הכרזת העצמאות של ועדי העובדים: "כשבוחרים איגוד צריך לצאת לשופינג" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הכרזת העצמאות של ועדי העובדים: "כשבוחרים איגוד צריך לצאת לשופינג"

השאננות של ההסתדרות והנחישות של העובדים: כך הצליחו עובדי חברת פותחים עתיד היכן שנכשלו עובדי אמדוקס ומנורה, והפכו את הוועד הפנימי לגוף שמייצג רק אותם ■ המסר של עו"ד גל גורודיסקי, שליווה את ההתאגדות: "צריך לעשות מכרז"

5תגובות
יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, נואם בכנס התאגדות עובדי מגדל, ב–2014
תומר אפלבאום

ימים סוערים רשמו יחסי העבודה בישראל ב–2015. תנופת ההתארגנות הגדולה לא פסחה על אף מגזר, ובין המתאגדים היו גם חברות ביטוח והיי־טק, שרובן התאגדו דרך ההסתדרות החדשה.

בשתי חברות התחולל מאבק פנימי קשה: חלק מעובדי אמדוקס (8,000 עובדים) ומנורה (2,000 עובדים) התנגדו בתוקף לניסיון להחתים שליש מבין העובדים לחברות בהסתדרות. בשתי החברות הוקמו ועדים אלטרנטיביים, ובשתיהן ביקשו הוועדים המקומיים לקבל את אישורו של בית הדין לעבודה לייצג את עצמם, ללא ארגון עובדים חיצוני.

בזמן ששני המאבקים האלה מככבים בכותרות, פעלה חברה קטנה אחת בשקט, ובזמן שבית הדין לעבודה אמר "לא" לעובדי אמדוקס וגם לעובדי מנורה, נרשמה היסטוריה בתחום יחסי העבודה בישראל, כאשר 350 עובדי פותחים עתיד, חברה בת של הסוכנות היהודית, קיבלו תשובה חיובית לבקשתם להתאגד. לראשונה בתולדות המדינה בית דין לעבודה אישר לוועד שהוקם על ידי העובדים לייצג את עצמו ולחתום על הסכם קיבוצי עם ההנהלה, ללא צורך בארגון עובדים חיצוני.

"מנגנון שלא מעוניין בשינוי"

עו"ד גל גורודיסקי, מומחה לדיני עבודה ופנסיה, היה מי שליווה את עובדי פותחים עתיד, חברה לתועלת הציבור המפעילה תוכנית לשינוי חברתי בפריפריה באמצעות מאות עובדים העוברים הכשרה מיוחדת. לדברי גורודיסקי, נדרשת נחישות רבה כדי לעמוד מול מנגנון שאינו מעוניין בשינוי, ועושה לא מעט כדי למנוע אותו. "בתחילת 2015 התייצבו במשרדי שלושה עובדים של הסוכנות היהודית, שנשמעו כועסים מאוד על הארגון המייצג אותם", הוא מספר. "הם אמרו שההסתדרות הסכימה לבקשת ההנהלה להעביר 350 עובדים בתוכנית פותחים עתיד לחברה בת, במטרה להוציא אותם מתחולת ההסכם הקיבוצי, ולחסוך בעלויות הסוכנות. במלים אחרות, הם טענו שההסתדרות מאפשרת להפוך אותם לעובדי דור ב' באמצעות חתימה על הסכם קיבוצי אחר, אם בכלל".

גורודיסקי הסביר לעובדים את האפשרויות העומדות בפניהם: האפשרות הרגילה — התאגדות בארגון אחר, כמו כוח לעובדים, הסתדרות העובדים הלאומית או מען; ולחלופין, כך הציע, התאגדות לפעולה באופן עצמאי.

"הפעולה העצמאית היתה ענין תיאורטי עד אותו רגע", הוא אומר. "החוק אמנם לא חוסם באופן מוחלט הקמה של ארגון עובדים עצמאי, אבל בתי הדין לעבודה דאגו שוב ושוב להרוג את הרעיון באבו, ולשמר את כוחם של הארגונים הקיימים, בעיקר זה של הגדול מכולם — ההסתדרות. באותם ימים העובדים באמדוקס ומנורה כבר נלחמו את מלחמותיהם, אבל היה הבדל אחד: שתי החברות עדיין לא היו מאוגדות בהסתדרות, בעוד אנשי פותחים עתיד כבר היו ממאוכזבי ההסתדרות. הם הרגישו שזורקים אותם מהבית של עצמם. ההתנסות היתה כל כך קשה, עד שהם לא רצו להיות נתונים לחסדיו של אף ארגון יציג. ההחלטה היתה לא ללכת בדרך המלך".

בתוך זמן קצר חתמו יותר מ–50% מעובדי החברה, שאכן הפכה לחברה בת של הסוכנות היהודית, על טופסי הצטרפות לעמותה שהקימו, במטרה להפוך לארגון עובדים עצמאי. לדברי גורודיסקי, "באנו לבית הדין הארצי ואמרנו: אנחנו רוצים שתכירו בנו כארגון עובדים. ההסתדרות כמובן התנגדה. בית הדין הארצי דחה את הבקשה, אבל נתן רשימה של נושאים לתיקון. למשל, נטען שמי שיזמו את הקמת הארגון הם מנהלים, ולא עובדים, שהחתימות לא היו תקינות, ושבתקנון חסרים סעיפים שונים".

עו"ד גל גורודיסקי
רוית מבורך

זו היתה הנקודה שבה החליטו במנורה ואמדוקס לוותר על המשך הדרך, אבל בפותחים עתיד ראו בכישלון הזדמנות. "חזרנו הביתה מבית הדין, ואמרתי לוועד, 'הכל בסדר, בואו נתקן'", מספר גורודיסקי. "בתוך שלושה שבועות הבאנו חתימות של כל העובדים. תיקנו את התקנון, ועברנו על כל טענה שהועלתה נגדנו על ידי בית הדין, כך שהשופטים לא יוכלו לטעון שוב שיש בעיה. כשחזרנו עם הבקשה לבית הדין האזורי בירושלים, מול השופט אייל אברהמי, הכל נראה אחרת. התשובה שלו היתה חיובית".

מה אמרה ההסתדרות?

"ההסתדרות בכלל לא הגיעה. שאלתי את עורך הדין של הסוכנות מה קרה להסתדרות, למה הם לא באו לדיון האחרון. התשובה לא ברורה, אבל נראה כאילו הם חשבו שאחרי הניצחון בבית הדין הארצי זה יימשך כמו שהם רגילים, לטובתם".

והשופט פסק לטובתכם.

"הוא רק ביקש לוודא שהבחירות לוועד לא יהיו באמצעים אלקטרוניים אלא בפתק פיזי, כפי שאכן היה, והוא אישר. להערכתי, ההסתדרות הופתעה, אבל כבר לא היתה יכולה להתנגד, בעיקר אחרי שכלל לא טרחה להופיע לדיון האחרון".

זה היה השלב שבו באמדוקס ומנורה התקפלו, בעוד אתם לא. מה ההבדל, לדעתך?

"אני לא יודע. אולי כולם התעייפו. זה תהליך קשה. דרושה פה הרבה מאוד נחישות של כל הצדדים. במקרה שלנו העובדים ראו באופן מובהק שהארגון שאמור לייצג אותם לא באמת עובד עבורם. היה פה מצב של התנתקות מההסתדרות — מה שנותן הרבה כוח לטווח ארוך. באמדוקס ומנורה נלחמו נגד כניסה של ההסתדרות, ונכנעו מוקדם מדי".

מצד שני, הם הצליחו להדוף את ההסתדרות, לכן לא היתה להם סיבה לחזור אליה.

"זו לא תפישה נכונה, גם לא להם עצמם. לא יכול להיות שעובד אומר לעצמו: 'אני מעדיף להיות לא מאוגד מאשר להיות מאוגד'. התאגדות אותנטית בהכרח משרתת את העובדים; זו אקסיומה. התאגדות תמיד מחזקת. לכן התאגדות היא דבר נכון, רק לא בהכרח כשהיא על ידי ההסתדרות".

מנשה שגיא, היו"ר הנבחר של ועד עובדי פותחים עתיד, מסכים עם עורך הדין שליווה את החברה. "מהרגע שבו עזבנו את הסוכנות, העובדים הלכו אחרי הלב שלהם", אומר שגיא. "הצלחנו כי ההסתדרות נסוגה, אולי מפני שאנחנו קטנים והם לא צפו שזה יזיק להם. העובדים נתנו בוועד אמון, והמעסיקים שלנו פירגנו לאורך כל הדרך. גם כשהיו קשיים בדיונים או במשא ומתן על ההסכם הקיבוצי, הם נחוו כקשיים, לא כמלחמה. אנחנו מוכיחים שוועד עצמאי יכול לעבוד מצוין עבור העובדים, גם בלי ארגון יציג גדול שעומד מאחוריו".

יו"ר ועד עובדי פותחים עתיד, מנשה שגיא (משמאל), ומנכ"ל החברה, שי לצר
נתן רועי

"לעשות לעצמנו, בעצמנו"

מניסיונו, כמי שליווה את התהליך, יש לגורודיסקי לא מעט עצות לארגון שעומד בפני התאגדות, בין אם היא חדשה או ישנה. "תעשו מכרז", הוא אומר. "מדובר בשירות שאתה רוכש בעבור הצרכים שלך, וככה צריך להתייחס אליו. היום עובדים פונים לארגונים היציגים, אבל לא שואלים: 'מה אתם נותנים לנו? למה כדאי לנו לבוא דווקא אליכם?' שופינג חייב להיות השלב הראשון. אחרי שעושים שופינג בתוך המצאי הקיים, כדאי לבדוק עוד אופציה: לעשות לעצמנו, בעצמנו. ואז לקבל החלטה. זו הדרך הנכונה לבחור איגוד עובדים".

שנה אחרי הניצחון בבית הדין לעבודה, נרשם עוד הישג לפותחים עתיד, כשהוועד העצמאי חתם על ההסכם הקיבוצי העצמאי הראשון. "היום העובדים משלמים 0.75% לאיגוד העצמאי, ולא 0.95% ממשכורתם כפי ששילמו קודם להסתדרות, והכסף חוזר אליהם, כי הם לא מממנים מנגנונים חיצוניים".

התחרות הגיעה לשוק ההתאגדות
המודל הרגיל
ארגון עובדים )ההסתדרות, ההסתדרות
הלאומית, כוח לעובדים או מען( מגיע לחברה
מתחיל משא ומתן להסכם קיבוצי של הוועד,
בגיבוי הארגון היציג — מול ההנהלה
בדרך כלל נבחרים אנשי הוועד הזמני, הפועלים
בעזרת הארגון היציג
כל העובדים מתחילים לשלם דמי חבר
בגובה 0.95% לארגון היציג ועוד 0.45% לקופת
הוועד
לאחר שההסכם הקיבוצי נחתם,
נערכות בחירות לוועד
לאחר ההחתמה, ארגון העובדים פונה לבית
הדין לעבודה, המאשר את הוועד כיציג
אנשיו מחתימים לפחות שליש מהעובדים
המודל החלופי של חברת פותחים עתיד
הוועד מגיע לבית הדין לעבודה ומבקש
כי יכיר בו כארגון יציג
בית הדין בודק אם הוא עומד בכללים.
אם לא — הוועד נשלח למקצה תיקונים
בית הדין מאשר את היציגות
נערכות בחירות לוועד קבוע
עובדי החברה משלמים ישירות לוועד שלהם,
ללא דריסת רגל של ארגונים חיצוניים לחברה
בחברה קם ועד זמני,
ללא מעורבות

להערכתך, לבתי הדין לעבודה יהיה קל יותר עכשיו לאשר ועדים עצמאיים? האם מתחיל פה איום על ההסתדרות?

"לא הייתי הולך כל כך רחוק, אבל זו תחילתו של תהליך שמהותו יצירת תחרות בשוק ארגוני העובדים בדרישה לשירות ומחיר יותר טוב", אומר גורודיסקי. "ללכת להסתדרות זה ללכת כעיוור אחרי מונופול. מבחינה צרכנית זה לא נכון. גרוע מזה, במודל הישן אתה משלם הרבה ומקבל שירות רע. יתרה מכך, מי שמביא את החברה להסתדרות הופך בתמורה לכך ליו"ר ועד. זה פתח לשחיתות. בשיטה החדשה, יו"ר ועד הנבחר הוא מנהיג עובדים אותנטי".

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם