ההסתדרות תמשיך ליהנות מפטור מלא משקיפות - בתמיכת חברי הכנסת שמולי ובירן - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההסתדרות תמשיך ליהנות מפטור מלא משקיפות - בתמיכת חברי הכנסת שמולי ובירן

הצעת החוק של עליזה לביא להפיכתה של כל אגודה עותמנית לעמותה רגילה - שחלות עליה דרישות השקיפות, נפלה אתמול בסיועם של שני חברי כנסת ממפלגת העבודה המקורבים להסתדרות, שבחרו להצביע עם הקואליציה

37תגובות
מיכל בירן
אמיל סלמן

הצעת חוק האגודות העותומניות של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד), שעלתה אתמול (ד') להצבעה במליאת הכנסת, נדחתה ברוב קולות הקואליציה ושני קולות נוספים - של ח"כים מהאופוזיציה. חה"כ איציק שמולי ומיכל בירן (מחנ"צ) בחרו שניהם להתנגד להצעה.

על פי ההצעה, הזהה למעשה להצעתו של עופר שלח (יש עתיד) שהוגשה בתקופת הכנסת הקודמת, יבוצע מהפך במעמדן של האגודות העותמניות בישראל - שהגדולה שבהן היא ההסתדרות החדשה. "רשם העמותות ישמש גם כרשם האגודות העותומניות, וינהל את מרשם האגודות העותומניות", נכתב בהצעת החוק. "לרשם יהיו מלוא הסמכויות לדרישת מסמכים ולחקירת תפקודה של אגודה, לרבות הטלת הוצאות חקירה".

במילים אחרות, אגודה עותמנית - שכיום אינה מפוקחת על ידי אף גורם חיצוני, כולל מבקר המדינה, ואינה מחויבת בהצגת דו"חותיה לציבור - תהפוך בתוך 6 חודשים מכניסת החוק לתוקף לעמותה לכל דבר, ותהיה כפופה לדרישות השקיפות. על ההצעה חתומים ח"כים מרוב סיעות הכנסת - מרב מיכאלי (מחנ"צ), עופר שלח, יעקב פרי ומיקי לוי (יש עתיד), רועי פולקמן (כולנו), וגם יהודה גליק ובני בגין (ליכוד).

בדברי ההסבר להצעה, נכתב כי "ב-1909 חוקק בארץ ישראל החוק העותומני על האגודות, שהסדיר את אופן הקמתם ופעילותם של מוסדות ללא כוונת רווח. למעט דיווח ראשוני על עצם הקמת האגודה ועדכון פרטיה, לא נקבעו בחוק העותומני כל חובות דיווח או מנגנוני פיקוח ובקרה כלשהם.

"חוק העמותות ביטל את האפשרות להקמתן של אגודות עותמניות חדשות, אך איפשר לאגודות קיימות  להמשיך להתקיים. המשמעות היא שבעוד על כל תאגיד אחר חלות חובות דיווח ורישום קפדניות, עם מנגנוני פיקוח ורגולציה ממשלתיים, הרי שעל אגודות עותומניות לא חלה, הלכה למעשה, כל חובת דיווח ושקיפות.

"כיום פועלות בישראל אלפי אגודות עותומניות 'מתחת לרדאר', ביניהן אגודות עם תקציבים שנתיים של מאות מיליוני שקלים, דוגמת ההסתדרות החדשה, הסתדרות המורים, התאחדות המלונות ועוד. חלק מהעמותות הללו אף נהנות מהקצבות ותמיכות ממשלתיות בהיקפים משמעותיים. מה שהיה נכון (אולי) בתקופת שלטונו של הסולטן העותומני, ודאי שאינו יכול להתקבל כיום".

הצעת החוק של לביא אינה נוחה להסתדרות החדשה, אחד המוסדות הפחות שקופים כיום בישראל, שעושה מאמצים להתנגד לחקיקה בכל דרך אפשרית. אחת הדרכים היא הפעלתם של חברי כנסת "ידידותיים" להסתדרות. כך, בעת ההצבעה על הצעת החוק של לביא אתמול, תמכו בחקיקה הח"כים סתיו שפיר (שאף הודיעה באחרונה על יוזמת חקיקה דומה משלה, ושעוסקת בנושא בוועדת השקיפות בכנסת - שהיא עומדת בראשה), מיקי רוזנטל, יוסי יונה, יעל כהן פארן, וח"כ איתן כבל - מקורבה של שלי יחימוביץ' שהתמודדה באחרונה על תפקיד יו"ר ההסתדרות. מנגד, ח"כ איציק שמולי וח"כ מיכל בירן, המקורבים מאוד להסתדרות – דווקא בחרו להתנגד.

ח"כ בירן היא אחותו של כלכלן ההסתדרות שי בירן, ומי שנכנסה לכנסת בעזרת קולות חברי תנועת דרור ישראל, תנועת הבוגרים של הנוער העובד. התנועה ממומנת על ידי ההסתדרות, וחבריה עובדים לא פעם עבור ההסתדרות בארגון הפגנות ובפעולות נוספות. גם שי בירן הוא בוגר התנועה הזו. העובדה שלח"כ בירן יש קשר משפחתי מדרגה ראשונה בהסתדרות לא מונעת ממנה להצביע שוב ושוב בנושאים הנוגעים לארגון. אגב, בירן רצתה לשמש מזכ"לית של מפלגת העבודה, אך דווקא לא קיבלה את תמיכתו של ניסנקורן, שעבד (בברית משולשת) עם יצחק הרצוג ודני עטר יור קק"ל עבור מי שנבחר בסוף בהפרש קולות זעום מול הנציג של יחימוביץ' – ערן חרמוני.

ח"כ שמולי
אוליבייה פיטוסי

ח"כ שמולי הוא חבר קרוב של אבי ניסנקורן, ואומר זאת בכל הזדמנות. שמולי גם לא הסתיר כי עבד קשה על מנת לסייע לניסנקורן להיבחר ליו"ר ההסתדרות, וגייס עבורו את גדודי הקשישים שהוא פועל למענם. במפלגת העבודה כבר נשמעו טענות לפיהן שמולי עובד יותר עבור האינטרסים של ההסתדרות מאשר עבור המפלגה.

הצעתה של לביא נדחתה ברוב של 38 מול 15, אך לביא נותרה אופטימית. "ההתנגדות העקבית מתחילה להיסדק", היא אומרת, ומוסיפה, "השנה היא 2017, ובישראל עדיין פועלים גופים ציבוריים עם נורמות ארכאיות מראשית המאה הקודמת, הפטורים מכללי שקיפות ודיווח בסיסיים. הייתי מצפה משרים ומח"כים מימין ומשמאל שמרבים לדבר על שקיפות בכל הזדמנות, לגלות אחריות ואומץ ציבורי ולתמוך בחוק גם כשזה מגיע למוקדי הכוח. היעדר שקיפות מוביל לא פעם לאי סדרים ושחיתויות שניתן למנוע. בטווח הארוך החוק רק ייטיב עם אותם גופים ועם המשק כולו. לצערי, רבים בממשלה ובכנסת, יחד עם כוחות גדולים וחזקים במשק, מסכלים את ההצעה הזו פעם אחר פעם. בכל זאת, מעודד לראות שחומת ההתנגדות מתחילה להיסדק, ויותר ח"כים מצטרפים לרעיון ומצביעים בעדו. נמשיך להיאבק עד שנשים קץ לאבסורד הזה".

ח"כ איציק שמואלי מסר כי "אני תומך בכל לבי בקידום התנהלות תקינה ושקופה של גופים ציבוריים, אבל בהצעה הזו ישנם מרכיבים שמאיימים לפגוע באופן קשה במעמד ובזכויות העובדים המוחלשים ובזכותם להתאגד. כפי שחוק מבקר המדינה, שכבר היום יש לו סמכות ביקורת על ארגוני עובדים (ובהם ההסתדרות), מבטיח החרגה של הביקורת בעניינים הנוגעים לאיגוד המקצועי, כדי לשמור על יכולת ההתאגדות והמאבק של העובדים, כך גם הצעת החוק הזו חייבת לעשות זאת.

"אני בעד שקיפות, אבל היא לא צריכה לבוא במקום עצמאות ארגוני העובדים ויכולתם של העובדים החלשים להתאגד. אפשר למצוא נוסחא מאוזנת יותר בין שני העקרונות החשובים, והנוסח הממשלתי אמור להשיג זאת. הטענה לניגוד עניינים היא קשקוש מוחלט. התנגדתי, ואמשיך להתנגד בעתיד, לכל ניסיון לפגוע בעובדים וביכולתם להתאגד, ללא שום קשר לזהותו של יו"ר ההסתדרות".

ח"כ מיכל בירן מסרה כי "יש כאן בלבול בין הסיבות לתוצאות. גם אחי וגם אני גדלנו בנוער העובד והלומד, ושם נולדה ההכרה שלנו בחשיבות העבודה המאורגנת. אני עוסקת בהגנה על זכויות עובדים הרבה לפני שנבחרתי לכנסת, ואפילו הובלתי בעצמי את מאבק העוזרים הפרלמנטריים. עיקר עבודתי הפרלמנטרית הוא הגנה על קבוצות עובדים, ללא קשר לארגון שמייצג אותם, ואני מתכוונת להמשיך ולעשות זאת בגאווה גדולה.

"בכל אופן, העובדה שאחי עובד בהסתדרות לא גרמה להם לתמוך בי בבחירות  למזכ"ל העבודה, ולא גרמה לי לתמוך במועמדם לראשות המפלגה. בעניינים עקרוניים אנחנו לרוב רואים עין בעין. באשר להצבעה אתמול - אני תומכת עקרונית בצעדים להגברת השקיפות והחלת כללי המנהל התקין על כל גוף ציבורי ופרטי במדינת ישראל, ובכלל זאת בהסתדרות העובדים. עם זאת, יש ייחוד לארגונים היציגים של עולם העבודה, ולא בכדי הם מתנהלים במסגרת משפטית משלהם - לרבות מערכת בתי משפט ייעודית. החלת רגולציה מטעם המדינה על ההסתדרות מבלי שהאחרונה תהיה מעורבת בתהליך, ובאופן דוגמטי ללא התאמה למורכבויות, היא שגויה ומזיקה. צעד כזה, ללא תיאום עם ההסתדרות, אינו אלא חוליה נוספת בשרשרת ארוכה של הצרת כוחה של העבודה המאורגנת בישראל כחלק מפירוק מדינת הרווחה".

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם