התרומות הצטמקו, הגירעון עולה - אך השכר מזנק: כך מתנהל ארגון נכי צה"ל - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

התרומות הצטמקו, הגירעון עולה - אך השכר מזנק: כך מתנהל ארגון נכי צה"ל

ארגון נכי צה"ל הוא הגוף היחיד שרשאי לייצג את נכי צה"ל, אך מדי שנה הוא מציג דו"חות גירעוניים ושימוש מוגבר ברזרבות ■ מקורבים לארגון: "הניהול הנוכחי מביא אותו לפשיטת רגל" ■ הארגון: "מצבנו הפיננסי איתן"

34תגובות

את החברות הזאת אף אחד לא מאחל לעצמו, אך סביר להניח שגם חלק מ–1,600 החיילים שנפצעו במבצע צוק איתן יהפכו לחברים של כבוד בארגון נכי צה"ל (אנ"צ), הגוף היחיד שמייצג על פי חוק את נכי צה"ל בישראל. מגיע להם, כמו גם ל–49 אלף החברים האחרים, ארגון נקי, יעיל וחזק, שיטפל בכל צורך שמתעורר. אלא שבשנים האחרונות העמותה סובלת מניהול בעייתי המיטיב עם בכיריה, אך לא בהכרח עם חבריה.

בשנה האחרונה התגלו בארגון לא מעט פרטים מביכים על מה שנחשב לפרה קדושה בישראל: חגיגת שכר של בכירים, מינויים תמוהים של מקורבים ועסקים פרטיים שנעשים בין בעלי עניין ברמות הגבוהות ביותר של הארגון. כך למשל, עלות שכרם של יו"ר הארגון, חיים בר, והמנכ"ל, חיים רונן, לשעבר קצין חימוש ראשי, מגיעה ליותר מ–700 אלף שקל בשנה לכל אחד, יועצת משפטית בארגון מונתה ללא מכרז תמורת 660 אלף שקל בשנה, מבקר פנים נזרק מהשירות הציבורי לאחר שפיברק שעות בדיווח, ואותו מנכ"ל השקיע באופן פרטי בסטארט־אפ רפואי יחד עם שניים מהאנשים הכפופים לו. על התחקיר הראשון על הנעשה, שהתפרסם ב–TheMarker במאי, הגיש הארגון תביעת דיבה.

בשנתיים האחרונות שומעים בכירי אנ"צ לא מעט אזהרות באשר לחוסנו הכלכלי הנפרם והולך בשל, לפי גורמים, קריאת מציאות בעייתית או במלים אחרות — התעלמות מן המציאות הכלכלית בישראל ובעולם, הגורמת להתרוקנות הקופה. ואולם בארגון דווקא מרוצים מהמצב כפי שהוא: "מצבו של הארגון יציב ואיתן", אומרים שם בתגובה לשאלות TheMarker.

אלא שהנתונים מוכיחים אחרת. באחרונה התפרסם הדו"ח הכספי של אנ"צ ל–2013, שבו מדווח הארגון על גירעון של כ–30 מיליון שקל. זו אינה השנה הראשונה שבה נרשם בארגון גירעון: ב–2012 הסתכם הגירעון המוצהר ב–2 מיליון שקל בלבד, אך בדו"ח הנוכחי נרשם תיקון דרמטי — 13.6 מיליון שקל — כמעט פי שבעה מהדיווח שנה קודם לכן.

מסע אופניים בוגי יעלון
ישראל הדרי

אזהרות מתוך הארגון

אנ"צ הוא עמותה רשומה ומפוקחת. ככזה, וגם על פי התקנון שלו עצמו, אסור לו להיכנס לגירעון. הדרך לכסות את הבור התקציבי עוברת דרך שימוש מוגבר ברזרבות, שנצברו בשנים שבהן הוא נוהל באופן מבוקר ורזה. כך, למשל, ב–2009 היו הרזרבות — שנצברו בעיקר מתרומות מחו"ל וסיוע לא משמעותי של משרד הביטחון — יותר מ–100 מיליון שקל. ב–2013 סכום הרזרבות השוטפות צנח ל–28 מיליון שקל.

"בקצב שריפת המזומנים הזה — 70% בתוך שנתיים — ואם משהו דרמטי לא יקרה, הארגון יחזיק מעמד עוד שנה־שנתיים לכל היותר, עד לקריסה כלכלית", אומרים מקורבים. "הניהול הנוכחי מביא את הארגון לפשיטת רגל ומישהו — המדינה או כספי ציבור — יצטרכו לחלץ את הגוף היחיד שאמור לטפל בנכי צה"ל בישראל. הניהול הנוכחי עוד יעלה לכולנו הרבה מאוד כסף. חייבים לעצור את השתוללות ההוצאות, בעיקר בנושא השכר וההטבות".

במסמכים שונים שהגיעו לידי TheMarker מופיעות לא מעט אזהרות המגיעות מתוך הארגון ומפצירות בהנהלה, בראשותו של בר, המכהן כיו"ר מאז 2009, להבין כי לא לעולם חוסן ויש להדק את החגורה. "בשנתיים האחרונות מדווח הארגון על גירעונות שוטפים של עשרות מיליוני שקלים ושימוש מסיבי בכספי הרזרבות", כתב מנהל הפרויקטים הארגוני, אודי נאור, לחברי הוועד הארצי של הארגון ביולי 2013. "בכל שנה מושך הארגון 40–50 מיליון שקל מהקרנות והרזרבות, עוד מעט זה ייגמר", כתב חבר ועדת הכספים של הארגון, רענן ציוני, בינואר 2014.

אינפו

בישיבה של הארגון שנערכה באוקטובר 2013 תיאר גם חבר ועדת הכספים, שלומי קורצי, כלכלן ובעל תואר בראיית חשבון, את מצבו הכלכלי העתידי של אנ"צ: "2013 תסתיים בגירעון של 35 מיליון שקל", אמר בוועדת הכספים. "הערכות גיוס התרומות על ידי הקרן לא ריאליות. בסוף 2013 תישאר רזרבה של 27 מיליון שקל בלבד, לאחר שבסוף 2009 היו 90 מיליון שקל".

לעומתו טען מנהל אגף הכספים של הארגון, מוטי רבינוביץ, את ההפך: על פי נתוני ההנהלה, לא יהיו גירעונות כלל בדו"ח, אלא עודף של 4 מיליון שקל. במקרה הגרוע יירשם גירעון של 5 מיליון שקל בלבד, הוסיף. רונן, המכהן כמנכ"ל הארגון מאז נובמבר 2007, עונה לחבר הוועדה קורצי: "לא יכול להיות שחבר בוועדת הכספים של הארגון יכתוב נתונים שלא שייכים לעולם המציאות. האם בכוונה עיוותּ את המספרים?" הוא שאל. "לשלומי יש בעיה בהבנת הנקרא ובהבנת הנשמע, ואין לו לויאליות לארגון", אמר אברהם ינאי הגזבר, ורבינוביץ הוסיף: "אתה לא מבין את החומר ובונה תלי תילים של תיאוריות שאין להן אחיזה במציאות".

בדיעבד מתברר שקורצי, כמו גם ציוני ונאור, דווקא דייקו. מצבו הפיננסי של הארגון אינו איתן כלל וכלל. הסיבה פשוטה: ניהול בזבזני, חגיגות שכר והתעלמות מרמת ההכנסות היורדת והולכת, מול רמת ההוצאות העולה.

סומכים על התרומות - שצונחות

אנ"צ הוא ארגון ותיק שהוקם מיד אחרי מלחמת השחרור במטרה לטפל במי שנפגע בשירותו הצבאי. מספר המוגדרים כנכי צה"ל כיום הוא 104 אלף איש. אנ"צ, הארגון היחיד בישראל הרשאי על פי חוק לייצג את נכי צה"ל, מייצג רק את מחציתם, אלה שהוגדרו כנכים בשיעור של 19% ויותר. נכים אחרים אינם מיוצגים ואף נדרשים לעבור ועדות קבלה אם הם רוצים להשתמש במתקני בית הלוחם — ארבעה ברחבי ישראל, וכן בית קיי, המשמש בית הבראה. כשהם "מתקבלים" לבתי הלוחם, הם משלמים יותר.

אינפו

מקורותיו הכספיים של הארגון הם מדמי החבר, תרומות ותמיכות משרד הביטחון, שעד 2009 הסתכמו ב–7 מיליון שקל בשנה והחל מ–2010 טיפסו ל–20 מיליון שקל בשנה. ואולם כבר ב–2014 הודיע משרד הביטחון כי ייאלץ לקצץ בתמיכה. הקיצוץ הפוטנציאלי הזה הוא אמנם כאב ראש לא קטן לרונן ובר, אך כאב הראש האמיתי מגיע מן הזרם הפוחת והולך של התרומות.

ב–2013 ההכנסות מתרומות שוטפות היה 14.4 מיליון שקל, תשלום של משרד הביטחון בסך 20 מיליון שקל, דמי חבר כלליים של 21 מיליון שקל ודמי חבר בתי לוחם, שהכניסו לארגון 18.8 מיליון שקל.

תחזית התקציב ל–2013 מתבררת בדיעבד כלא ריאלית. כך למשל, הארגון קבע כי 43.4 מיליון שקל הם יעד לתרומות שוטפות באותה שנה, אך בפועל התקבלו מתרומות רק 14.4 מיליון שקל. ואולם הטעות הזאת לא מרפה את ידי ההנהלה, שבתחזית התקציב ל–2014 אף קובעת מספר גבוה יותר: 44.4 מיליון שקל בתרומות. על פי הערכות, עד תום הרבעון השלישי גויסו 12 מיליון שקל בלבד, והסכום הסופי יהיה דומה לסכום שגויס ב–2013.

5% תוספת שכר בשנת גירעון

בעוד שרמת התרומות נמוכה יחסית — ההוצאות דווקא גדלות. ב–2012 תקציב הפעילות של אנ"צ היה כ–126 מיליון שקל. ב–2013 הסכום כבר טיפס ל–133.3 מיליון שקל. הסעיף המרכזי שבו נרשמה עלייה הוא שכר והוצאות נלוות שכר, שיחד עם ההוצאות בסעיף "הנהלה וכלליות" הגיע ל–73.5 מיליון שקל — יותר ממחצית הוצאות הארגון. לשם השוואה, אותם סעיפים ב–2009 עלו פחות מ–50 מיליון שקל.

הסיבה לעלייה שנרשמה ב–2013 היא צ'ופר שהחליטה ההנהלה לתת לכלל העובדים. "אם נסקור בקצרה את הדו"ח נראה שיש עלייה בהוצאות השכר הנובעת בעיקרה מתוספת של חצי דרגה לעובדי הארגון, שמשמעותה העלאה של 5% בהוצאות השכר", הסביר רבינוביץ ביולי. חשוב לזכור כי מדובר בעמותה ולא בארגון המגזר הציבורי, שיש בו דרגות הקשורות לשכר, ולכן "העלאת הדרגה" היא יוזמה פרטית של הארגון.

חיים רונן

גם לפני ההעלאה הזאת לא היו המשכורות באנ"צ נמוכות. בתחקיר קודם ("דו"חות נעלמים, מינויים תמוהים והעלאות שכר בדיעבד: מי ישקם את ארגון נכי צה"ל", TheMarker, 22 במאי) פורטה העלאת השכר המיידית בת לא פחות מ–24% שעליה הוחלט ב–2011, ושניתנה רטרואקטיבית לכשנה למנכ"ל, ולכחצי שנה עבור יותר מ–30 בכירים אחרים. ב–2012 היתה עלות שכרו של היו"ר 735 אלף שקל, ושל המנכ"ל 710 אלף שקל. עלות שכרם של ראשי מחוזות תל אביב וירושלים ומנהל הלוגיסטיקה היתה כחצי מיליון שקל ויותר. חגיגת השכר הזאת אינה פוסקת, וב–2013 קיבלו עובדי הארגון עוד 5% לשכרם.

בית הלוחם באשדוד - "פיל לבן"

ב–1999 קבע סקר היתכנות שערך הארגון, שבחן הקמה של בית לוחם באשדוד עבור נכי השפלה, כי המיקום אינו נכון. למרות זאת, תחת ניהולם של בר ורונן, תפס הרעיון תאוצה, וביוני 2013 הוכרז בית הלוחם באשדוד בעקרונות המנחים לתקציב 2014 כ"פרויקט מרכזי, שאליו יופנו עיקר המשאבים".

חודש לאחר מכן כותב נאור, שבדק מקרוב את היתכנות הפרויקט, לחברי הוועד הארצי: "כניסה לפרויקט בסדר גודל כזה, של 250–300 מיליון שקל, בלי מקורות מימון לבנייה ובעיקר ללא תמיכה כספית מובטחת מראש למימון התפעול השוטף של הבית — מסכנת את יכולתו הכלכלית של הארגון להתקיים בעתיד. גורם סביר לא היה מבצע בשלב זה (כשהוא מדווח על גירעונות שוטפים; טח"ס) הרחבה תקציבית, ולא בונה 'פיל לבן'". לדבריו, "לפיל הזה צריך לתת אוכל, ולאוכל של הפיל קוראים הוצאות אחזקה ותפעול, שיסתכמו ב–20 מיליון שקל בשנה — כפול ממה שהקרן גייסה ב–2011 וב–2012 עבור כל הארגון ומוסדותיו!"

גם מבקר המדינה בדק את הנושא ובדו"ח ממארס 2014 כתב: "ההחלטה של מוסדות הארגון על הקמת בית הלוחם באשדוד לא התבססה על מסד ראוי של נתונים. הארגון לא הביא בחשבון הוצאות עתידיות ולא התבסס על הערכה של הסיכונים הגלומים בפרויקט. על הוועד הארצי והוועידה הארצית לבחון מחדש את הצורך בהקמתו של בית הלוחם במיקום המתוכנן באשדוד".

אינפו

ואולם ההתראות לא הטרידו את הנהלת הארגון. באפריל 2014, לאחר פרסום דו"ח המבקר, נכתב בביטאון "הלוחם": "בית הלוחם באשדוד יהפוך לעובדה מוגמרת. נאספו 48 מיליון שקל להקמת המבנה ועוד היד נטויה. ביוני יפורסם המכרז לקבלנים, ותחילת העבודה צפויה לקראת אוגוסט־ספטמבר. בית הלוחם קום יקום".

בינואר 2014, תוך כדי בדיקת מבקר המדינה, הודיע רונן לוועד הארצי כי "עד כה אושר סכום של 2.5 מיליון שקל לשימוש עבור תהליכי התנעת הפרויקט", וכי ייעשה הכל כדי לקדם את הבנייה מהר ככל האפשר. על אף תגובת הארגון, שלפיה עוד לא הוחלט דבר בנושא, ביולי 2014, במסמך הקובע את העקרונות המנחים לתקציב 2015 שהגיע לידי TheMarker, הוכתר שוב בית הלוחם באשדוד כ"פרויקט מרכזי".

"הכלבים נובחים והשיירה עוברת", מסכם מקורב את התנהלות הארגון בעניין בניית בית הלוחם באשדוד. "כל מי שמכיר את הנושא לא מבין למה זקוקים לו, והתורמים לא יודעים שהם נותנים כסף למבנה שלא ברור אם ייבנה אי פעם. ההנהלה מוכיחה ניהול כושל של תקציב הארגון, ומי שעלולים לשלם בסוף את המחיר הם אותם נכי צה"ל, שלהם מגיע את הטוב ביותר".

מדוע מועד הגשת הדו"חות הכספיים שונה

באוקטובר 2013, כחצי שנה לפני הבחירות להנהלת ארגון נכי צה"ל שנערכו במאי, שינתה ההנהלה סעיף בתקנון הקובע את מועד פרסום הדו"חות הכספיים. במשך שנים, ולפי התקנון, אושרו הדו"חות עד סוף אפריל. בתקנון החדש נרשמה דחייה המאפשרת אישור "ביולי־אוגוסט, ואולי אף יותר מאוחר".

"לא מדובר בעניין סמנטי", אומר מקורב לארגון. "ההנהלה היתה בלחץ לפני הבחירות ובצדק. היו"ר, חיים בר, נבחר בהפרש של 47 מול 44 קולות. לו הדו"ח הכספי שמוכיח כי לארגון יש גירעון שנתי של 30 מיליון שקל היה מתפרסם במועד המקורי, הוא לא היה נבחר".

למה נכה צה"ל משלם כל חייו 20% מהגמלה לעורך דין?

נכי צה"ל נהפכו במהלך השנים לטרף קל עבור לא מעט בעלי עניין. כך, למשל, עורכי דין המטפלים בנכי צה"ל מול הביטוח הלאומי או משרד הביטחון, עשויים לדרוש שכר טרחה של 20% מן הגמלה שיקבל הנכה, עד יום מותו, לא כולל מע"מ.

"לעתים מדובר במאות אלפי שקלים שמשלשל נכה צה"ל לידיו של עורך הדין", אומר מיכאל הרשקוביץ, מנכ"ל עמותת מצדיעים לנכי צה"ל. "אלה הם אנשים שיצאו לשדה הקרב, וכשהם חוזרים ממנו, גורמים פרטיים לוקחים מהם חלק גדול מהסכומים שמגיעים להם כדי שיוכלו לחיות את חייהם". במקרים אחרים, כמו של ניצולי שואה, עורך דין לא רשאי לגבות יותר מ–8% מן הגמלה, על פי חוק. באשר לתאונות דרכים, לא ניתן לקבל יותר מ–13% מן הגמלה שנפסקה. ואולם באשר לנכי צה"ל, אין חוק הקובע תקרת שכר טרחה והנושא פרוץ.

לא רק עורכי דין גובים מנכי צה"ל סכומים גבוהים: גם ארגונים למימוש זכויות רפואיות כמו זה של לבנת פורן המייצגים את נכי צה"ל מבקשים 18% מן הגמלה שהתקבלה + מע"מ למשך ארבע שנים. "לעומת עורכי הדין, שמהוונים את שכר הטרחה לכל החיים, פורן היא צדיקה", אומר הרשקוביץ, "ועדיין מדובר בכסף רב. נכי צה"ל רבים מעדיפים את תשלום האחוזים על פני התשלום המיידי", הוא ממשיך, "אבל למה דורשים מהם את הסכומים המופרכים האלה?" מלבנת פורן נמסר כי מדובר בחוזה סטנדרטי המתבקש עבור כל מי שמבקש את שירותיהם.

ניתן היה לצפות כי ארגון נכי צה"ל, היחיד הרשאי לייצג על פי חוק את הנכים, יטפל בנושא זה עבורם, אלא שהארגון מעדיף להמליץ על עורכי דין פרטיים, ולא לטפל בתביעות בעצמו. בעמותת מצדיעים לנכי צה"ל פועלים עורכי הדין עבור הנכים בסכומים של 6,500–10,000 שקל עבור טיפול בתיק.

"התרומות משמשות רק למטרה המיועדת"

מארגון נכי צה"ל נמסר: "ארגון נכי צה"ל הוא מהגופים היציבים במשק והוא מבוקר ברציפות על ידי גורמים מקצועיים פנימיים וחיצוניים. כל הכספים בארגון, בקרן נכי צה"ל ובמוסדותיהם, מוצאים על פי תקציבים שאושרו מראש על ידי ועדת הכספים והוועד הארצי (הדירקטוריון).

"תרומות המתקבלות למטרה מיועדת, משמשות אך ורק לאותה מטרה מיועדת. הדו"חות הכספיים של הארגון, הקרן ומוסדותיהם מבוקרים על ידי משרד קסלמן וקסלמן, אחד המשרדים המובילים בישראל ובעולם, נערכים בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים וברורים, ומוגשים בהתאם למועדים שנקבעו על ידי רשם העמותות. בדו"חות הכספיים המאוחדים של הארגון והקרן ל–2012 בוצע סיווג חשבונאי מחודש של כספים שהוצאו לפעילות השוטפת מתוך מקורותיו הפנימיים של הארגון. אין לכך כל השפעה על ההון העצמי המשמעותי של הארגון והקרן. הטענה כי הארגון מצוי בבעיה תקציבית שקרית ומהווה לשון הרע. הארגון אינו מצוי בגירעון כספי, ומצבו הפיננסי איתן".

הפגנה במשרד ראש הממשלה
שירן גרנות

באשר לבית הלוחם באשדוד נמסר: "בניגוד לנטען, מבקר המדינה לא התנגד לבניית בית הלוחם באשדוד, אלא סבר כי על הוועד הארצי והוועידה הארצית לשקול שיקולים שונים לפני קבלת החלטה בדבר הקמתו בפועל של הבית. כפי שהובהר גם למבקר המדינה, עדיין לא התקבלה החלטה על בנייה בפועל, והמוסדות המוסמכים בארגון יחליטו בעניין רק לאחר שיוצגו בפניהם כל הנתונים והשיקולים הרלוונטיים, מקצועיים וערכיים כאחד.

"מבקר המדינה ציין לחיוב את התנהלותו של ארגון נכי צה"ל וקבע כי כל הליקויים המהותיים שנמצאו בדו"ח הקודם מ–2005 תוקנו. לצערנו, הניסיון לצייר כי הארגון מצוי בקשיים כלכליים הוא תולדה של מאבקים פנימיים של בעלי אינטרס פוליטי, המסרבים לכבד את תוצאות הבחירות הדמוקרטיות לראשות הארגון, ממשיכים לעוות את העובדות ולהטעות ופוגעים בארגון ובחבריו".

בנוסף, נמסר: "ארגון נכי צה"ל אינו מספק ייצוג משפטי לנכי צה"ל בענייניהם הפרטיים בתביעות משפטיות מול אגף השיקום".

ממשרד קסלמן וקסלמן (PwC) רו"ח נמסר: "איננו מתייחסים בתקשורת לסוגיות הנוגעות ללקוחותינו".

ממשרד הביטחון נמסר: "במסגרת מבחני תמיכה של משרד הביטחון בעמותות, המבוססים על חוק יסודות התקציב, רשאית כל עמותה להגיש בקשה לקבלת תמיכה. ככל שהבקשה עומדת בתנאי הסף ובקריטריונים למתן תמיכה, שפורסמו לציבור הרחב, רשאית העמותה לקבל תמיכה ממשרד הביטחון.

"ארגון נכי צה"ל מגיש בכל שנה בקשה לקבלת תמיכה לצורך תפעול בתי הלוחם, שמהווים מסגרת שיקומית וחברתית משלימה לרווחת נכי צה"ל בדרגות פציעה שונות, לרבות נכים בכיסאות גלגלים ובאחוזי נכות גבוהים מאוד. משרד הביטחון רואה חשיבות בהמשך פעילות בתי הלוחם, והתמיכה המועברת בכל שנה היא בכפוף להיקף תקציב התמיכות ולקבלת אישור נוהל תקין של העמותה, שניתן על ידי רשם העמותות".

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם