רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המלכוד של העובד הישראלי: קל לפטר, קשה לחזור לעבודה

מחקר שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת: ישראל משקיעה בקידום שוק העבודה רק 0.15% מהתוצר לעומת 1.91% בדנמרק ■ בעוד שבישראל מקצצים לאזרח בדמי האבטלה כשהוא נמצא בהכשרה מקצועית - בפינלנד דווקא מוסיפים לו משכורת

15תגובות

המושג "פלקסיקיוריטי", שטבע בשנות ה–90 ראש ממשלת דנמרק כדי להבהיר כי גמישות תעסוקתית ורשת ביטחון לעובדים אינן סותרות זו את זו, הוא מודל ייחודי שמאפיין את הכלכלות הנורדיות ומשמש מושא לקנאתן של מדינות אחרות, המבקשות לעצמן את הביצועים הכלכליים של מדינות סקנדינוויה.

המודל כולל שלושה מרכיבים משולבים זה בזה: גמישות בשוק העבודה (היכולת לפטר או לגייס עובדים), רשת ביטחון תומכת (כמו דמי אבטלה והכשרות) ומדיניות פעילה (הוצאה ממשלתית למימון פעולות כמו הכשרות ציבוריות וסבסוד השמות). לבקשתה של ח"כ שלי יחימוביץ', ערכו באחרונה כלכלני מרכז המחקר והמידע של הכנסת, תמיר אגמון ואיתמר מילרד, השוואה בשלושת העקרונות בין ישראל לבין דנמרק, פינלנד ושוודיה, וכן הממוצע ב–OECD.

המחקר מציג תמונה לא נעימה לגבי השוק המקומי. ישראל, מתברר, חזקה מאוד בצד אחד של המשוואה, גמישות תעסוקתית, אך חלשה מאוד ברשת הביטחון והמדיניות הפעילה, מה שמעלה את רמות העוני ואי השוויון החברתי־כלכלי. הגמישות של שוק העבודה הישראלי מפתיעה למדי על רקע המגזר הציבורי המאובן כל כך, ועל רקע רמת קביעות גבוהה שמאפיינת גם חלקים גדולים במגזר הפרטי, כמו הבנקים. מול אלה מתאפיינת ישראל במספר גבוה של עובדי קבלן ועובדים זמניים, אלה שניתן לפטר בנקל. ניגודים אלה מאפיינים, לפי החוקרים, שוק דואלי שבו העובדים סובלים מרשת ביטחון מצומצמת במיוחד.

עסקים מבצע צוק איתן - מפעל חסלט בשדרות. רשת ביטחון ממשלתית מצומצמת
אליהו הרשקוביץ

ישראל לא לבד. גם שוק העבודה של בריטניה, אירלנד ומדינות מזרח אירופה מאופיין בגמישות גבוהה לעומת ביטחון מועט. בקבוצת מדינות אחרת - למשל איטליה, אוסטריה וסלובקיה - הגמישות נמוכה (קשה לפטר עובדים), אך גם הביטחון נמוך. עובדים מסופקים יותר, מן הסתם, חיים במדינות שבהן קשה לפטרם וביטחונם גבוה, כמו גרמניה, צרפת, הולנד, בלגיה, אסטוניה ופורטוגל.

במדינות הנורדיות המשקלות שווים: לצד הגמישות בתעסוקה מתקיימת רשת ביטחון נדיבה, ובנוסף יש השקעה ממשלתית רחבה ביוזמות פעילות, מה שמצמצם פערים חברתיים.

ואולם המחקר מציין גם את הקוץ באליה - מדיניות תעסוקתית מרחיבה נדיבה מדי עלולה ליצור ניצול לרעה. כך למשל, מהגרים רבים נוהרים למדינות שבהן רשת הביטחון נוחה במיוחד, כמו הולנד, שבה רשת הביטחון פוגעת בתמריץ לצאת לעבודה.

68% משתכרים פחות מהשכר הממוצע

בעשור האחרון עלה שיעור ההשתתפות בכוח העבודה בישראל מ-60.3% ל-63.7% ב-2013. בתוך כך, ירדה רמת האבטלה מ-11.7% ל-6.2% במחצית 2014. לכאורה מדובר בבשורות טובות, הרי העובדים התרבו והאבטלה פחתה. אלא שלמעשה, לפי המחקר, השכר ב-90% מהמשרות שנוצרו בשנה האחרונה נמוך מהממוצע במשק.

יתרה מזאת, על פי מחקר של משרד הכלכלה, בשנים האחרונות היה גובה השכר הממוצע במשרה פנויה 60% מהשכר הממוצע במשק. התרחבות בפערים נרשמה גם בין השכר החציוני לשכר הממוצע, וכן בין גברים לנשים ובין יהודים לערבים.

יוזמות ישראל

מצב המשכורות בישראל הוא כזה: ב-2012 השתכרו 68% מהשכירים פחות מהשכר הממוצע במשק (כ–9,100 שקל בחודש), 70% השתכרו פחות מ-10,000 שקל בחודש, 50% השתכרו פחות מ–6,500 שקל (השכר החציוני). רק 6% השתכרו יותר מ–25 אלף שקל.

לפערי השכר יש להוסיף את הדואליות הישראלית. כלומר, מצד אחד פלח גדול מהעובדים שגמישותו התעסוקתית נמוכה מאוד (מגזר ציבורי), לצד פלח צר של גמישות גבוהה מאוד (מהיי־טק ועד עובדי קבלן או מלצרים). הדואליות נובעת בין היתר מהשוק המאוד לא גמיש ששרר כאן עד שנות ה–80, והמשבר הכלכלי הגדול באותו עשור שיצר צורך בניוד עובדים ובגמישות בעסקתם. בנוסף, שיעור העובדים המאוגדים בישראל (רק 25%) נמוך בהרבה משיעורם במדינות סקנדינוויה (70%), כך שיכולת המיקוח של מגזרים גדולים כמעט שלא קיימת.

החוקרים קובעים כי "באופן כללי, קל למעסיק לפטר עובד במגזר העסקי בישראל". הם מסתמכים על נתוני מדד הגנת העובדים של OECD - הנע בין ציון 0, הגנה מועטה על עובדים, ועד 6, הגנה גבוהה. הציון הישראלי להגנה על עובדים קבועים הוא 2.22, לעומת ממוצע של 2.29 ב-OECD. באשר לעובדים זמניים המצב גרוע עוד יותר - 1.58 לעומת 2.08, בהתאמה.

הגמישות בישראל גבוהה מאוד, למרות מערכת חוקים מפוארת הכוללת הגנה על העובד - החל מהגנה מפני פיטורים במהלך הריון ומילואים ועד להגנה על יכולת התאגדות. אלא שכפי שקובע הדו"ח, "הפרת חוקי עבודה בישראל גבוהה באופן יחסי, והמשאבים המושקעים באכיפת חוקי עבודה מועטים יחסית".

בדירוג הקונפדרציה של האיגודים המקצועיים, שדירג הפרות של חוקי עבודה ב–139 מדינות על פי מדד של 1–5, קיבלה ישראל ציון 3 - פחות הפרות מבטורקיה ובארה"ב, שקיבלו ציון 4, אך הרבה יותר ממדינות סקנדינוויה, ספרד, יפן והולנד, שזכו בציון 1.

במה שקשור לרשת ביטחון, ישראל מפגרת אחרי העולם. ישראלי שפוטר זכאי לדמי אבטלה אם עבד ב-12 מתוך 18 החודשים שקדמו לבקשה. בדנמרק, לעומת זאת, נדרשת עבודה בשישה חודשים מתוך 36 החודשים שקדמו לבקשה. בחוק ההסדרים החדש מבקש משרד האוצר להקשיח עוד יותר את הדרישה מבני 30 ומטה - ל-24 חודשי עבודה מתוך 30 החודשים שקדמו לבקשה לדמי אבטלה, ולבני 30–35 ל-18 חודשי עבודה מתוך 24 האחרונים, מה שיפגע עוד יותר ברשת הביטחון.

שטוקהולם
אייל טואג

גם בכל הקשור לגובה דמי האבטלה ישראל מפגרת אחר העולם. כך למשל, לא נהוגים כאן דמי אבטלה לעצמאים, שכיר מובטל יקבל 65%–76% משכרו, לעומת דנמרק שבה השכיר יקבל 90%; ומי שמתחיל הכשרה מקצועית מקבל רק 70% מדמי האבטלה, בעוד שבפינלנד למשל מקבל העובד שנכנס להכשרה תוספות על דמי האבטלה. גם תקופת הזכאות לדמי אבטלה נמוכה במיוחד בישראל - 50–175 יום, בהתאם לגיל, לעומת 300 יום בשוודיה.

ההוצאה האקטיבית של ממשלת ישראל עבור ניוד עובדים, קליטתם מחדש והסרת חסמים בשוק העבודה נעשית בעיקר דרך משרד הכלכלה, וכוללת מס הכנסה שלילי, הטבות למדענים, הכשרות מקצועיות, סבסוד משכורות למעסיקים וכדומה, אך ההשקעה קטנה. בישראל הושקעו ב-2010 0.15% מהתוצר בשוק העבודה, לעומת 1.91% בדנמרק, 1.14% בשוודיה או 0.6% בממוצע במדינות OECD.

על פי החישוב של בנק ישראל, הגיע ההשקעה הפעילה בשוק העבודה ב–2010 ל-0.31% מהתוצר, אבל זו כללה גם סבסוד מעונות ילדים, מה שתרם להעלאת הנתונים. ב–2012 הונהגה תוכנית מס הכנסה שלילי, שתעלה את הסכום בעוד עשירית האחוז מהתוצר. מערך ההכשרה, קובע הדו"ח, לא היה יעיל בשנים האחרונות, ויש לשפרו.

השביתה בתקופת הסכם קיבוצי אסורה

התנהלות שוק העבודה בסקנדינוויה שונה מאוד מבישראל. כך למשל, בניגוד לישראל, שבה מאוגדים רק 25% מהעובדים, בדנמרק, וגם בשוודיה ובפינלנד, 70% מהעובדים מאוגדים. בניגוד לישראל, "השחקנים החברתיים", שהם נציגי העובדים והמעסיקים, "מחויבים לשיתוף פעולה כסטנדרט, ופתרון מחלוקות מקצועיות נעשה בעזרת חוקים". כך למשל, הסכמים קיבוציים שנחתמים בשיתוף פעולה מיושמים על כלל העובדים, בין אם הם מאוגדים ובין אם לאו, והשביתות במהלך הסכם קיבוצי אינן חוקיות.

"בדנמרק קיימת מחויבות גדולה לכיבוד הסכם שנחתם", כותבים החוקרים. "אם אחד הצדדים להסכם לא מציית, הוא מחויב בתשלום קנס שנקבע על ידי בית הדין לעבודה. מחלוקות בעניין פרשנות הסכם קיבוצי מגיעות לבוררות. העובד מקבל הגנה מפני פיטורים, פרט למקרה שהנסיבות מחייבות זאת".

פערים

הגמישות התעסוקתית בדנמרק גבוהה - 25% מעובדי המגזר העסקי מחליפים משרה מדי שנה - אך הם נהנים מרשת ביטחון נאה ומהשקעה גדולה במדיניות עבודה פעילה (כאמור, 1.9% מהתוצר). במדד ה–OECD להגנה על עובדים קיבלה דנמרק ציון של 2.32, גבוה מישראל (2.22) אך נמוך מגרמניה (2.89).

אם כך, קל יחסית לפטר בדנמרק, אך רשת הביטחון נדיבה בעוד שקצבת אבטלה היא 90% מהשכר האחרון, ועד 2011 ניתנה למשך ארבע שנים וקוצצה לשנתיים בלבד. זכאים לה אנשים שעבדו שישה חודשים ב-36 החודשים שקדמו לבקשה. מדיניות העבודה האקטיבית של ממשלת דנמרק יעילה מאוד ומאפשרת אחת משלל אפשרויות: ייעוץ והכשרה, הכשרה תעסוקתית במקום העבודה, או סבסוד שכר לעובד חדש. המשבר העולמי פגע בדנמרק, ולמרות זאת מצאו 60% מהעובדים שאיבדו את עבודתם במשבר עבודה חדשה בתוך 13 שבועות, ו-80% בתוך 26 שבועות.

המדיניות בשוודיה דומה לדנמרק. ההגנה בה על עובדים קבועים טובה יותר מבישראל ובדנמרק, אך עובדים זמניים מפוטרים ביתר קלות (ציון 1.17, נמוך משל ישראל). בנושא הפיטורים קיים בשוודיה כלל תיאורטי: אחרון שנכנס הוא הראשון שיוצא. ואולם בפועל ניתן לפטר עובד ותיק שיעיל פחות ולהשאיר את העובד החדש היעיל יותר. המדינה גם אוסרת על מנגנון "הדלת המסתובבת": מעסיק שפיטר עובד קבוע חייב לחזור ולהעסיקו אם תשעה חודשים לאחר הפיטורים קיבל עובדים חדשים.

רשת הביטחון השוודית קובעת דמי אבטלה למשך 300 יום, וגובהם נע בין 70% ל-80% מהשכר האחרון. לאחר מכן המובטל עובר לתוכנית נוספת בת 450 יום שבהם יקבל 65% משכרו.

ההוצאה בשוודיה על שוק עבודה אקטיבי היא 1.14% מהתוצר, נמוכה מבדנמרק אך גבוהה בהרבה מבישראל, והיא כוללת אימון תעסוקתי, הכשרות, עבודות יזומות, סובסידיות לגיוס עובדים, מענקים לעבודה עצמית ועוד. שוודיה נחשבת לאחת המדינות המציעות את מספר תוכניות העבודה הרבות בעולם, כולל סבסוד השכלה משלימה בכל גיל.

פינלנד: מודל ייחודי לחילופי עובדים

שוק העבודה של פינלנד הוא הגמיש ביותר שנמצא במחקר, ומאפשר פיטורים רק מהסיבות הבאות: ביצועי עובד, בעיות פיננסיות של המעסיק או שינוי ארגוני, ובמקרה זה נדרש אישור של ועד העובדים. ההתראה לעובד משתנה ויכולה לנוע מיום אחד, אם העובד עבד עד שנה, ועד שישה חודשים אם עבד יותר מ–12 שנה.

רשת הביטחון הפינית מרשימה. דמי האבטלה ניתנים ל–500 יום וגם עצמאים זכאים להם, אם כי בתנאים מגבילים יותר. דמי האבטלה הבסיסיים אינם תלויים במבחן הכנסה, אך יכולים להיות מורחבים, מכיוון ש–80% מהעובדים הפינים מכוסים בביטוח קרנות אבטלה בערבות ממשלתית, ואלה מעניקות תוספת של 45% על כל יורו שניתן כדמי אבטלה. העובד הפיני מחויב לקבל הצעות עבודה והכשרה, ואם לא יקבל את ההצעות - תישלל ממנו הקצבה הבסיסית, 32 יורו ליום עבודה.

ההוצאה של ממשלת פינלנד על קידום שוק העבודה היא בגובה 1.04% מהתוצר, והיא מתבססת על סובסידיות לקליטת עובדים או חיזוק עובדים קיימים. מנגנון פיני מעניין נקרא "חילופי עובדים": העובד עוזב לשנה בהסכמת המעסיק, וזכאי ל–70% משכרו כדמי אבטלה, שאותם היה מקבל לו היה מפוטר. אחרי שנה רשאי המעסיק לקבלו בחזרה, או למצוא לו עבודה דומה בארגון. המטרה היא לאפשר לעובד להתנסות בתחומים אחרים בשוק העבודה, ללא חרדת אבטלה.

כל הנתונים במחקר מוכיחים כי בכל הקשור לפלקסיקיוריטי, ישראל עדיין רחוקה מאוד מסקנדינוויה, וכפי הנראה מדובר באחד הגורמים המרכזיים להבדלים בין הכלכלות.

כך מסכמים החוקרים: "המשקים בשלוש המדינות הנורדיות מפגינים ביצועים חברתיים־כלכליים טובים לאורך השנים, התוצר לנפש ופריון העבודה גבוהים, האבטלה נמוכה, שיעורי התעסוקה גבוהים ותחושת הביטחון בקרב העובדים גבוהה. בנוסף, רמת אי השוויון (מדד ג'יני) ותחולת העוני הן מהנמוכות בעולם. בישראל, השכר הממוצע, משקל העובדים מקבלי השכר הממוצע הנמוך במשק ואי השוויון גבוהים ביחס למדינות הנורדיות, וכן פערי אי השוויון גבוהים".

100 המשפיעים
הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם