"אצל יזם הראש עובד כל הזמן"; "הפחד מכישלון גורם לי לרוץ קדימה" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אצל יזם הראש עובד כל הזמן"; "הפחד מכישלון גורם לי לרוץ קדימה"

כנס ישראל ליזמות שהתקיים ביום חמישי איפשר ליזמים, אנשי הון סיכון ומנכ"לים לספק תובנות ועצות ליזמים מתחילים, ואפילו לחשוף את הטעויות הגדולות שעשו. הכנס התקיים בטכניון בשיתוף TheMarker

תגובות

>> כנס ישראל ליזמות 2011 נערך ביום חמישי בטכניון, זו הפעם הרביעית, במסגרת תחרות היזמים ביזטק (BizTEC) של הטכניון ו-TheMarker.

כ-400 סטודנטים ויזמים הגיעו לשמוע סיפורים אישיים ולקבל עצות ממקור ראשון מבכירי התעשייה בישראל: יזמים, מנכ"לים, נציגי קרנות הון סיכון ומומחי משפט ורישום פטנטים. במקביל לפאנלים, נערכו גם מפגשי ייעוץ למשתתפי התחרות.

במסגרת הכנס, הוכרזו 22 הקבוצות שעלו לשלב חצי הגמר בתחרות ביזטק. הזוכים הגישו הצעות למיזמים בתחומי הננו-טכנולוגיה, ביו-טכנולוגיה, ציוד רפואי, אינטרנט, ו-IT.

תחרות ביזטק נערכת זו השנה השביעית. המשתתפים בתחרות הם סטודנטים ואנשי סגל מיותר מ-20 מוסדות להשכלה גבוהה בישראל. הפרס למקום הראשון, בשווי 50 אלף שקל, נתרם על ידי חברת קומטאץ' לזכרם של נחום ונאוה שרפמן ז"ל.

הזוכים ייצגו את ישראל בתחרות היזמות Intel Challenge העולמית והאירופית, ובתחרות MedVentures של מדינות אגן הים התיכון.

העולים לגמר התחרות ייעזרו במנטור אישי כדי לבנות תוכנית עסקית, מאמן מצגות ועבודה אחד על אחד עם עורכי דין ממשרדי מ. זליגמן ושות' וזיסמן-אהרוני-גייר, יועצים פיננסיים מחברת Grant Thornton, עורכי פטנטים מקבוצת לוצאטו, אנשי הון סיכון מקיינן פרטרנס ובכירים נוספים בתעשייה ובאקדמיה.

במהלך שבע שנות התחרות הוצגו בה מיזמים שונים שצמחו ליותר מ-20 חברות שנמצאות כיום בשלבים שונים של פעילות. בין המיזמים הבולטים נמצא הסטארט-אפ לייפבונד (LifeBond) שפיתח קו מוצרים למניעת דליפות נוזלים ודימומים בניתוחים ואחריו, גייס כ-10 מיליון דולר ונמצא בשלב ניסויים קליניים; חברת פוליטאץ' מדיקל, קיבלה את אישור רשות המזון והתרופות האמריקאית (FDA) לשווק את מוצר הדגל שלה בארה"ב - PatchAssist - התקן לפריסה ומיקום רשתות לניתוחי תיקון בקע בדופן הבטן (הרניה). חברת נוספת היא EyalGPS, המפתחת פתרונות סלולריים לבעלי מוגבלויות, שזכתה במקום הראשון בביזטק, וזכתה גם במקום הראשון בתחרות MedVentures מבין מדינות אגן הים התיכון.

סטארט אפ
דרימסטיים

yazam@themarker.com

הטעויות הכי גדולות

לגייס מנהל אירופאי, להעסיק את האקסית ולוותר על הפרנואידיות

>> יזהר שי מקרן ההון סיכון Canaan Partners, הנחה פאנל שבמרכזו היו שלושה סיפורי הצלחה מנקודת מבט אישית.

אהוד כהן, מנכ"ל ביוקונטרול מדיקל (BioControl Medical), המציעה טיפול במחלות לב באמצעות גירוי עצבי, חשף את דרך החתחתים שעבר המיזם מאז הקמתו.

בתחילה פיתחה החברה פתרון לאימפוטנציה, אלא שאז הופיעה גלולת הוויאגרה, וכפתה שינוי כיוון. הפיתוח הבא היה מכשיר לטיפול באיבוד שתן בקרב נשים כתוצאה ממאמץ, אלא ששוב, חברה אחרת הקדימה אותם. "גמישות היא דבר חשוב עבור יזם", אמר כהן. "התהליך מורכב, יקר ומעייף. בנוסף, אם מסתכלים על האקזיט בתור מטרה, זה נהפך להיות מתסכל, מורכב וארוך. לעומת זאת, כשהמטרה היא פיתוח החברה ומתן פתרון לחולים ברחבי העולם, יש סיפוק עצום מהתהליך".

מה הטעות הכי גדולה שעשית?

כהן: "בתחילת הדרך הבאנו מנהל אירופי. הבדלי תרבויות וחוסר הבנה בין המנכ"ל לאנשי החברה היו מתכון לצרות רבות".

זהר לבקוביץ, מייסד ומנכ"ל אמובי, המפתחת טכנולוגיה המאפשרת למפעילי תקשורת לשלב פרסומות בסלולר, המליץ להפחית ציפיות. "חיים של יזם הם לא פרק בסדרה 'מסודרים'", אמר. "העבודה נוראית, אפורה ושוחקת. קשה לקבל 'כן' מקרנות ההון סיכון, אבל הקושי האמיתי הוא הלקוחות. סטארט-אפ ישראלי שמגיע לחברות ענק ומציע למכור להם שירותים, עלול לגלות שצוחקים עליו. בנוסף, ישראל היא חברה גזענית - עד שלא נלמד לשלב יותר אוכלוסיות בעבודה, נישאר מאחור. לסיום, מי שבא רק כדי לעשות כסף - עדיף שיוותר. כשכירים בכירים בחברה גדולה, סביר שתרוויחו יותר".

לבקוביץ' מספר שהטעות הכי גדולה שלו היתה "לגייס את החבר הכי טוב שלי ואז לפטר אותו, וגם לגייס את החברה לשעבר ולספר על כך לאשתי".

פג' שמואלביץ', ממייסדי Waze, המייצרת תוכנת ניווט למכשירים סלולריים ודרכה ניתן לקבל עדכוני תנועה, נתן טיפים לגיוס משקיעים למיזם חדש. "הבעיה הכי קשה היא לגייס את המשקיע הראשון", אמר. "ברגע שיש אדם אחד שמוכן להשקיע, קל יותר לצרף אדם נוסף. חלק מהמשחק הוא ללכת לכמה שיותר גורמים, למצוא משפיעי דעת קהל גם בקרב האנג'לים, אנשים עם קבלות והצלחות מוכחות ולגייס אותם למיזם".

על הטעות הגדולה שלו, מספר שמואלביץ' כי "עשינו הרבה תוכניות, ואז גילינו שגוגל הקדימה אותנו בשנה ויצרה אתגר לא קטן עבורנו. כמעט כל רעיון שאתם חושבים עליו יש מישהו שכבר עובד עליו - המסקנה: צריך לרוץ קדימה ולהיות פרנואידים".

הכרישים מגיעים לטכניון

מיזם למניעת הידרדרות עגלות - כבש את הכרישים

>> כחלק מתחרות ביזטק, מתכנסים מדי חצי גמר הכרישים למשחק סימולציה של מצגת מול משקיעים פוטנציאליים, כשהיזם הזוכה עולה לגמר תחרות ביזטק. הפעם הציגו ארבעה מתחרים את המיזמים שלהם בפני יוסי מולדבסקי, בעלים ומנכ"ל משותף של קבוצת מולדבסקי; אמיר אייל, מנכ"ל בית השקעות אינפיניטי; רוני רוס, מייסדת פנורמה תוכנה ואיתן אבריאל, מייסד ועורך אתר TheMarker.

הזוכה הוא ליאור פרדמן, 27, סטודנט מהקריה האקדמית קרית אונו, שהציע מנגנון להגבלת מהירות לעגלות (מכסאות גלגלים ועד עגלות תינוקות). הבעיה שזיהה פרדמן היא שבנסיעה לא מבוקרת העגלה עלולה להידרדר. הפתרון שמצא הוא מנגנון מכאני, ללא סוללות, שמאפשר חמישה מצבי מהירות. המנגנון מתופעל על ידי ידית הילוכים המותקנת על ידית העגלה.

קהל הלקוחות הפוטנציאלי של המוצר הוא השוק הסיעודי והורים לתינוקות. עלות הפתרון של פרדמן היא כ-15 דולר לעגלה, והשלב הבא של המיזם הוא מציאת משקיע ואיש שיווק.

הכרישים ביקשו לדעת אם פרדמן ערך סקר שוק, מדוע אי אפשר להשתמש במנופים של עגלות שדה התעופה שעוצרות את העגלות, וכמה יעלה המנגנון. לדברי פרדמן, כמעט כל אדם שעמו נועץ ידע לספר על מקרה רלוונטי שחווה או ששמע עליו מאדם קרוב; בעגלות שדה התעופה נדרש להפעיל לחץ על העגלה כדי להניע אותה - פעולה שקשה לבצע לאורך זמן.

הכרישים נימקו את הבחירה בכך שלדעתם "מדובר במיזם בעל הסיכוי הטוב ביותר להצליח. פרדמן הציג את הרעיון בצורה בהירה, מנומקת וענה באופן מניח את הדעת על שאלות שהופנו לגבי הפרויקט".

מדינת הסטארט-אפ

שאול זינגר: "חשוב לשמור על מומנטום החדשנות"

>> "בישראל יש את מספר הסטארט-אפים השני בגודלו בעולם אחרי ארה"ב - לא באופן יחסי, אלא מבחינה אבסולוטית. לישראל יש יותר חברות בנאסד"ק מהודו, סין, דרום קוריאה ויפאן או כל מדינות אירופה גם יחד, והיא בין המובילות בעולם בהשקעות ההון סיכון. הנתונים מדהימים - השאלה היא למה? מה יש בישראל שאין בדרום קוריאה, שוודיה או כל מקום אחר בעולם?", כך פתח שאול זינגר, ממחברי רב המכר "מדינת הסטארט-אפ", את הרצאתו בפני משתתפי הכנס.

לדבריו, בין הגורמים המרכזיים למובילות הישראלית נמצאים מדיניותה ההיסטורית של ממשלת ישראל בעניין קליטת עלייה, שתרמה ליצירת כוח אדם מגוון, וכן הצבא שמכשיר את הנוער הישראלי למנהיגות וליוזמה.

"בישראל מלמדים אנשים צעירים לקחת אחריות, לקבל החלטות ולהיות מנהיגים. בכירי החברות המובילות בעולם - כמו גוגל, סיסקו ואינטל - אמרו לי שיעדיפו לגייס מהנדסים בני 25 ישראלים, אחרי צבא, במקום מקביליהם בכל מקום אחר בעולם, בגלל יכולתם ליצור, להנהיג ולהתמודד בגיל צעיר עם כל בעיה".

בניגוד לסברה הרווחת כי הצבא תרם גם להתפתחות הטכנולוגית, טען זינגר כי רוב הסטארט-אפים הישראליים לא עוסקים בטכנולוגיה צבאית. לטעמו, השפעת הצבא היא תרבותית. "קצינים ישראלים, אפילו בדרג זוטר יחסית, לומדים בשירות הצבאי דברים שלא לומדים באוניברסיטאות ובבתי הספר למינהל עסקים. הם לומדים מנהיגות, עבודת צוות, משימתיות והקרבה למען מטרה - אלה הדברים שעושים את ההבדל".

זינגר התייחס גם לטענה שהישראלים מעדיפים אקזיטים מהירים על פני בניית חברות גדולות שישגשגו לאורך שנים. לדבריו, החלום של "נוקיה ישראלית", לא בהכרח צריך להיות השאיפה הלאומית. "היתרון של ישראל הוא דווקא בהיותה מעבדה של יזמים סדרתיים המייסדים עוד ועוד חברות. המודל הזה עובד ומייצר מקומות עבודה וערך למשקיעים, אז למה לשנותו? הדבר החשוב באמת הוא לשמור על מומנטום החדשנות ולדאוג שתמיד יהיו כאן את התנאים שיאפשרו את המשך צמיחתה של הכלכלה הישראלית".

אחד על אחד עם איל וולדמן

"סטארט-אפ צריך להתנהל מההתחלה כמו חברה ציבורית"

>> איל וולדמן, 50, מייסד מנכ"ל מלאנוקס טכנולוגיות, המעסיקה יותר מ-700 עובדים בישראל, נוטל חלק בשיח הנפוץ כיום בישראל הקורא להקמת חברות גדולות בישראל. מעל בימת הכנס אמר ולדמן כי העובדה שישראל היא אומת הסטארט-אפים היא נכס. "היתרון הגדול של ישראל הוא כוח האדם. העובדה שמקימים פה אלפי סטארט-אפים נותנת יכולת כלכלית רבה למדינה, אבל לא פחות חשוב לבסס פה שכבה של חברות בינוניות וגדולות".

למה לא קמות כיום בישראל יותר חברות שנהפכות לגדולות ובנות קיימא?

ולודמן: "קשה מאוד לבנות חברה גדולה. אישית, אני חושב שלא רע למכור חברה ולממש את החלום של האנשים שעבדו בה. עם זאת, אם יש הזדמנות לבנות חברה גדולה, זאת הדרך הטובה יותר בעיני למיצוי היכולות - הן המקצועיות והן הפיננסיות. ההיסטוריה האישית שלי, הן בהקמת גלילאו (שנמכרה למרוול ב-2000 תמורת 2.7 מיליארד דולר; ע.ס.) והן במלאנוקס, שהוקמה ב-1999, הונפקה ושווה כיום 800-900 מיליון דולר, מוכיחה שהנפקה היא אקזיט לא פחות טוב, אולי טוב יותר ממכירה שנעשית הרבה פעמים מוקדם מדי. היזמים להוטים למכור ומי שמרוויח את הכסף הגדול הם הקונים האמריקאים".

איך מקבלים הצעה של מיליוני דולרים ואומרים לה לא? איך עומדים בפני הפיתוי?

"כשיש הצעה למכירה צריך לבחון את האלטרנטיבות, לקחת בחשבון שיקולים של בעלי המניות ובעיקר אם בנקודת הזמן הנוכחית החזר ההשקעה מספיק גדול לעומת הפוטנציאל העתידי".

איך צריך להתנהל יזם שרק מקים עכשיו חברה?

"כדאי לנהל סטארט-אפ כבר מההתחלה כאילו היה חברה ציבורית, לעמוד בכל הסטנדרטים, כי קשה לחזור אחורה ולתקן דברים שלא נעשו על פי סטנדרט גבוה. יש לחשוב ולפתח את המיזם בצורה הדרגתית ובריאה, להיות הוגנים ואתיים, להיזהר מפיתויים ולא לעגל פינות; הכי חשוב זה לרוץ מהר - זמן הוא המשאב היחידי שאתם לא שולטים בו והוא לא יחזור. ככל שתהיו מקצועיים יותר יש סיכוי גדול יותר להצלחה".

אחד הקשרים החשובים של מנכ"ל הוא הקשר עם הדירקטוריון והיו"ר - איך מתנהלים מולם?

"במקרה שלי זה קל, כי אני ממלא את שני התפקידים. באופן כללי, לא כדאי לקחת דירקטוריון שישמש חותמת גומי - תפקידו של הדירקטוריון לאתגר את ההנהלה. אצלי יושבים מנכ"לים לשעבר או בהווה, שישתמשו בניסיון שלהם כדי לסייע".

מנכ"לים מתלוננים על בדידות בקבלת החלטות. איך מתמודדים עם זה?

"בדידות היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד, וצריך לחיות איתה. למנהל צעיר אני מציע מה שהציעו לי בעבר: אל תדאג לגבי דברים שאתה לא יכול להשפיע עליהם, ואל תהסס להודות בטעויות ולשנות החלטות".

כמה שעות אתה עובד ביום ומה המנוע שלך להצלחה?

"אני עובד בין שעתיים ל-14 שעות ביום, אבל כשמדובר ביזם - הראש עובד כל הזמן, גם כשאתה יושב בפאב או מסעדה. הדחף להצליח הוא המנוע שלי. אני מאוד מפחד מכישלון - זה מניע אותי לרוץ קדימה".

באחרונה פתחתם סניף ברמאללה. מה היתה הסיבה לכך?

"מלאנוקס עושה הכל אצלה, אנחנו לא משתמשים במיקור חוץ כי חשוב לנו לשלוט על איכות השרשרת מהפיתוח ועד סיומה. אנחנו מעסיקים עכשיו מהנדסים ברמאללה, אבל גם הם לא יהיו במתכונת של מיקור חוץ, אלא ייהפכו בשלב מאוחר יותר לחלק מעובדי החברה. כולם מדברים על שלום, אבל אנחנו החלטנו שצריך לעשות מעשה. אני חושב שאם יהיו לחברות ישראליות אלפי עובדים בשטחים, יהיה סיכוי גדול יותר לקירבה בין העמים".

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם