לידיעת הלוקים בחרדה: לתרופות הרגעה ללא מרשם עלולת להיות גם השפעות שליליות - קריירה - TheMarker

לידיעת הלוקים בחרדה: לתרופות הרגעה ללא מרשם עלולת להיות גם השפעות שליליות

התמכרות פיסית, תלות נפשית או התנהגותית, תגובות בין-תרופתיות, היעדר פיקוח רפואי, חוסר התאמה למטופל; אלו - טוענים המומחים - הם רק חלק מתופעות הלוואי של תרופות ההרגעה; גם על הגדרת המונח "טבעי" הם מערערים

חגית (שם בדוי), העוסקת בשיווק, סבלה מדפיקות לב מואצות, תחושת מחנק, זיעה בכפות הידיים ובהלה גדולה לפני פרזנטציות או בזמן לחץ בעבודה. אלה הוציאו אותה מאיזון ופגעו מאוד באיכות חייה ובהתנהלותה בעבודה, בדיוק כשנדרשה להיות בשיאה. בשפה מקצועית קוראים לזה התקפי חרדה, ורבים סובלים מתופעות דומות - גם אם בעוצמה נמוכה יותר - ולא תמיד פונים לקבל עזרה מרופא או מאיש מקצוע, אלא מעדיפים פתרונות טבעיים, כפי שעשתה חגית.

בבתי המרקחת ובבתי הטבע מוצע מגוון של תכשירים טבעיים להפגת מתח ולחץ, המבוססים כמעט כולם על צמחים וחומרים טבעיים. רוקחים מעידים שהפופולריות שלהם גוברת במקביל למודעות מוגברת לרפואה אלטרנטיווית, תזונה נכונה ואורח חיים בריא. רבים מהמוצרים, כמו "רגיעון", "קלמה יום ולילה" או "רסקיו רמדי", מוצעים באופן חופשי על המדף. אחרים, כמו "קלמנרבין" או "רלקסין", נמצאים בדרך כלל מאחורי הדלפק וצריך לבקש אותם מהרוקח. עם זאת, גם הם מסופקים ללא מרשם רופא.

ואולם, מומחים טוענים כי תחום תכשירי ההרגעה הטבעיות סובל מלא מעט בעיות. בין השאר, הם מזהירים כי המונח "טבעי" עשוי לתעתע, וכן כי תכשירים אלה עלולים לגרום להתמכרות פיסית, לתלות נפשית ואף לתגובות בין-תרופתיות.

תוסף תזונה, לא תרופה

אילן שקד, רוקח ומנהל שיווק בתי המרקחת של סופר פארם, טוען כי לא מדובר בתרופות הרגעה טבעיות, אלא ב"תוספי תזונה שאין להם התוויה רפואית". יוסי שניר, מנכ"ל הסתדרות הרוקחים, מחדד: "תרופה היא סם מרפא שקיבל את אישור משרד הבריאות אחרי שעבר בדיקות קפדניות. תוספי התזונה (כמו ויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו וצמחים - נ"מ) אינם עוברים את אותו הליך בדיקות ואישורים ולכן על-פי חוק אסור לכנות אותם תרופה".

זו גם הסיבה שמחירם אינו אחיד ומפוקח. יש אמנם מחיר המומלץ על-ידי היצרן, אך כל בית מרקחת או בית טבע יכול למכור תוספי תזונה במחיר משתנה ולהציע מחירי מבצע.

בין התכשירים יש כאלה שנחשבים לתרופה (כמו "קלמנרבין", "סונגה נייט", "רלקסין", "ואלטון", "טונייט" ועוד), מכיוון שברשימת המרכיבים שלהם מופיע מרכיב צמחי בשם ולריאן (ראו מסגרת). הימצאותו בתכשיר מעל למינון מסוים מחייבת אישור קפדני של משרד הבריאות, כמו בכל תרופה. מחיר המוצרים הנחשבים תרופה מפוקח על-ידי משרד הבריאות, והוא זהה בכל בתי המרקחת.

הצרכן הממוצע יכול להתבלבל בקלות למראה שפע התכשירים וריבוי האישורים והסייגים המופיעים עליהם. על חלק מהתכשירים מצוין שהם מיוצרים במפעל המאושר על-ידי משרד הבריאות, וחלקם מתהדרים בעמידה בתקני איכות בינלאומיים ובחותמת GMP שמעידה על תנאי ייצור נאותים. עם זאת, אין להסיק מכך שהתכשיר עצמו עבר בדיקות מעבדה וקיבל אישור ממשרד הבריאות.

על תכשירים הומיאופתיים, כמו כמוסות DATIF, מופיעה ההצהרה: "תכשיר הומיאופתי ללא התוויה רפואית מאושרת. מוצר זה מאושר על-ידי משרד הבריאות מהיבט הבטיחות בלבד"; ועל העלון לצרכן של כמוסות "סונגה נייט" מופיע הנוסח הבא: "עלון זה נקבע על-ידי משרד הבריאות ותוכנו נבדק ואושר על-ידו". האם פירושו של דבר הוא שהתרופה או תוסף המזון עצמם נבדקו? לא ברור.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המשרד מפקח על יצרנים מקומיים על-ידי מבדקים ובדיקות של תהליכי ייצור וסימון. תוספי תזונה מיובאים לישראל אך ורק לאחר בדיקת ההרכב ועמידת המוצר בדרישות התקנות. האישור הניתן על-ידי משרד הבריאות מתייחס לבטיחות המוצר, אך אינו מהווה הוכחה לפעילותו וליעילותו.

"על-פי החקיקה, אין לייחס סגולות ריפוי למוצרי מזון, לרבות תוספי תזונה. כמו כן, על-פי הנחיית משרד הבריאות, אין לסמן באריזת מזון, בעלון, בפרסומת או בדרך כלשהי כי הוא באישור משרד הבריאות".

התעתוע שבהגדרה "טבעי"

דודו פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים בישראל ובעל בית מרקחת, מציין שבשנים האחרונות חלה עלייה של 15% בצריכת מוצרי הרגעה ללא מרשם. לדבריו, "הסיבות לכך הן שלא קל להשיג מרשם פסיכיאטרי ורבים לא רוצים שזה יירשם בתיק הרפואי שלהם, אבל גם העובדה שהתכשירים הטבעיים נתפשים על-ידי הציבור בטעות ככאלה שאם לא יועילו, בטח לא יזיקו".

פפו סבור שמלת הקסם "טבעי" מתעתעת ונוטעת בציבור את האמונה שמדובר במוצרים בטוחים לשימוש, אבל חשוב לו להדגיש שזו אמונה שיש לשרש, משום שגם חומרים טבעיים יכולים לגרום לנזק ולתלות. "התרופות האלה נתפשות כלא ממכרות, אבל אנשים לא מקדישים מחשבה לסוגיות קריטיות כמו תגובות בין-תרופתיות", הוא אומר, ומוסיף כי "מי שלוקח למשל תרופת מרשם לדילול דם, לא תמיד מביא בחשבון שנטילת תכשיר נוסף, גם אם הוא טבעי ונמכר באופן חופשי, יכולה להתנגש עם התרופה שרשם הרופא ואף לגרום לתגובות הפוכות מהרצוי". אילן שקד מציין שלפעמים די בנטילת תכשיר טבעי נגד צינון יחד עם תוסף תזונה לבעיות שינה, כדי ליצור קוקטייל לא בריא של תרופות.

יצרני תכשירי ההרגעה הטבעיים ומשווקיהם מתהדרים בכך שבניגוד לתרופות פסיכיאטריות המוצרים שלהם אינם ממכרים, אך פפו טוען שזה לא בדיוק כך. "יש אנשים שנכנסים ללחץ אם הם מפסיקים לקחת ולריאן, ואני מכיר אנשים שאם הם לא מטפטפים שלוש פעמים ביום 'רסקיו רמדי' הם לא מסתדרים. זו אולי לא התמכרות ברמה הפיסית, אבל אפשר לדבר על תלות נפשית או התנהגותית שיש לתת עליה את הדעת".

המקרה של נעמה (שם בדוי) הוא דוגמה לכך. היא החלה לצרוך טיפות "רסקיו רמדי" בהמלצת חברה, כדי להירגע במצבי לחץ. בתחילה כמה טיפות הרגיעו אותה ואפילו סייעו לה להירדם בלילות טרופים, אך ככל שעבר הזמן עלה גם מינון הטיפות הנדרשות להרגעה, וכיום היא נאלצת לשתות כמעט חצי בקבוק. "הטיפות עדיין טובות לי ואני משתמשת בהן, אבל עם הזמן הבנתי שאני צורכת בכל פעם יותר טיפות כדי לקבל את אותו אפקט. בשלב הבא אני חושבת לעבור לתרופות יותר חזקות".

חוי פילוסוף, מנהלת השיווק של "פרמה גורי", יבואנית תמציות פרחי באך ו"רסקיו רמדי", מוסרת בתגובה כי התכשיר נמכר בכל העולם מזה 70 שנה, וכי מדי שנה נמכרות יותר מ-200 אלף יחידות של התכשיר ב-800 נקודות מכירה בישראל. "הריכוז האלכוהולי בטיפה הוא מזערי ואי-אפשר להתמכר למוצר, אבל ליתר ביטחון אלכוהוליסטים לשעבר יכולים למהול את הטיפות במים. אפשר ובטוח להשתמש במוצר באופן קבוע".

צריך להאמין

ד"ר שאול שרייבר, מנהל השירות הפסיכיאטרי ומחלקת אשפוז יום בבית החולים איכילוב, מדגיש גם הוא עד כמה התואר "טבעי" הוא למעשה המצאה שיווקית, ומדגיש: "צריך לזכור שגם תרופות מרשם מבוססות על חומרים מהטבע, כמו ליתיום שמשמש לטיפול בחולי מאניה-דיפרסיה. אנשים נוטלים הרבה דברים וגורמים לעצמם לפעמים נזקים קשים, כי בסופו של דבר הכל מתפרק בגוף באותו מקום".

פרופ' אבי בלייך, מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון, מודה שהוא אינו מכיר מקרוב את התכשירים הטבעיים ולכן נמנע מהכללות על תועלת או נזק, אבל טוען שייתכן שיש להם קשר לאפקט הפלסבו (אפקט שמתרחש כאשר נותנים לחולה טיפול דמה, או טיפול שאינו כולל את המרכיב "הפעיל" בתרופה, ומצבו של החולה משתפר - נ"מ), ושהשפעתן קשורה גם בסוגסטיה חזקה (תהליך פסיכולוגי שבו אפשר לגרום לבני אדם לשנות את עמדותיהם, רגשותיהם ואמונותיהם על-ידי השפעה תת-מודעת). לדבריו, "תכשיר טבעי בהחלט יכול לעזור, אבל זה נובע גם מאמונה או מחוות דעת חיובית שקיבלנו ממישהו שאנחנו מכירים".

אורנה (שם בדוי), בעלת עסק לעיצוב אופנה, מודה שלפחות במקרה שלה, האמונה בתכשיר שהיא נוטלת משפיעה על הצלחתו: "בשלבים האחרונים לפני שיוצאת קולקציה אני שרויה בלחץ מאוד גדול בעבודה, ואז אני לוקחת 'רסקיו רמדי' או 'רגיעון' כדי להקל על הסיטואציה. אני לא בטוחה עד כמה זה באמת עוזר, נראה לי שהכל בראש, אבל ברמה הפסיכולוגית זה עובד עליי".

הסינים לוקחים אחריות

רוב התכשירים הטבעיים נמכרים עם הוראות למינון מומלץ, לצד הצהרה מסייגת בנוסח "אין להשתמש בתרופה זו מבלי להיוועץ ברופא לפני התחלת הטיפול, או אם את בהריון או מניקה", אך יש גם מי שמנסה לקחת יותר אחריות על מוצריו.

בחברת "זן צמחים" שרוקחת פורמולות סיניות על בסיס צמחים ומציעה גם פורמולות מדף ללא מרשם, רוצים שתקנו - אבל נזהרים יותר. נירית עובדיה, מנהלת השיווק של "זן צמחים", אומרת בתוקף: "אין מישהו שרוצה יותר ממני למכור ללקוח מוצר, אבל כשמדובר בבעיות נפשיות, אני אקח צעד אחורה ואמליץ לו לפנות להתייעצות עם מטפל סיני, ורק אז לשוב אלינו עם הנחיה מפורשת לפורמולה שהותאמה לו".

עובדיה מסבירה שעל-פי הרפואה הסינית, מצבי נפש נחשבים למצבים מורכבים, בניגוד למצבים פיסיולוגיים פשוטים כמו שיעול, דלקת גרון או דלקת בדרכי השתן - בעבורם קל ובטוח יותר לתת פתרונות מדף. "הפורמולות הסיניות מבוססות על רפואה עתיקה שכבר הוכיחה את עצמה במשך אלפי שנים, ולטעמי הן תרופות לכל דבר ועניין. מתוקף היותן כאלה הן יכולות גם להזיק, בייחוד כשמדובר במצבי נפש שהם עדינים מאוד".

עובדיה מציינת שאם מישהו ייכנס לחנות וידרוש את הפורמולה הסינית להקלה על מצבי חרדה, היא תיאלץ למכור לו אותה - מכיוון שהחוק מחייב למכור תרופות ללא מרשם לכל דורש - אבל היא לא תשמח לעשות זאת, כי היא מכירה בחשיבותה של התאמת פורמולה אישית.

טיפות הומיאופתיות על חשבון המעביד

גם בין רוכשי התכשירים ישנם כאלו שמתייחסים לנושא ההתאמה האישית ברצינות גמורה. אלי (שם בדוי), סמנכ"ל קבוצת חברות תעשייה, מנהל מזה עשור קשר צמוד עם מטפל הומיאופתי. "בתקופות לחוצות בעבודה אני לוקח משהו שההומיאופת שלי התאים בעבורי באופן אישי, ויש לי גם משהו ייעודי לימים שבהם אני מותש אחרי רצף נסיעות וטיסות". אלי ניסה פעם להקל על עצמו בעזרת "קלמנרבין", אך טוען שהתכשיר עורר אצלו תגובה הפוכה.

אחד מהמפעלים של אלי ממוקם בשדרות, והוא מספר שמאז ירי הקסאמים עובדים רבים לוקים בחרדה, לא ישנים בלילה וסובלים מתשישות וחוסר ריכוז בעבודה. "ביקשתי מההומיאופת שלי שייתן לי משהו כדי להרגיע את העובדים, והוא רקח בעבורם משהו ייעודי. בעקבות המצב הביטחוני אני מצייד את העובדים באספקה חודשית על חשבון המפעל, ומקבל תגובות חיוביות על כך שזה עוזר להם".

שרית חבר-חן, נאטורופתית מוסמכת והרבליסטית, מדגישה את החשיבות שבליווי מטופל בתהליך הריפוי והתאמה אישית של צמחי מרפא בעבורו. "כשאדם מגיע לטיפול עם סימפטומים של מתח וחרדה, יש הרבה צמחים שיכולים להקל עליו. יש מישהו שיגיב טוב יותר לוולריאן, ויש מי שדווקא מליסה תרגיע אותו יותר.

"בטיפול משוחחים עם המטופל ומאפיינים אותו כדי לתת לו את הצמחים שישפיעו עליו בצורה האופטימלית. זה בדיוק החיסרון של מוצר מדף - הוא לאו דווקא מתאים לכל אחד. מצד שני, זה לא ממכר ועדיף על משהו כימי כמו תרופה פסיכיאטרית, שבדרך כלל מלווה בתופעות לוואי וקשה להיגמל ממנה", היא מאבחנת.

חבר-חן מציינת שאנשים רבים שפונים אליה כלל לא מתלוננים על לחץ וחרדה, אלא מגיעים עם בעיות במערכת העיכול, ורק אחרי שיחה אתם מתברר שהבעיות נובעות מלחצים במקום העבודה. "רק 20%-30% מהפונים מתלוננים ספציפית על מתח וחרדה, אבל בפועל זה מקור הבעיה אצל 80% מהמטופלים שלי".

גם חבר-חן, שמטפלת בין היתר בפרחי באך, מצביעה על כך ש"רסקיו רמדי" הוא מוצר פופולרי ורוב המטופלים שמתלוננים על הפרעות חרדה מגיעים אליה אחרי שכבר ניסו אותו.

לדבריה, "מדובר במוצר נהדר שאני תמיד מחזיקה בתיק, ונותנת גם לסטודנטים שלי בזמן בחינה, אבל הוא בגדר עזרה ראשונה בלבד. 'רסקיו' הוא סימפטומטי כמו אקמול ברפואה מערבית. אם מישהו נעזר בו באופן נקודתי לפני פרזנטציה חשובה או לקראת שיחה קשה עם הבוס זה בסדר, אבל שימוש בו על בסיס קבוע בגלל לחץ מתמיד בעבודה מסמן שנדרש טיפול עמוק יותר".

חבר-חן מציינת שאכן יש צמחים מסוכנים שצריך להיזהר מהם, אבל טוענת שבתרופות ללא מרשם אין מרכיבים שאפשר להתמכר אליהם. עם זאת, היא מדגישה שנשים בהריון, מניקות ואנשים שנוטלים תרופות כלשהן, כולל פסיכיאטריות, חייבים להתייעץ עם הרבליסט כדי למנוע תגובה לא רצויה.

בתור מטפלת בפרחי באך, היא גם מסכימה שלמרות אחוז האלכוהול הזעום שבתמציות (כולל ב"רסקיו רמדי"), מוטב שאלכוהוליסטים שנגמלו ימהלו את הטיפות במים או בדבש. חבר-חן מציינת שליתר ביטחון אפשר אפילו להזמין תמציות מיוחדות ממרכז באך באנגליה, שלא מוצו באלכוהול.

יאיר מימון, ד"ר לרפואה סינית עם ותק קליני של 20 שנה ומנהל המרכז לרפואה משולבת "רפואות", מוסיף שהבעייתיות העיקרית בשימוש בתכשירים טבעיים טמונה בציפיות מהם: "אני רואה בעיקר אכזבה ממוצרים טבעיים, כי מצפים מהם ליותר ממה שהם אמורים לעשות. זה לא ואליום". מימון מבהיר שבהשוואה לתרופות, ובוודאי במקרים של לחץ וחרדה, צמחי מרפא עובדים בצורה מאוד עדינה והשפעתם איטית יותר.

באשר לנזק שעלול להיגרם מנטילה לא מבוקרת של תוספים ללא מרשם, אומר מימון: "אני לא מכיר שום נזק שנגרם מנטילת התכשירים האלה, כי הם עדינים - וזה היתרון וגם החיסרון שלהם".

ואם כל המידע הזה מלחיץ אותכם, ואתם לא ילדים או אשה בהריון, אפשר לנסות להירגע עם חליטה של מליסה, קמומיל, עלי פסיפלורה או כשותית, או לנסות לאזן את הגוף והנפש בעזרת שמנים ארומתרפיים בעלי אפקט מרגיע - כמו גרניום, אשכולית, אזוביון, סנדלווד או לבונה. המבער כבר מחכה.

תרופות מרשם לטיפול במצבי מתח וחרדה והטיפול הפסיכולוגי המומלץ

פרופ' אבי בלייך, פסיכיאטר ומנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון, מונה את תרופות המרשם הפסיכיאטריות לטיפול במצבים פסיכוטיים ומצבי דיכאון וחרדה.

תרופות נגד פסיכוזה - נועדו להרגיע מצבי פסיכוזה ובמתן מתמשך למנוע את הופעתם החוזרת. הדור הישן של התרופות האלה (כמו "אלידול" ו"פרפנאן") יצא לשוק ב-1950 והן נמצאו יעילות, אך גרמו לתופעות לוואי כמו רעד, קיפאון ותופעות שקשורות למצג וליציבה של הגוף. ב-15 שנים האחרונות הופיעו תרופות חדשות ("ריספרדל", "זיברקסה", "סרוקוול") שמטפלות בייחוד בסימפטומים השליליים של הפסיכוזה (התכנסות, דלות בדיבור, קשיי תקשורת), מסייעות במישור הקוגניטיווי ומביאות עמן פחות תופעות לוואי.

תרופות נגד דיכאון - נמצאות בשימוש נרחב וקיבלו פרסום בעקבות הפרוזאק ונגזרותיו. גם בקבוצת התרופות הזו יש דור חדש, ששייך לקבוצת ה-SSRI (תרופות שחוסמות ספיגה חוזרת של סרוטונין). יעילותן עומדת על כ-70% והן נבדלות מתרופות הדור הישן (כמו "אלטרול" ו"טופרניל") בכך שיש להן פחות תופעות לוואי. בנוסף, התברר שהן יעילות מאוד גם נגד מצבי חרדה, פאניקה ואפילו כפייתיות.

תרופות נגד חרדה - תרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים, כמו "ואליום" ו"קלונקס".

תרופות מייצבות מצב רוח - כמו "ליתיום" או "טגרטול" - לטיפול במצבי מאניה דיפרסיה.

הפסיכולוג הקליני ד"ר שאול לבנה, שמתמחה בין היתר בטיפול במצבי חרדה, מציין שהטיפול הקוגניטיווי-התנהגותי הוא הנפוץ והיעיל ביותר במצבי דיכאון וגם במצבי חרדה, ובמהלכו בודקים את המחשבות שמחזקות חרדות ופחדים.

הפסיכולוגיה גם מציעה שיטות של דמיון מודרך כדי להתגבר על פוביות. ד"ר לבנה, שמתמחה בהיפנוזה, דוגל בשיטת טיפול זו שהיא גם נגזרת של עבודה עם דמיון לכיוון חיובי. "הרגשה של מתח וחרדה היא תופעה גופנית והיפנוזה עובדת בעיקר על מצב גופני ועל מחשבות שיכולות לעורר כל מיני תופעות. מכאן שהיא יכולה מאוד לעזור".

איך לבחור תכשיר טבעי להרגעה?

אם החלטתם לנסות תכשיר טבעי להרגעה שאינו דורש מרשם רופא, כדאי להקפיד על כמה כללים. ראשית, בידקו מי היצרן והמשווק שעומד מאחורי התוסף. בגלל שההיצע רב, תמיד עדיף לרכוש תכשיר שמאחוריו עומדת חברה ידועה ומוכרת בשוק.

שנית, העדיפו קנייה בבית מרקחת ולא בבית טבע. בתי המרקחת בישראל נמצאים תחת פיקוח משרד הבריאות בגלל שהם מחזיקים תרופות, ולכן תנאי האחסון והטמפרטורה בהם מצויים תחת בקרה. "מה שטוב לתרופות, בוודאי שטוב גם לתוספי תזונה", אומר אילן שקד, מנהל שיווק בתי המרקחת של סופר פארם. בתי הטבע אינם נמצאים תחת פיקוח משרד הבריאות, והם אינם מורשים למכור תכשירי הרגעה שמכילים ולריאן, צמח שמשרה רוגע ושינה ונמצא תחת פיקוח משרד הבריאות.

עצה נוספת היא להתייעץ עם הרוקח. על רוב התכשירים הטבעיים מצוין שיש להתייעץ עם רופא לפני התחלת השימוש, אך בפועל, בשל זמינותם והתחושה שמוצרים טבעיים לא יכולים להזיק, רוב האנשים מוותרים על ההתייעצות ופשוט נוטלים אותם על פי המינון המומלץ. שיחה קצרה עם הרוקח תעזור להחליט מה יהיה הכי טוב ובטוח בעבורכם, בפרט אם אתם נוטלים תרופות מרשם ותוספים אחרים. כדאי גם לקרוא את העלון המצורף. תמיד טוב לדעת מהו השימוש והמינון המומלץ, אם התכשיר גורם לנמנום וקהות חושים ואחרי נטילתו יש להימנע מנהיגה, ואם צפויות תופעות לוואי.

רופא המשפחה יזהה דיכאון

לכל רופא מותר לרשום כל תרופה, אבל רופאים בדרך-כלל לא ירשמו תרופות בתחום שהם אינם מתמצאים בו, ובישראל הם נדרשים לאישור מקופת החולים כדי לרשום תרופות מסוימות. בשנים האחרונות, איגוד רופאי המשפחה והאיגוד הפסיכיאטרי מנסים לעודד זיהוי טוב יותר של מחלות נפוצות כמו דיכאון - מחלה קשה שניתן לטפל בה בתרופות, אך חלק גדול מהאוכלוסייה שלוקה בה לא מעז להגיע לפסיכיאטר. האיגודים מקדמים מהלך שבמסגרתו רופאי משפחה עוברים הכשרה שמסייעת להם לזהות מקרים פשוטים, ולהתחיל בטיפול תרופתי.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הפופולריות בקריירה
הצעות מיוחדות