רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מסייעת לחרדים בשוק העבודה - אבל מה עם אלה שהורידו את הכיפה?

הפרדוקס של החוזרים בשאלה: מרכזי הכוון שהוקמו לטובת החרדים בעלות מיליוני שקלים, אינם מקבלים את החרדים-לשעבר - והדבר מייצר תמריץ לצעירים להישאר חרדים ■ משרד הכלכלה מכיר את הבעיה, אך טוען: "לא ברור מה גודל האוכלוסייה הזאת"

7תגובות

"תמיד היו לי התלבטויות ושאלות בנושא הדת", אומר יקי דוד, 27, שגדל במשפחה חרדית ליטאית בקרית ספר. "כשהייתי ילד, אף פעם לא הבנתי למה אני לא יכול לשתות שוקו אחרי שאכלתי בשר לארוחת צהריים". בגיל 18 הוא עזב את בית הוריו, ועבר לגור עם אחיו, שיצא בשאלה לפניו. "זאת היתה תקופה טעונה מאוד בחיי", הוא אומר. "לא פשוט לאבד את כל החוקים ולהתחיל הכל מההתחלה. פתאום כל מה שהיה טבעי ונכון, נראה שולי ולא חשוב".

כדי להתפרנס, עבד דוד, כמו אחיו, כשוליה של מתקן מקררים -אבל הוא רצה להגיע לאוניברסיטה. "הצטרפתי לתוכנית להשלמת בגרויות אחרי הצבא, אבל היו לי קשיים עם האנגלית והמתמטיקה שלא למדתי קודם מעולם", הוא מספר. דוד פנה לעמותת ה.ל.ל, המסייעת לחוזרים בשאלה, ובעזרת המורים הפרטיים שהקצתה לו העמותה, גישר על הפערים. באחרונה, בעזרת מלגה שקיבל מהעמותה, הוא סיים תואר ראשון בגיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון.

אייל טואג

דוד לא לבד. לא מעט צעירים חרדים שעוזבים את הדת, מוצאים את עצמם בתוך תהום של חוסר אונים ובלבול. נוסף על הקושי הפסיכולוגי והחברתי, הכולל בין היתר נתק מההורים ומהמשפחה, היעדר סביבה תומכת והלם תרבותי צורם - הם פוגשים גם קושי אובייקטיבי, בדמות מחסור בתעודת בגרות, רמות אנגלית ומתמטיקה נמוכות, אם בכלל, וחשיפה קלושה ביותר לשיטת המבחנים ולדרישות של שוק העבודה החילוני.

אייל טואג

המיתוס החרדי אמנם קובע כי מי שלמד גמרא יכול לסיים את הבגרויות תוך שנה וחצי, אך המציאות מוכיחה כי נדרשות להם לפחות שנתיים כדי לסיים את הבגרויות ברמה שתאפשר כניסה למכינה, וממנה מעבר לתואר ראשון.

"מדובר באנשים שעשו בחירה ורוצים לקחת אחריות על חייהם, אך המציאות בחברה הישראלית רחוקה מלאפשר להם להתקדם בכיוון שאליו הם צועדים", אומר יאיר הס, מנכ"ל עמותת ה.ל.ל. "הגברים לא לומדים לימודי ליבה (נשים כן, לכן באופן פרדוקסלי דווקא ליוצאות בשאלה קל יותר להשתלב בשוק העבודה) והם נדרשים ללמוד דברים שמעולם לא נגעו בהם קודם. במקביל הם צריכים לעבוד ולהתפרנס. איש לא נותן להם רשת ביטחון. למרות המוטיבציה העצומה, הם זקוקים לעזרה".

הפתרון של הס מקורי. "יש להתחיל להתייחס ליוצאים בשאלה כמו לעולים חדשים ולהקים עבורם אולפן, מעין מסגרת שתתן להם כלים להסתגל לחברה הישראלית החילונית", הוא אומר. "האולפן הזה יכלול מרכזי הכוון ייחודיים, ממש כמו אלה שהוקמו עבור החרדים".

"צרכים ייחודיים שלא מקבלים מענה"

"המדינה מבינה את הצורך של האוכלוסייה החרדית להשתלב בשוק העבודה הישראלי ומבינה כי בוגר החינוך החרדי לא יכול להשתלב ללא כלים חדשים, ועל כן היא משקיעה במרכזים שמייעצים ומסייעים להם לסגור פערים", אומר הס. "הבעיה היא שאותם מרכזים סגורים בפני מי שמוריד את הכיפה, אף שיש להם צרכים ייחודיים שלא מקבלים מענה כיום. כך, גם אם אף אחד לא התכוון לכך, נוצר מצב אבסורדי: מרכזי הכוון שהוקמו לטובת החרדים אינם מקבלים את החרדים־לשעבר - והדבר גורר כפייה דתית, כי התמריץ של הצעירים האלה הוא להישאר חרדים".

לדברי הס, לו היתה המדינה משקיעה חלק קטן מתוך 34 מיליון השקלים שמועברים למרכזי ההכוון החרדיים בכל שנה, באוכלוסיית החוזרים בשאלה - היה להם הרבה יותר קל להשתלב בשוק.

משרד הכלכלה מכיר את הבעיה. "המשרד בחן את הרעיון של מרכזי הכוון ייעודיים ליוצאים בשאלה, המטופלת כיום באמצעות מגוון הכלים הקיימים בסל השירותים, כמו קורסי יזמות, שוברים להכשרה מקצועית במוסדות פרטיים מפוקחים ומערכי השמה והכוונה תעסוקתית", נמסר מדוברות המשרד. "הבעייתיות, נכון לעת הזאת, היא שלא קיימים מספיק נתונים המעידים על היקף האוכלוסייה של היוצאים לשאלה ומאפיינים של הבעיות והחסמים התעסוקתיים שבהם הם נתקלים, ולכן קשה לאמוד את מידת הצורך בהקמת מערך מיוחד עבור האוכלוסייה הזאת.

"עם זאת, סל השירותים מספק מגוון נרחב של כלי סיוע, הכשרה, וליווי מקצועי תעסוקתי וניתן למצוא בו הכשרות מקצוע מגוונות, והוא מיועד לכל אזרחי מדינת ישראל. משרד הכלכלה, שירות התעסוקה, משרד הרווחה והעמותות פועלים להגברת מודעות אוכלוסיית היוצאים בשאלה לכלי הסיוע והשירותים הממשלתיים הרלוונטיים".

"כת שחוטפת ילדים חרדים תמימים"

האדריכלית רות תם, 28, יצאה בשאלה בגיל 16." יותר משרציתי ללמוד, רציתי שיהיה לי תואר. מכיוון שלא היתה לי תמיכה כלכלית, חשבתי שתואר זה כמו ביטוח לחיים טובים יותר ומסודרים יותר", היא אומרת. גם לה אף גורם רשמי לא חיכה בחוץ, ואת השילוב בחיים האחרים, כולל בשוק העבודה, עשתה עמותת ה.ל.ל.

"קיבלתי 1,000 שקל מענק כניסה, ובהמשך מלגה של 8,000 שקל בכל שנה משנות התואר", אומרת תם. "מה שנחמד בעמותה הוא שלא מביך לבקש עזרה ולא היתה לי הרגשה שמרחמים עלי, מכיוון שאני לא היחידה. היחס שם היה שונה מאוד ממה ששמעתי על העמותה עוד מילדות: 'כת שחוטפת ילדים חרדים תמימים ומכריחה אותם לחזור בשאלה תחת איומים ופיתויים בלתי־ניתנים לסירוב'".

גם משה קסלר, 23 בן למשפחה ליטאית מבני ברק שעזב את הדת לפני שנתיים ומתגורר בתל אביב, נעזר בעמותה. "אני לא מעוניין בלימודים אקדמיים כרגע, אבל לומד דרך קורסים באינטרנט, ולכן אני צריך לשפר את האנגלית שלי. ה.ל.ל סידרו לי מורה לאנגלית וככה יותר קל ללמוד באינטרנט", הוא אומר.

אייל טואג

עמותת ה.ל.ל - האגודה ליוצאים בשאלה, קיימת 24 שנה ויש לה שני סניפים עיקריים, בירושלים ובתל אביב. רק בשנה האחרונה סייעה העמותה לכ-150 חוזרים בשאלה, ובשני העשורים האחרונים העניקה מאות רבות של מלגות המסייעות ליוצאים בשאלה שרוצים להשתלב באקדמיה ובשוק העבודה. המלגות מסייעות להשלמת בגרויות, קורסי הכנה לפסיכומטרי, תשלום למכינה קדם אקדמית, תואר ראשון או לימודים מקצועיים.

העמותה מסייעת גם בהכוונה מקצועית, כתיבת קורות חיים, הכנה לראיונות עבודה וכדומה. מכיוון שהיא מספקת גם ליווי של מאמן תעסוקתי, פסיכולוג תעסוקתי, סדנאות והכשרות, תרגול דיבור אנגלית, איתור נטיות תעסוקתיות וכישורים ומחלקת שוברים של משרד הכלכלה למימון חלקי של קורסים להכשרה מקצועית, העמותה נהפכה לגורם המרכזי המשלב את החוזרים בשאלה בשוק העבודה.

רק השנה קיבלה לראשונה העמותה תקציב מהמדינה, של כ-6 מיליון שקל. התקציב ניתן לאחר שחתמה על מיזם משותף עם משרד הרווחה בנובמבר 2014, שלפיו הם מקבלים החזר עבור 50% מההוצאות הפעילות. מכיוון שהתקצוב הזה מגיע ממשרד הרווחה, הוא נועד לפרויקט של מרכזי הקליטה לצעירים בסיכון בלבד, ואינו חל על פרויקט המלגות, שמתוקצב בעיקר על ידי תורמים ישראלים.

למרות הסיוע המוגבל מהמדינה, בה.ל.ל אומרים כי ימשיכו לסייע גם לאוכלוסיות חדשות הנתקלות בקשיים מיוחדים, כמו יוצאים ויוצאות בשאלה שיצאו גם מהארון. בעמותה מקווים כי המדינה תבין שהחוזרים בשאלה אינם כלל העם, ותשים עליהם זרקור תקציבי מיוחד.

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם