חופשת לידה בשוודיה - לא מה שחשבתם

פרדוקס מדינת הרווחה: סידורי העבודה הנוחים מאפשרים לאמהות בשוודיה להקדיש זמן רב למשפחה, אך מונעים מהן להתברג במשרות בכירות; הנפגעות: דווקא הנשים החזקות

>> "גן עדן לנשים עובדות", כך הגדירה ד"ר הדס מנדל, מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב את החיים במדינות סקנדינוויה. כמו כולנו, גם היא התקנאה בקצב החיים הנינוח הנובע מחוקי עבודה ברורים ומדיניות רווחה מתקדמת: שעות עבודה סבירות, מעונות יום מסובסדים וחופשת לידה בתשלום של שנה שלמה.

ואולם לפני כעשר שנים החליטה מנדל לחקור את הנושא לעומק וגילתה כי גן העדן הצפוני מזמן גם לא מעט צרות: סידורי העבודה הנוחים הם בדיוק הגורם שמשאיר לא מעט נשים מאחור. הסיכוי של נשות שוודיה, נורווגיה, פינלנד ודנמרק להפוך למנהלות, גילתה מנדל, מגיע ל-50% ביחס לגברים - לעומת סיכוי של 80% בארה"ב ובקנדה.

לאורך השנים, עסקה מנדל בנושא מהיבטים שונים, מחקרים שהתלכדו למאמר מסכם - שפורסם במאי 2011. "נתוני המחקר שלי מוכיחים שהמדיניות הידידותית לנשים במדינות הרווחה היא סוג של חיבוק דב", אומרת מנדל. "היא אולי טובה למשפחה, ואני לא מזלזלת בזה חלילה, אבל היא גם זו שמקשה עליהן להתברג למשרות בכירות בשוק הפרטי ותורמת להנצחה של התפקידים הנשיים המסורתיים: מורות, גננות, מזכירות ואחיות. נכון ששיעורי התעסוקה בסקנדינוויה גבוהים", מוסיפה מנדל, "אבל זה לא אומר שנשים עובדות מצליחות להגיע למשרות בעלות סמכות, שכר גבוה והערכה חברתית".

אישה בחופשת לידה בדנמרק

פרדוקס מדינת הרווחה

במה שהיא מכנה "פרדוקס מדינת הרווחה", הבחינה ד"ר מנדל לראשונה כשאספה נתונים לעבודת הדוקטורט שלה, שם השוותה פערי שכר בין גברים ונשים ב-22 מדינות. "ניסיתי להבין מדוע במדינות סקנדינוויה, שבהן החלוקה המגדרית למקצועות 'נשיים' ו'גבריים' דומיננטית יותר, פערי השכר בין המינים נמוכים יחסית", היא מספרת. ביחד עם המנחה שלה, פרופ' משה סמיונוב, הגיעה מנדל למסקנה שלא מדובר בהישג שיש לייחסו למדיניות ידידותית כלפי נשים, אלא לעובדה שבמדינות אלה חלוקת המשאבים ככלל שוויונית יותר. ובמלים פשוטות: מי שמרוויח יותר, לא מרוויח הרבה יותר, ומי שמרוויח פחות לא מרוויח הרבה פחות.

אז המסקנה היא שמדינות סקנדינוויה לא מיטיבות דווקא עם נשים עובדות?

"המדיניות בסקנדינוויה עוזרת לנשים לשלב עבודה ומשפחה ובכך היא מטיבה עמן, כי היא תורמת לעצמאותן הכלכלית. מצד שני, היא לא עוזרת להן להצליח בשוק העבודה כשמדובר בפרמטרים של שכר וסטטוס, ולא מסייעת לנשים שרוצות לממש את הפוטנציאל שלהן כמנהלות. מעסיק במגזר הפרטי שיודע שאשה שזה עתה התחתנה תיכנס בקרוב להריון ותצא לחופשת לידה בת שנה, יחשוב פעמיים לפני שיעסיק אותה. לנשים קרייריסטיות קשה לפתח קריירה בתנאים כאלה.

"כלכלנים כמו כריסטופר רום וג'יימס אלברכט הראו כבר בשלהי שנות ה-90 שקטיעה של הרצף תעסוקתי, בין היתר בגלל חופשת לידה, פוגעת ברמת ההשתכרות של נשים ובכך מקצינה את הפערים המגדריים בהיבטים של קידום ושכר".

ארה"ב מייצגת את המודל ההפוך לסקנדינוויה: מדינת שוק חופשי שבה ההתערבות הסוציאלית מינימלית וחופשת לידה בתשלום פשוט לא קיימת. התוצאה: יותר נשים מתברגות בתפקידי ניהול בארה"ב - כ-40% נשים בשלהי שנות ה-2000, לעומת 32% בשוודיה, כשבסקטור הפרטי הפערים בולטים יותר. 11%-18% מהמנהלים הבכירים בסקנדינוויה הן נשים, לעומת 38% בארה"ב.

נימה סאנאדג'י, יזם ודוקטורנט שוודי, מחבר הספר "שוויון בהישג יד" העוסק בהזדמנויות תעסוקה של נשים בשוודיה, כתב בהקשר זה פוסט תחת הכותרת "שוודיה נשארת מאחור בקידום נשים". בפוסט הוא כתב כי "נשים צעירות בארה"ב לא רק שברו את תקרת הזכוכית, אלא שחלקן מרוויחות יותר מגברים ב-20%. במשך שנים ניסו מדינות סקנדינוויה להגביר את מספרן של נשים מנהלות ויזמות בשוק הפרטי עם הצלחה מועטה. מדינות סקנדינוויה מפורסמות במדיניות השוויון בין המינים, אבל ההזדמנויות לנשים בסקטור הפרטי נפגעות בידי אותה מדיניות בדיוק".

אבל גם בארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות לא הכל ורוד. הצד השני של המטבע הוא שיעורי העוני המחפירים של נשים בארה"ב: באמצע שנות ה-2000, כמעט מחצית מהאמהות החד-הוריות בארה"ב הוגדרו עניות, לעומת 11% בלבד במדינות סקנדינוויה בממוצע.

לדברי מנדל, "בארה"ב - שבה אמהות לא זוכות להטבות מיוחדות המעוגנות בחקיקה - הפערים הרבה יותר גדולים. לנשים יש יותר מוטיבציה להרוויח, אך גם שיעורי העוני בקרב נשים מחרידים.

"בסקנדינוויה המגמה הפוכה - הנשים החזקות נפגעות ממדיניות הרווחה הידידותית לנשים, כי הן אטרקטיביות פחות למעסיק הפרטי. המעסיק לא יודע אם אשה מסוימת מעוניינת או לא להביא ילדים לעולם, ולכן הוא מתייחס אליה כחלק מקבוצה. נתונים סטטיטיים תומכים בחשש זה. כמעט כל ההורים השוודים מממשים את חופשת הלידה המוענקת להם".

מה היו התגובות על כך שהעזת לנפץ מיתוס?

"היו שהתרעמו עלי כי לכאורה המסר הוא שמדיניות הרווחה המשפחתית לא טובה לנשים, וזה עלול להיראות לא פמיניסטי. אבל אני לא מציגה עמדה שיפוטית של 'טוב' או 'רע'. התמונה מורכבת יותר וכוללת יתרונות כמו גם חסרונות".

רק בישראל

ישראל נמצאת באמצע בכל הקשור להטבות לנשים עובדות, אך מצבן אינו מזהיר. פערי השכר עדיין גבוהים (כ-25%) ורק אחת מכל שלושה מנהלים היא מנהלת. "יש משהו תובעני מאוד ביחס לנשים, שקשור במאפיינים התרבותיים כאן", אומרת מנדל. "מצפים מנשים גם לפתח קריירה אבל גם להתמסר לאימהות. הלחץ בשני הכיוונים גדול מאוד".

האם על ישראל לאמץ חלק ממאפייני הרווחה הסקנדינוויים ולהאריך את חופשת הלידה מ-14 שבועות בתשלום כיום, בשבועיים נוספים, כפי שעולה מכמה הצעות חוק הממתינות לדיון בכנסת?

"לא הייתי ממליצה להאריך את חופשת הלידה לנשים בישראל לשנה, כי זה, כאמור, מרחיק אותן משוק העבודה, אבל כן צריך להאריך אותה מעבר ל-14 השבועות הקיימים".

איך היית רוצה לראות את עולם העבודה הישראלי מתנהל?

"בישראל, בדומה לארה"ב, מתפתח הלך רוח המעודד עבודה בקצב מטורף, במקום אורך חיים מאוזן יותר המשלב עבודה עם זמן איכות עם המשפחה. בעולם האוטופי שלי גם גברים וגם נשים יעבדו פחות, נניח שמונה שעות ביום לפי חוק, ומעסיק שיחרוג ממכסת השעות הזו יקבל קנס".

גלי עציון, עורכת דין המתמחה בדיני עבודה ומשפחה, יועצת משפטית בנעמ"ת ואמא לארבעה, סבורה כי עידוד נשים להשתלבות בשוק העבודה לא תגיע דרך הארכת חופשת הלידה, אלא דרך הטבות כמו חינוך חינם לגיל הרך. "יום לימודים ארוך קבוע בחוק כבר 20 שנה, אבל לא מקודם", אומרת עציון.

רעיון סקנדינווי נוסף שכדאי לדעתה לאמץ הוא עידוד חופשת הלידה לאבות. "בישראל רק 200 אבות בשנה יוצאים לחופשת לידה. המגבלה כיום היא שגבר שחולק את חופשת הלידה עם אשתו מחויב לצאת לחופשה בת שלושה שבועות לפחות, וזה לא הגיוני. מה רע בשבועיים? צריך לשנות את הנורמות בהדרגה".

"נשים כבר עשו את היציאה מהבית, עכשיו הגברים צריכים להיכנס לתוכו", אומרת מנדל. "חשוב לעודד חופשת לידה לגברים. זה יכול לשנות את חוסר האיזון הקיים כיום. כשהאב מטפל בתינוק החל מהחודשים הראשונים ללא תיווך האם, הקשר ביניהם מתחזק. גם לאב יהיה קשה לעזוב אותו ולחזור לעבודה, וגם הוא ירצה לחזור הביתה מוקדם יותר. 85% מהגברים הזכאים לחופשה כזו בשוודיה גם מנצלים אותה".

career@themarker.com



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר