מדוע מזלזלים בבוגרי מכללות? - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מדוע מזלזלים בבוגרי מכללות?

יש שתי דרכים להגיע לפסגה: לעוף או לטפס. אוניברסיטאות היוקרה קולטות רק אנשים עם כנפיים, ומלמדות אותם לעוף; המכללות קולטות אנשים ללא כנפיים ומלמדות אותם לטפס ■ ואז באה התעשייה ומבקשת לקלוט רק את בעלי הכנפיים

33תגובות
סטודנטים במכללה
תומר אפלבאום

מעסיקים צריכים להפסיק להפלות בוגרי מכללות: אנשי תעשייה לא מעטים, עמם אני משוחח לגבי אפשרויות תעסוקה לסטודנטים שלי, אינם מתביישים להצהיר כי הם קולטים רק בוגרי טכניון. את המלים האלה שמעתי בשבוע שעבר מפיה של מהנדסת בכירה בחברת היי־טק מתקדמת, כשמאחוריה מתנוסס חזון החברה, הכולל מלים גבוהות אודות ערך השוויון בתעסוקה.

זה לא מפתיע, ואולי אף מובן: כל חברה תעשייתית רוצה לקלוט לשורותיה את הטובים ביותר. אך על איזה בסיס נקבעת איכות הבוגר? כל המחקרים שנעשו עד כה מצביעים על כך שלבעלי נתוני רקע גבוהים יותר, יש סיכוי טוב יותר להגיע להשכלה גבוהה ולקריירה מצליחה. אוניברסיטאות היוקרה יודעות זאת טוב מכולם, ולכן הן מקפידות לסנן את הנקלטים ללימודים. בסיום לימודיהם, הבוגרים האלה מבוקשים ביותר על ידי התעשייה, בדיוק בגין הקריטריונים שלפיהם נקלטו במוסד ההשכלה. כלומר, לא חשוב מה למדת, חשוב היכן למדת.

יש שתי דרכים להגיע לפסגה: לעוף או לטפס. אוניברסיטאות היוקרה קולטות רק אנשים עם כנפיים, ומלמדות אותם לעוף. המכללות קולטות אנשים ללא כנפיים ומלמדות אותם לטפס. ואז באה התעשייה ומבקשת לקלוט רק את בעלי הכנפיים, אלה שיודעים לחשוב "מחוץ לקופסה". זה אמנם לגיטימי, אבל על כל אחד שחושב מחוץ לקופסה נדרשים עשרות או מאות "לעבוד בתוך הקופסה", כדי לממש את הרעיונות וההמצאות.

התעשייה מושכת כתפיה באדישות, בטענה של "תנו לנו אנשים טובים, הם כבר יילמדו עם הזמן". "האוניברסיטה", כך הם אומרים, "מלמדת את האנשים לחשוב, אנחנו נלמד אותם לעבוד".

באחרונה פירסמה המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) הנחיות לבניית תוכניות לימודים נפרדות במדעי המחשב, הנדסת תוכנה והנדסת מחשבים. נראה כי המל"ג הפנימה סוף־סוף את ההבדל בין מדעים להנדסה, אך התעשייה עדיין לא. מאחר שהמחסור האקוטי הוא במתכנתים, התעשייה תחטוף כל מי שיודע לתכנת, בלי לפשפש הרבה בתוכני הלימוד שהוקנו לו. הראיה לכך היא שבשום אוניברסיטה בישראל, בניגוד למכללות רבות, אין פקולטה ייעודית להנדסת תוכנה (תואר בהנדסת תוכנה ניתן במסגרת של מסלול או שילוב של תוכניות לימודים אחרות), מה שלא מפריע לתעשייה להמשיך ולחזר דווקא אחרי בוגרי האוניברסיטאות.

דו"ח של מכון טאוב שפורסם באחרונה שובר מעט את המיתוס הזה, ומראה כי התעשייה החלה לקלוט יותר ויותר בוגרי מכללות, ולשלם להם משכורות נדיבות. אבל זה רק קצה חוט. התעשייה צריכה להפנות הרבה יותר משאבי תמיכה למכללות, שבהן טמון הפוטנציאל למילוי המחסור במהנדסי תוכנה. ניתן לעשות זאת בראש ובראשונה על ידי הקמת מרכזי פיתוח בתוך ובסמוך למכללות, כולל הפריפריאליות.

חברות רבות לא נרתעות מלפתוח מרכזי פיתוח במזרח הרחוק, במזרח אירופה ובאזורים נוספים. ואולם הצפון קרוב יותר מהמזרח הרחוק, והולך ונבנה בו כוח אדם מקצועי ואיכותי. סיוע נוסף יכול להינתן בהשתתפות במועצות מייעצות למכללות, בעידוד (ובתגמול) מהנדסים בתעשייה שיבחרו לעסוק בחלק מזמנם בהוראה אקדמית ובמיסוד מנגנונים מובנים של סטאז', גם באזורים מרוחקים ממרכזי תעשייה.

אם התעשייה תשכיל לא רק למשוך את הבוגרים ממוסדות ההשכלה, אלא להתחיל לדחוף אותם כבר מתחילת דרכם, כולם ייצאו נשכרים.

פרופסור עמיר תומר הוא ראש המחלקה להנדסת תוכנה במכללה האקדמית כנרת וחבר הוראה בכיר נלווה בפקולטה למדעי המחשב בטכניון

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם