יצחק תשובה חושף לראשונה כיצד חטף למשפחת רקנאטי את חברת דלק - קריירה - TheMarker

יצחק תשובה חושף לראשונה כיצד חטף למשפחת רקנאטי את חברת דלק

■ במוצאי שבת גשומה ב-1996 ישב תשובה נרגש מול אליעזר פישמן והצליח לרכוש ממנו 7% ממניות חברת דלק במזומן - הוא אותת כי כוונתו למהלך ענק עבור קבלן בינוני מנתניה ■ 500 אמבטיות שרכש ממפעל של אריסון בנתיבות הבטיחו לו חבילת מניות נוספת ואת הגב הפיננסי של בנק הפועלים ■ לאחר שסירב להצעה לרווח מהיר של 20 מיליון דולר ממשפחת רקנאטי - שניסתה להיאחז בחברה בכל כוחה - השלים תשובה את השתלטותו על האימפריה ששוויה 1.25 מיליארד שקל

זה היה סוף שבוע גשום בפברואר 98'. יצחק תשובה, בדרך לעסקת חייו, ניסה להסתיר את סערת רוחו כשהתיישב בכורסה העמוקה בחדר האורחים של אליעזר פישמן בסביון. הוא קיצר במלות נימוסים והודיע לפישמן: "אני רוצה לקנות ממך את מניות דלק". פישמן, לגמרי לא מופתע, הודיע מיד כי הוא מסכים. תג המחיר - 140 שקל למניה, כ-20% מעל מחיר המניות בבורסה באותה עת.

תשובה לא עשה את כל הדרך ממעברת כפר יונה לסלון ביתו של פישמן בזכות נאיוויות עסקית, אבל גם הוא כשל מול אשף העסקים. בשבוע שעבר הוא נזכר: "ניסיתי להתווכח עמו, ללא הצלחה. פישמן פשוט היה במיטבו. האינטואיציות העסקיות שלו עבדו היטב. לצערי, הוא הבין שהיושב מולו כל כך להוט להשלים את העסקה עד שהמחיר נהפך לעניין זניח, לא רלוונטי. הוא ידע שבמו"מ הזה הניצחון מובטח לו. עד כדי כך היה הדו שיח העסקי הזה שקוף וצפוי. הסכמתי לשלם לו 30 מיליון דולר בתוך יומיים".

תשובה לא היה צריך להסביר לפישמן לשם מה הוא צריך 7% מדלק. "יצחק, מהיכן אתה מתכוון לגייס את הכסף?", נעץ פישמן בתשובה מבט ארוך ושאל. פישמן לא התכוון ל-30 מיליון הדולרים, אלא לכסף הגדול באמת: מאות מיליוני הדולרים הנדרשים כדי להשתלט על דלק ולסלק את משפחת רקנאטי מעמדת השליטה בחברה. "אני אצליח לגייס את הכסף", ענה לו תשובה בפסקנות.

באותו חורף המם תשובה, קבלן במשקל בינוני, את שוק ההון, כאשר רכש במהלך מהיר את השליטה בחברת דלק, ששוויה התקרב אז ל-1.25 מיליארד שקל. מלבד היותה חברת הדלק השנייה בגודלה בישראל, החזיקה דלק גם בסוכנות ליבוא מכוניות מאזדה, ב-13% ממניות שופרסל וב-28% מהמפעלים הפטרוכימיים. ההכנסות השנתיות של החברה הסתכמו בכ-2.4 מיליארד שקל והרווח השנתי היה כ-150 מיליון שקל.

חברת דיסקונט השקעות, שבבעלות משפחת רקנאטי, שלטה בדלק באמצעות אחזקה בנתח של 38% ממניות החברה. חבילת המניות של משפחת רקנאטי יכולה היתה להספיק כדי לשלוט בפועל בחברה גדולה שמניותיה מפוזרות בין אלפי משקיעים קטנים. אבל לא זה היה המצב בדסק"ש.

איש העסקים אליעזר פישמן אסף חלק מהמניות שהיו בידי הציבור ואיגד אותן לחבילה של 7%. בחבילה נוספת, של 25% מהמניות, החזיק בנק הפועלים. כ-18% נוספים הוחזקו על ידי קופות גמל וקרנות של הבנק. מי שירכוש את חבילות המניות מפישמן ובנק הפועלים, יגיע ל-50% ויסיים את השליטה ההסטורית של משפחת רקנאטי בחברה.

ההזדמנות שנוצרה בדלק לא נעלמה מעיני הפעילים בשוק ההון. נראה כי עסקות האיסוף של פישמן היו אלה שמשכו את תשומת הלב למצב העדין בדלק.

בסוף 97' נותח ב"הארץ" תסריט של השתלטות עוינת על דלק. גם תשובה קורא עיתונים. רעיון ההשתלטות צץ אז במוחו. "הניתוח בעיתונות היה בשבילי כמו חבטה", נזכר תשובה. "תחום האנרגיה תמיד עורר אצלי סקרנות עצומה, וככל שהעמקתי לבחון את העסקה יכולתי לראות בבהירות את הפוטנציאל העסקי העצום הטמון בה", הוא מספר.

וכך מתאר תשובה את סוף השבוע שבו החליט לזנק לצמרת עולם העסקים הישראלי: "הרגשתי מוטרד ולא רגוע. הוצפתי בתחושה עמומה שמשהו עומד לקרות לי. זה נראה כמו 'המשהו הגדול' הזה שאני כל כך מצפה לו - הפריצה שאני חולם עליה זה שנים. זו היתה אבן הדרך, רגע המפנה".

שלושה ימים לפני הפגישה המכרעת אצל פישמן, נפגש תשובה לארוחת צהריים עם שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים ומקורבו של תד אריסון. הפגישה התקיימה במסעדה החביבה על תשובה באותה העת - מסעדת דלידג ברחוב תוצרת הארץ בתל אביב, הסמוכה למשרדיו שבחברת תשלוז. נחמה העלה את האפשרות שתשובה ירכוש את מניות דלק שבידי בנק הפועלים. תשובה ביקש להרהר בהצעה כמה ימים.

תשובה ידע שלא מצפה לו טיול בוקר קליל. דלק נחשבה לאחת מאבני היסוד של אימפריית העסקים הגדולה של משפחת רקנאטי - קבוצת אי.די.בי. רפאל רקנאטי, ראש המשפחה באותה העת, סימל את כל מה שתשובה לא היה. כסף ישן עם ניחוח של בית אצולה, מסורת בת חמישה דורות של ניהול עסקים, מכובדות טבעית ולא מתאמצת.

תשובה היה הכסף החדש. קבלן מנתניה, יליד המעברות שעמס על גבו רעפים כדי לפרנס משפחת עולים במעברת כפר יונה. בסוף 97' היה תשובה כבר רחוק מלהיות דלפון, אך טרם למד לקשור עניבה כיאות, וחש שיש לו עוד הרבה מה להוכיח לעצמו, למשפחה, לאנשי הפיננסים המצוחצחים ולבנקאים, שאיכשהו, באופן אינסטינקטיווי וכמעט בלתי מורגש, האטו את קצב הדיבור שלהם כשפנו אליו.

"הייתי מודע היטב לעובדה שמשפחת רקנאטי היא סמל במשק, סמל של מסורת עסקית שורשית, נטועה עמוק ולאורך שנים בנוף העסקים הישראלי", מספר תשובה. הוא ידע שהוא יצטרך לכלכל את מהלכיו בזהירות רבה. בנק הפועלים הציג אמנם את אחזקתו בדלק כ"אחזקה פיננסית" המועמדת למכירה תמורת מחיר מתאים, אבל לבנק ולמשפחת רקנאטי היתה מסורת ארוכה של שיתוף פעולה עסקי.

הרעיון של השתלטות עוינת, שתירקם עם הנהלת בנק הפועלים מאחורי גבם של הרקנאטים, נראה לתשובה מופרך. "ככל שהתאמצתי לנתח את העובדות ואת הנתונים, הרגשתי שההתלבטויות והשאלות הולכות ומתרבות. חברת דלק סגורה ונמצאת מחוץ לשדה הראייה של המשקיעים הפוטנציאליים. במיוחד היא חסומה עבור מי שאינו שייך למועדון הסגור של צמרת קהילת העסקים בישראל, כמו מנהלי הבנקים, משפחת רקנאטי ומקורביהם. הגעתי למסקנה שלמרות מה שנראה לכאורה ממבנה השליטה בדלק, אין סיכוי אפילו להתקרב להשתלטות על החברה".

נראה כי מה שתשובה לא הבין אז - או נמנע גם עתה מלחשוף כי הבין - הוא שבנק הפועלים החליף בינתיים בעלים. הצלחת הממשלה למכור את הבנק לקבוצת אריסון-דנקנר לא הביאה להחלפה מיידית של הצמרת הניהולית בבנק, אבל רוחות חדשות בהחלט נשבו שם. תד אריסון, שלמה נחמה והדנקנרים הצעירים לא היו רעיו משכבר הימים של רפאל רקנאטי. משהו מאווירת וול סטריט החל לנשב במגדלי הזכוכית של הסיטי בתל אביב.

תשובה קרא בעיתון על מישהו שראה לפניו את הסדק בחומה: אליעזר פישמן החל לאסוף את מניות דלק בבורסה, ובעיתונות החלו להתפרסם ספקולציות על כוונתו של פישמן להשתלט על החברה. לפי הפרסומים הגיע פישמן לאחזקה של 7% ממניות דלק. "הידיעה הזו הכתה בי כמו קונצרט של פטישים בראש", מספר תשובה. "עלה במוחי הרעיון שאם פישמן יסכים למכור לי את המניות, אמשיך את מהלך ההשתלטות במקומו. אקח על עצמי את הרעיון הפרוע הזה, עם כל הסיכונים והמשמעויות הכרוכים בכך".

הגרסה של תשובה סותרת שמועות והערכות קודמות, שלפיהן פישמן הוא זה שיזם את מסע ההשתלטות של תשובה. פישמן, לפי אותן שמועות, רכש חבילת מניות בדלק, וגייס את תשובה כדי לממש רווח נאה על חבילת המניות שרכש.

"השאלה אם פישמן יסכים למכור לי את המניות היתה אחת המועקות שליוו אותי בסוף אותו שבוע", אומר תשובה. "כשביקשתי להיפגש איתו, היתה לי תחושת בטן שהוא מבין היטב את המטרה שלשמה אני מבקש את הפגישה. קבענו שאבוא אליו הביתה במוצאי שבת".

תשובה מתקשה לשחזר בדייקנות את השיחה ההיא עם פישמן. "זה היה קרב שחמט", הוא אומר. "עשיתי מאמץ עצום להעביר לו תחושה של ביטחון ובסיס מוצק של יכולת. היה ברור לי שבשיחה הזו אסור לי למצמץ ולהסגיר את מה שעובר עלי באמת". עם זאת, תשובה זוכר את התדהמה הגדולה שאחזה בו כאשר פישמן החליט לסיים את המו"מ בהצעה נדיבה: "אני מוכן לתת לך את המניות באשראי".

"זה היה מהלך מפתיע, צעד לא מקובל בעולם העסקים, מהסוג החברי הנדיר במקומותינו", אומר תשובה. "זו היתה הצעה שלא אשכח אותה לפישמן לעולם". גם כיום תשובה מתרגש כשהוא נזכר בכך. "האמירה הזו הציפה אותי בגל חום. הייתי המום. באותו רגע הוא שיחרר אותי מלחץ עצום. בגופי עברה צמרמורת וידעתי בבהירות: אני בדרך הנכונה". למרות נדיבותו של פישמן, ויתר תשובה על ההצעה, ושילם תמורת המניות במזומן.


500 חדרי אמבטיה

המיליארדר תד אריסון, בעל השליטה החדש בבנק הפועלים, היה התחנה הבאה. תשובה היה זקוק לשתי התחייבויות מאריסון: אשראי למימון העסקה, והתחייבות למכור לו את מניות דלק שבידי בנק הפועלים. זו לא היתה הפגישה הראשונה בין הטייקון לעתיד לבין התושב העשיר ביותר במדינת ישראל.

את היחסים ביניהם מתאר תשובה כיחסי "אב ובנו", שהחלו בראשית שנות ה-90, כאשר אריסון החליט להקים בנתיבות מפעל למבנים מוכנים לבנייה מתועשת. אריסון ויד ימינו שלמה נחמה, הזמינו את כל קבלני ישראל לטקס חנוכת המפעל, אך לדברי תשובה רק קבלנים ספורים הגיעו לטקס. "אולי הם התעצלו לנסוע כל הדרך לנתיבות", מנסה תשובה להסביר את ההיעדרות התמוהה, "אולי הם פשוט לא הכירו את אריסון ולא העריכו כראוי את עוצמתו העסקית". תשובה, מכל מקום, התייצב לטקס. "האנשים של אריסון זיהו אותי. אריסון עצמו הקדיש לי תשומת לב רבה והקנה תחושה כי הוא מייחס חשיבות רבה לנוכחות שלי באירוע. הוא אמר לי שהוא שמע עלי ושהוא מרשה לעצמו לבקש כי אתחייב לקנות מהמפעל שלו 500 חדרי אמבטיה מוכנים. הרגשתי שזו יותר מבקשה, מפני שהוא הסביר לי שהתחייבות כזו מצדי תספק למפעל החדש רשת ביטחון כלכלית, ולפועלים, תושבי נתיבות, תובטח עבודה למשך שנה שלמה", מספר תשובה.

תשובה התרשם מאיכות המוצרים והסכים מיד לעסקה, שנחתמה בלחיצת יד. "אריסון אמר לי: 'יצחק, אני לא אשכח לך זאת לעולם, ותזכור שאני מרגיש שאני חייב לך טובה גדולה'", מעיד תשובה. תשובה נהפך לידידו של אריסון, והשניים החלו להזמין זה את זה לאירועים משפחתיים. "תד אריסון היה אדם ישר, הגון, עם תמימות חיננית וכובשת", מעיד תשובה. "אהבתי במיוחד את אורחותיו העממיים, את הפשטות שלו ואת היכולת המדהימה לדבר עם כל אדם שאיתו נפגש בגובה העיניים, בלי להעביר תחושה של 'אני ואפסי עוד', של גביר בעל ממון מתנשא ומתנכר".

הקירבה האישית בין תשובה לאריסון (ראו מסגרת) פעלה גם באותו יום חורף של תחילת 98', כאשר תשובה התייצב במשרדיו של אריסון כדי להשלים את עסקת חייו. הפגישה, בה נכח גם שלמה נחמה, היתה קצרה. אריסון התחייב למכור את מניות בנק הפועלים בדלק ולהעמיד לרשות תשובה את האשראי הנדרש, 230 מיליון דולר, כשהוא מציין שמימוש התחייבותו כפוף לאישור דירקטוריון הבנק.

פרטי העסקה סוכמו עם יו"ר בנק הפועלים והאיש הקרוב ביותר לאריסון, שלמה נחמה. נחמה ביקש למכור את האחזקה בדלק תמורת 120 שקל למניה, וגילה לתשובה כי הרקנאטים הציעו לקנות את המניות ב-100 שקל למניה וסירבו להעלות את המחיר. ככל הנראה הם הניחו שאיש לא יעז להציע לבנק הפועלים מחיר גבוה יותר, וכך ליהפך לשותף בלתי רצוי בדלק. תסריט ההשתלטות העוינת כלל לא עלה על דעתם. תשובה גילה לנחמה כי הוא סיכם עם פישמן על מחיר של 140 שקל למניה, נחמה ביקש להשוות את המחיר, ותשובה נענה.

מאוחר יותר, כאשר חשף תשובה את קלפיו, הפעילו בני משפחת רקנאטי לחצים אדירים על בנק הפועלים לסגת מהעסקה ולמכור להם את המניות במחיר גבוה מהמחיר שעליו סיכם עם תשובה. במהלך נדיר פירסם אריסון הודעה לעיתונות. "לחצתי את ידו של תשובה, וכשאני מתחייב בלחיצת יד, אני עומד מאחורי ההתחייבות", אמר אריסון. מועצת המנהלים של בנק הפועלים גיבתה את החלטתו.

תשובה הציע גם לבנק לאומי להתחרות על חבילת האשראי המכובדת. שני הבנקים הגדולים הגישו לו הצעות למימון העסקה. תשובה היה מוחמא מהאמון שנתנו בו הבנקים, אך העדיף את הצעת המימון של בנק הפועלים. "השיקול היה עסקי לגמרי", הוא אומר כיום. "בצד אווירת הידידות האישית, העריכו בבנק הפועלים את שוויה של דלק במחיר גבוה יותר, ולכן האשראי שהם הציעו היה במחיר נמוך יותר. מרגע שהודעתי על הסכמתי, הם הפיקו את מסמכי ההלוואה בתוך פחות מיממה. פעולה כזו אורכת בדרך כלל יותר מחודש".

יום לאחר מכן נחתמו מסמכי האשראי. מו"מ מהיר עם קופות הגמל וקרנות הנאמנות של בנק הפועלים, שהחזיקו בחבילות קטנות יחסית של מניות, הבטיח לתשובה בצהרי אותו יום את רכישת השליטה בדלק, לאחר שהגיע לאחזקה של כ-50% בחברה.

בשעות אחר הצהריים כבר היו הרקנאטים ערוכים למתקפת הנגד. אודי רקנאטי, בנו של רפאל רקנאטי, זימן את תשובה לפגישה דחופה במשרדו. אודי עמד בראש דסק"ש, החברה שבאמצעותה שלטה משפחת רקנאטי בדלק. תשובה היה מוכן לשיחת הטלפון, ולמעשה ציפה לה כל אותו יום. הוא ידע שבמוקדם או במאוחר יהיה עליו להישיר מבט אל בעלי השליטה הישנים והשאננים בדלק ולהזכיר להם כי הזמנים השתנו. תשובה גילה נדיבות של מנצחים. הוא ויתר על משחקי הכבוד והתייצב במשרדו של אודי רקנאטי. חבורת המנהלים של דסק"ש חיכתה לו חנוטה בחליפות.


השאננות של הרקנאטים

תשובה זוכר שהיתה בחדר דממה מעיקה, ורק אחד המנהלים התקשה לשלוט ברוחו: "תשובה, אתה עוד תקלל את היום שבו נולדת", אמר לו. תשובה ריכז בדובר מבט: "אני לא מכיר אותך, לא פגעתי בך או במישהו מהנוכחים כאן מעולם. אין סיבה לדבר אלי בסגנון הזה", אמר. את הלקח העסקי שלימד את אנשי דסק"ש סיכם בסגנונו הקצר: "מה שקרה עם השליטה בדלק לא היה צריך להיות עבורכם הפתעה. היו פרסומים מקדימים בעיתונים על ניסיונות להשתלט על דלק. הכל היה שקוף. לא פעלתי בחשאיות או במחתרת".

הדיון נמשך בפורום מצומצם יותר, במשרדו של ליאון רקנאטי. אודי רקנאטי עירב רגשות ועסקים: 'דלק ואנחנו זה סיפור של 50 שנה. אנחנו מנהלים את החברה הזו, קשורים אליה ואוהבים אותה. אני רוצה להציע לך הצעה שלא תוכל לסרב לה. נקנה ממך את מניות דלק שבידיך ונשאיר לך רווח של 10 מיליון דולר. תראה לי עוד איש עסקים שעשה רווח מהיר גדול כל כך". אבל תשובה לא הגיע עד למעמד הזה בשביל סיבוב מהיר.

"לא קניתי בשביל למכור", אמר תשובה לרקנאטי, "יש לי תוכניות גדולות לגבי דלק וכוונות אמיתיות להגשים אותן. אגב, אני חושב שדלק שווה הרבה יותר מההצעה שלך". גם כאשר העלו הרקנאטים את מחיר הצעתם, באופן שישאיר לתשובה רווח של 20 מיליון דולר, הוא שב ודחה את ההצעה.

המו"מ עם הרקנאטים נמשך. תשובה הניח בסופו של דבר לרקנאטים לצאת מדלק בצורה מכובדת, בהדרגה ובמחיר של 160 שקל למניה, יותר ממה שקיבלו ממנו המשקיעים האחרים שמכרו לו את אחזקותיהם. תשובה גם הניח למשפחת רקנאטי לשמור בידיה את השליטה המלאה בשופרסל, כאשר חילק את מניות שופרסל שבהן החזיקה דלק כדיווידנד לבעלי המניות בחברה.

כיום, שש שנים לאחר עסקת הענק, תשובה מנהל מערכת יחסים מורכבת עם דלק. הוא בעל השליטה בחברה, אבל אינו נושא בה בכל תפקיד רשמי. תשובה אינו מנכ"ל החברה, יו"ר הדירקטוריון ואפילו לא חבר בדירקטוריון. "התגבשה אצלי הבנה שמוטב לי להיות יזם המוביל ודוחף עסקות. לאחר שהכל נסגר ונחתם אני ממשיך הלאה, לעסקה הבאה. את הניהול השוטף אני משאיר למוכשרים וטובים ממני. שיטה זו חוסכת מהמנהלים וממני התערבות שעשויה להפריע לניהול השוטף", הוא אומר.


ואז אריסון לחש: "תשמור עליו, שלמה"

היחסים המיוחדים בין יצחק תשובה לתד אריסון נמשכו עד יום מותו של אריסון באוקטובר 99'. מה ראה המיליארדר הקשיש באיש העסקים השאפתן מנתניה? ייתכן שאריסון ראה בתשובה משהו מעצמו: איש שבדומה לו צבר הון קטן בעשר אצבעותיו, ושב וסיכן הכל כדי לזנק עוד זינוק אחד גדול, הפעם לצמרת האמיתית. כך גייס אריסון את כל משאביו, בגיל לא צעיר, כדי לקנות חברת ספנות כושלת ולהפוך אותה לאחת הגדולות מסוגה בעולם. גם תשובה הימר על דלק, וזינק באמצעותה למעמד של טייקון עסקים בינלאומי.

תשובה זוכר בבהירות את האירוע המדהים שהתרחש ערב מותו של אריסון. "הוא התקשר אלי וביקש שנצא יחד עם שלמה נחמה, יו"ר בנק הפועלים, לאכול פול באחת החומוסיות העממיות בתל אביב. מצבו של אריסון היה רע במיוחד. הוא כבר היה שבר כלי. המפגש הזה היה קשה, אך משום מה לא מביך.

"זו היתה סצינה הזויה: אריסון הגיע באמבולנס, מלווה באחות צמודה. חמצן הוזרם לאפו באמצעות צינורות פלסטיק שיצאו מבקבוק שאליו היה צמוד. הוא לא יכול היה לאכול או לגעת באוכל, אולי רק להריח. נחמה ואני התאמצנו לשמור על חזות נינוחה, להעמיד פנים כאילו הסיטואציה הזו היא שגרתית ורגילה. ניסינו לגרום לאריסון להרגיש קורת רוח, להעלות חיוך על פניו.

"כשסיימנו לאכול, באווירה טובה ומחויכת, הרצינו לפתע פניו של אריסון", אומר תשובה. "הוא הפנה לעברי את אצבעו ואמר בלחש לנחמה: 'תשמור עליו, שלמה'. הצטמררתי. רעד בלתי נשלט אחז בי. המשפט הזה, 'תשמור עליו, שלמה', הידהד בי למחרת, כשהודיעו לי שאריסון נפטר".


מדלק ועד מלון פלאזה בניו יורק

שש שנים לאחר ההשתלטות נהפכה דלק לאחת מחברות ההשקעה הגדולות בשוק ההון. הגודל והעוצמה לא מפחיתים מהזריזות שמגלים מנהליה במרוץ אחר עסקות מבטיחות.

דלק נסחרת בבורסה לפי שווי שוק של כ-3.7 מיליארד שקל, לאחר שחילקה יותר ממיליארד שקל דיווידנדים במזומן ובמניות חברת שופרסל לבעלי מניותיה (כלומר, בעיקר לתשובה המחזיק ב-90% מהון המניות של החברה).

אחד המהלכים הראשונים שעשה תשובה בחברה אחרי ההשתלטות, היה לנתב חלק מעודפי המזומנים שלה להשקעות בנדל"ן. בעת ההשתלטות כבר היה תשובה פעיל מאוד בעסקי נדל"ן בצפון אמריקה, ולמד מניסיונו כי במדינות המפותחות משוחררים יזמי הנדל"ן ממרבית כבלי הביורוקרטיה המעיקים על עמיתיהם הפועלים בישראל.

כשפרש את תוכניתו בפני שותפיו באותה העת, משפחת רקנאטי, הוא נתקל בתגובות ספקניות. ואולם דלק שהיתה כבר בשליטתו, הקימה זרוע השקעות בנדל"ן שהחלה בפיתוח הנדל"ן של החברה בישראל ובהשקעות באירופה.

ההצלחה הבולטת ביותר של דלק בתקופת תשובה היתה בתחום יבוא הרכב. תחת ניהולו של גיל אגמון, בנו של אברהם אגמון המנוח שניהל את דלק שנים רבות, נהפכה החברה הבת, דלק רכב, ליבואנית הרכב הדומיננטית והרווחית ביותר בישראל. תרומתו הייחודית של תשובה להצלחה היתה רכישת סוכנות היבוא של פורד לדלק רכב, שייבאה עד 2000 רק את מכוניות מאזדה. אמנם דלק רכב לא החזירה את פורד לימי הזוהר שלה בישראל, אך היא העלתה אותה מחדש על מפת הרכב המקומית, לאחר שנים רבות של דריכה במקום.

המהלך הגדול האחרון שביצעה דלק היה בתחום התקשורת. באוגוסט השנה השלימה החברה השתלטות על חברת הטלוויזיה בכבלים מתב. בניגוד למרבית מהלכיו של תשובה, שנחשפים רק בשלב המכריע והאחרון שלהם, ההשתלטות על מתב היתה מורכבת ומסובכת. בתחילה רכשה דלק מחצית מהשליטה באופן ישיר ומאוחר יותר השלימה את ההשתלטות באמצעות רכישת החברה האם של מתב, דנקנר השקעות.

המהלך של תשובה טרף סופית את תוכניותיה של חברת הסלולר המובילה בישראל, פרטנר, להשתלט על רשתות הטלוויזיה בכבלים. אבל השאלה אם תשובה יהיה למלך הכבלים החדש נותרה פתוחה. גם כאן, כמו בפרשת ההשתלטות על דלק, תלוי הכל במידת הצלחתו של תשובה לסגור עסקה עם הבנקים ועם אליעזר פישמן. הבנקים שולטים בחברת תבל ומנהלים מו"מ ממושך למכור לתשובה את עסקי הכבלים שלה.

בין הצדדים הושגה הסכמה עקרונית, אך מגבלות המפקח על הבנקים מעכבות את השלמת העסקה. המהלך הבא של תשובה אמור להיות רכישת השליטה בחברת הכבלים השלישית, ערוצי זהב, מאליעזר פישמן ו"ידיעות אחרונות". גם כאן, אומרים מקורות בענף הכבלים, כבר קיימת הסכמה על עקרונות העסקה.

אבל העיכובים בעסקת הכבלים, לא ריפו את ידיו של תשובה. בין לבין הוא ניצל הזדמנות פז לבסס את מעמדו כאיל נדל"ן בינלאומי, כשרכש באחרונה את אחד מנכסי המקרקעין היקרים והיוקרתיים בעולם - מלון פלאזה בניו יורק תמורת 675 מיליון דולר. ברכישת המלון יש משום התרסה של תשובה נגד כל האנשים הספקניים שבוחנים את מעשיו במולדתו. האם הרכישה הגרנדיוזית של המלון הסמוך לסנטרל פארק תשתלם לו גם כלכלית? ימים יגידו.

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות
עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בקריירה
הצעות מיוחדות