"פשוט תכריז על עצמך כמידען, והשכר שלך יהיה גבוה מספרן" - קריירה - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
הגדרות מבולבלות

"פשוט תכריז על עצמך כמידען, והשכר שלך יהיה גבוה מספרן"

מידען, ספרן, אנליסט עסקי, או מנהל מרכז מידע - הם שמות שונים למקצוע שהגדרותיו מבולבלות ■ בעידן המידע נדרשים אנשים שיודעים למצוא מידע, אלא שבאקדמיה ובגופים ציבוריים ופרטיים לא יודעים איך להתמודד עם הבלגן השורר בתחום - מה שבא לידי ביטוי גם בשכר המשולם למידענים

19תגובות

מיכל (שם בדוי), 49, מידענית ותיקה, נתקלה באחרונה במודעת דרושים שפירסם משרד האוצר. היא מיהרה לשלוח קורות חיים, אבל אז התברר לה שמועמדותה אפילו לא תישקל. הסיבה: היא מחזיקה בתואר שני בספרנות, לא במידענות. "יום בהיר אחד התברר לי שאני לא יכולה להגיש מועמדות לאף משרה בתחום המידענות בשירות המדינה, אף שלא עבדתי כספרנית יום אחד בחיי. תואר במידענות חופף לתואר בספרנות, אין הבדל - אז מדוע מפלים אותי לרעה?", היא אומרת בזעם.

המדינה אינה הראשונה להתבלבל. אף שתחום המידענות צמח מספרנות, מידענים נעלבים כשקוראים להם "ספרנים", וחלקם לא השלימו מעולם תואר בספרנות. גם מעסיקים אינם חושבים על "ספרן" כשהם מחפשים מידען, אלא מכוונים לאיש מקצוע שידלה וינתח עבורם את המידע הנדרש ויארגן מידע פנים־ארגוני.

מסקר שערכו ב-2012 ענבר יסעור ושרית חיים, מידעניות עצמאיות והמנהלות האקדמיות של התוכנית ללימודי מידענות בטכניון, עולה כי מידענים אכן מכנים את עיסוקם באופנים שונים: 45% מהמשתתפים בסקר השתמשו במונח "מידענים", 22% ב"מנהלי מרכזי מידע", 19% ב"ספרנים" ו–8% העדיפו להיקרא "אנליסטים". רוב המידענים (56%), בדומה למיכל, סיימו את המסלול האקדמי הייעודי לתחום היחידי בישראל - תואר שני בלימודי מידע (לשעבר ספרנות; כיום מוצע באוניברסיטת בר אילן ובמכללה האקדמית לחינוך דוד ילין) - ו–31% מהם סיימו לימודי תעודה.

"שינוי השם למידענות עשה עוול למקצוע הספרנות", חורץ ד"ר שחף הגפני יו"ר אגודת הספרנים והמידענים בישראל (אסמ"י) ומנהל הספרייה במכללת גורדון. בישראל, לדבריו, כ–3,500 ספרנים־מידענים שכירים. "טוענים שכבר לא צריך ספרנים. זה פשוט שטויות. אין הבדל בין מידען לספרן. העשייה היא אותה עשייה, הלימודים הם אותם לימודים.

ענבל יסעור ושרית חיים
אייל טואג

"מה לומד מידען? קטלוג, מיון, מפתוח, חיפושים. המציאו את המונח 'מידען' רק כדי שאנשים יוכלו להשתכר יותר. על פי הנתונים שבידינו, מידען משתכר פי שניים מספרן", מוסיף הגפני.

פערי השכר שעליהם מדבר הגפני, מוכיח הסקר של יסעור וחיים, הם אכן תלויי תואר. שכרו החודשי הממוצע של "ספרן" הוא 8,200 שקל, של "מידען" 10,300 שקל, של "אנליסט" 11,500 שקל ושל "מנהל מידע" 12,500 שקל. עוד מתברר כי השכלה בתחום לא רק שאינה מבטיחה שכר גבוה יותר, אלא קיים קשר הפוך: מידענים בלא השכלה רשמית משתכרים יותר - 11,600 שקל בחודש - מבעלי תואר שני בלימודי מידע המסתפקים ב–10,600 שקל בחודש.

האירוניה היא שבניגוד לספרן, שחייב להיות אקדמאי, מידען פשוט יכול להכריז על עצמו שהוא מידען - וכנראה שגם ישתכר יותר מהספרן.

הגפני: "הבעיה נובעת מהעדרו של מסלול הסמכה מסודר בתחום המידענות. מידען הוא לא עורך דין ולא רואה חשבון. ספרן, לעומתו, חייב להיות בעל תעודה. יש כאוס לא נורמלי בתחום הזה. מביאים מידענים למרכז מידע כלשהו, וחסר להם הבסיס. לוקחים צעירים יוצאי יחידות מודיעין. זה בעייתי מאוד".

ואז הגיע גוגל

מידען אינפו

הכאוס שעליו מדברים אנשי המקצוע נובע מהשינויים שחלו בתחום המידענות מאז החל להתפתח במהירות בשנות ה–90, כשמידענים היו מצרך מבוקש בשוק. "מידענים תיווכו בין המידע, שאותו דלו ממאגרי המידע המסחריים בתשלום, לבין דורשיו", מסבירות יסעור וחיים. "אלא שאז הגיע מנוע החיפוש של גוגל, וטרף מחדש את הקלפים. מצד אחד, ארגונים הוצפו במידע. מצד שני, נוצרה תחושה שהמידע נגיש, ולכן המידען מיותר".

התוצאה היתה שהגדרת המקצוע היטשטשה, והמידענות הסתעפה לשני כיוונים עיקריים: מידענות־ספרנות ומידענות עסקית (מחקרי שוק, מודיעין תחרותי). הפיצול הזה ניכר במיוחד באוניברסיטת חיפה, שם מוצעת תוכנית תעודה של שנתיים למידענות וספרנות בפקולטה למדעי הרוח, ותוכנית נוספת בחוג לניהול מידע וידע שכפוף לפקולטה לניהול. "אנחנו עוסקים בתוכנה - בעוד החוג לניהול מידע מוטה יותר לעיסוק בחומרה ובפן הטכני", מצביעה ד"ר רחל בן כנען, ראש התוכנית למידענות וספרנות באוניברסיטת חיפה, על ההבדלים בין תוכניות הלימוד.

גם המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר אילן, למשל, מציעה התמחות במידענות "סטנדרטית" לצד התמחות בטכנולוגיות אינטרנט במסגרת התואר הראשון. התואר השני בבר אילן מכשיר גם מנהלי ספריות, מנהלי ידע ("ארגון המידע בתוך הארגון"), אנשי טכנולוגיה ומידענים בתחומי החברה, הרפואה והמשפט.

אחד מבוגרי ההתמחות במידענות אינטרנט בבר אילן הוא עידן מגלד, 27, שעובד כמתכנת בחברת סטארט־אפ. "את התכנות למדתי לבד, ותוך כדי הלימודים התקבלתי לסטארט־אפ שבו אני עובד כיום", הוא מספר. "החיפוש הוא חלק אינהרנטי מהעבודה שלי. אני לא צריך לזכור פונקציות, אני פשוט יודע איפה לחפש אותן. התואר מקנה ידע טוב בתכנות, קידום אתרים, חיפוש מתקדם.

"לימודי המידע עברו אבולוציה להיי־טק. השלב הבא יהיה הכשרה בתחום אבטחת המידע. ניתן לומר שאלה לימודי 'מחשבים לייט'", מוסיף מגלד.

שאול מידען
עופר וקנין

ראש המחלקה ללימודי מידע בבר אילן, פרופ' שפרה ברוכסון ארביב, מסכימה שהגדרת המקצוע אינה ברורה. "זה נכון, יש בלבול ואי בהירות, כי התחום התפתח בשני אפיקים - ספרנות מצד אחד ומינהל עסקים מצד שני. זהו מקצוע חדשני שמתעצב ומתפתח, כפי שבתחילת המאה שעברה מקצוע הפסיכולוגיה לא היה ידוע ומפותח".

המחלקה כפופה למדעי הרוח. מה הקשר?

ברוכסון ארביב: "הציוות הזה לפקולטה לא רלוונטי. המחלקה עצמאית בתוכניות שלה, ונובע מכך שהמידענות התפתחה בבר אילן מחקר הספר העברי. כיום הלימודים הם בינתחומיים וקשורים למדעי החברה וניהול. מדעי הרוח נוגעים בהיבט האתי של המקצוע".

ברוכסן אביב מתארת את הפרופיל של הסטודנט המעוניין בלימודי מידענות: "חלקם מגיעים מחיל המודיעין בצה"ל, אחרים מעולם המשפטים והרפואה ויש סטודנטים עם רקע טכנולוגי. מגיעים גם מורים".

מעסיקים אומרים לעצמם, 'אתן את התפקיד לאחד העובדים שלי בתחום השיווק או הפיתוח העסקי', ובמקרים אחרים הם מכשירים את העובדים בעצמם.

"זו אשליה. לכל אחד יש תחושה שהוא שולט בגוגל ולכן הוא שולט במידענות. לא כל מידע הוא מידע אמין. 'טיים איז מאני' - במקום לחפש אחר מידע במשך ימים שלמים, המידען יכול לשלוף את המידע המהימן והמדויק בתוך זמן קצר מאוד".

יסעור, המתמחה בחיפוש פטנטים, מספקת דוגמה עדכנית נוספת לכאוס השורר בתחום: "באחרונה התפרסמה בפורום המידענות שאנו מנהלות הצעת עבודה למידען במשרד החינוך. במודעה נכתב כי לתפקיד נדרש מידען, סטודנט לתואר ראשון או שני. כשעלתה בפורום השאלה איך ייתכן שסטודנט נושא בתואר 'מידען', בלי שסיים את לימודיו, ענה אחד מהחברים: 'זו תופעה שחוזרת על עצמה כל הזמן. אני לא מבין איך קרה שעוד לא חיפשו מידענים מקרב תלמידי תיכון במגמת מחשבים. המעסיק מנסה לחסוך על גב מי שלא הוסמך בצורה מסודרת, וזה עוד בלי להזכיר מקומות עבודה שבהם העובדים עושים גם את עבודת המידענות כי הם יודעים לכתוב שאלה בגוגל'".

בעיה נוספת, אומרות יסעור וחיים, היא שמידענים אינם טובים בשיווק עצמי. "התוצאה היא שלא קל לשכנע ארגונים בנחיצות המידען ובעתות משבר המידענים הם לא פעם מראשוני המפוטרים".

מידען אינפו 2

"המכשלה השיווקית" של המידענים עודדה את חיים, שניהלה את מרכזי המידע של נייס והתעשייה האווירית, להתמחות בשיווק ומיתוג של מרכזי המידע. "מידענים אומרים לי 'המנכ"ל בכלל לא יודע שאני קיים'. אני מלמדת מידענים להוכיח את נחיצותם ולשווק אותה", אומרת חיים. "אם המנכ"ל מבין בדיוק מה המידען נותן לו - אז המידען לא יהיה ברשימת המפוטרים, לפחות לא ברשימה הראשונה".

ארבעה מידענים
 על כל משרה

חברות רבות בענפי המזון, קמעונות, תקשורת וסלולר אמנם צורכות שירותי מידענות, אבל לא לגמרי ברור עד כמה באמת גדול הביקוש למידענים. על פי אתר הדרושים אולג'ובס, לדוגמה, היצע המשרות בתחום קטן בין 2011 ל–2013 ב–20% (מ–288 משרות ל–228), בעוד הביקוש למשרות בקרב העובדים נותר יציב. ב–2013, לפי נתוני אולג'ובס, התחרו יותר מארבעה מידענים על כל משרה. עם זאת, ייתכן שהגדרת המקצוע העמומה מייצרת מצב שבו מעסיקים מפרסמים מודעת דרושים ל"אנליסט" או ל"עורך תוכן" - ולא דורשים בהכרח "מידען".

שאול זהר, מנכ"ל חברת מידאטה למחקרי שוק ומידע עסקי, מציע תזה אחרת: מסלולי ההכשרה הקיימים ובוגרי מסלולים אלה אינם מסונכרנים עם צורכי השוק. "הגדרת התפקיד אצלנו היא 'אנליסטים עסקיים'. את ההכשרה העובדים עוברים אצלנו", אומר זהר. "הסיבה פשוטה: יש פער בין ההכשרה לבין הצרכים בשטח. מנהל מערכות מידע, למשל, הוא מהנדס שסיים תואר בהנדסת תעשייה וניהול. זה לא מה שאני מחפש. מסלול הכשרה רלוונטי צריך להשתייך לדעתי ללימודי מינהל עסקים או תקשורת. אני מחפש אנשים שיכולים לקרוא הרבה חומר ולנתח אותו, בעלי ראייה כלכלית וסקרנות. אני מתנגד למלה מידען, הייתי מוציא אותה מהלקסיקון. הסמנטיקה חשובה, היא מקבעת את היחס למקצוע", הוא מדגיש.

אז מידען הוא מקצוע נכחד או מקצוע העתיד?

זהר: "אין ספק שזהו מקצוע העתיד. אנחנו חיים בעידן הביג־דאטה (מאגר מידע שבו נתונים רבים לא מאורגנים, ה"ו). חברות קורסות תחת עומס המידע וזקוקות לאנשים שיסדרו אותו ויפיקו ממנו נתונים ומסקנות. אני מעריך שמקצוע העתיד יהיה אבולוציה של האנליסט העסקי - מה שקרוי בחו"ל 'מדען מידע' (Data Scientist)".

עדנה פלג־אולבסקי, מנהלת מחלקת ההסברה וההדרכה של האגודה למלחמה בסרטן, מכירה בחשיבות המידענות המסורתית: "ארבע המידעניות שלנו הן חלק אינהרנטי וקריטי בעמותה. המידעניות משיבות על שאלות מורכבות של חולים, מתעדכנות ומעדכנות על מחקרים ושירותים חדשים ומרכזות אינפורמציה על מחקרים ניסויים חדשים. זו עבודה סופר־חשובה.

"חולים חוזרים מפגישה עם רופא מבולבלים ומתוסכלים. הרופא שופך עליהם מידע, ואז הם מגיעים הביתה ומבינים שלא קלטו כלום. הם מתקשרים אלינו - ואנחנו עושים להם סדר", מסכמת פלג־אולבסקי.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: סיפורים, עצות וטיפים ממדור קריירה וניהול ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם