חופשת לידה בשוודיה - לא מה שחשבתם - קריירה - TheMarker

חופשת לידה בשוודיה - לא מה שחשבתם

פרדוקס מדינת הרווחה: סידורי העבודה הנוחים מאפשרים לאמהות בשוודיה להקדיש זמן רב למשפחה, אך מונעים מהן להתברג במשרות בכירות; הנפגעות: דווקא הנשים החזקות

>> "גן עדן לנשים עובדות", כך הגדירה ד"ר הדס מנדל, מהמחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב את החיים במדינות סקנדינוויה. כמו כולנו, גם היא התקנאה בקצב החיים הנינוח הנובע מחוקי עבודה ברורים ומדיניות רווחה מתקדמת: שעות עבודה סבירות, מעונות יום מסובסדים וחופשת לידה בתשלום של שנה שלמה.

ואולם לפני כעשר שנים החליטה מנדל לחקור את הנושא לעומק וגילתה כי גן העדן הצפוני מזמן גם לא מעט צרות: סידורי העבודה הנוחים הם בדיוק הגורם שמשאיר לא מעט נשים מאחור. הסיכוי של נשות שוודיה, נורווגיה, פינלנד ודנמרק להפוך למנהלות, גילתה מנדל, מגיע ל-50% ביחס לגברים - לעומת סיכוי של 80% בארה"ב ובקנדה.

לאורך השנים, עסקה מנדל בנושא מהיבטים שונים, מחקרים שהתלכדו למאמר מסכם - שפורסם במאי 2011. "נתוני המחקר שלי מוכיחים שהמדיניות הידידותית לנשים במדינות הרווחה היא סוג של חיבוק דב", אומרת מנדל. "היא אולי טובה למשפחה, ואני לא מזלזלת בזה חלילה, אבל היא גם זו שמקשה עליהן להתברג למשרות בכירות בשוק הפרטי ותורמת להנצחה של התפקידים הנשיים המסורתיים: מורות, גננות, מזכירות ואחיות. נכון ששיעורי התעסוקה בסקנדינוויה גבוהים", מוסיפה מנדל, "אבל זה לא אומר שנשים עובדות מצליחות להגיע למשרות בעלות סמכות, שכר גבוה והערכה חברתית".

אישה בחופשת לידה בדנמרק
אישה בחופשת לידה בדנמרק

פרדוקס מדינת הרווחה

במה שהיא מכנה "פרדוקס מדינת הרווחה", הבחינה ד"ר מנדל לראשונה כשאספה נתונים לעבודת הדוקטורט שלה, שם השוותה פערי שכר בין גברים ונשים ב-22 מדינות. "ניסיתי להבין מדוע במדינות סקנדינוויה, שבהן החלוקה המגדרית למקצועות 'נשיים' ו'גבריים' דומיננטית יותר, פערי השכר בין המינים נמוכים יחסית", היא מספרת. ביחד עם המנחה שלה, פרופ' משה סמיונוב, הגיעה מנדל למסקנה שלא מדובר בהישג שיש לייחסו למדיניות ידידותית כלפי נשים, אלא לעובדה שבמדינות אלה חלוקת המשאבים ככלל שוויונית יותר. ובמלים פשוטות: מי שמרוויח יותר, לא מרוויח הרבה יותר, ומי שמרוויח פחות לא מרוויח הרבה פחות.

אז המסקנה היא שמדינות סקנדינוויה לא מיטיבות דווקא עם נשים עובדות?

"המדיניות בסקנדינוויה עוזרת לנשים לשלב עבודה ומשפחה ובכך היא מטיבה עמן, כי היא תורמת לעצמאותן הכלכלית. מצד שני, היא לא עוזרת להן להצליח בשוק העבודה כשמדובר בפרמטרים של שכר וסטטוס, ולא מסייעת לנשים שרוצות לממש את הפוטנציאל שלהן כמנהלות. מעסיק במגזר הפרטי שיודע שאשה שזה עתה התחתנה תיכנס בקרוב להריון ותצא לחופשת לידה בת שנה, יחשוב פעמיים לפני שיעסיק אותה. לנשים קרייריסטיות קשה לפתח קריירה בתנאים כאלה.

"כלכלנים כמו כריסטופר רום וג'יימס אלברכט הראו כבר בשלהי שנות ה-90 שקטיעה של הרצף תעסוקתי, בין היתר בגלל חופשת לידה, פוגעת ברמת ההשתכרות של נשים ובכך מקצינה את הפערים המגדריים בהיבטים של קידום ושכר".

ארה"ב מייצגת את המודל ההפוך לסקנדינוויה: מדינת שוק חופשי שבה ההתערבות הסוציאלית מינימלית וחופשת לידה בתשלום פשוט לא קיימת. התוצאה: יותר נשים מתברגות בתפקידי ניהול בארה"ב - כ-40% נשים בשלהי שנות ה-2000, לעומת 32% בשוודיה, כשבסקטור הפרטי הפערים בולטים יותר. 11%-18% מהמנהלים הבכירים בסקנדינוויה הן נשים, לעומת 38% בארה"ב.

נימה סאנאדג'י, יזם ודוקטורנט שוודי, מחבר הספר "שוויון בהישג יד" העוסק בהזדמנויות תעסוקה של נשים בשוודיה, כתב בהקשר זה פוסט תחת הכותרת "שוודיה נשארת מאחור בקידום נשים". בפוסט הוא כתב כי "נשים צעירות בארה"ב לא רק שברו את תקרת הזכוכית, אלא שחלקן מרוויחות יותר מגברים ב-20%. במשך שנים ניסו מדינות סקנדינוויה להגביר את מספרן של נשים מנהלות ויזמות בשוק הפרטי עם הצלחה מועטה. מדינות סקנדינוויה מפורסמות במדיניות השוויון בין המינים, אבל ההזדמנויות לנשים בסקטור הפרטי נפגעות בידי אותה מדיניות בדיוק".

אבל גם בארץ ההזדמנויות הבלתי מוגבלות לא הכל ורוד. הצד השני של המטבע הוא שיעורי העוני המחפירים של נשים בארה"ב: באמצע שנות ה-2000, כמעט מחצית מהאמהות החד-הוריות בארה"ב הוגדרו עניות, לעומת 11% בלבד במדינות סקנדינוויה בממוצע.

לדברי מנדל, "בארה"ב - שבה אמהות לא זוכות להטבות מיוחדות המעוגנות בחקיקה - הפערים הרבה יותר גדולים. לנשים יש יותר מוטיבציה להרוויח, אך גם שיעורי העוני בקרב נשים מחרידים.

"בסקנדינוויה המגמה הפוכה - הנשים החזקות נפגעות ממדיניות הרווחה הידידותית לנשים, כי הן אטרקטיביות פחות למעסיק הפרטי. המעסיק לא יודע אם אשה מסוימת מעוניינת או לא להביא ילדים לעולם, ולכן הוא מתייחס אליה כחלק מקבוצה. נתונים סטטיטיים תומכים בחשש זה. כמעט כל ההורים השוודים מממשים את חופשת הלידה המוענקת להם".

מה היו התגובות על כך שהעזת לנפץ מיתוס?

"היו שהתרעמו עלי כי לכאורה המסר הוא שמדיניות הרווחה המשפחתית לא טובה לנשים, וזה עלול להיראות לא פמיניסטי. אבל אני לא מציגה עמדה שיפוטית של 'טוב' או 'רע'. התמונה מורכבת יותר וכוללת יתרונות כמו גם חסרונות".

רק בישראל

ישראל נמצאת באמצע בכל הקשור להטבות לנשים עובדות, אך מצבן אינו מזהיר. פערי השכר עדיין גבוהים (כ-25%) ורק אחת מכל שלושה מנהלים היא מנהלת. "יש משהו תובעני מאוד ביחס לנשים, שקשור במאפיינים התרבותיים כאן", אומרת מנדל. "מצפים מנשים גם לפתח קריירה אבל גם להתמסר לאימהות. הלחץ בשני הכיוונים גדול מאוד".

האם על ישראל לאמץ חלק ממאפייני הרווחה הסקנדינוויים ולהאריך את חופשת הלידה מ-14 שבועות בתשלום כיום, בשבועיים נוספים, כפי שעולה מכמה הצעות חוק הממתינות לדיון בכנסת?

"לא הייתי ממליצה להאריך את חופשת הלידה לנשים בישראל לשנה, כי זה, כאמור, מרחיק אותן משוק העבודה, אבל כן צריך להאריך אותה מעבר ל-14 השבועות הקיימים".

איך היית רוצה לראות את עולם העבודה הישראלי מתנהל?

"בישראל, בדומה לארה"ב, מתפתח הלך רוח המעודד עבודה בקצב מטורף, במקום אורך חיים מאוזן יותר המשלב עבודה עם זמן איכות עם המשפחה. בעולם האוטופי שלי גם גברים וגם נשים יעבדו פחות, נניח שמונה שעות ביום לפי חוק, ומעסיק שיחרוג ממכסת השעות הזו יקבל קנס".

גלי עציון, עורכת דין המתמחה בדיני עבודה ומשפחה, יועצת משפטית בנעמ"ת ואמא לארבעה, סבורה כי עידוד נשים להשתלבות בשוק העבודה לא תגיע דרך הארכת חופשת הלידה, אלא דרך הטבות כמו חינוך חינם לגיל הרך. "יום לימודים ארוך קבוע בחוק כבר 20 שנה, אבל לא מקודם", אומרת עציון.

רעיון סקנדינווי נוסף שכדאי לדעתה לאמץ הוא עידוד חופשת הלידה לאבות. "בישראל רק 200 אבות בשנה יוצאים לחופשת לידה. המגבלה כיום היא שגבר שחולק את חופשת הלידה עם אשתו מחויב לצאת לחופשה בת שלושה שבועות לפחות, וזה לא הגיוני. מה רע בשבועיים? צריך לשנות את הנורמות בהדרגה".

"נשים כבר עשו את היציאה מהבית, עכשיו הגברים צריכים להיכנס לתוכו", אומרת מנדל. "חשוב לעודד חופשת לידה לגברים. זה יכול לשנות את חוסר האיזון הקיים כיום. כשהאב מטפל בתינוק החל מהחודשים הראשונים ללא תיווך האם, הקשר ביניהם מתחזק. גם לאב יהיה קשה לעזוב אותו ולחזור לעבודה, וגם הוא ירצה לחזור הביתה מוקדם יותר. 85% מהגברים הזכאים לחופשה כזו בשוודיה גם מנצלים אותה".

career@themarker.com

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
29
צריך לקוות שהעבודה תחכה לשניהם.
  • 13:56
  • 07.08.11

זו צריכה להיות אחריות משותפת.

28
עלה
  • 05:14
  • 04.08.11

עבדתי עם בני 18\19 מכמה מדינות מערביות והנוער השוודי חרוץ, ישר, משכיל, חברתי, ועוד להבדיל מהנערים מארה"ב. יכול להיות שקשור לבי"ס ולחרה בכלל ולא רק למשפחה

27
חני
  • 12:21
  • 29.07.11

האפשרות שהגברים ישארו בבית והחברה תהיה עדיין טובה יותר ומבוססת על ערכי המשפחה? למה כל הישראלים פה מוכנים כל כך מהר להחזיר את נשותיהם הביתה בשם חיי המשפחה ולא מעלים על דעתם שהגברים יעשו את זה?

25
קוקילידה
  • 15:32
  • 28.07.11

עם פרוץ אוגוסט שכחנו לציין כי מדינת ישראל הנאורה, מעניקה לעובדיה החרוצים 10-14 ימי חופש, לנבחרי ההיטק יש 20-25 ימים - כמו בכל מדינה ארופאית מתוקנת. אז פה אין חוק חינוך חינם, יש גנים פרטיים באלפי שקלים חדשים לחודש, ובגנים יש ימי חופשה בסוכות, פסח, ערבי חג אפילו בלג בעומר הגדילו לעשות בגן של ביתי ויצאו לחופש. ברוב המקומות אין חופש בחול המועד (או שמחייבים אותך על חשבון ימי החופש שאין לך כי חול המועד מסתכם לכ-10 ימי חופש) ושכחנו את החופש מהעשירי או החמש עשרה לאוגוסט שאין אפילו קייטנה אחת לרפואה שאפשר לג'נגל סביבה...

24
א.
  • 14:33
  • 28.07.11

הבעיה של מדינות סקנדינביה היא שגם המאה ה-21 נטל גידול הילדים כמדיניות נופל בעיקר על הנשים...אין פה באמת שוויון וזה הפרדוקס.

23
אחד
  • 14:29
  • 28.07.11

וכמובן שמחר נשמע אותה בוכה לא מוצאת עבודה שהולמת את הכישורים שלה

22
יוסי ברמן
  • 13:47
  • 28.07.11

המחקר היה נכון בזמן העבודה עליו. מזה 5 שנים גברים מחויבים לצאת לחופשת לידה כך שהנשים יכולות לחזור לעבודה באמצע חופשת הלידה למספר חודשים מה שכמובן מצמצם את הפערים לטובת התקדמותה של האישה

20
נ
  • 13:15
  • 28.07.11

קודם כל במדינות סקנדינביה ובמיוחד שבדיה אנשים לא נישאים כמעט לפני הבאת ילדים לעולם הרבה מתחתנים אחרי שיש להם כבר ילדים ככה שהבעיה של המעביד על אשה שזה עתה נישאה מצוצה מהאצבע , לא כולן רוצות להיות נשות קריירה תתפלאי גם נשים רווקות בלי ילדים לא מעונינות לדרוס אנשים בדרכן לצמרת לילד זה טוב שהאמא איתו התחלה ולא איזה מטפלת עלומה שהשד יודע מה הם כישוריה

19
--
  • 12:10
  • 28.07.11

ולמרות זאת להרוויח בסדר ושהפערים בין גברים לנשים יהיו נמוכים. גם אם זה אומר שאני לא אהיה מנכ"לית. ממילא לא הרבה נשים, גם לא הרבה גברים, מגיעים לתפקידים האלה.

18
קוקילידה
  • 11:45
  • 28.07.11

אני מהנדסת עובדת במקצוע גברי אמא לשני ילדים קטנים עם נטל של תשלומי שני גנים משכנתא והררי כביסה ונקיון יש לי בן זוג שותף, כמה שלא יעזור יקח חלק וכו' אנחנו הנשים רואות את כל השטויות הקטנות וזה לא יעזור. אז מה? מדינת ישראל השוויונית נותנת לנשים להתקדם? שטויות אמר מיץ פטל הארנב... גם אני שלא רציתי לנהל ( ויש לי רקע ניהולי) מקבלת מידי פעם הצצות של הבוס אם הכרס שלי היא כרס של צ'יפס או כרס הריונית. אין מה לעשות - אין שוויון מלא. אם בשוויון עסקינן, האריעו לשנה את חופשת הלידה, חצי שנה האמא חצי שנה האבא. בתשלום. גם חצי שנה בתשלום חאמא או לחלוקה בין שניהם תספק לאור העובדה שאנחנו ניצבים הרחק מאחורי חופשות הלידה והכלכלות האירופיות. משהו חשב אולי שהנשים הסקנדיביות הן מספיק מבוגרות להחליט שנוח להן יותר לגדל ילדים מאשר לרדוף אחרי הזנב של עצמן?

17
יפעת
  • 11:42
  • 28.07.11

כל הגועל, השחיתות, הירידה בערכים והחומריות, תרבות האינסטנט, הקפיטליזם על חשבון הבריאות וחיי המשפחה - הכול מארה"ב!!!!

16
יפעת
  • 11:40
  • 28.07.11

על כזה דבר לעשות מחקר???? חבל על הכסף ברור שכל דבר במחיר שלו. לכל דבר יש מחיר. אז בישראל יש נשים מנהלות אבל הבית והילדים מוזנחים. אז מה עדיף לדעתכם????????????? ברור שהמדיניות של סקנדינוויה נאורה יותר כי טובת המשפחה היא מעל לכול, ובאורח מפתיע למדי, דווקא בישראל שמצוות פרו ורבו חשובה וחינוך הילדים הוא מטרה ביהדות, דווקא פה, לא נותנים לנשים לחיות בגלל שעות עבודה מרובות (כן, גם 8 שעות נטו זה הרבה!!!!!)נשים חוזרות אפילו בארבע הביתה ממוטטות וסחוטות, וצריכות להתחיל לדאוג לחינוך הילדים. בשתיים עשרה הולכות לישון ובשש מתעוררות וחוזר חלילה. אחלה חיים בארץ.

14
בישראל אימצו את הרע בכל השיטות
  • 11:30
  • 28.07.11

בארץ, גם לא מקדמים נשים, וגם פערי השכר גבוהים וגם אין בכלל מדיניות רווחה או עזרה לנשים שהן אמהות כדי לעודדן לצאת לעבוד . בקיצור, בכלל לא משתלם לעבוד פה לנשים שהן אמהות. השכר נמוך וכל השכר הולך למטפלת או גן/מעון. אין הכרה במס , אין מעונות מסובסדים, יש יותר מידי חופשות לילדים ומעט ימי חופשה להורים ובקיצור, לא ניתן לקיים פה חיי משפחה בלי לפשוט את הרגל ולקבל התמוטטות עצבים מעודף עבודה

13
משה מהמכולת
  • 11:23
  • 28.07.11

במקום התפלפלויות מגדריות משמימות יש מקום למידע בסיסי שיסייע בהבנת הבעיה, אם יש כזאת. נבצר מבינתי איך אפשר לכתוב מאמר שלם בלי פירוט בסיסי של זכות לחופשת לידה גברים/נשים בארצות המדוברות

12
י
  • 10:53
  • 28.07.11

מדענית נכבדה תביני דבר אחד פשוט :לא מכריחים את הנשים את הנשים לקחת חופשות ארוכות, הן בוחרות בזה! ברצונן יקחו רק 3 חודשים כמו בארץ ויעשו קריירה! נראה שהקפיטליזם החזירי "ניאו-ליברלי" סובב לך את הראש לגמרי.ואת שוקלת כל דבר במושגים חומריים-כלכליים.

11
יסמין
  • 10:43
  • 28.07.11

רוב הנשים הן עדיין לא שואפות לטופ אלא הן אמהות טריות שנאלצות לשוב במהרה לעבוד ולהפריש את משכורתן לפעוטונים ולצהרונים. את הנשים שרוצות להגיע לצמרת אפשר לפעול לקדם בצורה אחרת, זה לא סותר. עדיין צריך לדאוג לשכבה הרחבה ביותר ולתת תנאים מאפשרים לגידול ילדים ביחד עם עבודה.

10
bafomet
  • 10:39
  • 28.07.11

כל הרדיפה הזאת אחרי הגשמיות בסופו של דבר עולה לנו בבריאות ופוגעת באושר. הרבה מאד אנשים יעדיפו חיים סקנדינאביים על פני אמריקה. שם לפחות הסיכוי למחאת אוהלים נמוך ובארהב חלק כבר חי ככה שנים

09
אמא אחת
  • 10:38
  • 28.07.11

בישראל גם סיכוי נמוך יותר לתפקידי ניהול וגם חברה שיוצאת נפסדת מהעדר טיפול הורי בילדים עד גיל שנתיים. בסקנדינביה יותר סיכוי לנשים להגיע תפקידי ניהול וגם רווח של החברה עקב הטיפול ההורי בילדים. בארה"ב נמצא קשר בין החלת תכנית וינסקוסין ויציאת אמהות לעבודה לבין עלייה בפשיעת ילדים ונוער. לאי טיפול בילדים יש מחיר כבד. הפתרון - חופשת לידה ארוכה שמתחלקת בין שני ההורים. למשל 18 חודשים שמתחלקים שווה בשווה בין שני ההורים. גם מבחינה כלכלית זה טוב למשק - מגדיל את היצע מקומות העבודה, מפחית ימי מחלה ו"מייצר" אנשים טובים יותר.

07
מגרמניה
  • 10:11
  • 28.07.11

אל תסתכלו על ארהב, בה יש מצב דיכוטומי - או מנהלת או עניה

06
aשמיצ
  • 10:09
  • 28.07.11

אז המסקנה היא שעדיף ש-1000 נשים שוודיות יהפכו למנהלות בכירות כל שנה, ו- מיליון נשים שוודיות יישארו פועלות עם מינימום חופשת לידה? כן... כמו בישראל, נשים מוכנות להוריד את כל הנשים האחרות אם יהיה להן מעט סיכוי להשתחל לאיזה ג'וב משתלם שבו יוכלו לכתוב תיזות על חופשות ליה בשובדיה, ועל כך תנאים סוציאליים טובים בעצם פוגמים בנשים! דוקטורט א-לה-שמעטה

05
אמא עובדת
  • 09:50
  • 28.07.11

אפשרות לחופשת לידה של שנה יכולה להרחיק נשים מהמשק...הרי מי שרוצה יכולה לחזור לעבודה לפני...עניין של בחירה

04
גידי
  • 09:46
  • 28.07.11

כאשר גם גברים ייקחו חופשת לידה בת חודש למשל, הנשים יקצרו את חופשת הלידה שלהן באותו החודש, ומבחינת המעסיקים היתרון של הגברים ייקטן.

03
מסיק
  • 09:23
  • 28.07.11

וזה מה שחשוב כי רב העובדים הם לא מנהלים חבל שאת זה לא הדגישו!!

01
מאמר מטעם?
  • 08:39
  • 28.07.11

חוץ מזה, החוקרת מתעלמת מהעובדה, שלא כל הגברים והנשים רוצים להיות מנהלים. יש אנשים שרוצים להתפרנס כאנשי מקצוע, ולבלות עם ילדיהם, ולא לנהל את העולם דרך סמארטפון, בשעות שבהן כולם ישנים. לא כל העולם מקבל את הסיפוק שלו מניהול. יש אנשים שמסופקים ממחשבה יפה, או מספר טוב שקראו. נ.ב. חשבת פעם למה התינוקות הסקנדינביים בריאים כל כך? ולמה המשק שם יכול לאפשר הטבה כזו?

הפופולריות בקריירה
הצעות מיוחדות