40 הצעירים המבטיחים 2010 - החוקרים - קריירה - TheMarker

40 הצעירים המבטיחים 2010 - החוקרים

ד"ר אלכסנדר בינשטוק
נלחם למענכם בכאב

תפקיד: חוקר כאב בבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית
גיל: 38
מצב משפחתי: נשוי + 3

רזומה: ד"ר בינשטוק מנסה במשך שנים להבין את המנגנונים המולקולריים האחראים לכאב כדי לפתח טיפולים למניעתו ולהפחתתו. התעניינותו בתחום התעוררה בעת לימודי תואר ראשון בפיזיותרפיה באוניברסיטת בן-גוריון, וגברה לאורך כל העשור שבו עסק בפיזיותרפיה מחוץ לשערי האקדמיה. לאחר שלמד שאין כיום טיפולים יעילים להפחתת כאב כרוני, בחר לשנות כיוון ולחזור למדע בסיסי. הוא למד לדוקטורט בבית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית וסיים בהצטיינות ב-2006. תוצאות המחקר שלו, שעסקו בפעילות העצבית בקליפת המוח התחושתית, התפרסמו בכתבי עת מובילים בתחום. את הפוסט דוקטורט עשה בבית הספר לרפואה של הרווארד. מחקרו שם תרם להבנת המנגנונים האחראים לכאב דלקתי ולקידום טיפולים יעילים להקלת כאב. הוא ועמיתיו גילו שיטה חדשה לחסימת תחושת הכאב ללא תופעות לוואי, באמצעות שחרור ממוקד של חומר הרדמה מקומי רק אל תאי-עצב הרלבנטים לתחושת הכאב. לטכניקה החדשה השלכות יישומיות נרחבות לטיפולים שונים, והיא כבר משמשת חברות תרופות וחוקרים ברחבי העולם. מאמר על התגלית פורסם בכתב העת Nature וזכה לשבחים ולהערכה יוצאת דופן. בסיום הפוסט דוקטורט ב-2007 צורף בינשטוק כמרצה בסגל בית הספר לרפואה בהרווארד. באחרונה הוא קיבל חוזה מחקר יוקרתי מ-European Research Council שלו זכו רק בודדים בישראל, ובחר לחזור לאוניברסיטה העברית.

המודל שלי: "איליה פליידרבש ומייק גוטניק מהאוניברסיטה העברית לימדו אותי להיות אדם ומדען. קליפורד וולף וברוס בין מהרווארד הראו לי שגאונות אינה רק בספרים וגם שאין סתירה בין גאונות ואצילות נפש".

איפה אהיה בעוד 5-10 שנים: "החלום שלי הוא לעבוד במעבדה עם צוות חברים, כדי שביחד נוכל לסייע לשינוי הגישה לחקר הכאב ולטיפול בו".

ועוד משהו: חובב מוזיקת בארוק וסיפורים קצרים של בורחס.

למה אנחנו חושבים שהוא יעשה את זה: בינשטוק הגיע להישגים חשובים מאוד בתחום הכאב והטיפול בו, וזכה להערכה יוצאת דופן מצד עמיתים ברחבי העולם. הוא מתואר על ידי חוקרים כמדען שאפתן עם אומץ אינטלקטואלי, יכולות מולטי-דיציפלינריות ונכונות לקחת סיכונים. להערכתם, הוא ימשיך לתרום להבנת מערכת העצבים ולתרגומה לטיפולים חדשים למניעת כאב.



ד"ר דורון נבות
חוקר את הטרנד החם של הציבוריות הישראלית

תפקיד: מרצה וחוקר שחיתות פוליטית בבית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה
גיל: 37
מצב משפחתי: רווק

רזומה: ד"ר נבות התכוון ללמוד משפטים ומדע המדינה, אך לפני 14 שנה, כשלמד סמסטר קיץ בחוג למדע המדינה באוניברסיטת תל אביב, הוא התאהב בחקר המערכות הפוליטיות. את לימודי התואר הראשון והשני סיים בהצטיינות, ואף כי פלירטט עם המגזר הציבורי כשייעץ לשר שלמה בן עמי במשרד לביטחון פנים, תמיד ראה עצמו באקדמיה. בסוף התואר הראשון החל נבות לעבוד כעוזר המחקר של פרופ' דייב נחמיאס במכון הישראלי לדמוקרטיה. לאחר שלוש שנים במכון בחר לעסוק בתופעת השחיתות הפוליטית משום ש"עניין אותי להבין מבחינה פסיכולוגית, ולאחר מכן פוליטית ומערכתית, תהליכים שגורמים לבני אדם לעשות מעשים רעים שמזיקים לציבור". הוא עבד במכון במשך 12 שנה. עבודת הדוקטורט שלו בתחום השחיתות הפוליטית נעשתה בהנחיית אנשי האוניברסיטה העברית פרופ' מרדכי קרמניצר ופרופ' ירון אזרחי. לצד פרסומיו המדעיים, פירסם נבות בשנים האחרונות את הספר "שחיתות פוליטית - תולדותיו של מושג שנוי במחלוקת", השתתף בכתיבת הספר "מרמה והפרת אמונים" שכלל המלצות לשינוי חקיקה המשמשות את משרד המשפטים לתיקון הגדרת העבירה, וערך יחד עם פרופ' דפנה ברק-ארז ועם קרמניצר את הספר "ניגוד עניינים במרחב הציבורי". ספרו החדש, "שחיתות פוליטית בישראל", נמצא בימים אלה בבדיקה משפטית לקראת הוצאתו לאור בקרוב. לצד עבודתו כמרצה וכחוקר באוניברסיטת חיפה, נבות חבר בוועדת ההון-שלטון שהקים מבקר המדינה ושנועדה להציג המלצות כיצד להפחית קשרים פסולים ונקודות חיכוך בעייתיות בין ההון והשלטון בישראל.

המודל שלי: האדם הראשון שהיה ועודנו סוג של מודל עבורי אינו קשור למדעי החברה, אף כי היה חוקר מטבעו. הקשר ביני לבין מה שהוא עשה בחייו ועם חייו קלוש, אם קיים בכלל - ג'ים מוריסון, סולן להקת הדלתות. מודל נוסף הוא דמות שונה לחלוטין, כולו נטוע במדעי החברה - הוגה הדעות והמדען מקס ובר. אני לא חושב שלקחתי ממנו משהו מסוים, אלא את האמונה במדעי החברה, ואת האמונה כי ניתן לומר דברים משמעותיים ומעניינים מאוד תוך כדי שימוש במתודה ובשפה המדעית.

איפה אהיה בעוד 5-10 שנים: "החיים שלי עדיין לא התייצבו והתמסדו, אבל הייתי רוצה להיות מרצה בכיר במחלקה שלי, שמקדם את המחקר הפוליטי הישראלי, תורם לתפיסות דמוקרטיות מתקדמות וממלא תפקיד חשוב במאבקה של החברה הישראלית על צביונה המוסרי. אחד האתגרים הגדולים הניצבים לפתחנו הוא להעשיר את החיים הפוליטיים והפרטיים, לצמצם את האי שוויון הכלכלי ולמצוא דרכים לסיים את הסכסוך ואת הכיבוש. אם יהיה בידי לתרום לאחת המטרות הללו, אדע שעשיתי משהו חשוב באמת".

ועוד משהו: היה תקליטן במשך כעשור ונהג לדחוס ציוד הגברה בנפח של משאית לתוך הגולף החבוטה שלו.

למה אנחנו חושבים שהוא יעשה את זה: המניעים של נבות הם עניין עמוק בהבנת דרכי הפעולה של מערכות מורכבות ותשוקה חזקה, יוקדת ממש, לשפר את דמותה של החברה. הוא שקוע בעבודתו המחקרית, אך מסרב לתחום את פעילותו אך ורק לאקדמיה. בהתחשב ברמת השחיתות הנוכחית במדינה, צפוי נבות רק להעמיק את עיסוקו בתחום המאיים לכלות כל חלקה טובה בציבוריות הישראלית.



ד"ר כנרת קרן
חוקרת את תנועת התאים

תפקיד: ביופיזיקאית בפקולטה לפיזיקה בטכניון
גיל: 38
מצב משפחתי: נשואה + 3

רזומה: ד"ר קרן מתמחה בביופיזיקה. היא חוקרת התארגנות עצמית במערכות ביולוגיות, בניסיון להבין כיצד מספר עצום של מולקולות מתארגן ומצליח ליצור תא פונקציונאלי שמגיב לסביבתו. המחקר מתמקד במנגנון המאפשר תנועה של תאים ממקום למקום, מנגנון בסיסי בעל חשיבות למגוון תופעות ביולוגיות כגון התפשטות של תאים סרטניים בגוף והתפתחות של עובר. במטרה להבין איך תהליכים ביוכימיים ותהליכים מכאניים ופיזיקליים חוברים יחדיו ומובילים ליצירת תא שיכול לזוז, היא חוקרת תאים ביולוגיים ובמקביל מנסה לפתח תא מלאכותי. למחקר הבסיסי שבו קרן עוסקת עשויות להיות השלכות משמעותיות לרפואה וכן יישומים בננוטכנולוגיה, כגון מערכות זעירות להעברה ממוקדת של חומרים בגוף. קרן החלה את הקריירה המדעית שלה בלימודי תואר ראשון בפיזיקה ומתמטיקה באוניברסיטה עברית, עברה לאחר מכן לתואר שני בפיזיקה תיאורטית במכון ויצמן והמשיכה לתואר שלישי בביופיסיקה ניסיונית בטכניון. היא השלימה פוסט דוקטורט במחלקה לביוכימיה בסטנפורד וחזרה לטכניון כחברת סגל לפני שנתיים וחצי. כיום היא משמשת מרצה בכירה במוסד. בשנים האחרונות פירסמה קרן מאמרים בכתבי עת יוקרתיים בעולם, בהם Nature, וזכתה בין היתר בפרס קריל להצטיינות במחקר מדעי מטעם קרן וולף.

המודל שלי: "אין לי תשובה לכך".

איפה אהיה בעוד 5-10 שנים: פה במעבדה.

ועוד משהו: משחקת כדורסל בליגה נמוכה.

למה אנחנו חושבים שהיא תעשה את זה: קרן תרמה תרומות מרכזיות להבנת המנגנונים הביולוגיים של תנועת תאים. השאלה שבה היא עוסקת היא שאלה לא פתורה בתחום מתהווה בחזית הביופיזיקה; חדשנותה ויכולותיה הרבות - הן ברמה הניסיונית והן ברמה התיאורטית - יסייעו לה להתמודד עם האתגרים הגדולים שמולם היא ניצבת.



ד"ר רז זריבץ
מפתח את האנטיביוטיקה החדשה

תפקיד: חוקר במכון הלאומי לביוטכנולוגיה והמחלקה למדעי החיים באוניברסיטת בן גוריון
גיל: 35
מצב משפחתי: נשוי + 3

רזומה: עיקר עבודתו של ד"ר זריבץ עוסקת בחקר חלבונים המופרשים מחיידקים וקשורים למחלות זיהומיות. מחקריו תורמים לפיתוח של חומרים אנטיביוטיים יעילים יותר ולפיתוח חלקיקים מגנטיים אנטי סרטניים. זריבץ, המתמחה בקריסטלוגרפיה של קרני X ובביולוגיה מבנית, החל את דרכו בלימודי תואר ראשון בכימיה באוניברסיטת תל אביב, שאותם סיים בהצטיינות. מיד לאחר מכן הוא עבר ללימודי דוקטורט ישיר במחלקה לביולוגיה מבנית של מכון ויצמן, שם שימש תלמיד מחקר של פרופ' עדה יונת. במסגרת עבודת הדוקטורט שלו הוא לקח חלק בחקר תת יחידות של הריבוזום - מרכיב מרכזי בזכייתה של יונת בנובל. עם סיום לימודיו במכון ויצמן ב-2005 נסע זריבץ לפוסט דוקטורט באוניברסיטת בריטיש קולומביה בוונקובר, קנדה. הוא חזר לישראל בסוף 2008 ומונה למרצה בכיר באוניברסיטת בן גוריון. בשנים האחרונות פירסם זריבץ מאמרים רבים בכתבי עת יוקרתיים בעולם וזכה בפרסים רבים על הישגיו.

המודל שלי: "לקחתי הרבה דברים מעדה יונת וגם מדברים שנחשפתי אליהם בפוסט דוקטורט בוונקובר. למדתי ללכת על שאלות גדולות, ולנסות להבין נושאים גדולים לעומק. הבנתי שלהיות מדען טוב זה גם להיות מנהל טוב".

איפה אהיה בעוד 5-10 שנים: "אני רוצה להיות אחד מהמובילים בתחום, אבל מה שאני באמת רוצה זה להבין את השאלות שאני שואל וליהנות ממה שאני עושה".

ועוד משהו: "ב-18:15 אני סוגר את המעבדה ולא נוגע בעבודה עד הבוקר. עם זאת, אין ניתוק מוחלט. המוח כל הזמן חושב - כשאני במקלחת ובשירותים וכשאני רואה טלוויזיה כי אני לא יודע מאיפה יבוא הניצוץ".

למה אנחנו חושבים שהוא יעשה את זה: זריבץ הגיע להישגים מרשימים ובולטים בתחום הביולוגיה המבנית. הן בעבודתו עם פרופ' יונת והן במעבדתו הוא עבד על פרויקטים שאפתניים, מאתגרים וארוכי טווח. חוקרים מעידים שיכולותיו המוכחות, עומק מחשבתו, התפרשותו הבין-תחומית והאתגרים הגדולים שלקח על עצמו ודאי יתרמו להמשך הצלחתו.



ד"ר דן פרומקין
מנתח ד.נ.א

תפקיד: סמנכ"ל פיתוח ביוכימי בחברת נוקלאיקס
גיל: 37
מצב משפחתי: רווק

רזומה: פרומקין החל את הקריירה שלו דווקא בלימודי רפואה, אך לאחר ארבע שנים פנה למכון ויצמן, שם השלים תואר שני ושלישי במחלקה לכימיה ביולוגית. כבר במהלך עבודת הדוקטורט פיתח שיטה חדשנית לשחזור אילנות יוחסין של תאים בגוף. על בסיס העבודה הזו הוקם במכון המרכז הבינלאומי לשחזור אילנות יוחסין של תאים. לאחר סיום הדוקטורט הקים ב-2008 עם שותפיו את חברת נוקלאיקס שעסקה בפיתוח טכנולוגיות אנליזה של ד.נ.א. הפיתוח הראשון של החברה זיכה אותם בפרסום רב: פרומקין ושותפיו הצליחו להוכיח באופן מדעי כי ניתן לשכפל ולזייף ד.נ.א ולשתול אותו באופן שיפליל אדם חף מפשע. הם גם פיתחו שיטה שמצליחה להבחין בין ד.נ.א מלאכותי לבין ד.נ.א טבעי. המאמר חולל סערה גדולה בעולם הזיהוי הפלילי, והיו שהאשימו את פרומקין ושותפיו בניפוח בעיה שאינה קיימת כדי למכור מוצר - אך הם זכו להכרה מדעית והפכו לשמות ידועים בתחום. כיום נמצאים פרומקין ושותפיו בשלבים מתקדמים של פיתוח בדיקה מולקולרית המבוססת על ד.נ.א, שמסוגלת להבדיל בין רקמות בגוף. זהו חידוש גדול לעומת הבדיקה הקיימת, המבוססת על זיהוי חלבונים. לדברי פרומקין, הבדיקה החדשה מדויקת יותר ומתבצעת באמצעות מכונה - כך שהיא אובייקטיבית ואינה תלויה בפרשנות אנושית. בנוסף, הבדיקה עשויה לשמש בסיס ליישומים עתידיים ומלהיבים לא פחות, למשל זיהוי המקור של גרורות סרטן על בסיס הד.נ.א.

המודל שלי: "אני לא חושב במושגים של מודל לחיקוי, אבל אין ספק שהאנשים שהכי השפיעו עליי מכל הבחינות הם ההורים שלי".

איפה אהיה בעוד 5-10 שנים: "מקווה להיות אחרי הצלחה של החברה שלנו וכבר בפרויקט הבא. הייתי רוצה לעשות משהו שמאוד ידבר אליי במסגרת חוג של יזמים".

ועוד משהו: חובב שעשועוני טריוויה שזכה בשעשועונים "החוליה החלשה" ו"האם אתה חכם יותר מתלמיד כיתה ו'".

למה אנחנו חושבים שהוא יעשה את זה: פרומקין, שהבריק כבר בתואר השלישי בטכניון ולמעשה היה אחד מהמייסדים של תחום מחקרי חדש לגמרי, הצליח להתברג לתעשייה שכלל לא מוכרת בישראל: הזיהוי הפלילי. בזכות השילוב של שכל חריף וחשיבה מחוץ לקופסה - יש לו סיכוי טוב להגיע להישגים נוספים.



ד"ר גיא הופמן
מלמד רובוטים להרגיש

תפקיד: מרצה וחוקר בבית הספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה, ומנהל שותף במעבדה לחדשנות במדיה של המרכז
גיל: 37
מצב משפחתי: רווק

רזומה: ד"ר הופמן הוא בעל דוקטורט ממעבדת המדיה של MIT בתחום של תקשורת בין בני אדם לרובוטים, ובעל תואר שני במדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב, שם למד בתוכנית הבינתחומית לתלמידים מצטיינים. בנוסף, הוא למד אנימציה לתואר שני בבית הספר לעיצוב פרסונס בניו יורק. עבודתו של הופמן, שבשנתיים האחרונות שימש חוקר ב-MIT ובמכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה, עוסקת בשיתוף פעולה בין בני אדם לרובוטים ולמערכות דיגיטליות אחרות. הוא חוקר מנגנונים חברתיים של שיתוף פעולה, לימוד והוראה, ותקשורת לא-מילולית, ומיישם אותם על רובוטים ומערכות דיגיטליות במטרה לשלב מערכות אלה בחיי היומיום של בני אדם. מחקרו עוסק גם בפסיכולוגיה הקוגניטיבית והחברתית של בני האדם בסביבה דיגיטלית. ב-2007 הוא פיתח את הצגת התיאטרון הראשונה שכללה שחקנים רובוטיים ואנושיים זה לצד זה, וב-2009 הציג הופעת ג'ז פורצת דרך שבה רובוט אילתר בזמן אמת בתגובה לנגינה של מוסיקאי אנושי. הופמן פירסם מאמרים מדעיים בכתבי העת המובילים בעולם וזכה בפרסים בינלאומיים רבים. עבודותיו השונות כוסו בתקשורת העולמית, ואפילו בקומדי סנטרל.

המודל שלי: "הבמאי ורנר הרצוג - בשל חוסר ההתפשרות המקצועית שלו, ויכולתו לשלב בין עומק, קלילות וסחיפה; ביל מיצ'ל המנוח - פרופסור ב-MIT , מורה מבריק, חד ומהיר מחשבה. הוא ידע להיות ישיר ועדין בו זמנית, ואף כי היה כוכב בינלאומי עסוק, איכשהו תמיד מצא זמן לשיחות עמוקות עם התלמידים שלו".

איפה אהיה בעוד 5-10 שנים: "אני מקווה שאחיה בישראל יותר סובלנית, פחות מפוחדת, יותר רגועה ופחות אלימה. אנסה לתרום את חלקי לכך".

ועוד משהו: כמו רוג'ר רביט, הופמן לא יכול לשלוט בעצמו כשהוא שומע מוסיקה. אין במה שהוא לא יעלה עליה כדי לשיר קריוקי ואין רחבה שהוא לא ישרוף בריקודים פרועים.

למה אנחנו חושבים שהוא יעשה את זה: הופמן מונע על ידי סקרנות יוצאת דופן שגורמת לו לצלול לתוך מגוון רחב של תחומים - תכנות, רובוטיקה, מוסיקה, אנימציה, צילום ועוד - ולהצטיין בכל אחד מהם. חשיבתו המקורית, היכולת האינטלקטואלית החריגה שלו והעובדה שהמוטיביציה שלו גוברת דווקא שהוא נתקל במכשול בלתי עביר לכאורה, תהפוך אותו לפורץ דרך בתחומו.




בחזרה לדף הראשי - 40 הצעירים המבטיחים 2010

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
09
ירושלמית מפרגנת וגאה
  • 01:25
  • 17.09.10

בכיתה שרבים בה המחוננים והחכמים, הצניעות שלהם הביאה אותם לא לבלוט במיוחד. אבל כבר אז הם היו מבריקים, שונים ומיוחדים - כל אחד בדרכו הוא, ובעיקר, מצויינים בתחומים שונים (כנרת היתה יפהפיה וספורטאית מחוננת, גיא התעניין במגוון עצום של תחומים). כל הכבוד להם! שימשיכו להצליח .

08
נוסטרדמוס
  • 12:19
  • 18.09.10

רעיון האף המלאכותי נחקר עוד לפני לנצט והראל - חברה בשם "סיראנו" קיימת זה מספר שנים ( ולאלה שלא זוכרים - על שמו של סיראנו דה ברג'ראק, בעל האף הארוך...) נא לדייק ונא לא לייחצן - התבססו על עובדות

07
תיקון חצות
  • 02:36
  • 14.09.10

רעיון האף המלאכותי נחקר כבר יותר משני עשורים על ידי הפרופסורים לנצט והראל ממכון ויצמן נא לדייק

06
מדע או יח"צ???
  • 12:09
  • 08.09.10
05
לא חשוב
  • 10:04
  • 08.09.10

שכחתם את דר. חוסאם חאייק , ממציא רעיון האף המלאכותי שהמעבדה שלו בטכניון היא אחת מהמוצלחות בטכניון שמקבל בשנים האחרונות מענקים במיליוני דולארים והכרה מכל העולם.

04
מכירה מובילים יותר
  • 11:51
  • 08.09.10

לפי מה נבחרו?

03
פטריוט
  • 17:44
  • 07.09.10

נעשית על ידי חוקרי מדעי הרוח

02
גברים גברים גברים כמו תמיד
  • 19:40
  • 07.09.10

חקר המגדר? משהו?

01
  • 19:20
  • 07.09.10

היום חוקר צעיר מסיים את לימודיו (פוסט דוקטורט) בגיל זה, ורק אז מתחיל את דרכו כחוקר עצמאי.

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בקריירה
הצעות מיוחדות