הרווח הלא נקי של האוניברסיטאות מהעסקת עובדי קבלן - עובדי קבלן - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הרווח הלא נקי של האוניברסיטאות מהעסקת עובדי קבלן

כמה כסף חוסכות האוניברסיטאות מהעסקת עובדי ניקיון ושמירה באמצעות חברות קבלניות? מחקר שיזמה התאחדות הסטודנטים מוכיח כי העסקה ישירה של אותם עובדים כרוכה בתוספת של 0.25% בלבד לתקציב השנתי

15תגובות

מוניק (שם בדוי), עובדת ניקיון דרך חברת קבלן, מנהלת 40 עובדות ניקיון באחת האוניברסיטאות. אחרי 18 שנות עבודה באוניברסיטה, היא מרוויחה 3,620 שקל נטו לחודש, שכר המגלם עבודה של 22 ימים ו-172 שעות חודשיות. מוניק לא לבד, ולא רואה את האור בקצה המנהרה. גם אם תעבוד עוד עשרות שנים - שכרה יישאר כמעט זהה.

הפער הזועק לשמים בין הערכיות שמשדרת האקדמיה לעומת השימוש במודל העסקה כה נצלני, הפריע מאוד ליוסי מלכה, מנכ"ל מכללת תל חי בצפון, שנכנס לתפקידו לפני כשנתיים. מלכה גילה כי בעוד שמחצית מעובדי הניקיון, כולן נשים, הן עובדות המכללה וזכאיות להטבות נדיבות כשאר העובדים, הרי שהמחצית השנייה מועסקות דרך חברות קבלן, מרוויחות שכר מינימום ומקבלות זכויות מינימליות. אף שמדובר במצב טוב בהרבה יחסית לרוב המוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מלכה חשב שמדובר במצב פסול.

הפגנת סטודנטים ועובדי קבלן על תנאי העסקתם באוניברסיטת בן גוריון עמוד 41
אלי הרשקוביץ

"החלטנו לקלוט עובדות מחברת הקבלן, כשהמטרה היא להעביר את כולן אלינו בסופו של דבר", הוא אומר. מלכה מוסיף כי המוסד מוכן לספוג את העלויות הנוספות: "זה עניין של סדרי עדיפויות. במקום לבנות עוד בניין, אני בוחר להשקיע בעובדים. אנחנו שוללים את המודל שלפיו חברות כוח אדם גוזרות קופון על חשבון עובדים חלשים. חווינו לפני כמה חודשים מקרה של חברת קבלן שפשטה את הרגל והשאירה את העובדים ללא תשובות, וללא הכסף שמגיעים להם. נכון העסקה ישירה יקרה יותר, אז מה? כסף זה לא הכל.

"אין לי ציפיות שוות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה) תישא בכל עלות המעבר להעסקה ישירה, אבל גם אם יישאו בחלקה - זה ייתן למוסדות דחיפה ללכת לקראת המהלך הזה. האור לגויים צריך להגיע מהאקדמיה", טוען מלכה.

בשלב זה האקדמיה אינה מהווה אור לגויים: מלבד מכון ון ליר, מכון ויצמן, ועכשיו גם מכללת תל חי, שבחרו במודל ההעסקה הישירה, כמעט כל שאר המוסדות מעסיקים עובדי ניקיון ואבטחה דרך חברות קבלן. הטענה מוכרת: העסקה הקבלנית זולה יותר; והמוסד, שנמצא ממילא בגירעונות תמידיים, חוסך משאבים. על השאלה מה הן התוצאות לטווח ארוך, הדנות עובדים במשרה מלאה לחיי עוני, איש לא עונה.

יוסי מלכה עמוד 41
וקנין עופר

הסטודנטים באים לעזרה

מול ההתעלמות של האוניברסיטאות ממצבם של עובדי הקבלן המועסקים בהן, דווקא הסטודנטים לא נותרים אדישים ונציגיהם מתייצבים לצדם. ניצני המאבק נראו בהתקוממויות סטודנטיאליות שניצתו לפני כחמש שנים נגד ניצול עובדי הקבלן שלא זכו גם לזכויות בסיסיות. מחאות הסטודנטים התחילו באוניברסיטת בן גוריון, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית גלשו בהמשך לקמפוסים נוספים, ובהם אוניברסיטת בר אילן, מכללת סמינר הקיבוצים, מכללת ספיר, מכללת אורנים ובצלאל. רוב ההעסקה כיום היא תקנית, אם כי עדיין מדובר בסכומים מגוחכים. בקמפוסים של העברית, בן גוריון ותל אביב עובדי הניקיון אף מאוגדים.

באחרונה הלכו נציגי התאחדות הסטודנטים הארצית צעד אחד קדימה, כשיזמו מחקר מקיף שמטרתו הבנה כלכלית-מספרית של ההבדלים בין מודל ההעסקה הישירה מול זו הקבלנית. את המחקר הובילו פרופ' אביה ספיבק, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל וחוקר באוניברסיטת בן גוריון, ביחד עם היועץ הכלכלי ד"ר מאיר אמיר. ההנחה, מסבירים הסטודנטים, היתה שאם יימצא המספר המדויק שיגלם את הפער בעלויות, יהיה קשה יותר למוסדות אקדמיים ובכלל, לטעון כי חזרה להעסקה ישירה היא חלום באספמיה.

אינפו יותר חברות קבלן מפרות חוק עמוד 41

החוקרים יצאו לדרך בתחילת 2011, כשהסטודנטים מסייעים להם להגיע אל עובדות הניקיון ואל תלושי השכר שלהן במוסדות השונים. כמקרה מבחן, השוו ספיבק ואמיר בין מכללת תל חי לאוניברסיטת בן גוריון, ששוכרת את שירותיה של חברת קבלן, והגיעו לשורה תחתונה: העלות בטווח המיידי של העסקה ישירה לאוניברסיטה - בתנאים המיטביים של מכללת תל חי - גבוהה בכ-25% מעלות ההעסקה העקיפה.

מדובר בסכומים לא קטנים ולכן הציעו החוקרים דרך ביניים, שאינה כוללת את הזכויות המקסימליות, אך עדיין טובה יותר מהמצב הנוכחי. בדרך זו, עלות ההעסקה הישירה לשעה תהיה גבוהה בכ-8.2% בלבד מזו העקיפה. אם האוניברסיטה תקלוט את העובדים לשורותיה ותשלם להם שכר מינימום ותו לא, היא תוציא בשנים הראשונות כ-8.5% פחות מתשלומיה לקבלן, שכן היא משלמת מס מעסיקים של 7.5%, לעומת מע"מ שמשלם מוסד לחברה קבלנית בשיעור של 16%. עם זאת, עלות ההעסקה הישירה ל-20 שנה בדרך הביניים גבוהה בכ-28% מזו שבהעסקה עקיפה, שכן היא כוללת את עליות השכר המתחייבות שאינן משולמות על ידי חברות הקבלן.

פרופ' ספיבק אומר כי "בהינתן שתקציב הניקיון השנתי של אוניברסיטת בן גוריון הוא כ-10 מיליון שקל - פחות מ-1% מהתקציב השוטף (כמיליארד שקל); ומעבר להעסקה ישירה מביא לגידול של 28% בעלות כעבור 20 שנה (12.8 מיליון שקל), אז מדובר בתוספת של כ-0.25% לתקציב השנתי של אוניברסיטת בן גוריון. בשורה התחתונה, מדובר בכ-200 אלף שקל נוספים בחודש. קשה לומר שמדובר במכשול שלא ניתן לעבור אותו".

ד"ר אמיר מאיר, עמוד 20
TheMarker

העסקה קבועה - עלייה בתפוקה

נושא נוסף שנבדק היה עלות מול תועלת ברמת התפוקה, או במלים אחרות: האם הקמפוסים יהיו נקיים יותר? "החלטנו להתמודד עם הטענה כאילו עובדי הקבלן ינקו טוב יותר כי מפחידים אותם", אומר ספיבק. "ואילו מרגע שעובדים מקבלים קביעות במקום מסוים, כבר אין להם תמריץ לעבוד. בשורה התחתונה, במכללת תל חי, במכון ון ליר ובמכון ויצמן הקמפוסים מבריקים, ואילו אם תיכנסו לשירותים באוניברסיטת תל אביב, תראו לצערנו מצב הפוך. ההסבר לכך פשוט: עובדים שמועסקים ישירות על ידי המוסד רוצים שמקום העבודה שלהם יהיה נקי. מבחינתם, זוהי התרומה שלהם למחקר".

מה עם הנוחות שמאפשרת העסקה גמישה של כוח אדם?

אינפו העסקה ישירה מול העסקת קבלן עמוד 41

עמיחי גרין, ראש מחלקת מחקר בהתאחדות הסטודנטים, אומר כי "אם ההסבר הזה נכון, הרי שכל הסגל המינהלי באוניברסיטאות צריך לעבור למיקור חוץ. האמת היא שלמוסדות אין רצון להתעסק עם מה שנראה להם כאוכלוסייה קשה".

האוניברסיטאות מתלוננות על היעדר תקציבים וקיצוצים. מאיפה יגיעו הכסף?

אמיר: "יש כמה פתרונות. למשל, אם כל אחד מ-250 אלף הסטודנטים בישראל יוסיף לשכר הלימוד רק 50 שקל בשנה הבעיה תיפתר. בשורה התחתונה, התוספת הזו צריכה להגיע מהמדינה, שיכולה לשאת ב-80% מהעלות, והמוסדות ישלימו את ה-20% הנותרים".

ספיבק אומר כי "הבעיה הזו מונחת לפתחה של המדינה, כי היא זו שנושאת בעלויות הנצחת מעגל העוני. שיטת הקבלן דנה עובדים לשכר מינימום לכל החיים, שיוצר פערים בלתי נסבלים שפוגעים בכולנו. אם הבן של עובדת הניקיון היה מקבל שכר לימוד חינם מהאוניברסיטה, מצבו יכול היה להשתפר בעתיד. המשבר הכלכלי האחרון הוכיח שכשיחידות כלכליות מונעות משיקולים קצרי טווח, התוצאות הן הרסניות".

גרין מסביר כי הפתרון לא צריך להיות נקודתי, אלא כולל לכל המוסדות. "התפישה שלנו היא שצריך לפתור את הבעיה ברמת המקרו, ולכן נפנה לוות"ת במועצה להשכלה גבוהה (מל"ג), שאחראי על חלוקת תקציב המדינה בתחום ההשכלה הגבוהה. אנחנו ננסה נחשוב על דרכים ליצור מנגנון שיתמרץ את המוסדות לעבור להעסקה ישירה, למשל באמצעות הקמת קרן ייעודית לעניין, כשברקע הדברים מלווים במאבק ציבורי.

"המחאה נגד השיטה הקבלנית התחילה אמנם בקמפוסים, אבל מכוונת למשק כולו. התחלנו עם המחאה באקדמיה, כי זה המגרש הביתי שלנו, אך ברור לנו שזו האבן הראשונה בדומינו. אנחנו רוצים שזה יתגלגל הלאה".

מור אפרת, רכזת זכויות אדם בהתאחדות הסטודנטים, אומרת כי "המאבקים והניסיונות להביא להעסקה צודקת אינם מספיקים. אלה פירורים שאינם מגרדים את הפתרון. לא משנה כמה עד כמה הרגולציה על חברות הקבלן תהיה מחמירה, השיטה תמיד תהיה בעלת פוטנציאל גבוה לפשיעה".

בכל זאת, המחקר מוכיח בבירור שהעסקת עובדים בקבלנות זולה יותר. מה הסיכוי שיבטלו אותה כשזה המצב?

עפרי רביב, סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית אומר כי "צריך להסתכל על הדברים כחלק ממכלול. אם מה שמפחדים מפניו זו מפלצת כספית שתבלע את המוסד, הרי שזה לא המצב. לאור המחקר גילינו שמדובר בסכומים ריאליים הרבה יותר מכפי שחשבנו. היתה אקסיומה שאומרת שאין העסקה ישירה. הראינו שזה לא נכון".

ספיבק מתעקש כי "אי אפשר להסתכל על אנשים כעל כלי שחמט שניתן לזרוק או להזיז ממקום למקום. עובד קבלן חי כל חייו במתח, בחשש מפני המשבר הבא או גל הפיטורים הבא, ואינו יכול לבנות על חיסכון או על לקיחת משכנתא. אז האוניברסיטאות מרוויחות מהעסקה קבלנית, אבל השאלה היא אם זה רווח ראוי. לדעתנו התשובה היא בהחלט לא".

career@themarker.com



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם