פתחון לב: החיים הטובים של בכירי המרכז האקדמי לב, שממומן מכספי ציבור - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פתחון לב: החיים הטובים של בכירי המרכז האקדמי לב, שממומן מכספי ציבור

שכר של מאות אלפי שקלים לעובד שנמצא בשבתון, תשלום על הרצאות שלא התקיימו, פיצויי פרישה מופלגים, שלוש שנות שבתון בתשלום לעובד רגע לפני הפנסיה, טיסות משפחתיות לחו"ל ועוד פינוקים

80תגובות
המרכז האקדמי לב. אין חולק על ההישגים האקדמיים, אך יש לא מעט טענות על אופן הניהול
אמיל סלמן

באחרונה פורסמו תוצאות של בוגרי תואר ראשון בראיית חשבון, שניגשו לבחינות החיצוניות של לשכת רואי החשבון. למקום השני המכובד הגיעו בוגרי המרכז האקדמי לב, במקרה זה בעיקר בוגרות, שעקפו לא מעט אוניברסיטאות ותיקות והבהירו מדוע בשנים האחרונות נהפך המוסד, שבו לומדים כ–5,000 סטודנטים, לאבן שואבת לחרדים וחרדיות המבקשים ללמוד מקצוע.

בעוד איש לא חולק על הישגיו האקדמיים של המוסד הירושלמי שהוקם ב–1969, לא מעט טענות נשמעות נגד אופן ניהולו וניהול הכספים בו. המרכז האקדמי לב הוא מכללה ציבורית, המפוקחת על ידי המועצה להשכלה גבוהה ומתוקצבת על ידי הוועדה לתקצוב ולתכנון (ות"ת), ולכן אמורה לפעול על פי כללים ברורים של הרגולטור. המרכז אמנם מאוזן תפעולית אך סובל מגירעון של כ–10 מיליון שקל. תוכנית הבראה הוכנה לו כבר לפני כמה שנים, והיא מיושמת, אך הגירעון עדיין לא אופס, מה שלא מונע מהמוסד לחלק מתנות לבכיריו במשך שנים ארוכות, בעוד שמול חברי הסגל נטען לא פעם ש"אין כסף".

הנשיא המיתולוגי של המרכז, פרופ' יוסף בודנהיימר, שפרש ב–2009 לאחר 16 שנה בתפקיד, הרוויח משכורת שהיתה בחלקה הגדול חריגת שכר מהשכר המאושר. על פי הוראות הות"ת, נשיא של מוסד אקדמי מקבל את משכורתו המקורית כחוקר ומרצה, ועוד 75%, אך בודנהיימר קיבל בכל שנותיו 100% נוספים. משכורתו ב–2009 הסתכמה ב–643 אלף שקל ברוטו, ועוד 162 אלף שקל עבור הפרשות סוציאליות והחזרי הוצאות — בסך הכל יותר מ–800 אלף שקל בשנה. במרכז מודים כי הנוהל היה שגוי, וכי למדו מכך לעתיד, אך בודנהיימר לא נדרש, ולכן גם לא השיב את הכסף לקופת המכללה.

חריגת שכר דרמטית אינה הצ'ופר היחיד במוסד. הנשיא לשעבר זכה לפינוק נוסף — שלוש שנות שבתון בתשלום, שרק לאחריהן יצא לפנסיה. מדובר בשלוש שנים שבהן המכללה שילמה לו שכר מלא, ואחריהן הנשיא לא שב למוסד כדי להעניק לו את הידע שצבר בזמן השבתון במחקרים בינלאומיים.

במרכז האקדמי לב מקפידים לצ'פר גם את ההנהלה הנוכחית. בימים אלה נבדקות באגף הממונה על השכר באוצר ההוצאות של הנשיא הנוכחי, פרופ' חיים סוקניק, שהגיע למרכז מאוניברסיטת בר־אילן ב-2013 אחרי כהונה של פרופ' נח דנא־פיקארד, שהגיע אחרי בודנהיימר. שכרו של סוקניק הוא כ–700 אלף שקל בשנה, וב–2015 הוא קיבל עוד 238 אלף שקל עבור הפרשות סוציאליות והחזרי הוצאות.

בין היתר, נבדקות באוצר הוצאות אירוח רבות של סוקניק, קניית חליפת טוקסידו על חשבון המוסד, וגם יציאה משותפת של הנשיא ואשתו לחו"ל — על חשבון המרכז. לממונה על השכר באוצר הגיע גם מידע על שימוש שעשתה כלתו של הנשיא במכונית של המוסד באופן שוטף. במרכז האקדמי לב לא מכחישים: "במשך עשרות שנים היה נהוג כי המכונית יכולה לשמש גם את שאר בני הבית לכל אורך שעות היום", אומרים לנו, "לפני כחודש הורה האוצר להגביל השימוש הפרטי לשעות הלילה בלבד, וכך בוצע".

גם לצירוף אשתו של הנשיא לנסיעה לחו"ל יש למרכז הסבר: מדובר בנסיעת גיוס כספים שהנשיא נדרש לצאת אליה במהלך חג השבועות. "מאחר שמדובר בחג דתי ומתוך רצון שלא להפרידו ממשפחתו, המרכז האקדמי לב אישר באופן חריג ובכפוף לנהלי המרכז את הצטרפותה של אשתו לנסיעה". גם עם רכישת הטוקסידו אין בעיה: "במהלך ארבע שנות כהונתו של הנשיא, סוקניק רכש באופן חד־פעמי טוקסידו הנחוץ להשתתפות באירועים מיוחדים בחו"ל מטעם המוסד. כל הבקשות להחזר על ארוחות היו עבור ארוחות במסגרת התפקיד ואירוח תורמים וחברי הוועד מנהל וחבר הנאמנים".

אבל זה לא נגמר כאן. סוקניק, וכך גם רקטור המרכז פרופ' קנת הוכברג, שנכנס לתפקיד ב–2014, משמרים את תנאי העבודה שהיו להם בעת שעבדו באוניברסיטאות — אף שעברו לעבוד במכללה. השניים זכאים לצבירת שבתונים שאותם ינצלו לפני הפנסיה, ובהסכמי העבודה שלהם נכתב כי הם צוברים גם "חצי כרטיס טיסה בשנה". אף שהשניים יצאו לשבתון שממנו אין חזרה למוסד או לאקדמיה, וכלל לא ברור אם אכן יזדקקו לכרטיסי הטיסה — המרכז צובר אותם בשבילם.

בעוד סוקניק הולך אחרי נוהלי בודנהיימר, הרי שהוכברג הולך בדרכו של הרקטור הקודם, פרופ' מנחם שטיינר, שפרש לפני שלוש שנים אחרי 11 שנה בתפקיד. שטיינר זכה לשתי שנות שבתון לפני יציאה לפנסיה, בניגוד להוראות המל"ג והוותת. המרכז האקדמי לב מסביר כי "הרקטור לשעבר שטיינר ניצל שתי שנות שבתון שנצברו לזכותו במהלך התקופה שבה כיהן כרקטור, ולפיכך נבצר ממנו לממשן. הנושא בכללותו נתון בדיון משפטי שטרם הוכרע".

שטיינר זכה לעוד צ'ופר שחשף העיתונאי מרדכי גילת במחצית 2015. על פי אותו תחקיר, ההנהלה ביקשה להביא לו מחליף שנה לפני שאמור היה לצאת לפנסיה. מכיוון שהוא לא היה מעוניין לעזוב את המקום, נזעק יו"ר חבר הנאמנים של המרכז, עו"ד סנדי קולב, להציע פתרון: שטיינר, בעל תואר דוקטור במתמטיקה שימושית, מונה ליועץ למשרד עורכי הדין של קולב, בשכר שנתי של כ–700 אלף שקל שיצאו מכיסו הפרטי של קולב. גם אירוע הפרידה של המרכז משטיינר בדצמבר 2014 נערך בחווה רחבת הידיים של קולב ברחובות. מהמרכז האקדמי לב נמסר כי "ההסדרים שבין פרופ' שטיינר לעו"ד קולב, ככל שהיו, לא נעשו בידיעה או על דעת המוסד. הדבר אירע תוך כדי שנות השבתון".

פרופ' חיים סוקניק

שנת שבתון — רק לבכירים

הענקת שנת שבתון במכללות מעלה לא מעט תמיהות, שהרי נוהל שבתון מיועד לאנשי אוניברסיטאות, והיא ניתנת כדי לאפשר לחוקרים לצאת לפרויקט ייחודי או מחקר אחר שלא היו עושים בשגרה, במטרה לשוב רעננים ובעלי מידע רב ערך למוסד שממנו יצאו. אנשי המכללות אינם חוקרים בדרך כלל, אלא מלמדים, כך שאין סיבה לתת להם שנת שבתון. בנוסף, נשיא או רקטור מחזיקים בתואר ניהולי, הם אינם חוקרים ומרצים תוך כדי עבודתם הניהולית, ויתרה מכך — גם אינם כפופים לחוק חובת גיל פרישה שחברי הסגל כפופים לה, ואינם נדרשים לפרוש בגיל 68. משכורותיהם הן, בדין, הגבוהות במוסד. אם כך, לא ברור מדוע נדרשת שנת השבתון, ומדוע בחר מרכז לב לתת אותה (כל מכללה מחליטה בעצמה אם לתת או לא), לצבור אותה כאילו היתה ימי חופשה ולתת אותה לאדם שיוצא לפנסיה כך שגם אם רכש ידע אקדמי, הוא לא חוזר למוסד.

על פי הוראת המל"ג, הצבירה אינה עניין יום־יומי ודורשת אישור: "על פניו הזכות לשבתון אינה ניתנת לפדיון, במקרים יוצאים דופן מתקיימת בדיקה מול המוסד ו/או הממונה על השכר", נמסר לנו מהמל"ג. ב–2011 הוציאה המל"ג הוראה מדויקת בעניין, אלא שעבור מרכז לב מדובר בנוהל בכירים שממנו נהנים גם דיקנים וראשי מחלקות. הנוהל הזה מרגיז מאוד את חברי הסגל ובעיקר אלה השייכים לדור ב'. "מרצים לא מקבלים שבתון כי הם לא קרובים לצלחת", אומר חבר סגל מתוסכל.

הנהלת המרכז טוענת שההחלטה כלל לא בידיה, וכי משרד האוצר הוא זה שמונע מהם לתת לעובדי דור ב' את שנת השבתון שלו. באוצר לא מבינים את הטענה: "אנחנו מאשרים למרכז האקדמי לב בדיוק את מה שמאשרים לכל המכללות", אומרים שם. "אנשי המרכז הגיעו לפני למעלה משנה עם הסכם קיבוצי שקשה היה להסביר או אפילו לקרוא. הם נשלחו לסבב שינויים כדי להתאימו לסטנדרטים, ומאז לא חזרו. שבתון הוא כלי לשימוש חוקרים באוניברסיטאות ולא אמור להינתן במכללות, העוסקות בעיקר בהוראה. גם אם שבתונים ניתנים על פי החלטת המוסד, לא מקובל לצבור אותם, ובוודאי שלא ייתכן כי יינתנו לפני יציאה לפנסיה".

חריגות השכר של הרב

במרכז האקדמי לב, המציע שילוב של לימודים אקדמיים עם לימודי תורה, קיים תפקיד ייחודי — מנהל בית המדרש. על פי דו"ח 2015, בשנה זו הוציא המוסד על בית המדרש 4.5 מיליון שקל, מתוכם 3.3 מיליון שקל לשכר ופעילות נתמכת ועוד 1.1 מיליון שקל עבור שכר ופעילות בלתי נתמכת. מדובר בסכום נמוך יחסית לפעילות המוסד כולה, שהיא כ–150 מיליון שקל בשנה, ולכן לא ברור מדוע בכל שנה מככב מנהל בית המדרש ברשימת חמשת מקבלי השכר הגבוה במוסד. ב–2014 הרוויח ראש בית המדרש הרב נתן בר חיים 411 אלף שקל ועוד 138 אלף שקל עבור החזר הוצאות והפרשות סוציאליות. לא רק שמדובר בשכר גבוה במיוחד, אלא שבשנה זו הרב היה בכלל בשבתון.

ב–2015 קפץ שכרו של בר חיים ל–512 אלף שקל ועוד 176 אלף שקל עבור הפרשות סוציאליות והחזרי הוצאות. עם פרישתו, ובניגוד לדעת הממונה על השכר באוצר, שלא אישר מענק פרישה נוסף, זכה בר חיים לקבל רבע מיליון שקל עבור ספר שיכתוב ויתפרסם בהוצאת המרכז האקדמי לב. בנוסף, מקבל הרב הגמלאי תשלום חודשי בן 1,200 שקל בחודש עבור פעילות כמו הזמנתו לחתונות ואירועים של בוגרים.

במרכז לב הסבירו את הקפיצה בשכר ב–2015 כך: "בתפקידו כראש בית המדרש, בר חיים היה זכאי לגמול תפקיד, קרי תוספת בעבור נטילת תפקיד ניהולי על ידי איש אקדמיה. בין אוקטובר 2013 לספטמבר 2014 שהה הרב בר חיים בשבתון. עם שובו לתפקיד הניהולי באוקטובר 2014 חזר לקבל את הגמול. ההבדלים במספרים נובעים משיטת דיווח שהיתה שונה בין השנתיים האחרונות לשנים שלפני כן".

בהתייחס למענקים לאחר היציאה לגמלאות, אומרים במרכז לב בפשטות כי "הרב בר חיים עמד בראש בית המדרש במשך 40 שנה, והמוסד ראה לנכון להיעזר בו לשמירת קשר עם בוגרים ולמחקר תורני, שבהם הצטיין במשך שנות כהונתו. לפיכך, ניתנה לו האפשרות להמשיך ולחקור במימון חלקי של המוסד. החזרים אלה הוגבלו ל–250 אלף שקל אשר יינתנו לרב תמורת קבלות על פרסום ספרי מחקר תורני. כמו כן, הוקצבו לו עד 1,200 שקל לחודש לצורך שמירה על קשר עם בוגרים, שיהוו 'שגרירים' של המוסד לצורך שיווק ותמיכה עתידית".

הצ'ופרים של הרב הפנסיונר לא מדלגים על הרב שהחליף אותו במאי 2015, הרב צבי רימון. בשכרו של זה כבר נרשמה חריגה של 20%. אנשי אגף האכיפה של הממונה על השכר החתימו את הרב על מסמך שלפיו ישיב חריגת שכר לא ראויה שקיבל כשנכנס לתפקידו, לפני פחות משנתיים. במרכז לא מכחישים: "הרב רימון וקודמו בתפקיד קיבלו תוספת גמול תפקיד כעומדים בראש בית המדרש, על פי כללי השכר האקדמי. באחרונה פנה האוצר בנושא ובהתאם הופסק מתן הגמול. הרב רימון בחר לחתום על הסכם השבה כדי לצאת מכל ספק, אף שנקלע לסיטואציה לגמרי שלא באשמתו. בימים אלה מתנהל הליך לקבלת אישור לתנאי שכר מוצדקים ומותאמים לצרכי בית המדרש".

פרופ' ראובן פרימן היה ראש המחלקה להוראת מדעים במרכז לב, וחצי שנה לפני שיצא לפנסיה קיבל גם הוא חצי שנת שבתון על חשבון המוסד. כשהגיע ממלא מקומו התבהרה התמונה, שמופיעה בדו"ח פנימי של המרכז מ–2014. מהדו"ח עולה כי הפרופסור רשם את עצמו כמרצה בכל הקורסים שאינם דורשים הרצאות פרונטליות אלא יציאה של הסטודנטים להנחיה או צפייה בשיעורים כחלק מהוראה מעשית. ראש המחלקה לא נכנס במשך שנים לאף הרצאה פרונטלית. יתרה מזאת — הוא גם פיצל כיתות כדי שיהיו רשומות על שמו יותר שעות הוראה.

ההמלצה של ועדת המשמעת שקיבלה את הדו"ח היתה חד־משמעית: לפטרו באופן מיידי, ואף לבקש ממנו לקבל בחזרה את מענק ההצטיינות בסך 8,000 שקל שקיבל שנתיים ברציפות. "מטעמי חסיון ופרטיות אנחנו מנועים מלהתייחס לתנאי פרישתו של פרימן", הגיב המרכז. לנו נודע כי הפרופסור לא פוטר וגם לא השיב לא את חצי שנת השבתון ולא את המענק. הוא יצא לפנסיה בהסכמת שני הצדדים, ארבעה חודשים לפני המועד המתוכנן.

העסקים הפרטיים של המשנה לנשיא

סטיוארט הרשקוביץ משמש זה חמש שנים וחצי כמשנה לנשיא ומגייס הכספים למרכז. לפני שהחל לעבוד בשכר, שימש 27 שנה בחבר הנאמנים של המרכז בהתנדבות. להרשקוביץ עוד כמה כובעים: אחד ממייסדי בנק קרוס ריבר בניו יורק, אחד ממייסדי בנק ירושלים בישראל, דירקטור בחברת אלביט מדיקל והבעלים של חברת THD, שמחזיקה בחלק מהשקעותיו. לדבריו, הוא קיבל אישור ליצור חיבור בין עיסוקיו במרכז האקדמי ובבנק. ארבע פעמים בשנה הוא נוסע לשבועיים בניו יורק, כדי לשבת בישיבת דירקטוריון (לדבריו בת שעתיים) של הבנק. את כרטיס הטיסה מממן הבנק, אך הרשקוביץ מנצל את הביקורים לגיוס תרומות למרכז לב. רוב התרומות שמגייס הרשקוביץ מגיעות מניו יורק. בין התורמים נמצא אותו בנק שהוא משמש כדירקטור שלו.

הוצאותיו של הרשקוביץ מתחלקות: הבנק הוא זה שמממן את כרטיסי הטיסה, המכללה משלמת אש"ל והוצאות על מכונית שכורה. על הלינה בניו יורק איש לא משלם, משום שהרשקוביץ ישן בביתה של בתו שחיה שם ועובדת תמורת שכר באגודת הידידים של מרכז לב בניו יורק. לדברי הרשקוביץ, לא מדובר בניגוד עניינים אלא בחיסכון במשאבים.

עם זאת, בחוזר ממאי 2010 ששלח הממונה על השכר באוצר דאז, אילן לוין, והגיע גם למרכז לב, פורט נוהל עבודה נוספת לבכירים. הממונה אמנם מתיר עבודה נוספת כדירקטור או דח"צ (דירקטור חיצוני), אך כותב במפורש כי "העבודה (הנוספת) לא תקשור את העובד הבכיר עם יחיד, תאגיד או מוסד העומדים בקשר כספי מסחרי או ענייני עם הגוף שבו מועסק העובד". יתרה מכך, "העובד הבכיר לא ישתמש לשם ביצוע התפקיד בציוד או ברכוש שהועמדו לרשותו מטעם הגוף לשם מילוי תפקידו".

מהמרכז נמסר כי "באחרונה פנתה ות"ת בעניין העיסוק הנוסף בבנק, ועניין זה נמצא בהליכי הסדרה במסגרת דין ודברים מול האוצר. הבת הועסקה במשרה חלקית ובמשכורת זעומה לפני שהרשקוביץ התבקש להצטרף לצוות המרכז. לפנים משורת הדין, ביקש הרשקוביץ לבחון עניין זה בוועדת ניגוד עניינים. הוועדה בחנה את הנושא משפטית ולא מצאה כל דופי בעניין. בנוסף, אגודת הידידים אינה כפופה למרכז האקדמי לב".

מרכז לב: "זאת מדיניות של קריאה לדגל"

ממרכז לב נמסר בתגובה: "בעניין שבתונים: ב–2011 הפיצה ות"ת לכל המוסדות להשכלה גבוהה שאינם אוניברסיטאות נוסח הסכם עבודה קיבוצי לסגל האקדמי הבכיר. לפי הסכם זה, בוטלה זכות השבתונים. מאז ציפתה ות"ת מכל המוסדות לאמץ את ההסכם. במרכז האקדמי לב נחתם ההסכם הקיבוצי עם ארגון הסגל האקדמי ב–2013, ואומץ ההסדר שהוצע על ידי ות"ת.

"עם זאת, מרצים שהתקבלו לעבודה קודם להסכם זה היו זכאים לצאת לשבתון. הנוהג עבור מרצים שהתקבלו לעבודה לאחר 2013 מצוי כיום בדיון משפטי שהאוצר צד בו. ככלל, אין מקום למימוש זכות לשבתון למרצים העומדים בפני פרישה, אך במקרים חריגים בלבד, בעבור נושאי משרה בכירים (כגון נשיא או רקטור), שמתוקף תפקידם נבצר מהם לממש את השבתון במהלך תקופת כהונתם, תיתכן האפשרות לצבירה ולמימוש בסיום תפקידם, גם אם בסופו של השבתון הם אינם צפויים לשוב וללמד במוסד. נוהג זה מקובל באוניברסיטאות בפרקטיקה המכונה 'קריאה לדגל', ומשמעותה שאיפתו של המרכז להציב בראש המערכת האקדמית אנשי סגל בכירים ברמה אוניברסיטאית גבוהה. מטבע הדברים, תנאי הכרחי להשגת נושאי משרה בכירים אלה הוא מתן תנאי העסקה קרובים ככל האפשר למקובל באוניברסיטאות.

"פרופ' בודנהיימר מימש שלוש שנות שבתון שהצטברו לזכותו בתקופה שבה עמד בראש המרכז, 16 שנה, ארבע קדנציות שבהן נקרא לדגל הניהול ולפיכך נבצר ממנו לממש את זכאותו לשבתון כחבר סגל אקדמי בכיר. פרופ' בודנהיימר סיים ארבע קדנציות של נשיאות לפני קרוב לתשע שנים. בתקופה זו נהוג היה להעניק תוספת של 100%. תוספת זו דווחה באופן שוטף לות"ת. הוא לא נדרש להשיב את החריגה.

"בעניין פרופ' חיים סוקניק ופרופ' קנת הוכברג: זכאותו של הנשיא לצבירת שבתונים וכרטיסי טיסה ומימושם בסיום תפקידו ולפני היציאה לגמלאות עולה בקנה אחד עם המדיניות המקובלת באותם מקרים מיוחדים של קריאה לדגל. פרופ' סוקניק זכאי לצבירת הכרטיסים כנהוג במסגרת צבירת השבתונים ובהתאם להסכם העסקה של שאושר על ידי ות"ת, וכך גם הרקטור קנת הוכברג".

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם