נמאס לכם מרשתות הרהיטים? כך תמצאו פריטים מעוצבים בלי לקרוע את הכיס - צרכנות - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נמאס לכם מרשתות הרהיטים? כך תמצאו פריטים מעוצבים בלי לקרוע את הכיס

צרכנים רבים מאסו בעיצוב החד־גוני ברשתות הרהיטים, ומחפשים אלטרנטיבות ■ הם מוצאים אותן בקבוצות בפייסבוק שעוסקות במכירה של רהיטים נוסטלגיים, בחנויות יד שנייה לרהיטי וינטג' ואצל אומנים שמשפצים פריטים ישנים ומפיחים בהם חיים חדשים

13תגובות

בבית של רותם נמיר בפרדס חנה לא תמצאו פריטים של איקאה. גם לא של הביטאט או ביתילי. את הפינות השונות בבית היא צירפה פריט לפריט, מחפצים שאספה בחנויות יד שנייה באזור מגוריה ושוקי פשפשים בתל אביב ובחיפה. נמיר, מומחית להשקעות נדל"ן, החליטה להתמסר למשימה המורכבת הזאת לאחר ששעות ארוכות בחנויות המסורתיות הובילו אותה לתחושה של ייאוש.

"לא התחברתי לכלום. המשימה לקנות ספה נראתה לי בלתי־ אפשרית", היא אומרת. המעצבת שאתה עבדה נמיר הציעה לה לבקר בחנות מקומית שמשפצת רהיטים. "הרעיון מצא חן בעיני", היא מספרת. "יש פה שילוב נכון של תרומה לכלכלה המקומית, מיחזור ותוצאה סופית שיוצרת נוסטלגיה לאיך שפעם נראה בית - וזה מה שתורם לתחושה של חמימות והרגשה ביתית".

ואם נמיר עוד התלבטה מעט, הרי שאת ה"עסקה" חתמה העובדה שתמחור פרויקט עיצוב הבית בדרך זו היה, לפי חישוביה, נמוך בכ–40% מעלות הפריטים בחנויות תל אביביות נחשבות. במהלך החיפושים אחר הרהיטים היא נחשפה לשוק מתרחב והולך של משוגעים לדבר - בקבוצות בפייסבוק שעיסוקן מכירה של פריטים נוסטלגיים, חנויות יד שנייה שמפוזרות ברחבי ישראל ועשרות חנויות ואומנים שאמונים על שיפוץ הפריטים האלה והתאמתם לבתים המודרניים.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

צוערים במשרד החוץ משתכרים 6,600 ש' בחודש; לוחמי סייבר - 35 אלף ש'

כך הזניקה מהפכת הסיבים של גוגל את קנזס סיטי
 

עמ 25 חנות רהיטי יד שנייה
בלומברג

היקף התופעה מוכר היטב לערן בן־ברוך גוטסמן, שפועל בתחום כבר 22 שנה, ולא זוכר תנופה כזו של עניין. לדבריו, כבעלים של גלריית וינטג' בשוק הפשפשים, הלקוחות כיום מגלים הבנה רבה יותר בתחום. "אומרים לי, 'אל תעשה את זה חדש, אני לא רוצה איקאה'. פריטי יד שנייה הם יותר אמיתיים - לא הכל פלסטיק חדש מפס ייצור סיני, אל תיגע ואל תזוז. כל פריט הוא יחיד מסוגו", הוא אומר.

בל נטעה. השיפוץ של פריטים בחנות של גוטסמן הוא מורכב ולא זול. המחירים בחנות, נעים בין 200 שקל לשרפרף משנות ה–50 ‏(לא משופץ‏), עד ל-12 אלף שקל לספה דנית משופצת משנות ה-40. ובטווח הזה פועל השוק כולו - בין פריטים משופצים במחירים אטרקטיביים לפריטים שמחירם אינו נופל מזה של רהיטים חדשים וממותגים. רמת ההוצאה תלויה במידה רבה בחשיבות שמייחסים לשנת הפריט ולמוצאו.

אגב, גוטסמן, שמודע לכך שהשיפוץ הוא חוויה בפני עצמה שגם לה יש ערך שאפשר למתג, מצלם עבור הלקוח את תהליך השיפוץ - הכולל את פירוק הפריט לגורמיו ואת הרכבתו מחדש ועיצובו בעזרת בדים חדשים - ושולח בסלולרי את שלבי ההתקדמות.

איך יודעים אם הפריט הוא מקורי ומהתקופה המובטחת? "כדי לדעת אם זה אכן רהיט ישן אמיתי, צריך לבחון את החיבורים, סוגי הברגים והעץ, ומורכבות הגוף ‏(גשטאלט‏) של הספה או הכורסה", אומר גוטסמן. "אם לומדים את זה, קל מאוד לדעת מתי הפריט אמיתי ומתי עובדים עלינו".

חיים חדשים לרהיטים

את הפריחה בביקושים לריהוט וינטג' מיד שנייה מסבירים המומחים בעובדה שככל שעולם העיצוב מחקה יותר את עולם האופנה ומייצר יותר ויותר קולקציות בפחות ופחות זמן וכסף, מתרחשות תופעות מקבילות: מחד, יותר צרכנים רודפים אחרי הקו הבא שיהיה יותר עכשווי ולעתים יותר זול, וזורקים המון רהיטים ופריטים אחרים שהתיישנו כביכול; "מצד שני, נוצר תסכול מזה שהרהיטים לא מחזיקים מעמד כי הם לא מספיק איכותיים", אומרת חדוה קלינהנדלר, הכותבת את בלוג העיצוב Rooms and Words, "כי העיצוב שלהם לא עומד במבחן הזמן ולא מספיק ייחודי, כי כולם קונים באותם מקומות. זה מביא לכך שהחפצים הישנים והדחויים הופכים לנגישים וזולים יותר מאשר חומרים חדשים, ולכן מעצבים משתמשים בהם. יותר מזה, מעצבים מתוסכלים רוצים לפצות על המצב הזה או למחות עליו באמצעות יצירה של פריטים חדשים מתוך אותם פריטים דחויים. גם אנשים מן השורה מתקרבים ל–DIY ‏(עשה זאת בעצמך‏) כדרך לחסוך כסף, וליצור משהו איכותי שהם לא מצליחים למצוא באותן קולקציות גנריות".

מגמה אחרת שזוכה לעדנה היא הריפרפוסינג ‏‏(Repurposing) -כלומר לייצר מטרה או ייעוד חדש לרהיט. "זה יכול להיות סתם שיפוץ, אבל בדרך כלל הכוונה היא לקחת פריט מסוים ולעשות בו שימוש שונה - וזה אומר שכמעט כל דבר שרואים יכול להיות משהו אחר", מפרטת מיכל שטיינר, בעלת הבלוג "כל הדברים היפים". "למשל, ריפרפוסינג נפוץ מאוד כיום, שהוא כבר קצת נדוש, הוא לקחת מגירות ולתלות על הקיר. בבלוג שלי הראיתי איך הפכתי קערות מרק מפלסטיק למגירות אחסון, על ידי זה שחתכתי את החלק התחתון שלהן והפכתי אותן על פיהן, ותליתי על הקיר, או מייבש שיער ישן שהפכתי למנורה.

"אני עומדת להפוך קרוסלה של מטבח לשני מגשי לגו גדולים לבן שלי"

שטיינר פתחה את הבלוג ב–2010, כששהתה בארה"ב והתפרנסה מעיצוב בתים שכורים בעמק הסיליקון. "הבתים היו במצב ממש גרוע", היא נזכרת, "אבל יש גבול לכמה שאפשר להשקיע בבית שכור, אז התחלתי לעבוד עם מה שיש ולקנות מעט מאוד". כשחזרה בסוף 2011, הרגישה שבישראל רבים מתמודדים עם אתגרים דומים, אבל הפתרונות המוצעים להם לא מספיק אטרקטיביים. "בארה"ב אפשר למצוא פריטים מדהימים בגראז' סיילים, יש שווקים שאפשר לקנות בהם ויש חנויות 'לעניים' כמו של צבא הישע, שאפשר למצוא בהן מציאות בפרוטות ובאמת לחדש את הבית בזול. בישראל נדהמתי לראות שכל ה'מציאות' האלה עולות הרבה כסף - כמעט כמו לקנות רהיט חדש. לפעמים זה רהיט ישן עם היסטוריה אבל הרבה פעמים זה סתם קשקוש - וחבל".
שטיינר אומרת שכדי לאתר את המציאות האמיתיות, "צריך למצוא את המקומות שאתם אפשר כן לעבוד, ויש כאלה גם בישראל. אני ממליצה ללכת לחנויות בפאתי הערים - מקומות לא מפוארים ומחסנים לא מאורגנים. אולי לא כיף להסתובב בהם, אבל כשמוצאים מציאות זה מדהים", היא אומרת.

שטיינר מזכירה למשל את החנות של מלב"י - עמותת המרכז לאביזרי בית יד שנייה. "אלה תרומות שמגיעות להאנגר גדול בכפר סבא - ונמכרות במחירים ריאליים מאוד. מקומות כאלה צריך לפקוד כל הזמן, כי אף פעם אי־אפשר לדעת מתי יגיע הפריט הנכון. ולא להתלבש יפה - כי כנראה המחיר נקבע על פי איך שאתה נראה", היא צוחקת. "מצאתי שם, למשל, מזנון משנות ה–60 בסגנון הדני ב–500 שקל, כשבכל מקום אחר הוא יעלה לפחות 1,500 או 2,000 שקל. פריט אחר שמצאתי שם הוא שידה, שנראית כמו ירושה מרוסיה, ב–400 שקל. הרבה פעמים יש 'סתם' פריטים אבל אפשר גם למצוא מציאות נפלאות, גדולות וקטנות".

ברור שהסגנון הזה לא עובד עבור כולם. "לעתים, כשאני מראה ללקוחה פריטי יד שנייה היא אומרת בכנות שהיא לא מצליחה לדמיין איך זה ייראה אצלה בבית. איקאה עושים בדיוק את זה. את יושבת בחנות ורואה בדיוק איך הפריט ייראה בסלון שלך. ברהיטי יד שנייה צריך דמיון רב ויש גם נפילות, אבל אם נותנים לאיש מקצוע שישלים את התהליך, ויש אנשים שמתמחים בכך, זה מפחית את הסיכון והתוצאה מצדיקה את זה".

היכן ניתן למצוא רהיטי יד שנייה

שוקי פשפשים. מקור לא אכזב לפריטי ריהוט וחפצים נוסטלגיים. בישראל, השווקים הבולטים הם אלה שבתל אביב־יפו ובחיפה, כשהראשון נחשב ליקר יותר אבל גם עשיר יותר בהיצע. חנות מוכרת בשוק הפשפשים ביפו היא זו של "יוסי מנורות קמחי", שאוסף ומשפץ מנורות בגדלים שונים ומתקופות שונות ‏(בפייסבוק - יוסי מנורות קמחי‏).

מחסנים וחנויות גדולות. מחסנים המאגדים תרומות של אנשים וגופים, ומוכרים את הרהיטים במקום במחירים ריאליים. מחסן כזה הוא מלב"י בכפר סבא ‏(פרטים באתר www.ivolunteer.org.il‏). אפשרות נוספת היא קנייה דרך אולמות של מוצרי יבוא, כמו דנדש ברמת גן - אולם תצוגה ענק למוצרי יד שנייה, שכיום מרחיב את פעילותו ליבוא רהיטים משומשים, פריטי וינטג' וענתיקות מארה"ב. דנדש מציגה גם פריטי יד שניה מחודשים במחירים ריאליים באתר www.dandash.org

פייסבוק. שוק פעיל של מוכרים וקונים לריהוט וחפצים מעוצבים יד שנייה. פועלים בו מוכרים פרטיים וחנויות קטנות, למשל "פרק ב' - חנות יד שנייה בהוד השרון", עסק משפחתי שהוקם לאחר שהמשפחה אגרה מחסנים של פריטים ורהיטים. למכירה, למשל, ארונית וינטג' קטנה לפינת החדר ב–500 שקל. קבוצה גדולה הפועלת ברשת היא "פשפשוק - שינויים בהרגלי הצריכה" ‏(בפייסבוק: "פשפשוק"‏), המרכזת חפצי וינטג', מוצרי יד שנייה ואספנות של מוכרים פרטיים. בעת הבדיקה, הוצע למכירה, למשל, מאוורר קטן ודקורטיבי ב–180 שקל.

משפצי ריהוט יד שנייה. תחום פעיל שצמח בעקבות הביקושים לריהוטים ישנים. כמה אפשרויות הם, למשל, "בדולינה" ברשפון (www.budulina.co.il‏) המתמחה בחידוש כורסאות, דורותיאה לחידוש ושיפוץ רהיטים בפרדס חנה ‏(www.dorothea.co.il‏), בוידם - סטודיו בחיפה ורמת ישי לרהיטי וינטאז' משופצים ולפני שיפוץ ‏(www.boydem.biz‏), וג'אנקשיין ‏(junktion‏), סטודיו לעיצוב וריפרפוסינג של חפצים שהושלכו www.junktion.co.il.

אפליקציות. בתחום זה האפשרויות מעטות. אפליקציה הנקראת "יד 2 בקטנה" המתריעה על מכירה של פריטים מיד שנייה של מוכרים המתגוררים באזור המגורים.

המלצות בלוגרים: איפה לקנות ואיפה לשפץ

חדוה קלינהנדלר מפעילה בלוג עיצוב וראיונות עם אנשי מקצוע לצד המלצות, מדריכי קניות וסיורים בבתים. קלינהנדלר ממליצה על:

עמ 24 כיסאות של אהרון כהן

אהרון כהן
art.co.il–‏www.ac

אהרון כהן הוא מעצב שמשלב ברזל, זכוכית וגילוף עץ כדי למצוא שימושים מגוונים לאובייקטים קיימים. חדוה קלינהנדלר: "כהן התחיל לאסוף אמבטיות ישנות לפני שנים וליצור מהן רהיטים כמו כיסא נוח, ויטרינה או ארון משקאות, שגורמים לנו לחשוב. הוא התלמד אצל בעלי מקצוע עוד בילדותו, ולכן כשהוא רואה חבית ישנה או אמבט הוא לא צריך לשרטט אלא מיד יודע מה הוא רוצה לעשות ואיך הוא יגיע לשם. למרות החלל הלבן והאלגנטי שבו הוא מציג, כהן מבלה את רוב זמנו בבית המלאכה שלו בכרכור".

עמ 24 מנורה של ראם איל

מיכל שטיינר, בבלוג שלה, כל הדברים היפים, מדגימה שיפוץ ומיחזור רהיטים מתוך תפישה שעיצוב הבית ושיפוצו אינם צריכים לרוקן את הכיס. שטיינר ממליצה על:

ראם איל
www.studioryx.com

עמ 25 מעמד אירוח

איל, אדריכל בוגר בצלאל, מייצר גופי תאורה בסטודיו שבפלורנטין. החומרים נקנים בשוקי פשפשים בעיקר בחו"ל, ובמכירות חצר. איל עובד עם עץ וברזל בעבודה שנשענת על טכניקות "ישנות" ולא ממוכנות. שטיינר: "יש אצלו שילוב חכם של מיחזור ו–repurposing עם עיצוב מוקפד שעומד בניגוד לדימוי החובבני של כל תחום המיחזור. איל לוקח את הנישה הבעייתית הזו למקום של אמנות, גימור מושלם והקפדה על פרטים בתמחור הוגן".

עינב רייז "ילדותי השנייה" (בפייסבוק einav raiz‏)

בחנות של עינב רייז בקיבוץ כפר מסריק היא אוספת בגדים, חפצים ורהיטי יד שנייה, בין השאר שידות, מדפים, מנורות, כיסאות ואחרים, ומוכרת אותם ללא שיפוץ. שטיינר: "עינב מקדמת מאוד נכון את נושא היד השנייה. היא מעדכנת כל הזמן את עמוד הפייסבוק שלה עם מוצרים חדשים ומתמחרת אותם בהגינות, ויש לה עין טובה למציאות".

עמ 25 כיסאות בית קולנוע

איילת לנדאו משלבת בבלוג שלה עיצוב, צילום, אמנות ושירה. לנדאו ממליצה על:

ענבר היימן, סטודיו (פייסבוק: BUBA‏)

ענבר היימן מייצרת מכלי וינטג' מעמדי אירוח, מנורות, שעונים וסכו"מים. העסק שלה, נולד לאחר שהכינה לעצמה מעמד קינוחים כזה וזכתה לתגובות נלהבות מהסביבה. היא התחילה לייצר עוד כאלה למכירה, ומשם התפתחה גם לגופי תאורה ושעונים. התמחור נעשה לפי כמות עבודה ולפי מחיר הקנייה של כלי הווינטג'. המחירים של המעמדים נעים בין 70 שקל ל–320 שקל, ומחירי המנורות בין 250 שקל ל–1,200 שקל. "ענבר אוספת כלי וינטג' מחרסינה ומחברת אותם עם כישרון והומור לכלי בית דקורטיביים, שהם מצד אחד נוסטלגיים ומצד שני יוצאי דופן ומפתיעים", אומרת איילת לנדאו.

היילי דה מרקס, ילידת בריטניה, תושבת לוטם, מציגה בבלוג תמונות והסברים לטיולי הווינטג' שהיא מארגנת לשוקי פשפשים צבעוניים בדרום בריטניה. דה מרקס ממליצה על:

דפנה בונה Vintagemania

מחסן במושב נוה ימין הכולל פריטי וינטג' רהיטים, מנורות וחפצים - משנות ה-30 עד ה-70. הרהיטים והחפצים נמכרים כמו שהם, ואפשר לקבל שירותי רסטורציה, שיפוץ וריפוד בתוספת תשלום. היילי דה מרקס: "זה עסק רציני של רהיטי וינטג' ארץ־ישראלי, שיש לו מבחר גדול, אפשרות לשירות שיפוץ מאנשי מקצוע, ומחירים הוגנים. אלה אנשים שאני מרגישה שהתשוקה שלהם לווינטג' היא אמיתית".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם