בדיקות רפואיות למנהלים: צ'ופר נחמד שלא יציל אותך מקטסטרופה

מנהלים רבים מקבלים ממעסיקיהם חבילת בדיקות מפנקת לגילוי מוקדם של מחלות ■ בתי החולים שמבצעים את הבדיקות משלשלים לכיסם מיליוני שקלים, אבל מומחים טוענים: הבדיקות הסטנדרטיות מיושנות ואינן מסוגלות לאבחן את הקטסטרופות האמיתיות - סרטן, שבץ מוחי ומחלות לב

>> לצד הרכב הצמוד, הנייד המשודרג והמשרד המעוצב, גם ההשתתפות בסקרי המנהלים לרפואה מונעת נהפכה בשנים האחרונות לסמל סטטוס בארגונים רבים: אם המעביד החליט להוציא מכיסו מאות שקלים ולשגר אותך לחצי יום של בדיקות באווירה מפנקת, כנראה שאתה והבריאות שלך חשובים לו כמעט כמו לך.

"אני לא אוהב רופאים ובתי חולים, אבל זה היה יום מוצלח מאוד. אתה מפנה לך חצי בוקר, מגיע לשם, סוגר עניין וחוזר לעבודה", מספר א', בכיר באחת מחברות הביטוח הגדולות שנשלח על חשבון החברה לסקר מנהלים בשיבא, וחזר מרוצה.

לדבריו, "זה היה מקצועי, מסודר ומאורגן. הבדיקות היו מקיפות מאוד - החל בבדיקה כללית של רופא, ועד בדיקות דם ושתן ובדיקות מאמץ. זמן קצר לאחר מכן קיבלתי מכתב שבו הופיעו כל הממצאים. אין ספק שמבחינה שיווקית יש פה יתרון של ריכוז כל הבדיקות החשובות בפרק זמן קצר".

הרגשת שקיבלת אישור רשמי לכך שאתה בריא?

"בהחלט. קיבלתי את ה'סטמפה'".

לא פלא אפוא שתעשיית בדיקות המנהלים היא מפעל משגשג שמכניס לבתי החולים כסף רב. בבית החולים שיבא (תל השומר) בלבד, למשל, עוברים את הבדיקות כ-10,000 איש בשנה, שכל אחד מהם משלם כ-1,440 שקל. בחישוב פשוט מדובר בהכנסה של קרוב ל-15 מיליון שקל - סכום משמעותי ביותר בעבור בית חולים.

באיכילוב עברו את הסקר כ-7,000 איש ב-2008, ושילמו 800-1,500 שקל כל אחד. אם מכפילים את הסכומים האלה במספר המוסדות שעורכים את הסקרים (גם אם בהיקפים קטנים יותר), התוצאה היא תעשייה המגלגלת עשרות מיליוני שקלים בשנה.

בשנים האחרונות לא רק מנהלים בכירים נשלחים לבדיקות. במקומות עבודה שבהם קיים ועד עובדים חזק הוא דואג שכל העובדים יקבלו את יום הבדיקות, כצ'ופר עם ערך מוסף.

התמהיל של הסקר כמעט זהה בין בתי החולים השונים, למעט הבדלים קלים, ומופיעות בו, בין השאר, בדיקות דם מקיפות, בדיקות שתן, א.ק.ג וארגומטריה (סיבולת לב במאמץ), צילום חזה, בדיקות גינקולוגיות ומשטח PAP לנשים, ממוגרפיה ודם סמוי בצואה. בנוסף, הנבדק זוכה לתנאים מפנקים, כמו ארוחת בוקר, מקלחות ויחס אישי - כמעט כמו יום כיף בבית החולים. העסקה משתלמת לכולם: בית החולים מרוויח יפה, מקום העבודה דואג לרווחתו של העובד ולבריאותו (ומראה לו את זה), וכמובן העובד עצמו זוכה לצ'ק אפ כללי.

נרדמים בשמירה

ואולם לא כולם שותפים לשביעות הרצון בנוגע לבדיקות הסקר. בחברת מדיקס שירותים רפואיים מקבוצת שחר, המעניקה שירותים לחברות ביטוח בתחום הרפואה, טוענים כי סקרי המנהלים אינם משיגים את מטרתם ואינם מסוגלים למנוע מחלות קשות ולהפחית את שיעורי התחלואה והתמותה. לטענתם, הבדיקות הן מעין "גישוש באפלה" למציאת מחלות שונות, ולא חיפוש ספציפי וממוקד לגילוי הקטסטרופות - מחלות קשות כמו סרטן, מחלות לב ושבץ מוחי.

סיגל עצמון, מנכ"לית מדיקס, סבורה גם שהסקרים האלה עלולים לגרום לאנשים שעוברים אותם "להירדם בשמירה" על בריאותם. "הציבור מאמין שהוא מקבל את כל צורכי האבחון המוקדם בסקר המנהלים הסטנדרטי, ומרגיש כי הוא קיבל שחרור מבדיקות מתקדמות יותר, אך זוהי שגיאה חמורה", היא אומרת.

לדבריוה, "הסיכוי לאבחן, למשל, מחלת סרטן בשלבים הראשוניים במסגרת סקר מנהלים נמוכה ביותר - וכידוע, לפי מחקרים שונים, סיכויי ההישרדות של חולים המגיעים לאבחון מוקדם גבוהים בהרבה לעומת חולים שאצלם מתגלה המחלה בשלב מאוחר יותר".

לטענת עצמון, "סקרי המנהלים לא התקדמו כמעט בעשור האחרון, ולא התאימו אותם להתקדמות ולהתמקצעות בתחום הרפואה. למשל, כבר יותר מעשור מתבצעים בסקרי המנהלים בדיקות דם ופרופיל שומנים, ארגומטריה וא.ק.ג. ומה עם בדיקת hsCRP ובדיקת דופלר (בדיקות לגילוי מוקדם ולהערכת סיכון למחלות לב, כלי דם ושבץ מוחי, רל"ג)? ומה עם מדידת הרוחב של העורק הקרוטיד?

"רשימת הבדיקות המתקדמות עוד ארוכה. בדיקות אלה ידועות כמסייעות לגילוי תחלואה וגורמי סיכון למחלות לב ושבץ מוחי. החברות צריכות להבין שהתועלת הרפואית של הסקר שהן נותנות לעובדים שלהן נמוכה מאוד. יש צורך להתקדם, על אף שההוצאה תהיה גבוהה יותר לסקרים מתקדמים".

גם פרופ' מנחם פינרו מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, יו"ר ועדת סל התרופות בשנתיים האחרונות ויועץ של חברת מדיקס, סבור כי סקרי המנהלים במתכונתם הנוכחית הולכים ומאבדים מהרלוונטיות שלהם.

לדבריו, "כשבנו אותם, לפני יותר מ-30 שנה, הם נשענו על הידע הרפואי שהיה קיים אז. בינתיים הבדיקות התיישנו, וחלק מהדברים שמופיעים שם הם לא כל כך חשובים, כמו בדיקת ראייה ושמיעה - אדם יודע אם הוא לא רואה או שומע".

לטענת פינרו, "נכון שיש בסקרים גם בדיקות חשובות, כמו ספירת דם לגילוי אנמיה, תפקודי כליות, שומנים בדם, אבל אלה דברים שלא מוסיפים הרבה מעבר לבדיקה שרופא המשפחה מבצע. לעומת זאת, יש בדיקות ממש מיותרות, כמו צילום חזה - בעבר עשו אותו כדי לזהות שחפת, וידוע שכיום לא כדאי לבצע אותו גם בשל הקרינה המיותרת, וגם כי הוא מגלה גידולים רק בשלב מאוחר שבו הם כבר כל כך גדולים, עד שאין בכלל חשיבות לגילוי המוקדם.

"במקום זה היה כדאי לבצע CT של הריאות בקרינה נמוכה לאנשים בסיכון גבוה לסרטן הריאות, כמו מעשנים ובעלי היסטוריה משפחתית".

גם לפרופ' אליק אבירם, המנהל המדעי של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ולשעבר המנהל הרפואי של מכבי שירותי בריאות שאינו קשור לחברת מדיקס, יש בטן מלאה על סקרי המנהלים: "שנים שאני מנסה להילחם עם הבלוף הזה ולא מצליח", אומר אבירם. "חשוב להדגיש גם שכל הבדיקות הנחוצות נמצאות בסל וכל אחד יכול לבקש מהרופא האישי שלו לבצע אותן מותאם לו אישית. למה הדבר דומה? למי שהולך וקונה לעצמו במשביר לצרכן, משלם עליה במלוא כספו (או כסף של המעביד שלו) ומקבל סחורת קונצפציה. וזאת, במקום שילך לחייט אישי, שיתפור לו חליפה מהבד שמתאים לו ולפי מידותיו, ובחינם... מה אתם הייתם בוחרים?".

על בסיס הביקורת הזו בנו במדיקס מערך סקרים ייעודי הממוקד במחלות מסוימות, שגורמות לתחלואה ותמותה גבוהות ביותר: סקר לאיתור ואבחון מוקדם של מחלות סרטן, וסקר לגילוי מוקדם של מחלות לב, כלי דם ושבץ מוחי. הסקרים המתקדמים ייערכו בשלב הראשון במרכזים הרפואיים איכילוב, רמב"ם והרצליה מדיקל סנטר, וייתכן שבהמשך גם בהדסה ובבתי חולים נוספים.

"המטרה היא להכניס את הסקרים לפוליסות הבריאות של חברות הביטוח, כתחליף לסקרי המנהלים הקיימים, בהשתתפות עצמית של 380 שקל למבוטח - במקום עלות של אלפי שקלים למי שיעשה כל בדיקה בנפרד שלא במסגרת הסקר", אומרת עצמון.

הכנסה יפה למכונים

בבתי החולים הודפים את הטענות על השטחיות של הסקר הקיים. באיכילוב אומרים כי "זה הסל הבסיסי של הבדיקות, אבל אם לאדם יש סיכון יתר - מציעים לו בדיקות נוספות מקיפות יותר, לפי גורמי הסיכון". עוד מספרים באיכילוב על אנשים שעברו מבדיקות הסקר ישירות אל מחלקת הצנתורים, וייתכן שחייהם ניצלו בעקבות ממצאים שהתגלו בבדיקות.

ד"ר שלמה שגב, המנהל הרפואי של המכון לסקר רפואי בשיבא, אומר כי אין גבול לבדיקות שאפשר לבצע: "בדיקות הסקר נועדו להיות רגישות מאוד ולאתר בעיות, אבל בהחלט לא נועדו לחפש מחלות נדירות שלפעמים עצם החיפוש שלהן כרוך בנזק לנבדק. אפשר, למשל, לעשות MRI או CT על כל הגוף. נכון שיש סיכוי שבמקרים נדירים נמצא גידולים שלא היינו מוצאים בבדיקות הסקר, אך העלות של זה היא אדירה וספק אם יש סיכוי שנמצא גידול בר-ריפוי או שינוי".

מומחים טוענים שהסל מכיל בדיקות שעבר זמנן, כמו צילום חזה שאין לו ערך אמיתי, במקום שיהיו בו בדיקות מתקדמות יותר כמו CT בקרינה נמוכה.

"צילום חזה נשאר עוד מתקופת השחפת, ואנחנו שוקלים להפסיק אותו כי הוא לא עונה על הדרישות ואין לו הצדקה סטטיסטית. שקלנו להמיר אותו ב-CT של הריאות בקרינה נמוכה לקבוצות סיכון, אבל הגענו למסקנה שזה לא עבר את המבחן ואין בזה מספיק תועלת. CT רגיל, לעומת זאת, עשוי לגלות ממצאים חשובים, אבל כרוך בסיכון בשל הקרינה. הרעיון הוא לתת סל אחיד של בדיקות לכל קבוצות האוכלוסייה לפי גיל וקבוצות סיכון, ובמקרים מסוימים, כמו במקום שיש היסטוריה משפחתית, לשלוח לבדיקות ספציפיות".

האם אתם לא גורמים לאנשים להירדם בשמירה, לאחר שהם בטוחים שהם בריאים רק משום שבבדיקות הבסיסיות האלה לא היה שום ממצא?

"אין לזה סוף - תמיד יש אפשרות שבאיזשהו מקום מתחבאת מחלה שלא נמצאה בבדיקה. אפשר, למשל, לסיים מבחן מאמץ עם תוצאה תקינה לחלוטין, ללכת הביתה ולקבל התקף לב. לעומת זאת, הבעיה ההפוכה היא בדיקות מיותרות שרק מזיקות. הרעיון הוא למצוא איזון בין בדיקות שמאתרות בעיות שקל למצוא אותן, ובמקביל אינן מזיקות. ואם מוצאים בעיה - מעמיקים את הבירור".

פרופ' פינרו, לעומת זאת, חושב שהשיקולים שמנחים את בתי החולים הם בעיקר כלכליים: "הסקרים הקיימים הם פשוט צ'ופר שנותן מקום העבודה לעובדיו, והוא מהווה הכנסה יפה מאוד למכונים. אם בתי החולים יידרשו להוסיף לסקר הבסיסי שלהן את הבדיקות המתקדמות יותר - זה יעלה את המחיר באופן משמעותי ויפחית את הכדאיות להם וללקוחות שלהם".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות