<<קנס חריג בחומרתו של 151 אלף שקל הטיל השבוע בית הדין לעבודה בתל אביב על מסעדת ביג מאמא הנציב בת"א, ועל המנהלת דינה דמנטינה, בשל ביצוע עבירות, שהעיקרית בהן היא אי תשלום עבור שעות נוספות לעובדי המסעדה. בבתי הדין לעבודה מונחות מאות תביעות העוסקות באותו נושא בדיוק שהגישו עובדים בחברות ובתי עסק שונים.

את בעיית אי התשלום עבור שעות נוספות שביצעו העובדים, כמו גם עיוותים רבים בתלוש השכר של העובדים, אמור לפתור תיקון 24 לחוק הגנת השכר שנכנס לתוקף בדיוק לפני שנה. התיקון התקבל ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) ובתמיכת ההסתדרות, משרד התמ"ת ואף ארגוני המעסיקים עצמם. בהמשך לתיקון חויב המעסיק לציין בתלוש השכר של העובדים את מספר שעות העבודה המדויק שבהן הועסקו בחודש החולף. המשמעות המעשית היא שחברות ובתי עסק שבהם נהוגים ימי עבודה של 11-13 שעות ויותר, צריכים לנהל רישום פרטני שישקף את מספר השעות ביום שבהן הועסקו העובדים. מעסיקים שהתעקשו במשך שנים לשלם לעובדיהם שכר גלובלי, אחיד, בלי קשר למספר שעות העבודה בפועל, נדרשו מעתה להחליף את השיטה. לא רק פירוט שעות נוספות נדרש בתלוש, שנהפך בעקבות התיקון לשקוף במיוחד, אלא המעסיק נדרש לפרט ניכויים והפרשות, ימי חופשה, היעדרות ומחלה, תנאים סוציאליים, ותק, תעריף ליום ושעה עבור עובד יומי ועוד.

1 בפברואר 2009 הוגדר בפי כל מי שעוסק באכיפת זכויות עובדים כ"יום בשורה" לעובדים, אלא שסקר שנעשה על ידי חברת המחקר הכלכלי עוקץ מערכות, בניהולם של עמי ברגמן וחיים מולכו, מראה כי רוב הארגונים מצפצפים על התיקון. בעוד שהמגזר הציבורי יישר קו כמעט לחלוטין, במגזר הפרטי - שם מועסקים רוב העובדים בישראל - רק 12.4% מהמעסיקים יישמו את התיקון. כתוצאה מכך העובדים מפסידים מדי שנה סכומים לא מבוטלים המגיעים לכדי מאות מיליוני שקלים, בשל זכויות כלכליות שאינן משולמות להם.

מפרי החוק: רשתות אופנה, מסעדות ועו"דים

מי הם הארגונים המתחמקים מהיישום של תיקון 24? עו"ד ערן גולן, מראשי עמותת קו לעובד ומיוזמי התיקון לחוק, אומר שהמעסיקים הגדולים דווקא החלו ליישם את החוק. לדבריו, עיקר הבעיה היא מעסיקים בינוניים וקטנים, שלהם פחות מ-100 עובדים, כמו חנויות, רשתות אופנה, בעלי מקצועות חופשיים, מסעדות (כולל בתי קפה ופאבים), בתי מלאכה, משרדי עורכי דין, משרדי אדריכלים ואמרגנים. לחברות אלה מצטרפות גם חברות הקבלן והשירותים - מגזר שידוע בהפרות חוזרות ונשנות של זכויות עובדים.

רן (השם המלא שמור במערכת), בעל מסעדה בקריית אריה, מודה שהוא וקולגות שלו בענף המסעדנות "אפילו לא חושבים ליישם את התיקון לחוק".

לדבריו, הסיבה לכך היא "שכמעט כל סעיף בתיקון הזה הוא דרקוני, בלתי ניתן ליישום. אם אתחיל לפרט בתלוש השכר כל רכיב סוציאלי שאני חייב לעובד, אעדיף לסגור את העסק", הוא אומר.

יהודה אלחדיף, בעל בית דפוס בתל אביב, המכהן כיו"ר התאחדות המלאכה והתעשייה, מאשר ש"התיקון הזה גורם לנו לכאב ראש". לדבריו, הסעיף המחייב את המעסיק לציין בתלוש השכר את יתרת ימי המחלה של העובד, הוא "פשוט רע. עובד המבחין בתלוש השכר כי עומדת לזכותו יתרה של חמישה ימי מחלה אותם הוא לא ניצל, יעדיף להתחזות לחולה כדי לנצל ימים אלה כדי שלא 'יילכו לאיבוד'. והרי ידם של רופאי המשפחה קלה והם נענים ללא היסוס לבקשת העובד לספק לו תעודת מחלה", אומר אלחדיף.

בחברות הקבלן מוחקים את הוותק

לדברי גולן, אחת העבירות הנפוצות מצד המעסיקים הבינוניים והקטנים על הוראות תיקון 24 לחוק היא הימנעות מרישום יתרת ימי החופשה של העובד. "המעסיקים חוששים שעובד שרואה כי בתלוש השכר שלו רשומים לזכותו מספר נכבד של ימי חופשה לא מנוצלים, הוא ידרוש לפדות בכסף את הימים האלה", הוא מסביר.

עבירה אחרת היא התחמקות מיישום הסעיף המחייב רישום הוותק של העובד. "נניח שעובד בחברה קבלנית המועסק חמש שנים בבית עסק מסוים עובר אחרי תקופה זו למקום אחר", מסביר גולן. "חמש השנים בהן הוא עבד בבית העסק הקודם חייבות להיחשב לזכותו כוותק בעבודה. ואולם חברות הקבלן לא עושות זאת. עם הצבתו של העובד במקום החדש, הן מוחקות את הוותק שלו, כאילו השנים בהן עבד עד כה לא היו".

עבירה נוספת נוגעת לחובה לרשום את שם המעסיק במדויק. "במקרים לא מעטים בהם עובדים תובעים את מעסקיהם, במהלך התקופה שבה מתבררת התביעה, החברה משנה את שמה, פעם, פעמיים וגם שלוש פעמים. יש חברות שבתלוש השכר שהן מנפיקות לעובד הן לא מציינות את שמן האמיתי, ועכשיו לך תתבע אותן", אומר גולן. נוהג זה נפוץ בחברות קבלניות נותנות שירותים, בחברות בקשיים או שתוחלת החיים שלהן נמוכה, במסעדות ובחברות המעסיקות עובדים בשכר נמוך.

בהיי-טק: 30%-40% עוברים על החוק

חברות ההיי-טק, שמלכתחילה לא אהבו את התיקון לחוק, הגבירו באחרונה את לחציהן על חברי הכנסת, כדי שלא יהיה תקף לגביהן. 30%-40% מהחברות לא טורחות לקיים את החוק בטענה שהן מעסיקות עובדים בחוזים גלובליים, אינן יכולות לעמוד בדרישות התיקון לחוק, למשל בתחום הרישום הפרטני של שעות העבודה.

נתי אברהמי, מנכ"ל יעל תוכנה, אומר כי "בענף שלנו נהוגות שעות עבודה גמישות. אנו עובדים לעתים קרובות שעות רבות יותר כדי להשלים פרויקט דחוף, ואנו בקשר עם גורמים בחו"ל, דבר שכרוך בעבודה בשעות לא מקובלות. העובדים מתוגמלים על זה יפה, במסגרת שכר גלובלי, וטוב להם כך. תיקון 24 מתאים לעובדי הצווארון הכחול, לא לנו. אגב, תיקון החקיקה הזה לא מתאים גם לעובדי הבנקים הבכירים, הנדרשים לעתים לעבוד סביב השעון ושכרם הגבוה משולם באופן גלובלי".

יחימוביץ': העסקה גלובלית - ניצול עובדים

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' חושבת אחרת. "עד לחקיקת תיקון 24 לא הייתי מודעת להיקף הנרחב של ההעסקה הגלובלית בישראל", היא אומרת. "מדובר בכלי לניצול עובדים בדרגים הנמוכים והבינוניים, שלעתים גורם להפרות של חוקים. מחתימים את העובד על חוזה גלובלי - ואין לו ברירה אלא להסכים. אם נחלק את משכורתם למספר השעות שעבדו, התוצאה תהיה שכר ירוד ונמוך לעתים משכר המינימום. חוזה עבודה כזה קיים לא רק בהיי-טק, אלא גם במשרדי עורכי דין ובחברות תקשורת", היא מציינת.

"עו"ד מתחיל הראה לי את תלוש השכר שלו", מספרת יחימוביץ'. "הוא מרוויח 16 אלף שקל. לא רע. אבל כשחילקנו את הסכום שקיבל במספר שעות העבודה שלו, מצאנו שבעצם הוא משתכר 10 שקלים בשעה. גיליתי שאפילו עוזרי שופטים מועסקים בחוזים גלובליים. תיקון 24 נועד, בין היתר, להיאבק בצורת ההעסקה הפוגענית הזאת".

למה כדאי להתעדכן

רבים מהמעסיקים וגם רוב העובדים אינם מכירים את תיקון 24 לפרטיו, כנראה מכיוון שמדובר בחקיקה חדשה יחסית, אך ככל שיחלוף הזמן ירגישו המעסיקים את האפקט של התיקון, ואם לא יפעלו על פיו הם עלולים להיחשף לתביעות כספיות שיוגשו נגדם. כך למשל, עובדים שפוטרו, ואפילו כאלה שעזבו מרצונם, יכולים לתבוע את המעסיק רטרואקטיבית על סמך תיקון 24 על אי רישום של שעות רבות שבהן הם עבדו, וכתוצאה מכך על אי תשלום של שעות אלה.

אי רישום מסודר של שעות העבודה יכול לגרום למעסיק צרות כספיות מכיוון חדש לגמרי: במקרה של תאונה במהלך העבודה, הביטוח הלאומי וחברת הביטוח עשויים להתנער מחובתם לשלם לעובד גמלה בגין הפציעה, בטענה כי בהיעדר רישום של שעות העבודה המדויקות, לא ברור אם הפגיעה אירעה במהלך שעות העבודה או לא.

לרעת המעסיק פועל גם הסעיף בתיקון לחוק הקובע כי מוטלת עליו חובת ההוכחה בנוגע למספר השעות שהעובד הועסק בפועל. כלומר, המעסיק יצטרך "לשבור את הראש" ולנסות להוכיח כי העובד אינו צודק בתביעתו, מצב שלא היה קיים עד לפני שנה, אז חובת ההוכחה היתה על כתפי העובד.

כך או כך, נוכח הכמות הגדולה של תביעות כספיות מצד עובדים הצפויה בעתיד, ראוי לעדכן את נוהלי העבודה הקיימים וגם לא יזיק להפריש סכום קבוע לצורך מימון ההתדיינויות המשפטיות, לכל צרה. ולא פחות חשוב: כדאי לדאוג לביטוח מתאים לנושאי המשרה בארגון שיעמדו בעין הסערה, אם תתרחש.

career@themarker.com