נשים ומיעוטים נפגעו יותר מהפרטה - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נשים ומיעוטים נפגעו יותר מהפרטה

ההעברה העקבית והמתמשכת של תפקידים ושירותים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי גורמת למערכת הציבורית לאבד ידע, מומחיות ויכולת ביצוע

תגובות

מדיניות ההפרטה בישראל השפיעה על החברה והמשק יותר מכל רפורמה אחרת. רעיונות ההפרטה קיבלו חיזוק במיוחד במשבר הכלכלי של 1985, אבל אפשר לראות כבר במהפך של 1977 כמבשר את הופעתה. האם לאורך כל השנים אלה ההשפעה שלה היתה חיובית?

17 חוקרים ואנשי אקדמיה מפרסמים מאמרים בספר חדש בשם "מדיניות ההפרטה בישראל — אחריות המדינה והגבולות בין הציבורי לפרטי" (הוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד). הספר, בעריכת פרופ' יצחק גל נור, ד"ר אמיר פז־פוקס ונעמיקה ציון, הוא פרי מחקר בן שמונה שנים, ומתנגד להנחה שלפיה כל הפרטה היא חיובית.

הנחת היסוד של מדיניות ההפרטה היתה ש"הממשלה היא הבעיה, ולא הפתרון". מטרות המדיניות היו הפחתת המעורבות של הממשלה במשק, יצירת כלכלה של שוק חופשי, תשואה גבוהה יותר להון לתעשיות מופרטות, שיפור השירות לצרכן — ולא פחות מכך: הגדלת ה"גמישות התעסוקתית", על ידי הפחתת כוחם של האיגודים המקצועיים. הכותבים קובעים כי מדיניות ההפרטה בישראל התבססה על הטענה שהמדינה אינה יודעת לנהל. כך נוצרה מגמה להעברת שירותים רבים ככל האפשר לידי המגזר הפרטי.

פרופ' (אמריטוס) יצחק גל־נור מהאוניברסיטה העברית, לשעבר נציב שירות המדינה, תוקף במאמרו את אחת הסיסמאות הקשורות להפרטה: "גמישות ניהולית". לטענתו, הסיסמה מחזירה אותנו לשוק העבודה של המאה ה–19, שבו הוענקה גמישות מרבית להנהלה וגמישות מזערית לעובדים, עד כדי הפיכתם לעבדים כמעט. "הפרטת היחסי העבודה והכנסת חברות כוח אדם וחברות שירותים היא אחת התוצאות החמורות ביותר של מדיניות ההפרטה", טוען גל־נור.

מחקרים אחרים מזהירים כי ההעברה העקבית והמתמשכת של תפקידים ושירותים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי גורמת למערכת הציבורית לאבד ידע, מומחיות ויכולת ביצוע. בעקבות זאת, נטען, פוחת התמריץ של המדינה להיכנס לתחומים כמו יזמות וחדשנות.

תופעה נוספת שעליה מצביעים החוקרים היא הפגיעה בארגוני העובדים. "הפרטת השירותים הציבוריים יוצרת שני שוקי עבודה, לעתים באותו מקום עבודה: עובדים שנהנים מקביעות, שכר גבוה ותנאים נלווים, ולעומתם אלה המבצעים עבודה זהה, אך בתנאים נחותים", טוענים המחברים. "הקטנת המגזר הציבורי, שנחשב למעסיק לדוגמה בשל תנאי ההעסקה ההוגנים והשוויוניים שבו, פוגעת במיוחד בקבוצות עובדים מוחלשות, ובהן נשים, מיעוטים, עולים חדשים ואנשים עם מוגבלויות".

עם זאת, הספר אינו פוסל כל הפרטה על הסף, ולדברי הכותבים, חיזוק המגזר הפרטי הלא־מונופוליסטי, נגישות הוגנת לשוק ההון והגברת התחרותיות במקום שהיא מועילה, הן מטרות ראויות. המחברים ממליצים לגבש מדיניות ברורה של רגולציה שתאפשר לפקח על שירותים שהופרטו ולהבטיח הימנעות מפגיעה בשוויון החברתי. לטענתם, כדאי גם להימנע מהפרטות ניסיוניות שנועדו לקבוע עובדות, כמו בית הסוהר הפרטי או תוכנית ויסקונסין לתעסוקה, ויש להבטיח את זכויות העובדים בגוף שעומד להיות מופרט (תופעת עובדי דור ב') ושמירה על זכויות גמלאיו.

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם