הסטארט־אפ של בכירי ארגון נכי צה"ל - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הסטארט־אפ של בכירי ארגון נכי צה"ל

לפני כשש שנים צירף אליעזר אביטן, אז יו"ר מחוז באר שבע והנגב בארגון נכי צה"ל, את מחליפו בתפקיד אורן אקרמן, ואת מנכ"ל הארגון חיים רונן, להקמת חברה רפואית פרטית ■ השלושה לא דיווחו על כך לארגון, למרות ההשפעה שעשויה להיות לשותפות העסקית על החלטותיהם בניהולו ■ ארגון נכי צה"ל: "אנחנו מתנהלים בשקיפות מלאה מול כל הגורמים"

9תגובות

משכורותיהם של בכירי ארגון נכי צה"ל - הארגון היציג היחיד בישראל המורשה לייצג נכים אלה - מפנקות במיוחד. עלות שכרו של יו"ר הארגון, חיים בר, הגיעה ב–2012 לכ–720 אלף שקל.

מייד אחריו ברשימה ניתן למצוא, כפי שנחשף בתחקיר של TheMarker בסוף מאי, את מנכ"ל הארגון, חיים רונן, שהוא תא"ל במילואים, קצין חימוש ראשי לשעבר וגם בעל פנסיה צבאית, עם עלות שכר של 710 אלף שקל בשנה. חמשת ראשי המחוזות של הארגון, שעלות השכר השנתית של כל אחד מהם 450–500 אלף שקל, תופסים את המקומות הבאים.

אלא שחבילות התגמול האלה כנראה לא הספיקו לכמה מבכירי ארגון נכי צה"ל. פסק דין שניתן ב–1 באפריל מגולל שיתופי פעולה כלכליים פרטיים בין שלושה מהם: המנכ"ל רונן, יו"ר מחוז באר שבע והנגב, אורן אקרמן (גם הוא גמלאי צה"ל ויוצא חיל החימוש), ואליעזר אביטן, שמילא את תפקיד יו"ר המחוז בשתי הקדנציות הקודמות ולאחר מכן שימש יו"ר מינהלת ההקמה של בית הלוחם בבאר שבע. בין השלושה נרקמו קשרים עסקיים, אף שהיו קשורים ביחסי גומלין ומרות בארגון.

המנכ"ל רונן חולש על התקציבים של מחוז באר שבע, ולאקרמן (ובעבר לאביטן) זכות הצבעה במוסדות הארגון, ומכאן פוטנציאל להשפיע על החלטות שמנסה המנכ"ל להעביר. למחוז באר שבע שישה צירים בוועידה הארצית של הארגון, הנחשבים לכוח משמעותי בבחירת יו"ר הארגון. קשרי העבודה ההדוקים האלה לא מנעו מהעובדים הבכירים לנהל קשרי שותפות פרטיים - בלי לדווח לארגון.

מסע אופניים בוגי יעלון - נכי צה"ל - חיים בר
ישראל הדרי

קשרים אלה נחשפו באחרונה בעקבות תביעה שהגיש עו"ד אבי פרץ מבאר שבע נגד אביטן, שלא שילם לו, לטענתו, שכר טרחה בגין כמה פרויקטים. בפסק הדין, שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע, מפורטים שני מקרים, שבהם מוזכרים ביחד ולחוד שמותיהם של אביטן, רונן ואקרמן.

המקרה הראשון קשור בחברת מו.א.ס מדיקל אופטיקה אימג'ינג סיסטמס, שהוקמה באוגוסט 2008 כדי לקדם פטנט לגילוי מוקדם של סרטן שד. עם הקמתה נרשמו חמישה דירקטורים, בהם פרץ ואביטן, שבאותה עת היה יו"ר מחוז באר שבע וממלא מקום יו"ר ארגון נכי צה"ל. אביטן החזיק 50% ממניות החברה, לטענתו, בנאמנות. חודשיים לאחר הקמתה הצטרפו לרשימת בעלי המניות רונן, מנכ"ל הארגון, ואקרמן, שהיה אז חבר מועצת הארגון.

לפי פסק הדין, "אביטן פנה לפרץ ידידו שיסייע לו בהקמת החברה, שבשלב הראשון מניותיה אמורות היו להיות מחצית בידיו של אביטן ומחצית בידי המדענים. בהמשך, הכניס אביטן כמה שותפים נוספים (רונן, אקרמן ועוד). רונן אישר בתצהיר כי נכנס כשותף בחברה ושילם תמורת 1% ממניותיה 25 אלף דולר. אביטן לא השקיע בחברה, אבל הוא זה שהוביל את העסק". בסעיף אחד נכתב: "אקרמן הצטרף מאוחר יותר, ושילם 30 אלף דולר בעבור 1.5% מהמניות (1% עלה 20 אלף דולר)".

אם כן, מדובר בשלושה בכירים בארגון ציבורי, שלמעשה נהפכו לשותפים בסטארט־אפ פרטי, שאין לו קשר לארגון שבראשו עמדו.

בסעיף 100 בפסק הדין נכתב כי "אקרמן מסר בתצהיר כי בעת מפגש של השותפים לחברה אמר אביטן כי לפרץ אין כסף, ולכן הוא ישמש יועץ משפטי תמורת מניות שיקבל. לאחר שאותר משקיע חדש שהסכים להשקיע בחברה תמורת מניות, נעשתה חלוקה מחודשת".

בחירות בעיר אופקים
אליהו הרשקוביץ

מה לשני יוצאי חיל חימוש, כמו רונן ואקרמן, ולחברה רפואית שבה הם שותפים ומשקיעים כל אחד יותר מ–100 אלף שקל? ייתכן שהשניים חשבו כי זיהו הזדמנות עסקית, והשקיעו מכספם הפרטי בחברה של הקולגה (לפחות לעוד בכיר אחד בארגון הציע אביטן להצטרף, אבל הוא דחה את ההצעה על הסף). זה עדיין לא מסביר מדוע לא דיווחו על כך להנהלת הארגון.

בשיחה שערכנו עם אקרמן, הוא אמר כי אינו מבין מה הבעיה. מבחינתו הוא השקיע במניה, "כאילו הייתי משקיע בטבע. אז מה אם היו שם אחרים מהארגון?" לדבריו, החברה מעולם לא פעלה באמת ולא ברור לו לאן הלך הכסף.

משיחה עם אביטן עולה כי גם הוא לא מבין מה הבעיה. כן, השלושה פעלו יחד, אבל לדבריו, מניותיו היו בנאמנות - הוא לא ניהל את החברה ואין כל קשר בין פעילותה לעבודה בארגון נכי צה"ל.

עסקת נדל"ן באופקים

המקרה השני שצוין בפסק הדין מצביע על עוד פוטנציאל לקשר עסקי פרטי בין אביטן לרונן, בנוגע למבנה מסחרי באופקים שהוצע למכירה ב–2010. אגב, ב–2013 היה אביטן בין המתמודדים בבחירות לראשות עיריית אופקים.

"חשבתי לקנות את הנכס והצעתי לרונן לבוא לראותו ושאם ימצא חן בעיניו, אולי נקנה אותו ביחד", אמר אביטן בשיחה עם TheMarker.

אבל עבדתם יחד. הוא מנכ"ל הארגון, אתה ניהלת את מחוז באר שבע ואחר כך שימשת יו"ר מינהלת ההקמה של בית הלוחם.

אביטן: "אין קשר בין הדברים. רונן חבר שלי. הוא איש הגון וישר. כך או כך, העסקה לא יצאה לפועל".

מתברר שהנכס באופקים שרונן הגיע לבדוק לבקשת אביטן הוצע בעסקה מפוקפקת. בסעיף 59 בפסק הדין נכתב: "מדובר היה בתשלום של מיליון שקל בחוזה, וסכום נוסף שלא יופיע בחוזה". רונן הוריד את העסקה מיד מן הפרק. זה עדיין לא מסביר מדוע מנכ"ל ארגון נכי צה"ל הגיע לייעץ לעמיתו בנוגע לקנייה פרטית של נכס מסחרי.

ומה עלה בגורלה של חברת מו.א.ס מדיקל? היא רשומה ברשם החברות כחברה פעילה ומפירת חוק - שמעולם לא שילמה אגרותיה למדינה ולא הגישה דו"חות שנתיים. לא ברור איפה כספי ההשקעה, וגם לא מי ניהל את המיזם. כל השותפים טוענים "לא אני", ומסבירים שהחברה מעולם לא היתה פעילה.

הקשרים בין השלושה בארגון נכי צה"ל היו פעילים מאוד. בינואר 2009, כשהשלושה היו שותפים במיזם הרפואי, התקיימו בארגון בחירות זמניות ליו"ר, לאחר שהיו"ר משה מטלון פרש לטובת כהונה כחבר כנסת. בר נבחר, בין השאר, בתמיכת מחוז באר שבע. במאי 2009 נערכו בחירות כלליות בארגון, ובר נבחר ליו"ר והשאיר בתפקיד המנכ"ל את רונן.

באותו זמן נבחר אקרמן ליו"ר מחוז באר שבע, ואביטן, שלא יכול היה להגיש מועמדות לתפקיד לאחר שתי קדנציות, לא יצא מהתמונה. אחרי שלושה חודשי הסתגלות בשכר, הוא מונה ליו"ר מינהלת ההקמה של בית הלוחם, שתוכנן להיפתח רק שנה וארבעה חודשים לאחר מכן. "זה היה תפקיד מיותר בעלות שכר של מאות אלפי שקלים ורכב, שהפך את אביטן מנבחר לעובד הארגון", אמר מקורב לארגון.

בינואר 2011 נפתח בית הלוחם, ואביטן, שאמור היה להיות מנהלו, לא קיבל את התפקיד, אבל שימש עד מחצית 2012 בלא שכר כיו"ר הנהלה, והודח בנסיבות לא ברורות. כיום הוא כבר אינו עובד בארגון.

מארגון נכי צה"ל נמסר: "הארגון מתנהל בשקיפות מלאה מול כל גורם שהוא, לרבות מול תורמיו (ראו המשך תגובה במסגרת - ט"ח)".

את מי מייצג ארגון נכי צה"ל?

על פי נתוני משרד הביטחון רשומים בישראל 102 אלף נכי צה"ל. עם זאת, בארגון נכי צה"ל, הארגון היציג היחיד המורשה בישראל לייצג את הנכים, רשומים רק 49,489 איש- כמחצית מכלל נכי צה"ל. איפה יתר הנכים? מתברר שהארגון מייצג רק נכים שנקבעו להם יותר מ-19% נכות.

מיכאל הרשקוביץ, יו"ר עמותת מצדיעים לנכי צה"ל, שהוקמה כדי לתת סעד למחצית השנייה של הנכים, טוען כי הסיבה לכך פשוטה: הארגון מייצג רק את מי שיש לו קצבה ממשרד הביטחון, וניתן לנכות את דמי החבר ישירות מהקצבה. לדבריו, הארגון מתעלם, ברשות משרד הביטחון, מ-50% מנכי צה"ל, כי אין דרך פשוטה לגבות מהם דמי חבר.

האם התורמים לארגון יודעים שאינם תורמים לכל נכי צה"ל? לא ברור. עיון באתר הארגון ובמסמכים רשמיים ודו"חות כספיים שלו לא העלה כל דיווח בעניין.

גם מתגובת ארגון נכי צה"ל עולה יחס שונה לשני סוגי הנכים. נכה צה"ל שנקבעו לו עד 19% נכות ורוצה להצטרף לארגון, חייב, בניגוד לנכה אחר, לקבל אישור מוועדת חברים. אם ירצה להשתמש במתקני בית הלוחם, ייאלץ לעמוד בפני ועדת חריגים, וגם ישלם מחיר גבוה יותר עבור שימוש במתקנים, שנבנים גם מכספי תרומות - וכמובן מכספי משלם המסים.

רק 20% מחברי הארגון, כ-11 אלף הנכים ה"קשים", משתמשים בבתי הלוחם. לכן, לא ברור מדוע מערים הארגון קשיים על נכי צה"ל האחרים, והאם התורמים יודעים זאת.

לדברי הרשקוביץ, "חובה לבדוק אם החוק כיוון לכך שמשרד הביטחון ימשיך להכיר בנכי צה"ל רק כשהוא משמש גובה הכספים בהתנדבות עבור ארגון נכי צה"ל. משרד הביטחון והארגון לא מציינים לעולם בפני נכה צה"ל מוכר עד 19% את האפשרות הפלאית להיות חבר בארגון נכי צה"ל בתנאים מסוימים".

במשרד הביטחון טוענים כי ההחלטה את מי לייצג היא דווקא של ארגון נכי צה"ל: "על פי חוק הנכים, ההכרה של שר הביטחון בארגון יציג של נכי צה"ל עוסקת בהסכמה של אגף השיקום לנכות מתגמולי הנכים דמי חבר לארגון. מטבע הדברים, אין ניכוי דמי חבר למי שאינו זכאי לזכויות כלל (נכים עד 10%) ולמי שקיבל מענק חד־פעמי (עד 19% נכות). מעבר לכך, ההחלטה באילו נושאים לפעול ואיזו אוכלוסייה לייצג היא של ארגון נכי צה"ל ולא של משרד הביטחון".

מארגון נכי צה"ל נמסר בתגובה: "על פי תקנון הארגון, שאושר על ידי רשם העמותות, הזכות להתקבל כחבר עמותה מוקנית לכל מי שהוכר כנכה צה"ל על פי חוק הנכים והמקבל תגמול חודשי על פי חוק זה, וכן מי שנפצע בשירותו במשמר הגבול והוכר לפי חוק המשטרה (נכים ונספים) תשט"ו־1955 ומקבל תגמול חודשי על פי חוק זה. בנוסף, קובע התקנון אפשרות לנכים שאינם עומדים בקריטריונים להתקבל כחברי עמותה, ובלבד שנכותם נגרמה כתוצאה מהשתתפות בפעולה על הגנת ביטחון המדינה, שנכותם הוכרה לפי החוק, ושוועדת החברות בארגון החליטה לקבלם ברוב קולות חבריה ומנימוקים שיירשמו.

"כמו כן, הארגון קיבל החלטה עקרונית לאפשר למי שהוכרו כנכי צה"ל ושאינם זכאים להיות חברי ארגון, להתקבל, בכפוף להחלטת ועדות החריגים בבתי הלוחם, וליהנות משירותי השיקום, הספורט, התרבות והחברה המוענקים בהם לנכי צה"ל. אותם נכים, לאחר קבלתם, משלמים דמי חבר גבוהים מאלה של הנכים חברי הארגון. יש לציין כי העיתון נתבע באחרונה על ידי ארגון נכי צה"ל בגין הוצאת דיבה ולשון הרע בפרסומים קודמים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם