"ללא תקציב נוסף - 
לא נגיע ליעד תעסוקת הנשים הערביות ב-2020" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ללא תקציב נוסף - 
לא נגיע ליעד תעסוקת הנשים הערביות ב-2020"

ארגון אלפאנר מפעיל 21 מרכזי השמה בחברה הערבית ■ יאסר חוג'יראת, המנכ"ל החדש, מספר כי בשנים האחרונות עברו במרכזים 30 אלף איש, מהם 60% השתלבו בעבודה ■ למרות הצלחת התוכנית, הוא קובל על התקציב המוגבל - ונאלץ להשיב בשלילה לראשי יישובים שמבקשים להקים מרכזים נוספים בתחומם

תגובות

"אנחנו לא עושים השמה - אלא העצמה. אנחנו מעצימים את דורשי התעסוקה שפונים אלינו", אומר ד"ר יאסר חוג'יראת, המנכ"ל החדש של חברת אלפנאר (מגדלור בערבית). אלפנאר היא חברה בת של הג'וינט, שמפעילה את מרכזי ריאן להכוון תעסוקתי במגזר הערבי. החברה הוקמה בשלהי 2012, בתמיכה ובהובלה של משרד הכלכלה ומשרד ראש הממשלה, במטרה להעלות באופן משמעותי את מספר העובדים במגזר הערבי. מאז שהוקמה החברה, עברו 30 אלף איש במרכזים השונים שהיא מפעילה.

חוג'יראת כלל לא בא מהתחום - הוא דוקטור לגנטיקה ופוליטיקאי לשעבר. ב–2008–2013 עמד חוג'יראת בראש המועצה המקומית ביר אל־מכסור, כפר בדווי השוכן בצפון. בבחירות האחרונות לא נבחר שוב, אבל זכה במכרז לתפקיד מנכ"ל אלפנאר.

"כשהייתי ראש המועצה רציתי שיהיה מרכז אצלי בכפר, תמורת שכירות לשנתיים על חשבון המועצה", מספר חוג'יראת. "ראיתי חשיבות רבה במרכז כזה ביישובים הערביים ממעמד סוציו־אקונומי נמוך. אני מאמין שתעסוקה יכולה למנף את היישובים".

אלפנאר מפעילה 21 מרכזים, שמשרתים 64 יישובים בפרישה ארצית. הצלחת המרכזים גורמת לראשי מועצות לפנות לחברה ולבקש שיקימו אחד גם אצלם, אלא שידו של חוג'יראת קצרה מלהושיע. הסיבה לכך היא חוסר תקציב: כיום מסתכם התקציב השנתי של המרכז ב–40 מיליון שקל, סכום שאינו מאפשר גדילה אורגנית נחוצה.

ד'ר יאסר חוג'יראת
גיל אליהו

"אנחנו לא נמצאים ביישובים מעורבים כמו יפו, לוד ורמלה. בשביל זה אנו דורשים עוד 40 מיליון שקל", הוא אומר. "המודל כפי שהוא כיום, הוא טוב — המרכזים עמוסים. ואולם צריך להגיע ליותר יישובים ערביים. לפי המתכונת הקיימת, לא נגיע ליעד העסקה של 41% נשים ערביות, כפי שנקבע בתוכנית 2020. נכון ל–2015, תעסוקת הנשים הערביות מסתכמת ב–33% בלבד".

לדבריו, "אנחנו זקוקים לעוד תקציב גם עבור הכשרת רכזי קידום, שהם אלה שעוקבים אחרי המשתתפים בתוכנית שעובדים כבר יותר מחצי שנה. הרכזים אצלנו מלווים את המשתתף שלוש שנים אחרי ההשמה. הם מלווים את המושם וגם את המעסיק, אבל מדובר ברכז אחד על כל 300 משתתפים".

חוג'יראת מספר כי קהל היעד אינו פשוט: "עיקר הפונים אלינו הם בני 18–35, רובם אנשים שסיימו תיכון ולרוב לא 12 שנות לימוד, במיוחד נשים, שמהוות 70% מכלל הפונים אלינו. רוב הפונים לא היו מועסקים בעבר, אבל זה משתנה מיישוב ליישוב. את כולם אנחנו מנסים להכין לשוק העבודה וכמובן לבצע השמה איכותית וארוכה".

מה הייחוד שלכם בהשוואה לשירות התעסוקה?

"התאמה לאוכלוסייה. במרכזים ביישובים הבדוויים בדרום, למשל, יש תפקיד בשם רכז שכונתי, שלא קיים בקהילות האחרות. מדובר באדם מוכר בשכונה שעובר מדלת לדלת, מספר לאנשים על המרכזים וככה הם מגיעים אלינו. הייחוד, ומכאן גם ההצלחה של מרכזי ריאן, נובע מהטיפול הפרטני במבקשי ההשמה. רכז הפרט או רכז התעסוקה לא רק מטפל בקליטת הפונה לעבודה — הוא מתעניין בהעסקה ומלווה אותו בתהליך קליטתו לעבודה.

"כשרכז פרט מזהה את היכולת ליזמות אצל הפונה, למשל, אנחנו מגשרים בינו לבין המעו"ף, מערך השטח של הסוכנות לעסקים קטנים. באחרונה פתחנו קורס תיקון מכשירי טלפון לנשים שמעוניינות לפתוח מעבדות טלפונים. בשלב זה אנחנו פותחים קורסים למנהלים, לאנשים שכבר השמנו, לכן הליווי חשוב מאוד".

לאיזה סוג משרות אפשר להפנות אנשים שלא היו מועסקים מעולם?

"רוב המשרות הן עדיין משרות כניסה, כמו עבודה כקופאית בסופרמרקט, אבל גם להן נדרשת הכשרה לכתיבת קורות חיים, שיחה בראיון עבודה ועברית תעסוקתית".

קופאית ערבייה בסופר
תומר אפלבאום

האם עבודות מהסוג הזה מבטיחות מינוף ליישובים?

"צריך להתחיל ממשהו — עבודה בתור קופאית עדיפה על כלום. חוסר תעסוקה הולך ביחד עם אלימות. לאנשים רבים אין איך לגמור את החודש, וזה מביא לכך שהילדים באותה משפחה מידרדרים לגניבות, סמים ואלימות. המטרה שלנו היא להעלות את המשפחות מעל לקו העוני. זה יוריד את האלימות.

"בנוסף, באחרונה התחלנו לעבוד עם אקדמאים — 10,000 מורים ומורות שלא עובדים. יש לנו תוכנית הסבה מקצועית שתשלב אותם במשרדי ממשלה, חברות ממשלתיות וכדומה. אנחנו גם מעניקים הכשרות שונות על פי הביקוש בשוק העבודה".

מה שיעורי ההצלחה שלכם ואיך אתם מודדים אותם?

"הצלחה פירושה שהאדם עובד בחצי משרה ומעלה ברצף, יותר מחצי שנה. משרד הכלכלה קובע לנו את היעדים לכל מרכז ומרכז — כמה השמות — אבל אנחנו עוברים את היעדים. מאז תחילת עבודת המרכזים, מתוך ה–30 אלף שפנו אלינו הושמו 60%. שיעור ההתמדה, קרי עבודה ברצף של יותר מחצי שנה, הוא יותר מ–80%".

"שיתוף מלא עם השלטון המקומי"

אחד האתגרים העומדים בפני מרכזי ריאן הוא השמת נשים ערביות. "קיים חסם תרבותי שנפרץ לאט־לאט, אך עוד לא נפרץ לגמרי", אומר חוג'יראת. "גברים רבים לא מרשים לנשותיהם לצאת לעבוד, ויש כאלה שאוסרים על הנשים לצאת לעבוד מחוץ ליישוב. בנוסף, קיים מחסור במסגרות יום לילדים וכן בתחבורה ציבורית יעילה שתיתן פתרון מסודר לבעיית הניידות. אנחנו לא יכולים לפתור את כל הבעיות, אבל אנחנו מנסים לתת פתרונות מגוונים, כמו לארגן הסעות למקומות עבודה. עם זאת, בסופו של יום, התחבורה הציבורית ומעונות היום הם אתגרים שצריך לפתור עם השלטון המקומי".

ומה אומר השלטון המקומי?

"אנחנו עובדים בשיתוף מלא אתם. רכזים שלנו יושבים עם אנשי השלטון המקומי בוועדות היגוי משותפות, שבהן מדברים על ההתקדמות להעלאת השתתפות התושבים בכוח העבודה, עורכים ימי חשיפה מול הקהילה, מבצעים בשיתוף אתם עבודה קהילתית במטרה להיחשף. אנחנו גם יוזמים ימי התנדבות שבהם עושים פעילויות בקרב ילדים, הרצאות וסדנאות על כלכלת משפחה נכונה, וכיו"ב".

אלה בר דוד, מנהלת תחום בכיר של תעסוקת חברה ערבית, דרוזית וצ'רקסית בלשכת הממונה על התעסוקה במשרד הכלכלה, מספרת כי "המרכזים האלה הם הצלחה גדולה. יש פעילות מרשימה לצד כך שהמרכזים מעסיקים את האוכלוסייה שמשרתת את אותה קהילה. אנחנו רוצים להעתיק אותה ליישובים שאין בהם מרכזים. לכן, אנחנו בדיון עם האוצר על הרחבה".

לדבריה, "לערים המעורבות, למשל, יש פוטנציאל גדול ואנחנו רוצים להיכנס אליהן. אנחנו עובדים גם על פתרונות הוליסטיים. העברנו 48 מיליון שקל לפתיחת תשעה קווי אוטובוסים חדשים וחיזוק 23 קווים קיימים. לגבי מעונות היום, 25% מהתקציב שמוקצים כל שנה לבינוי מטעם האגף למעונות יום מעוגן ליישובים הערביים".

לדברי ד"ר יאסר עואד, מומחה שוק עבודה ואקטואריה, "עצם הכנסת אנשים שלא היו מעולם בשוק העבודה לתרבות עבודה והקניית כישורי עבודה כשלב ראשוני, הוא הישג. צריך להביא בחשבון שללא התהליך הזה, האנשים האלה לעולם לא היו מצליחים להשתלב, כי לשכת התעסוקה אינה מצליחה לתת להם מענה. עם זאת, השאלה היא אם יש לאן להתפתח. יש חשיבות לכך שיציעו גם אפשרויות תעסוקה כמו בהיי־טק או בפיננסים".

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם