סטודנטים מועסקים כקלינאי תקשורת בבתי הספר ובגנים - ללא כל הסמכה - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

סטודנטים מועסקים כקלינאי תקשורת בבתי הספר ובגנים - ללא כל הסמכה

קלינאי התקשורת פוגשים במהלך עבודתם מטפלים ללא הסמכה או רישיון, המועסקים על ידי משרד החינוך ומוסדות פרטיים - בניגוד לחוק ■ הצפת השוק במקביל להתרבות מסלולי הלימוד בתחום מעלים חשש משחיקת השכר בו ■ משרד החינוך: הנושא נמצא בבדיקה

4תגובות

בבתי ספר, בגנים לילדים עם צרכים מיוחדים ובמעונות של משרד הרווחה לנוער בסיכון מועסקים, לצד הצוות החינוכי, עובדים המטפלים בילדים עם הפרעות דיבור, קשיי שמיעה או ליקויים בתקשורת. בלא מעט מקרים לעובדים אלה, הנתפשים כקלינאי תקשורת לכל דבר, אין רישיון מקצועי המתיר להם לעבוד בתחום, והם לא עברו את בחינת ההסמכה או לא סיימו כלל את חוק לימודיהם באוניברסיטה במקצוע מתפתח זה.

"המצב שבו במערכת החינוך מועסקים מטפלים ומטפלות שלא עברו את בחינת ההסמכה בקלינאות תקשורת הוא הפקרות. אין לי מלה אחרת. אני מתפלאת על הורי הילדים, שמאפשרים את קיומו של המצב הזה, הטומן בחובו סכנה לילדים. הם כנראה לא מודעים לתופעה", אומרת נעמה שחר, ראש האגודה הישראלית של קלינאי התקשורת ומחברת הספר "לא בתוך תבנית: סיפורים מחדר הטיפול של קלינאית תקשורת".

נעמה שחר
עופר וקנין

לדברי שחר, משרד החינוך אינו מיישם את העיקרון שלפיו מי שרוצה לעבוד כקלינאי תקשורת בבתי הספר או בגני הילדים חייב, על פי חוק מקצועות הבריאות, להחזיק בתעודה המעידה שעבר את בחינת ההסמכה של משרד הבריאות.

"רואה חשבון לא יתקבל לעבודה אם לא עבר בהצלחה את מבחן ההסמכה, אבל המצב אינו כזה לגבי קלינאי תקשורת, למרות ההכרה הגוברת בחשיבותו של המקצוע", אומרת שחר.

על פי שחר, העסקת מטפלים ללא הסמכה קיימת במיוחד במערכת החינוך, שם קיים מחסור עונתי בקלינאי תקשורת בשל יציאת מטפלות לחופשות לידה ובשל תחלופה גבוהה.

גם קליניקות פרטיות מתפתות לעתים לקלוט קלינאי תקשורת חסרי הסמכה, מכיוון שעלות השכר שלהם נמוכה. לעומת זאת, בתי החולים והמרפאות של קופות החולים מקפידים על הוראות החוק ואינם מעסיקים קלינאי תקשורת חסרי הסמכה.

"מסכנים את 
בריאות הציבור"

בשבועות האחרונים מנהלת אגודת קלינאי התקשורת מאבק נגד התופעה, שלטענת שחר מכתימה את המקצוע וגם פוגעת כלכלית בעוסקים בו. לדבריה, משרד החינוך לא רק משלים עם התופעה, אלא אף מעודד אותה. "הגיע אלינו חוזר של המשרד, שכותרתו 'העסקת עובדים ממקצועות הבריאות (מרפאים בעיסוק, קלינאי תקשורת ופיזיותרפיסטים) עד לקבלת רישיון מקצועי של משרד הבריאות". לדבריה, החוזר מאפשר, ללא כחל ושרק, להעסיק מטפלים ללא רישיון מקצועי של משרד הבריאות.

"התרענו לפני חודש בפני הנהלת משרד החינוך שהנוהג הזה מנוגד לחלוטין לחוק להסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, שהתקבל ב–2008 וקובע מפורשות כי אסור לאדם לעסוק באחד ממקצועות הבריאות מבלי שיש בידו תעודה ממשרד הבריאות", אומרת שחר.

קלינאית תקשורת
ניר קידר

לדברי שחר, הפנייה של האגודה לא נענתה עד כה, "והנה, משרד ממשלתי, מהגדולים שבמשרדי הממשלה, אינו מודע לכך שעליו לשמור על החוק, ונמשכת העסקת מטפלים ללא הסמכה. משרד החינוך בעצם מאפשר לאנשים שכלל לא השלימו את השכלתם האקדמית והקלינית, ולא עמדו בבחינות הממשלתיות, לטפל במאות אלפי ילדים במערכת החינוך, מבלי שהם מוכשרים לכך".

אלי גבאי, ראש איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות — המייצג קלינאי תקשורת, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק ודיאטנים — מספר שבהסכם עבודה שעליו חתם לפני כמה שנים נקבע כי סטודנטים המסיימים את חוק לימודיהם אך ממתינים לבחינת הרישוי (המתנה הנמשכת עד חצי שנה), יוכלו בזמן זה לעבוד בבתי החולים ובמרפאות של קופות החולים בסטטוס של סטודנטים. בהסכם נקבע כי מי שייכשל בבחינה יפוטר מיד. "המטרה היתה לאפשר לאנשים להתחיל לעבוד תחת השגחה, אך עדיין במעמד של סטודנטים, כנהוג אצל רופאים ואחיות", אומר גבאי.

לדבריו, ההסכם מיושם בבתי החולים ובקופת החולים, אולם מוסדות החינוך ומערכת הרווחה מעסיקים סטודנטים לקלינאות תקשורת לטיפול בילדים ובמבוגרים כבר מהשנה השנייה ללימודיהם, ואפילו בסוף השנה הראשונה. "הסידור הזה נוח להם, כי בצורה זו הם יכולים להעסיק אנשים מחוץ לתקנים המאושרים. אבל ברוב המקרים זו עבודה שנעשית ללא פיקוח, ומצב זה מסכן את בריאות הציבור. קלינאי תקשורת המועסק ללא תעודת רישוי כחוק, הוא מתחזה. במדינה מתוקנת אדם כזה יכול לקבל רישום פלילי במשטרה, ואז זו צרה לשנים רבות", הוא אומר.

"מעבר לכך, צורה זו של העסקה גורמת לכך שמטפלים שאינם מוסמכים תופסים מקומות עבודה של מי שכן עברו בהצלחה את בחינות ההסמכה, ולא פחות חמור — השכר בענף יורד. קלינאי תקשורת המועסק במגזר הציבורי משתכר שכר עלוב של 5,000 שקל בחודש למשרה מלאה עם עשר שנות ניסיון. מי שיש לו ותק של 18 שנה משתכר 7,000–9,000 שקל.

רבים מהשכירים משלימים הכנסה במכונים אחרים, וכך הם יכולים להגיע ל–10,000 שקל בחודש. במגזר הפרטי המצב טוב יותר, ושם קלינאי תקשורת משתכר בממוצע כ–10,000 שקל בחודש. הסיבה לכך היא שהמכונים הפרטיים מנצלים את הקלינאים למטרת קידום מכירות של מכשירי שמיעה".

גבאי אומר כי ינסה להגיע להסכם שכר חדש עם משרד האוצר עבור קלינאי התקשורת במגזר הציבורי, שיכפיל את שכרם.

קלינאי תקשורת

גבאי מציע סנקציה שבמסגרתה סטודנט שייתפס עובד כקלינאי תקשורת במשך לימודיו האקדמיים לא יוכל להמשיך את לימודיו במקצוע זה. "במקביל אנחנו שוקלים לעתור לבית המשפט ולבקש ממנו סעד, כי צורת העסקה זו פשוט מסוכנת לבריאות הציבור".

מתחזים לקלינאי תקשורת

במקביל לגושפנקה הרשמית לעובדים חסרי הסמכה לטפל בילדים, מקצוע קלינאות התקשורת, כמו מקצועות פרא־רפואיים אחרים, סובל גם מתופעה של מתחזים הפועלים בתחום באופן עצמאי, מבלי שעברו בחינת הסמכה, או אפילו למדו לתואר ראשון בקלינאות תקשורת.

"החוק לא מונע מאנשים אלה לפתוח מכונים המטפלים בילדים בתחום התקשורת הבין־אישית והאוטיזם או להקים מכון שמיעה", טוענת שחר. "נכון שאנשים אלה לא מעזים להגדיר את עצמם כקלינאי תקשורת, אבל זה לא מפריע להם לעשות עסקים משגשגים. זה חמור, כי הילד שלך עלול ליפול לידיים של מי שהידע המקצועי שלו מפוקפק. חוק מקצועות הבריאות קובע שאין להעסיק אדם בקלינאות תקשורת ובמקצועות הפרא־רפואיים האחרים ללא שעבר בהצלחה את בחינת ההסמכה, אבל מה שקורה הוא צפצוף ארוך על החוק. האכיפה כמעט שאינה קיימת".

טלי בר־משה, ראש החטיבה האודיולוגית ברשת מדטכניקה אורתופון, מכירה גם היא את נושא ההתחזות. לדבריה, "בארה"ב מקצוע קלינאות התקשורת ניצב במקום השני בביקוש. בישראל לא נעשה סקר בתחום זה, אך הוא מדורג גבוה מבחינת הדרישות ממי שמבקשים ללמוד אותו — ציונים גבוהים בבגרות ובפסיכומטרי וראיונות קבלה קפדניים לפני תחילת הלימודים.

טלי בר משה
רמי שלוש

"קופות החולים קובעות במכרזיהן שטיפולים הקשורים בהתאמת מכשירי שמיעה, למשל, ייעשו רק על ידי קלינאי תקשורת. הבעיה מתחילה בשוק הפרטי, שהוא פרוץ לחלוטין. יש בישראל מאות אנשים שעוסקים בתחום ליקויי השמיעה והפרעות בדיבור, כמו גמגום, שאינם קלינאי תקשורת. חלקם לא למדו אפילו פרק אחד בקלינאות תקשורת, וחלקם למדו — אך לא ניגשו למבחן. המצב הזה יכול לפגוע אנושות במטופלים תמימים. במקרה זה אני ממליצה למי שנכנס למכון שמיעה או דיבור, לראות תעודה ולברר גם כמה שנים הוא פועל".

חשש מהצפת השוק

בעיה אחרת שמטלטלת את ענף קלינאות התקשורת דומה לבעיה שהטרידה לפני שנתיים את הפיזיותרפיסטים - עודף של מוסדות אקדמיים המלמדים את המקצוע. המקצוע נלמד כיום באוניברסיטת תל אביב (בשיתוף עם בית החולים שיבא בתל השומר), חיפה, אריאל, מכללת הדסה ובקריה האקדמית אונו. המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) עומדת לדון בבקשות של עוד שתי מכללות הנהיג לימודי קלינאות תקשורת.

באגודת הקלינאים מבינים את שיקולי המוסדות האלה, שרואים בחוגים אלה מקור הכנסה נאה, אבל חוששים כי הדבר יגרום להצפת השוק בבוגרים מאוכזבים מכך שלא מצאו עבודה, וייצור מחסור במקומות התמחות.

שחר יוצאת גם נגד כוונת המל"ג להוציא את שלב ההתנסות הקלינית, הנעשה כיום תוך כדי הלימודים באוניברסיטה, אל מקומות העבודה הציבוריים. "זה יהיה אסון", היא טוענת. "חשוב שתוך כדי הלימודים הסטודנטים ייכנסו אט אט לעולם הטיפולי וינהלו עוד בכיתותיהם שיח עם המרצים על ההתנסויות שלהם בשטח. קלינאים שלא יתנסו לאורך לימודיהם, אלא רק לאחר שייקלטו במקומות העבודה — יהיו טכנוקרטים".

בעיה נוספת העומדת בפני קלינאי התקשורת היא סעיף מרכזי אחר בחוק, ולפיו קלינאי תקשורת יעבדו בתחילת דרכם תחת הדרכה, אינו מקוים במקומות עבודה רבים, המבקשים לחסוך את עלות העסקת המדריכים. "פסיכולוגים אינם מורשים להתחיל את עבודתם ללא מדריך צמוד, אבל אצלנו זה לא מיושם", טוענת נעמי שחר. "בשוק קלינאי התקשורת כולו מועסקים 150 מדריכים בלבד, וקיים מחסור של 350 מדריכים. אם יש בעיית תקצוב של מדריכים - על משרד האוצר להקצות את המימון לכך".

ממשרד החינוך נמסר: "הנושא שהעלה איגוד קלינאי התקשורת נמצא בבדיקה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם