הלימודים הכי משתלמים: מדעי המחשב בבינתחומי; הנדסה בת"א

לראשונה בישראל, סקר שערך הלמ"ס מציג את נתוני השכר של בוגרי האוניברסיטאות ■ הכי משתלמים: מתמטיקה סטטיסטיקה ומדעי המחשב ■ הכי פחות: חינוך ומדעי הטבע

>> המקום המשתלם ביותר ללמוד בו בישראל הוא בית הספר על שם אפי ארזי למדעי המחשב במרכז הבינתחומי הרצליה. בוגריו משתכרים בממוצע כ-15,250 שקל בחודש. הנתון עולה מסקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) בעבור המועצה להשכלה גבוהה, ובדק את שכרם של בוגרי התואר הראשון במוסדות האקדמיים בישראל כשנתיים לאחר סיום הלימודים. מקרב בתי הספר למינהל עסקים, דווקא בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים הם המקבלים את השכר הגבוה ביותר - כ-11 אלף שקל בחודש בממוצע. בתחום ההנדסה והאדריכלות מקבלים את השכר הגבוה ביותר (כ-11,125 שקל בחודש בממוצע) בוגרי אוניברסיטת תל אביב, ובתחום מדעי החברה שולטים בוגרי הטכניון עם שכר ממוצע של כ-8,833 שקל בחודש.

גם בתחום החינוך וההכשרה להוראה מובילים בוגרי המוסד החיפאי (7,375 שקל בחודש). בוגרי מדעי הרוח מאוניברסיטת בן גוריון הם המרווחים הגדולים בתחומם (7,917 שקל בחודש). בוגרי אוניברסיטת בר-אילן מקבלים את השכר הגבוה ביותר בתחום מדעי הטבע (5,458 שקל בחודש).

סקר פורץ דרך

רמת ההשתכרות העתידית עשויה להיות גורם מכריע בבחירת מוסד הלימוד להשכלה גבוהה. ברחבי העולם מתפרסמות זה שנים טבלאות שמציגות את שכרם של בוגרי האוניברסיטאות בתחומים השונים, אך בישראל לא נערך עד כה סקר מקיף ורשמי בעניין.

הלמ"ס עיבדה את נתוני השכר והתעסוקה של בוגרי התואר הראשון במוסדות להשכלה גבוהה - אוניברסיטאות ומכללות כאחד. בשלב זה ניתן לפרסם רק חלקים נבחרים מהסקר הנרחב. הנתונים מרשימים, ואולם יש לסייגם ולומר שעל מנת לפשט את הצגת הנתונים אוחדו כמה תחומים (למשל הנדסה יחד עם אדריכלות, או מתמטיקה יחד עם סטטיסטיקה ומדעי המחשב), ובתחומים אחרים - כמו משפטים - לא פורסמו נתונים. נוסף על כך, אף שלפי הסקר בוגרי האוניברסיטה הפתוחה הם בצמרת המשתכרים, מעשית קובע הסקר כי נתוני השכר של בוגרי האוניברסיטה הגדולה בישראל אינם ניתנים להשוואה לנתונים של מוסדות אחרים, משום שהם מחושבים על בסיס מספר ההרשמות לקורסים, ולא לפי מספרי הסטודנטים.

זאת ועוד - לדברי פרופ' דליה מור, ראש תוכנית MA בייעוץ ופיתוח ארגוני במסלול האקדמי של המכללה למינהל, העיוותים שנגרמו כתוצאה מאיחוד התחומים עלולים להטות את התוצאות. למשל, בוגרי המרכז הבינתחומי הרצליה אמנם מובילים בתחום "מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב", ואולם למעשה במוסד אין מלמדים את שני המקצועות הראשונים, כך שפירוט השכר מתייחס רק לבוגרי מדעי המחשב. דוגמה אחרת היא המכללה למינהל, המדורגת אחרונה בתחום ההנדסה והאדריכלות, אף שאין בה חוגים המתמחים בכך, אלא רק בעיצוב.

לעומת מור, פרופ' יעקב ברגמן מבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים מברך על הסקר. "העובדה שסקר משווה כזה לא פורסם עד היום היא מחדל", אמר. "המועצה להשכלה גבוהה אסרה במפורש להשוות בין תוכניות הלימודים במוסדות השונים ולדרג אותן. כתוצאה מכך נפגעה התחרות בין המוסדות. הסקר מגביר את התחרותיות ומשפר את השירות לסטודנטים ולציבור".

לדברי מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה, רו"ח סטיבן סתיו, "מדובר בפרויקט שמביא לכלל הציבור את כל המידע הרלוונטי על לימודי התואר הראשון בישראל והאפשרויות שיעמדו בפני בוגרי התואר הראשון עם סיום הלימודים. המועצה שמה לה למטרה להמשיך ולפתח את הנגישות למערכת והשקיפות שלה בכל האמצעים, גם דרך אתר האינטרנט. אני מקווה שגם בעתיד יעמדו לרשותנו המשאבים הדרושים כדי שנוכל להוציא אל הפועל פרויקטים נוספים בעלי עניין לציבור".

מהנדסי הטכניון - רק במקום החמישי

השכר הממוצע של בוגרי התואר הראשון, שנתיים לאחר סיום התואר, הוא כ-8,800 שקל בחודש - קצת יותר מהשכר הממוצע במשק. שכרם של בוגרי מדעי המחשב, הנמצאים בראש טבלת המשתכרים, גבוה בכ-28% מזה של בוגרי מדעי הטבע, הממוקמים בתחתית.

בתחום השני ברווחיותו, מקצועות ההנדסה ואדריכלות, אפשר היה להניח שאנשי הטכניון יובילו את טבלת השכר, אך לפי נתוני הלמ"ס הם ממוקמים רק במקום החמישי עם שכר ממוצע של כ-11,670 שקל בחודש. לעומתם, בוגרי המכללה האקדמית יהודה ושומרון, שדורגו במקום הרביעי, משתכרים בממוצע כ-11,900 שקל בחודש. בוגרי הטכניון מובילים דווקא בתחומי מדעי החברה, שבו הם מדורגים כבעלי השכר הגבוה ביותר - כ-8,833 שקל בחודש בממוצע.

בסקר בולטת חולשתה של אוניברסיטת תל אביב. המוסד אמנם התברג למקום הראשון בשכר הבוגרים בתחום ההנדסה והאדריכלות, אבל בתחומים חשובים אחרים - מינהל עסקים, מדעי החברה ומתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב - הגיע רק למקום הרביעי.

בוגרי המכללות מרוצים יותר

סקר הלמ"ס בדק גם את שיעור ההשתלבות במעגל העבודה של בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה. מתברר כי כ-80% מבוגרי האוניברסיטאות מצאו עבודה. עם זאת, כ-40% מכלל הבוגרים המועסקים טענו כי עבודתם אינה קשורה בתחום לימודיהם. בקרב בוגרי המכללות האקדמיות שיעור המועסקים גבוה יותר - כ-88%.

מבדיקת שביעות הרצון הכללית מההוראה ומסביבת ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה עולה כי כי בוגרי המכללות האקדמיות מרוצים יותר מבוגרי האוניברסיטאות. כ-90% מבוגרי המכללות היו שבעי רצון, לעומת כ-78% בלבד מבוגרי האוניברסיטאות. יחד עם זאת, נמצא כי שביעות הרצון הכללית מההוראה גבוהה במעט בקרב בוגרי אוניברסיטאות במדעי הרוח והחברה לעומת אלה שלמדו מדעים והנדסה. במכללות לא נמצא הבדל מובהק בשביעות הרצון.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות