תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מצד אחד רוצים לרענן את האקדמיה עם אנשים צעירים - מצד שני שומרים תקנים לאנשים שמי יודע אם יטרחו לשוב"

על אף המחסור בתקנים באקדמיה מחזיקים חברי כנסת ועובדי ציבור אחרים תקנים לאורך זמן, הנשמרים רק להם ■ המל"ג: "מדובר בהחלטה של כל אוניברסיטה"

תגובות

תקנים יקרים מפז באקדמיה נמצאים בידיהם של חברי סגל נפקדים, שאיש לא יודע מתי ישובו לתפקיד, כך מעלה בדיקת TheMarker. שלושה אקדמאים בכירים משמשים היום כחברי כנסת: פרופ' מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני), איש סגל בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת תל אביב, המשמש מאז 2006 בתפקידים ציבוריים שונים, הח"כית זו הכנסת השנייה, עליזה לביא (יש עתיד) המשמשת חברת סגל בחוג לתקשורת בבר אילן, והח"כ הטרי פרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני) איש סגל בחוג לחינוך באוניברסיטת בר אילן.

נוסף על כך, משמשים אנשי אקדמיה פעילים בתחומים אחרים. כך למשל פרופ' דויד האן מהפקולטה למשפטים בבר אילן מונה ב-2011 לתפקיד כאפוטרופוס הכללי, פרופ' יוג'ין קנדל עמד בראש המועצה הלאומית לכלכלה בזמן שהיה חבר סגל באוניברסיטה העברית וגם יולי תמיר היתה שרת החינוך בזמן חל"ת מהאוניברסיטה.

טרכטנברג בוועדת הכספים של הכנסת
אוליבייה פיטוסי

על פי החוק, נדרש איש האקדמיה שנבחר לכנסת או לכל תפקיד ציבורי אחר, להשתחרר מכל מטלה קודמת. כך נוצר נוהל החל"ת, חופשה ללא תשלום שמבקש האקדמאי מהמוסד בו הוא מלמד. הבקשה מועברת לוועדה מיוחדת אחת לשנה או יותר, תלוי בהחלטת המוסד, והיא גם זו שנותנת את התשובה, החיובית בדרך כלל. למוסדות האקדמיים אין סיבה שלא להתהדר בחבר כנסת, שמעלה את יוקרת המוסד. בעוד שבמהלך החל"ת האקדמאי אינו מקבל שכר או כל תנאי עבודה אחרים, הרי שמקום העבודה נשמר עבורו, בעיקר אם הוא נהנה מקביעות. כך נוצר מצב שח"כ טרכטנברג למשל נמצא בחל"ת כבר עשר שנים והאן חמש שנים.

כדי למנוע מצב של פגיעה בסטודנטים או במחקר, יכול המוסד להעניק את התקן לממלא מקום, בדרך כלל למרצה מן החוץ, שיודע כי אינו יכול להתקדם בחוג כיוון שהתקן "תפוס". "מדובר באבסורד". אומר איש סגל זוטר. "מצד אחד האקדמיה מבקשת להכניס אנשים צעירים לתוכה ולרענן את השורות, מצד שני נשמרים תקנים במשך שנים לאנשים שמי יודע אם יטרחו לשוב אליהם יום אחד".

"מצבם של הפרופסורים בעלי הקביעות מצוין", אומרת אקדמאית בכירה, "הסיכוי שהוועדה לא תאריך להם את החל"ת קטן ביותר בעיקר כי כבר יש להם קביעות. לבעלי תואר דוקטור או כאלה שעוד לא זכו בקביעות פחות טוב. במקרה הזה הוועדה יכולה להודיע להם אחרי פרק זמן קצר יחסית שאי אפשר לשמור להם את התקן. לכאורה מדובר בנוהל תקין ונכון - בישראל 2016 יכול חבר כנסת לאבד את מקום עבודתו הנוכחי ברגע, ואין כל סיבה שלא יוכל לשוב למקום בו השקיע עשרות שנים מחייו, שגם הוא במגזר הציבורי.

"עם זאת, יציאתו של איש סגל לתפקיד אחר משאירה חור במחלקה, ושמירת התקן לאורך שנים ארוכות מונעת קידום של אנשים שכן רוצים להשקיע את מרצם באקדמיה. כמו בכל תחום – רצוי שגם כאן החל"ת יהיה מוגבל לפרק זמן קצר וקבוע. אדם צריך להחליט איפה הוא נמצא, מבלי לפגוע בסיכוייהם של אחרים להתקדם".

מאוניברסיטת תל אביב ובר אילן לא ניתן היה לקבל תגובה כיוון שהגורמים הרלוונטיים בחופשה. מאוניברסיטת בן גוריון נמסר: "בתקנון האקדמי אמנם אין מגבלת זמן, אולם הארכת חל"ת טעונה אישור הועדה המרכזת, המתייחסת למשך החל"ת ונסיבותיו, ומאשרת בהתאם".

מהמל"ג נמסר: "מדובר בהחלטה של כל מוסד אקדמי".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם