כמה מרוויחים במקצוע שלכם? השכר של האקדמאים נחשף - וגם הפערים - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה מרוויחים במקצוע שלכם? השכר של האקדמאים נחשף - וגם הפערים

ניתוח נתוני השכר של 1.2 מיליון אקדמאים מגלה פערים גדולים בשכר של בוגרי מרבית המקצועות ■ בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב השכר הממוצע של גברים הוא כ-22 אלף שקל, לעומת כ-15 אלף שקל לנשים, ובמקצועות הרפואה הפער בשכר הוא לא פחות מ-96%

70תגובות
סטודנטים באוניברסיטת תל אביב
דודו בכר

תמונה מטרידה עולה מניתוח דיווחי השכר של אקדמאים בישראל, שערכה חברת אינפוסרוויז לבקשת TheMarker. החברה ניתחה את נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), שהתפרסם ב-2016, הכוללים נתוני 1.2 מיליון אקדמאים בישראל. הניתוח בדק גם שכר ממוצע וגם חציוני (לעומת ניתוח שפירסם באחרונה הכלכלן הראשי באוצר, שכלל רק שכר ממוצע) וכן שכר לגברים ונשים בעלי אותו תואר אקדמי. אין מדובר בהכרח בעובדים שעוסקים במקצוע שלמדו, אלא בשכר שהם משתכרים כעת.

מן הנתונים עולה כי השכר החציוני של האקדמאים נמוך בהרבה מהשכר הממוצע. כלומר, רוב גדול מבין האקדמאים מרוויחים פחות מהממוצע. עוד עולה כי הפערים בין גברים לנשים בקרב אקדמאים גדולים מאוד.

השכר הממוצע של אקדמאי בישראל הוא 16,708 שקל בחודש, בעוד אקדמאית מרוויחה בממוצע רק 10,613 שקל - פער של כ-57%. מנתוני השכר החציוני (ש-50% מכלל האקדמאיים מרוויחים יותר ממנו ו-50% פחות ממנו) הפער מעט יותר נמוך: 8,195 שקל לעומת 5,684 שקל, כלומר - 44% לטובת האקדמאים.

מבדיקת התחומים עצמם עולה כי בראש טבלת השכר עומדים אקדמאים מתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, שמרוויחים כ-22 אלף שקל בחודש לגברים, אך רק כ-15 אלף שקל לנשים - פער של כ-50%. פער השכר החציוני גבוה יותר ועומד על 67% - כ-12 אלף שקל לגברים לעומת 7,000 שקל לנשים.

בתחום הרפואה הכללית הפער בין גברים ונשים, שכמובן סיימו את אותו תואר, גבוה באופן מיוחד - פער ממוצע של 81% (21 אלף שקל בחודש לגברים לעומת כ-12 אלף לנשים) והפער בשכר החציוני הוא על לא פחות מ-96%, 11 אלף שקל לגברים עומת 5,500 שקל לנשים).

הפערים האלה עשויים לנבוע מכמה סיבות, ובהן הענף. כך לדוגמה, יותר נשים עוסקות ברפואת משפחה וילדים לעומת יותר גברים שעוסקים בתחומים מתגמלים יותר כמו פלסטיקה או כירורגיה, וכן מקום העבודה - קופות החולים לעומת קליניקות פרטיות. במקרים רבים גם האפשרות לעבוד שעות נוספות או לערוך ביקורי בית מייצרת הכנסה גבוהה יותר לגברים.

השכר החציוני של אקדמאים בישראל, בשקלים

גם בתחומי הנדסה ואדריכלות, שממוקמים בחלק הגבוה של טבלת השכר, נרשם פער גדול בין גברים לנשים - 58% בשכר ממוצע ו-77% בשכר החציוני.

הפערים מתחלפים לטובת נשים בשני תחומי לימוד בלבד, שניהם בתחתית הטבלה. אקדמאים מתחום מדעי הרוח משתכרים בממוצע כ-12 אלף שקל בחודש, ונשים משתכרות כ-1% יותר. השכר החציוני הוא 6,200 שקל בחודש לגברים לעומת 7,700 שקל לנשים - פער של כ-18% לטובת הנשים.

בתחום המדעים הפיסיקליים, שבוגריו עוסקים לרוב בהוראת הפיסיקה, שסוגר את הטבלה, נשים מרוויחות בממוצע 10,500 שקל בחודש, לעומת 9,700 שקל בחודש - פער של כ-8%. הפער החציוני הוא 2% בלבד.

אם ניתן היה לצפות שבענף החינוך והכשרה להוראה יהיה לנשים יתרון בשכר - שכן בתחום יש רוב נשי מוחלט - מתברר שגם בו גברים משתכרים יותר: גבר מרוויח בממוצע כ-11 אלף שקל, לעומת 9,600 שקל לאשה. הפער הוא כ-12%, ובחישוב החציוני הפער מזנק ל-36% - 7,700 שקל לגבר לעומת כ-5,600 לאשה. ייתכן שהפער נובע מהבדלי השכר בין תפקידי ניהול לבין הוראה. ייתכן גם שהדבר נובע מהגדרת הסעיף עצמו - בתחום ההכשרה להוראה בסמינרים והאוניברסיטאות עובדים גם לא מעט גברים.

אף שתחום המשפטים בישראל רווי - המשכורות בו נאות, כפי שדיווח גם הכלכלן הראשי. בממוצע מרוויח בעל השכלה משפטית 19 אלף שקל בחודש לעומת 14 אלף שקל שמרוויחה משפטנית (פער של 35%); השכר החציוני של משפטן הוא כ-10 אלף שקל לעומת 6,500 שקל למשפטנית - פער של 54%.

איפה בעלי תארים אקדמאיים עובדים

אוניברסיטת בן גוריון
אליהו הרשקוביץ

ניתוח נוסף שערכה החברה בדק היכן בדיוק עובדים בעלי התואר האקדמי, בפילוח לענפים כלכליים ומשלח יד, במטרה להבין אם בעלי התארים עובדים בתחום שקשור אליהם. מהנתונים עולה כי יותר בוגרים בתחומי לימוד מקצועיים עוסקים בתחום שלמדו. כך למשל, רוב בעלי התואר בהנדסה עובדים בתחומי הטכנולוגיה, התעשייה והחרושת, ו-93% מבוגרי התואר ברפואה עובדים בענף הבריאות והרווחה. מנגד, רק 65% מאלה שלמדו חינוך והוראה, עובדים בתחום. והנה עוד נתון מפתיע: רק 32% מבין אלה שלמדו מדעי מחשב, מתמטיקה או סטטיסטיקה עובדים בענף מידע ותקשורת, בעוד האחרים עובדים בחינוך, מסחר, מנהל ותחומים אחרים.

מהנתונים עולה כי 18% מבין בעלי התארים הם בוגרי לימודי מדעי החברה, 17% הנדסה ואדריכלות ו-17% הם בעלי תואר בעסקים ומדעי הניהול. 14% מכלל בעלי התארים למדו חינוך, ו-7% הם בעלי תואר במשפטים.

מבין כלל המועסקים בעלי תואר אקדמי - 23% עובדים בחינוך, 12% במדעים וטכנולוגיות ו-11% בענף בריאות ורווחה.

מבין בוגרי הלימודים האקדמיים בשפות, מדעי הרוח, ביולוגיה, פיסיקה או אמנות - בין 32% ל-63% עובדים בענף החינוך. למעלה ממחצית בעלי התואר במשפטים - 52% - עובדים בענף המידע ותקשורת (או במילים אחרות, היי־טק).

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם