רוצה. כשהתיאטראות מציעים מחירי רצפה, היחס לז’אנר משתנה לרעה: לצופה אין סבלנות לצפות בהצגה של שעתיים, הוא בא לאולם בנעלי בית. אנחנו מאבדים משהו”.

רוב התיאטראות מסמנים את הגמלאים כקהל היעד שלהם, מאחר שלהם יש פנאי ותקציב כדי לממן את התחביב, ומציעים להם מינוי במחיר מוזל. עם זאת, התיאטראות מקפידים להגדיל את מצבת המנויים גם בקרב קהלים אחרים: בתיאטרון חיפה, למשל, מזכירים את היותה של חיפה עיר סטודנטיאלית, ולכן מקדישים מחשבה רבה למשיכת קהל היעד הזה לאולמות.

בתיאטרון ייסדו מינוי בשם “תיאטרון בטי־שירט”, שמציע לסטודנטים ארבע הצגות ב–149 שקל. מבחינה כספית זה אמנם דומה מאוד למינוי הסטודנט הרגיל של התיאטרון, שמציע חמש הצגות ב–189 שקל, אך המינוי המיוחד הזה משלב כיבוד קל והופעה לאחר ההצגה. “הסטודנטים מוגבלים בזמן ובכסף, ואנחנו בודקים את לוח הבחינות במוסדות האקדמיים בעיר ופועלים בהתאם”, אומרת בן צבי.

קהל יעד נוסף שבחיפה לא מזניחים הוא של צעירים בעלי משפחות, שלעתים מתקשים להקדיש ערב להצגה. “אנחנו מציעים מינוי ערב פתוח, כך שאפשר לבחור הצגות בכל אחד מחמשת האולמות שבהם אנחנו מציגים ברחבי העיר”, אומרת בן צבי.

תיאטרון באר שבע - עמוד 30
דניאל קמינסקי

“ההצגה מגיעה כמעט עד אליהם הביתה, וזה מקל עליהם להגיע לאולם. המינוי הזה מתאים לקהל שרוצה לצאת לבלות אבל מוגבל מבחינת השעות. לכן אנחנו משתדלים שההצגות הכלולות במינוי יופיעו בחמישי, שישי ושבת בערב”.

גם אנשי תיאטרון באר שבע שמו לעצמם למטרה להצעיר את קהל המנויים, והם עושים זאת באמצעות פנייה לסטודנטים ולבני נוער, מתוך הנחה שזה קהל המנויים העתידי. “זה קרה אחרי שנכנסתי לאולם וראיתי שרובו מלא בראשים מאפירים”, אומר בחיוך המנכ”ל שמוליק יפרח.

“בבאר שבע יש סצינה סטודנטיאלית פורה, ואנחנו רצינו לחשוף את הצעירים גם לתרבות, ולא רק לפאבים ולמסיבות. הגדלנו מאוד את מספר הסטודנטים המנויים לתיאטרון, וכיום יש 2,700 כאלה. אנחנו מקדישים מאמצי שיווק כדי למשוך אותם, וגם משלבים ברפרטואר הצגות שיקרצו להם, כמו ‘פרח השכונות’ של קובי אוז”.

האתגר שעומד בפני תיאטרון באר שבע גדול יותר מזה של תיאטראות מקבילים: בניגוד למוסדות בחיפה, בירושלים וכמובן בתל אביב, באר שבע אינה מוקד של תיירות פנים, כך שהצופים הם בעיקר תושבי באר שבע והאזור מסביב - פוטנציאל של 500 אלף איש בלבד. בנוסף, האזור מתאפיין במצב סוציו־אקונומי נמוך, ותיאטרון הוא לא בהכרח הבחירה המיידית של התושבים.

ולמרות כל זאת, יפרח מאמין שמחירי הכרטיסים לתיאטרון לא מופרכים: “חזרתי כעת מניו יורק, ומחירי הכרטיסים שם מגיעים ל–150 דולר בלי בעיה. כאן משלמים 70 שקל להצגה. מחירי כרטיסי הקולנוע נמצאים בעלייה, כך שמחירו של כרטיס לסרט הוא 70% ממחירו של כרטיס להצגה, וזה לא הפרש גדול. תמיד נשמח לעוד תקציבים כדי להוריד את מחירי הכרטיסים, אבל גם כך הם לא גבוהים מאוד”.

גם בהצגות בלונדון ובניו יורק יש ים של מבצעים

תיאטרון חיפה - עמוד 30
ז'ראר אלון

הישראלים אוהבים תיאטרון לא רק קרוב לבית, אלא גם ביעדים התיירותיים החביבים עליהם, ניו יורק ולונדון. כמעט כל ישראלי שקופץ לכמה ימים באחת מהן מזמין מראש כרטיסים ללהיט התורן בברודוויי או בווסט אנד. בדיקה של האתרים למכירת כרטיסים מעלה שהמחירים המקובלים בתיאטראות אלה אינם נמוכים, ויכולים להגיע למאות שקלים - תלוי בפופולריות של ההצגה, בתיאטרון שבו היא מופיעה ובמיקום המושבים באולם.

כך לדוגמה, מחיר כרטיס להצגה “יבגני אונייגין” בלינקולן סנטר בניו יורק נע בין 100 ל–300 דולר, ומחיר כרטיס ל“סוס מלחמה” בניו לונדון תיאטר נע בין 28 ל–100 ליש”ט. אף שהמחירים גבוהים ביחס לישראל, יש כמה דרכים להוזיל אותם. בניו יורק, למשל, אחת מהן היא להיעזר בקוד הנחה שאפשר למצוא באתר broadwaybox.com. האתר מציג רשימה ארוכה של הצגות בברודוויי, ולצדן קודים להנחות שמקבלים מועדוני צרכנות מקומיים וקהלים ייעודיים. בחרו את ההצגה הרצויה, והשתמשו בקוד כדי להזמין כרטיסים בהנחה משמעותית באתר התיאטרון.

אם אתם ספונטניים, נסו את הגרלת הכרטיסים שמציעים חלק מהתיאטראות בברודוויי: כדי להשתתף יש להגיע לתיאטרון שעתיים לפני עליית המסך ולהירשם, בתקווה שתעלו בגורל ותוכלו לרכוש כרטיס במחיר פעוט, לעתים אפילו 20 דולר בלבד. אפשרות אחרת, שמתאימה לאנשים פחות הרפתקנים באופיים, היא לגשת ביום ההצגה לאחד מדוכני ה-TKTS, לעמוד בתורים הארוכים ולקנות כרטיסים בחצי מחיר. הדוכן המוכר ביותר הוא זה שנמצא בטיימס סקוור, אבל מומלץ לנסות את הדוכנים בדאון טאון או בברוקלין, העמוסים פחות. מוסד ניו־יורקי אחר הוא ה-Rush Tickets, כרטיסי הרגע האחרון שמוצעים בקופות בבוקר ההצגה.

הגרסה הלונדונית של דוכני ה-TKTS נמצאת בלסטר סקוור. בדוכן אפשר לקנות כרטיסים מוזלים ללהיטים כמו “וויקד”, “מאמא מיה” ו”מלך האריות”. מי שיבקש לצפות בקלאסיקות שייקספיריות, כמו “אדוארד השני” או “אותלו” ב-National Theatre, ישמח לגלות שבאתר התיאטרון מציעים כרטיסים ב-12 ליש”ט בלבד.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם