"בריחת המוחות מישראל זה 'באז וורד' - אין לו אחיזה במציאות" - קריירה - TheMarker

ראיון // "בריחת המוחות מישראל זה 'באז וורד' - אין לו אחיזה במציאות"

חגית מסר-ירון, מהנשים היחידות שהצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית באקדמיה הישראלית, מנהלת בימים אלה את המועצה להשכלה גבוהה ■ "המערכת רוויה", טוענת 
מסר־ירון ■"התחרות על הסטודנטים מובילה לירידה ברמה של המוסדות האקדמיים"

אחרי 15 שנים רצופות בתפקידי ניהול בכירים, הוראה ומחקר, החליטה פרופ' חגית מסר־ירון, לצאת לשנת שבתון. "מאוד רציתי לסיים כך את שנותי כנשיאת האוניברסיטה הפתוחה", היא מספרת. "היו לי הצעות מהמוסדות הטובים ביותר, כולל פרינסטון. כבר היתה לי ויזה ומזוודה מוכנה. התוכנית היתה שלושה חודשים בפאריס ושלושה חודשים בניו יורק, מה יכול להיות טוב מזה? ואז שר החינוך, שי פירון, קרא לי ואמר שהוא 'גילה' שהוא גם אחראי על ההשכלה הגבוהה וישמח אם אני אקבל על עצמי את תפקיד סגן יו"ר המועצה להשכלה גבוהה".

נכנסת לתוך ביצה לא פשוטה. למה בעצם?

"יש לי יחסים אישיים רבי שנים עם דינה – דין התנועה. ההשכלה הגבוהה חשובה לי, אני מחויבת לה ומכירה אותה לעומק. חשבתי שלא אוכל להגיד לא. לכל תפקיד אחר, אגב, הייתי מסרבת. סיבה חשובה נוספת היתה אותו חלון הזדמנויות לשינוי. עוד לפני זמני הוחלט להקים ועדה שתבחן לעומק אם הדרך הנוכחית היא הדרך הנכונה להפעיל את מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. אני אעמוד בראשה, וזה אתגר גדול וחשוב".

לצפייה בסמארטפונים ובטאבלטים

Article video embed code

יכול להיות שאת תחליטי שזו לא הדרך ותכרתי את הענף שאת יושבת עליו?

"יכול להיות, אבל זה בסדר. אני לא מחפשת ג'ובים".

לא יותר הגיוני שיעשה את זה גורם מבחוץ?

"היתה התלבטות, אבל יו"ר ועדה שכזו צריך להכיר את המטריה".

"קביעות היא דבר טוב"

הרבה תקוות נתלות במסר־ירון, פרופ' להנדסה, מהנשים הראשונות והבודדות שהצליחו לפרוץ את תקרת הזכוכית באקדמיה, לשעבר נשיאת האוניברסיטה הפתוחה והמדענית הראשית במשרד המדע. מאז ומתמיד נחשבה לאדם שאינו חושש מסמכות (או מתקפל בפניה), ובעיקר לא מהסס להגיד מה שהוא חושב.

גם בראיון הזה היא לא חוששת להגיד דברים לא סטנדרטיים. כך למשל, כשהיא נשאלת אם ראוי שחבר סגל יעבוד גם מחוץ לאקדמיה, כפי שעושים חברי סגל רבים בישראל, היא יורה מיד: "אישית, יש לי עם זה בעיה. אני חושבת שהתפקיד של חבר סגל אקדמי הוא להיות אינטלקטואל בשכר. אתה צריך לקבל משכורת סבירה ולהיות בשירות המדינה, ולא לעבוד אצל גורמים אחרים, כי התשלום הנוסף עלול ליצור עיוותים. כך אני התנהלתי כל החיים. אני לא יודעת אם אפשר ליישם אותה במציאות הישראלית".

חגית מסר ירון
חגית מסר ירון
צילום: דניאל בר און

קביעות זה טוב?

"לדעתי כן. זה מבטיח חופש אקדמי".

זה גם מבטיח מוות אקדמי.

"אני חיה במערכת. אני לא מכירה את המונח 'דד ווד', למעט אולי בשוליים. יכול להיות שמתוך עשרה חברי סגל יש אחד שאחרי גיל 50 התעייף ומייצר פחות, אבל זה קורה בשוליים. זו תופעה זניחה".

למה לדעתך יש כל כך הרבה תופעות על גבול השחיתות במערכת ההשכלה הגבוהה כיום?

"יש, אבל אני לא מקבלת את ההגדרה - 'הרבה'. לאוניברסיטאות הוותיקות יש מסורות ובסיס חזק של התנהלות וכללי אתיקה. המוסדות חדשים, שחלקם נבנו על ידי יזמים בעלי אינטרסים, חסרים את הבסיס הזה. כשהדברים נעשים מהר־מהר יש בהם בעיה, כי הגוף החדש לא יודע לנהל את עצמו בכללי המשחק של האקדמיה".

תפקיד המל"ג הוא לא לתת לתופעות האלה להתרחש.

"לא. שחיתות צריכה להיבדק על ידי מבקר המדינה והמשטרה"

מה עמדתך כלפי המוסדות הלא מתוקצבים?

"סוגיית המוסדות הלא מתוקצבים, מה שנהוג לקרוא הפרטיים, היא אתגר גדול. המערכת נבנתה מתפישה ריכוזית - יש ממשלה שמתכננת מערכת השכלה גבוהה, והחליטה להקים מכללות ואוניברסיטאות. מאז שהתחילו לקום המוסדות הלא מתוקצבים, המערכת לא יודעת איך לאכול אותם. ארה"ב למשל, מובילה את גישת 'כוחות השוק יחליטו', לכן מוסדות פרטיים יכולים לקום כפטריות אחרי הגשם. אנחנו צריכים למצוא את נקודת האיזון בין חופש עיסוק, המאפשר למוסדות פרטיים לקום, לבין רגולציה שתכלול גם אותם. לדעתי הנקודה הזאת לא נמצאה עד היום.

שר החינוך, שי פירון
שר החינוך, שי פירון
צילום: מוטי מילרוד

"כך נוצר מצב שמצד אחד יש מוסדות פרטיים משובחים, שאולי לא מקבלים מה שהם ראויים לו לפי קריטריונים - כי אנחנו פוחדים מאפקט המדרון החלקלק, שגם מוסדות פחות טובים ירצו אותו דבר - ומצד שני, מערכת הבקרה על מוסדות אלה כמעט לא קיימת, פשוט כי אין לנו מקל של 'אם לא תעשו ככה לא תקבלו תקציב' - הם הרי לא מתוקצבים. עוד לא פותחו הכלים המתאימים לטיפול במוסדות האלה".

נשמע כמו אימפוטנציה קשה של המל"ג לאורך שנים.

"אני לא יודעת לתקן את העבר. האתגרים מבחינתי הם להכניס למערכת כלים נכונים שיאפשרו לטפל גם במוסדות לא מתוקצבים".

"ממזגים בעזרת גזרים"

את חושבת שבישראל יש כיום יותר מדי מוסדות אקדמיים?

"כן. היתה כאן תערובת של מוסדות מתוכננים, שנוספו אליהם כל האחרים, וכיום יש 67 מוסדות. בהחלט יותר מדי. כתוצאה מהמערכת הרוויה נוצרה תחרות על הסטודנטים, והתחרות הזאת מובילה להורדת רמה.

"עניין אחר הוא מגבלת חברי הסגל. יש תחומים שבהם אנחנו במחסור נואש, תחומים שבשביל לשמור על המסורת אין מספיק, וזה לא רק בגלל בריחת המוחות. יש יותר מדי מוסדות גם מבחינת סטודנטים, וגם מבחינת אנשי סגל - והרמה כאמור יורדת. גם ברמת הניהול - כל מוסד דורש מנגנון ניהולי יקר, המון הוצאות על מספר קטן יחסית של סטודנטים. זה לא תמיד מצדיק את זה".

מה תעשו כדי להקטין את מספר המוסדות?

"אנחנו מעודדים התאחדויות, ממזגים בעזרת גזרים. בגרמניה זה עבד יפה מאוד. אפשר, וצריך, להפנות תקציבים לכיוון הזה. הסנוניות הראשונות כבר כאן, וצריך לעודד אותן".

יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג
יו"ר הות"ת, פרופ' מנואל טרכטנברג
צילום: ShiloPro / חן גלילי

יכול להיות שאנחנו מייצרים יותר מדי דוקטורים?

"אם המטרה של המערכת היא לייצר השכלה, אז אין דבר כזה יותר מדי. אבל אם יש למישהו ציפייה שכל מי שיש לו תואר דוקטור יהיה מחר חבר סגל או פרופסור – אז כן, הנתונים מראים שאנחנו מייצרים יותר מדי.

"אחת הבעיות שלנו היא שאנחנו לא משתמשים בדוקטורים שהמערכת מייצרת בשוק העבודה. אם דוקטור, עם ידע ויכולות מחקריות, יוצא לשוק העבודה, צריך לחבר אותו ולתגמל אותו. זה לא קורה, והם מסתובבים מתוסכלים. המהפכה צריכה לבוא ממערכת החינוך. הייתי רוצה לראות יותר מורים בעלי תואר דוקטור. הפתרון פשוט – לתגמל אותם בהתאם. אפשר להשתמש באותם דוקטורים כדי להעלות את רמת החינוך בישראל".

איך את עומדת לתקוף את בריחת המוחות?

"יש לי תחושה שבריחת המוחות זה 'באז וורד' שאין לו אחיזה במציאות. לטובים יש תקנים, בעיקר בשנים האחרונות, אחרי תוכנית החומש שהגדילה את מספר התקנים באוניברסיטאות. רוב אלה שלא מוצאים מקומות הם לא מספיק טובים, או אנשים שבוחרים לחיות בחו"ל".

כי הם מרוויחים יותר כסף!

"לא בהכרח. לפעמים זה בן או בת זוג שעובדים בחו"ל, או סיבות אישיות שמביאים לכך. אנשים בוחרים לעבוד בחו"ל לא רק כחלק מתופעה של בריחת מוחות, אלא כי זה נוח להם ברמה הפרסונלית. זה לא אישיו בעיני".

"מי שעסוק במריבות - משפיע פחות"

אחת הטענות החוזרות ונשנות כנגד המל"ג היא על היותה גוף מסורבל ובעיקר חסר שיניים. "לא, לא, לא", מתנגדת מסר־ירון להגדרה. "נכון שיש המון בעיות פנימיות. מערכת הרגולציה של ההשכלה הגבוהה הוקמה כמו שמיכת טלאים. מוסדות השכלה גבוהה התקיימו לפני קום המדינה, ורק ב–1958 נחקק חוק המל"ג. בתפישה הרגולטורית, המל"ג היתה אמורה להיות מכון התקנים של ההשכלה הגבוהה – לקבוע את הרמה האקדמית ובקרת האיכות עליה, כשהתקצוב נמצא תמיד בידי הממשלה.

"בתחילת שנות ה–70 הוקמה ות"ת (ועדה לתכנון ותקצוב) כדי לחלק נכון את התקציבים - הושיבו אותה במל"ג, בשביל שלא יהיו תפקידים כפולים. עד שנת 2000 המערכת פעלה בהרמוניה. רגע לפני מינוי המל"ג העשירית, לימור לבנת, אז שרת החינוך, קראה את החוק והחליטה שהוא לא מאפשר לות"ת לשלוט במל"ג. היא חשפה את הפער בין ההתנהלות בפועל לבסיס הסטטוטורי, וזה יצר חיכוכים, שכבר 13 שנה המערכת חשופה אליהם".

איך זה מתבטא?

"אכן כיום יש אי־בהירות גדולה לגבי חלוקת הסמכויות בין המל"ג, הות"ת והממשלה, שהתחדדה עם השנים. קיימת גם אי־בהירות בחלוקת הסמכויות בין יו"ר המל"ג, סגן יו"ר המל"ג, יו"ר הות"ת והמנכ"ל - והתוצאה היא שבמשך שנים התבזבזה המון אנרגיה על חיכוכים. מדברים על העשור האבוד באקדמיה, וזו בין היתר אחת הסיבות.

"ככל שאתה יותר עסוק בחיכוכים ובמריבות - מי הסמכות, מי קובע, מי הראש ומי הזנב - אתה פחות יכול להשפיע .לשמחתי נוצרה קונסטלציה שמאפשרת לבחון את המערכת כולה, ולראות איפה צריך לתקן".

למה, לדעתך, המוסדות אוהבים לא לאהוב אתכם?

"חוסר יעילות בוודאי גורם לסוג של כעס. גם השאלה מתי כרגולטור אתה פטרוני ונותן הוראות מלמעלה, ומתי אתה מאשר התנהלות עצמאית, היא שאלה גדולה. יכול להיות שבמל"ג היתה נטייה לעודף פטרונות ופחות חופש. תפישת העולם שלי היא לסמוך יותר על הגופים ולבקר אותם מאשר להגיד להם מה לעשות".

המוסדות טוענים שהביורוקרטיה בעייתית. אם נדרשות שלוש שנים כדי לקבל אישור לתואר – זו פגיעה.

"יש תרשים זרימה של כל התהליכים שבקשה כזאת צריכה לעבור, הכולל עשרה צמתים, או עשרה מקומות להיתקע בהם. השאלה היא אם אפשר לרדת לשלושה צמתים. בזמני כנשיאה הגשתי חמש בקשות - רובן נגמרו בתוך שנה. לפחות בצד של הלקוח ראיתי שיפור בנושא. לפעמים הבעיה מגיעה בכלל המוסדות.

"הנה דוגמה: כל המוסדות התבקשו להגיש תוכנית חומש. כל התוכניות שהוגשו נכנסו לטייס אוטומטי ואושרו בפחות משנה. ואז באו המוסדות ואמרו שרוצים להוסיף ולהוריד. ברור שזה מסבך תהליכים. חלק מהטענות מוצדקות, אבל כשבוחנים טענות ספציפיות, בחלק גדול מהמקרים תמצאו שהסיבה לכך נעוצה במוסדות עצמם".

מדוע יש צורך במל"ג?

"זה שצריך רגולציה על השכלה גבוהה זה ברור. סטודנט צריך לדעת שהוא מקבל תואר שעבר אקרדיטציה אקדמית, ושלא כל מי שרוצה להקים מוסד אקדמי - יכול. צריך לשמור על הרמה ועל כללי המשחק. זה נעשה בצורה טובה עד עכשיו. חשוב לזכור שבכל הפרמטרים הבינלאומיים יש לנו מערכת השכלה גבוהה נהדרת. עם זאת, צריך לשאול איך תיראה הרגולציה בעתיד.

"הוועדה התבקשה לבחון מחדש את המשולש מל"ג־ות"ת־ממשלה ולראות אם צריך להציע שיפורים. זה נעשה ברמה הארגונית וברמה הפרסונלית – מה חלוקת הסמכויות בין יו"ר המל"ג, יו"ר הות"ת והמנכ"ל. צריך לבחון את הקיים ולראות אם צריך לשנות. המנדט פתוח לגמרי. הדבר היחיד שמקובע בכתב המינוי זה קדושת האוטונומיה של ההשכלה הגבוהה.

"אם מסתכלים על הישגי ההשכלה הגבוהה, אז ברור שהאוטונומיה תרמה להישגים. עם זאת, זכותה ויכולתה של הממשלה לקבוע מדיניות ולמשול. הוועדה מסתכלת על מודלים בעולם ותבדוק ביושר אם מבנה הרגולציה הקיים הוא הנכון ביותר".

היית בונה שוב גוף דו־ראשי כמו שיש כיום?

"זה צריך להיבדק".

מה קרה לוועדה לנושא המשילות שהקמתם כדי לברר את מערכות היחסים בין הנהלת המוסד המקצועית (ועד מנהל, חבר נאמנים) להנהלה האקדמית?

"שינינו לה את השם לוועדה לבחינת הניהול של המוסדות להשכלה גבוהה. היא הוקמה לפני חצי שנה. ההתפטרות של המנכ"לית אביטל שטיין לאחרונה עצרה אותה. בישיבה האחרונה של המל"ג הוחלט שפרופ' פייסל עזאיזה יעמוד בראשה".

את לא מקבלת שכר על התפקיד הזה, את עובדת בהתנדבות.

"אף חבר המל"ג לא מקבל שכר. בגלל זה אני צריכה להיות גם חברת סגל באוניברסיטת תל אביב".

איך אדם יכול להיות מחויב לחלוטין לתפקיד אם הוא לא מקבל עליו כסף?

"גם זו שאלה שהוועדה תצטרך לשאול".

"האקדמיה לא צריכה להכשיר לעבודה"

לא מעט טענות מופנות כיום דווקא למערכת החינוך, ששולחת למוסדות ההשכלה הגבוהה סטודנטים ברמה נמוכה מבעבר.

"הרמה השתנתה, אבל זה לא אומר שלרעה", אומרת מסר־ירון. "הבעיה היא שמערכת ההשכלה הגבוהה לא מתאימה לבוגרי מערכת החינוך של המאה ה–21. נושא כמו לא להעתיק היה מובן מאליו - כיום צריך לשאול אם סטודנט שכתב מאמר מחומרים טובים שאסף הוא ראוי או לא.

"המערכת השמרנית אומרת 'לא', אבל לא מוכנה לבחון את השאלה אם זה מעניק לתלמיד כישורים אחרים - כמו נגישות טובה יותר לחומר שלו הוא זקוק. יש לי ביקורת על השמרנות של ההשכלה הגבוהה, שלא התאימה את עצמה לכלים שהסטודנטים מביאים איתם".

תקשוב ולמידה מרחוק הם העתיד?

"זה לא העתיד במובן של תחליף, כי אין הבדל גדול ברמה המהותית בין ספרייה עשירה ל'אי לרנינג'. גם כיום מי שהוא אוטו־דידקט פותח ספר ולומד לבד. כיום קל יותר לראות שיעור מצולם, אבל עדיין צריך מאפיינים של למידה. ה'אי לרנינג' האו כלי מצוין, אבל הוא לא תחליף למפגש האנושי שחשוב מאוד לרוב בני האדם, וגם מעורר מוטיבציה".

אז מה חסר כיום?

"צריך להקנות לתלמידים מיומנויות של ביקורת. פגשתי סטודנטים שמצטטים בלוגים באותה רמת משקל שהם נותנים לציטוט מכתב עת מקצועי ראשון במעלה".

הסטודנטים נהפכו לסטודנטים של ויקיפדיה?

"יש ויש, אי אפשר להכליל. השאלה היא כמה המורים נותנים לגיטימציה, וכמה הסטודנטים יודעים לבקר את החומר שהם מוצאים".

מה לגבי לימודים אינטרדיסציפלינריים , הרי העולם החדש דורש התמחויות בכמה תחומים.

"האינטרדיסציפלינריות והחיבור של תחומים הוא נכון מאוד, וקורה, אבל יש צורך לבסס ידע דיסציפלינרי קודם כל. שאלת יסוד בהשכלה גבוהה היא: 'האם אנחנו קומודיטי (מוצר צריכה) או חינוך. התשובה היא באמצע. אני חושבת שבתואר ראשון צריך ללמוד דיסציפלינה, ולזכור שברמות התעסוקתיות והמחקריות האינטרדיסציפלנריות היא מאוד חשובה. אנשים שואלים אותי מה ללמוד לתואר ראשון ואני אומרת שזה לא משנה. תלמד ללמוד, ובתואר שני תתמחה בתחום התעסוקה העתידי שלך".

בהארוורד כל סטודנט לומד יזמות. נכון לייבא את זה גם לישראל?

"אי־אפשר ללמד יזמות. זה עניין של אופי. תבדקו כמה מהם נהפכים ליזמים לעומת הסטודנטים שלי שלא למדו - ולדעתי הסטטיסטיקה לטובתנו".

האם האקדמיה כיום מכשירה לשוק העבודה?

"בחלק מהתפקידים - ראיית חשבון, משפטים וכו' - כן. כללית אני לא בטוחה שזה תפקידה של האקדמיה,על אף שזה יכול להיות הבידול בין המוסדות - מוסד שהוא 'ליברל ארטס' שונה ממוסד שמכין לחיים. זה בהחלט לא תפקיד המל"ג לכוון מוסדות לכאן או לכאן.

"מה שברור הוא שתפקיד ההשכלה הגבוהה, בוודאי בתואר ראשון, הוא לא להכין לשוק העבודה אלא לתת תואר אקדמי שכולל תפישה רחבה של מי אתה, ולהקנות ידע, כלים ויכולות. צריך לעדכן את תוכניות הלימודים, השאלה אם לעדכן בקצב גבוה יותר".

אתם מפעילים ועדות איכות לבדיקת רמת הלימודים בחוגים שונים, אבל הדו"חות קשים להבנה, ובוודאי שלא עוזרים לבחור נכון.

"אני הולכת לעשות שינוי בדו"חות האיכות. כיום יש בעיה, אבל החומר שם. מי שרוצה - צריך לחפור. מטרת הערכות איכות הן לשים ראי בפני המוסד, שהוא ידע מה טוב ומה לא. יש מצבים שהוועדות מאתרות דגלים אדומים. אני רוצה שהם יגידו לי מה מבחינתם דגל אדום כי זה נושא שבתחום סמכותנו - בקרת איכות הלימודים".

יהיה דירוג בין המוסדות?

"אני רוצה שהמערכת תגיד שיש מוסדות בטווח ההגיוני, יש שניים מצטיינים ושניים גרועים – את זה אני אעשה. אני אסמן את אלה שמצטיינים במיוחד אם הם יצופו, ואלה שהורמו בעטיים דגלים אדום".

מה עמדתך בעניין הבחינה הפסיכומטרית?

"זה רע הכרחי. כל הזמן עושים מחקרים שמסתכלים מה החיזוי הסטטיסטי של מדדים שונים ובחרו אחד שהוא הטוב מכולם. מאידך, הפסיכומטרי לא מקודש. אם מוסד רוצה להפסיק לקבל כך סטודנטים, לא ייעצרו בעדו. זו לא החלטת המל"ג. עובדה שהאוניברסיטה הפתוחה לא מבקשת".

מעסיקים, למיטב ידיעתך, מעדיפים בוגרי אוניברסיטאות על מכללות?

"בעבר היה הבדל, כיום פחות. בעבר היה הבדל בשיטות הלימוד ובתכני הלימוד, לפחות בתחום ההנדסה שאני מכירה - אבל ההבדלים הולכים ומצטמצמים וגם צורכי השוק משתנים. בסוף מי שמוכיח את עצמו זה מי שטוב בשטח".

את תמליצי לילדים שלך ללכת למכללה או לאוניברסיטה?

"הילדים שלי לא שואלים אותי. הם הולכים לאן שטוב להם. אני אמליץ להם ללכת לאוניברסיטה, אם הם רואים אופציה של דוקטורט באופק. אם לא, בהרבה מקרים המכללות מתאימות יותר. יש מכללות מעולות בישראל. היה לי סטודנט מאפקה שהיה ממש מצוין, וגם בדו"חות האיכות הבינלאומיים אנחנו רואים שהרבה מכללות מקבלות ציונים טובים".

אי־אפשר לסיים את הראיון בלי לדבר על בעיית הנשים בהשכלה הגבוהה.

"צריך להכיר בזה שיש בעיה. לצערי הרב עסקתי הרבה בנושא, ואפשר להוכיח שלא משנה מה עשו בכל מיני מקומות בעולם, עוד לא נמצא צוואר בקבוק שאפשר לטפל בו. המסקנה שלי היא שלא צריך להרים ידיים, אלא להמשיך לדבר על זה כל הזמן, ובלי סוף. אסור לשתוק, וצריך להמשיך לבדוק אם אין מנגנונים במערכת ההשכלה הגבוהה שמוטים אינהרנטית לטובת גברים - ועל כאלה, אסור לנו לעבור בשתיקה. בעיני כל גוף וכל כנס שיש בו רק גברים צריך לתת דין וחשבון ולהוכיח שהוא לפחות חיפש נשים".

וזה אחד מתפקידי המל"ג - לדחוף את הנושא הזה קדימה?

"אני לא בטוחה שזה תפקידו של המל"ג. יש פה שאלה של עירוב מטרות חברתיות ולאומיות בגוף שצריך לבדוק איפה הקו האקטיביסטי שלו. חוק המל"ג אומר שאנחנו רגולטור של רמת הלימודים. אי־אפשר להפיל על גב של מוסד אחד את כל הבעיות הלא פתורות שלנו".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
48
פרופ' יאיר אורון
  • 11:04
  • 21.01.14

בהתייחס לנאמר "אני חושבת שהתפקיד של חבר סגל אקדמי הוא להיות אינטלקטואל בשכר. אתה צריך לקבל משכורת סבירה ולהיות בשירות המדינה, ולא לעבוד אצל גורמים אחרים, כי התשלום הנוסף עלול ליצור עיוותים",
לדעתי תפקידו של האינטלקטואל אינו "להיות בשירות המדינה",אלא לחתור לחקר האמת ולומר רק את האמת, ולשאוף לחקר האמת גם אם קשה ולעיתים בלתי אפשרי להגיע לכל האמת.

47
גברת....תתעוררי!!!!
  • 16:24
  • 06.01.14

חיה בסרט...

46
שני
  • 15:13
  • 06.01.14

כי ני נכחתי אתמול במפגש של בוגרים ממחזורים שונים של בי"ס גבוה מאד למנהל וכלכלה באירופה, חלקם ישראלים, שהפלא ופלא לא מצאו את פרנתסתם כאן והם, או שעובדים חו"ל,או שעובדים מכאן עבור חו"ל.. אז מה את מקשקשת ברשת..
המדינה לא מעריכה ידע ובגלל זה היא נראית איך היא נראית, תעודת עניות. מינה שמטפחת לבינוניות, זוהי מנת חלקה!!!!

45
אקדמאי
  • 13:42
  • 06.01.14

הטענה של הפרופסורית חגית מסר ירון שהמכללות, "מוסדות חדשים שחלקם נבנו על ידי יזמים בעלי אינטרסים חסרים את הבסיס הזה" של "התנהלות וכללי אתיקה" שבה מצטיינות לדעתה האוניברסיטאות, גובלת כמובן בהשמצה גורפת כל עוד הפרופסורית הנכבדה אינה מוכנה לקרוא בשמות ולציין עובדות שעליהן היא תהיה מוכנה להגן בתביעת דיבה.



גרוע מכך, היא מבטאת חולי אידיאולוגי קשה בקרב האקדמיה הרואה ב"בעלי אינטרסים", כלומר אנשים הרוצים להרוויח, אנשים שבעקרון הם חסרי אתיקה. זה אולי המצב בארץ, בקרב רבים מאנשי העסקים, אך המצב הזה הוא פרי התפישה האומללה שרבים באוניברסיטאות מפיצים, ההופכת לנבואה המגשימה את עצמה, שאנשי עסקים חייבים להיות חסרי מוסר, כלומר רמאים ונצלנים.



יתר על כן, כל מי שמכיר את המצב באוניברסיטאות לאשורו, את המלחמות המרות והיצריות הניטשות בהן על מעמד וכספים לא יחפז כל כך להתייחס אליהן כסמל של התנהלות וכללי אתיקה."



גברתי הפרופסורית הנכבדה, טלי קורה מבין עיניך....

44
מכר ותיק
  • 12:15
  • 06.01.14

43
אמיר, חיפאי מודאג
  • 10:05
  • 06.01.14

הפרופסורית חגית מסר ירון מציעה לטפל בבעייה של עודף דוקטורנטים שהאוניברסיטאות מייצרות אגב בזבוז קולוסלי של משאבים ושל הון אנושי יקר, על ידי הסבתם של עודפי הדוקטורנטים חסרי הערך האלה לעבודה בהוראה. קשה לתאר איזו תועלת יביאו הרבה מהדוקטורנטים האלה שהתמחו קרוב לוודאי בפוסט מודרניזם ועוד אופנות חסרות תועלת כאלה למערכת החינוך. קרוב לוודאי שהם רק יקדימו את הנזק הנגרם לסטודנטים באוניברסיטאות על ידי התחלת שטיפת המוח האידיאולוגית כבר בתיכונים. אם יש לפרופסורית מסר ירון רעיונות קונקרטיים כיצד "מחברים ומתגמלים" דוקטורנטים חסרי הכשרה של ממש אלה כך שישמשו את המערכת החינוכית לטובה יהיה מעניין לשמוע מה הם. אחרת ההצעות שלה נשמעות כדברים בעלמא וכנסיון להתחמק מאחריות לטיפול במצב האומלל שבו האוניברסיטאות מוציאות מאות אלפי בעלי תעודת בוגר, ולא רק דוקטורנטים, חסרי כל הכשרה של ממש ותועלת לעולם התעסוקה.

42
ירושלמי
  • 07:42
  • 06.01.14

מילא, מצפים מפרופסורים במדעי החברה, ואפילו בכלכלה לומר דברים חסרי שחר בשבחי הרגולציה שכמעט בכל מקרה נכשלת כאשר זקוקים לה (ראו את המצב בבנקאות ובשוק ההון, או כיצד הרגולציה מצליחה למנוע את הספסרות במחירי המזון). אך אפשר היה לצפות מפרופסורית להנדסה, שדיוק הוא עניין מרכזי בהכשרתה, לא להשליך את יהבה על תקוות שווא שאפשר "למצוא את נקודת האיזון בין חופש עיסוק, המאפשר למוסדות פרטיים לקום, לבין רגולציה שתכלול גם אותם."



הפרופסורית הנכבדה כבר גילתה את דעתה הקדומה, המושרשת באקדמיה שלנו העוינת את עולם העסקים (בצדק כשמדובר בישראל שבה עסקים הם לא בדיוק פעילות כשרה) , שגופים פרטיים לוקים ב"אינטרסים" העושים אותם ל"חסרי אתיקה". ברור שרגולטורים בעלי השקפת עולם דומה רק יצרו את צעדיהם של יזמים חינוכיים באמתלה שהם פוגעים ב"כללי האתיקה" הדמיוניים האלה.



הפגיעה באתיקה היא תרוץ נהדר לא לפתוח את שוק החינוך לתחרות ולשמור על המונופול שכה הרע עם החינוך בישראל.



זו גם התחסדות צדקנית המתעלמת מהמציאות שבה האוניברסיטאות, כמו קרטלים בכל תחום, שולטים ברגולציה ומפעילים אותה לטובתם, והתעלמות מהעובדה שכשמדובר בתקציבים של מיליארדים, האוניברסיטאות יודעות את מלאכת מלחמות החלוקה לא פחות טוב מכל מוסד או גוף אינטרסנטי אחר, גם כשהן עושות את המלאכה הזו כשהן לבושות בכסות אקדמית.

39
לילך (מח בורח?)
  • 02:09
  • 06.01.14

עורכי ומבקרי עיתונים נחשבים הם לעיתים קרובות משוחדים או תקועים בדוגמא מסויימת כשהם בוחנים מאמר וזה במקרה הטוב - במקרים אחרים הם פשוט לא הוגנים - העיתונים המובילים נאשמים בכך גם כן. לפחות הבלוגרים מצהירים מראש מה התפיסה שלהם וכך אפשר לקרוא בביקורתיות מתוך יידע מוקדם
גם אלה וגם אלה עשויים להיות אמינים או לא

38
דניאל, קורא דה מרקר מושבע
  • 00:49
  • 06.01.14

אפשר להבין מדוע במדינת החלוקה שבה פוליטיקאים גם קובעים את גורל תקציבי האוניברסיטאות, הפרופסורית חגית מסר ירון טרודה בעיקר בסידורים בירוקרטיים הקובעים כיצד יחולק השלל בין האוניברסיטאות ולמה היא מתעלמת לחלוטין מהשאלה האם האוניברסיטאות זכאיות לסובסידיות במיליארדים בעת שהן גדושות בחוסר יעילות וביזבוז בירוקרטי, ויותר מכך בשעה שהן מנפיקות במדעי החברה והרוח דיפלומות שבהם השקיעו התלמידים שנות עבודה וכסף (גם משל משלם המיסים) אך הן אינן שוות שקל כשמדובר בהכשרה לתעסוקה פרודוקטיבית.

ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של ישראל. האוניברסיטאות שהרשו לקבוצה של קנאי הפוסט מודרניזם והניאו מרכסיזם להשתלט על מחלקות שלמות ולהדיר מתוכן כל מי שאינו שותף לקנאות האידיאולוגית שלהם (זוכרים את עבודת הגמר שהאשימה את חיילי ישראל בגזענות על שאינם אונסים ערביות?) אחריות לעיקור מספר נכבד של תלמידים שעברו שטיפת מוח אידיאולוגית בלי לקבל כל הכשרה המביאה תועלת ובעקבות זאת נעשו בלתי כשירים לתפקוד בכלכלה מודרנית. כל מי שדיבר עם המפגינים במחאה החברתית שמע מפיהם את תחושת התסכול העמוקה שלהם, ואת הפחד מפני עתיד תעסוקתי מעורפל שגרמו להם "הלימודים" באוניברסיטה.

זו כמובן תופעה עולמית. הניו יורק טיימס פרסם לאחרונה מאמר "האם הנושרים מהאוניברסיטאות יצילו את כלכלת ארה"ב" וב עמד על אותה תופעה, שהאוניברסיטאות מנפיקות תעודות חסרות כל ערך תעסוקתי או כל ערך אחר של ממש.

אמריקה שוקעת עקב התופעה הזו של בורות המוקנית באוניברסיטה. המצב בישראל, שבה אין שום פלורליזם באוניברסיטאות, הוא חמור בהרבה והוא מהוות סכנה קיומית.

37
דניאל, קורא דה מרקר מושבע
  • 00:49
  • 06.01.14

אפשר להבין מדוע במדינת החלוקה שבה פוליטיקאים גם קובעים את גורל תקציבי האוניברסיטאות, הפרופסורית חגית מסר ירון טרודה בעיקר בסידורים בירוקרטיים הקובעים כיצד יחולק השלל בין האוניברסיטאות ולמה היא מתעלמת לחלוטין מהשאלה האם האוניברסיטאות זכאיות לסובסידיות במיליארדים בעת שהן גדושות בחוסר יעילות וביזבוז בירוקרטי, ויותר מכך בשעה שהן מנפיקות במדעי החברה והרוח דיפלומות שבהם השקיעו התלמידים שנות עבודה וכסף (גם משל משלם המיסים) אך הן אינן שוות שקל כשמדובר בהכשרה לתעסוקה פרודוקטיבית.

ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר של ישראל. האוניברסיטאות שהרשו לקבוצה של קנאי הפוסט מודרניזם והניאו מרכסיזם להשתלט על מחלקות שלמות ולהדיר מתוכן כל מי שאינו שותף לקנאות האידיאולוגית שלהם (זוכרים את עבודת הגמר שהאשימה את חיילי ישראל בגזענות על שאינם אונסים ערביות?) אחריות לעיקור מספר נכבד של תלמידים שעברו שטיפת מוח אידיאולוגית בלי לקבל כל הכשרה המביאה תועלת ובעקבות זאת נעשו בלתי כשירים לתפקוד בכלכלה מודרנית. כל מי שדיבר עם המפגינים במחאה החברתית שמע מפיהם את תחושת התסכול העמוקה שלהם, ואת הפחד מפני עתיד תעסוקתי מעורפל שגרמו להם "הלימודים" באוניברסיטה.

זו כמובן תופעה עולמית. הניו יורק טיימס פרסם לאחרונה מאמר "האם הנושרים מהאוניברסיטאות יצילו את כלכלת ארה"ב" וב עמד על אותה תופעה, שהאוניברסיטאות מנפיקות תעודות חסרות כל ערך תעסוקתי או כל ערך אחר של ממש.

אמריקה שוקעת עקב התופעה הזו של בורות המוקנית באוניברסיטה. המצב בישראל, שבה אין שום פלורליזם באוניברסיטאות, הוא חמור בהרבה והוא מהוות סכנה קיומית.

36
ירון
  • 23:20
  • 05.01.14

היא אדם כוחני, מניפולטיבי, עם תפיסת עולם דארוונוסיטית (כן גם בתוך האקדמיה)
זה מה שמסתתר מאחורי המעשים שלה, שום דבר אחר.

35
עמית
  • 21:05
  • 05.01.14

ענייני וקונסטרוקטיבי. מקווה שאת לא קוראת את הטוקבק הזה וכל השלושים הטפשיים שהיו לפניו.

34
שאולי
  • 20:52
  • 05.01.14

מכיוון שמחד גיסא, יש כאן מוחות מבריקים וטובים ומאידך גיסא, המדינה קטנה ולכן אין מספיק מקום לכולם, חבר'ה טובים עוזבים לעולם הגדול(ארה"ב/אירופה וכו') בו יש מקום לכולם(או לפחות, הרבה יותר מקום מישראל הקטנה).

השאלה היא אם זו בעיה, או שזו מציאות הגיונית.
מה קורה במדינה כמו נורבגיה למשל? או אולי דנמרק?
באמת שאין לי מושג, אבל יכול להיות שגם שם יש מדענים שלא מוצאים את מקומם ועוברים אל העולם הגדול.

33
איציק
  • 20:52
  • 05.01.14

תקציב שיא מעל 6 מיליארד ש"ח עם פנסיות והכל..

32
תומר
  • 20:46
  • 05.01.14

חבל שקהל הקוראים נצמד רק לכותרת הפופוליסטית, כי יש כאן הרבה אמירות לא שגרתיות.

29
איד
  • 19:10
  • 05.01.14

מה שהיא קוראת "בחירה אישית" זו הבחירה! ברור שאף אוניברסיטה לא שולחת אוניות פירטיים שיחטפו סטודנטים ישראלים באמצע הלילה ויעבירו אותם לייל. במקום זה, הם מציעים הצעות מפתות, תקנים, אמצעים וכו'. אז הסטודנטים עוזבים, בין לבין מקימים משפחה, מתבססים ואז למרות שהם לא התכוונו "לברוח" הם נשארים מתוך "בחירה אישית". תקראו לזה איך שאתם רוצים, יש עזיבה ואנחנו לא חוזרים.

28
פוסט בסטנפורד
  • 18:53
  • 05.01.14

אמור מעתה "המפרסמים בנייצ'ר" חוזרים.
אינפלציה בדוקטורים מאפשר לכם לבחור רק את אלה שפרסמו בעיתונים שרובכם עד היום לא פרסמתם בהם, שלא לדבר על לפני שקיבלתם משרה.
בריחת מוחות היא עובדה ופוסטים רבים סביבי יעידו על כך.

26
דר דן
  • 18:04
  • 05.01.14

אין שום סיכוי שאשאר בארץ בשביל משכורת מצחיקה ואופק של עבדות עד גיל 60. יגידו אנשים כמו הפרופ הנכבדת שאני לא מספיק טוב וכו וכו, אבל שירתתי כקצין במטכל ולמדתי רפואה בתל אביב, כך שכנראה שאנשים כמוני הם די בסדר. פשוט לא בא להם לעמוד בתור עד שרופא או פרופסור ימות כדי לקבל תקן או משרה כזו או אחרת.

האמת היא שבארץ אין יכולת להכיל את כמות המוחות הטובים ואך טבעי שחלק מהאנשים יחפשו את מזלם במקום אחר, בכלל לא בטוח שיש דרך לתקן את המצב. בכל מקרה בריחת מוחות יש ויש, אין מספיק הזדמנויות בארץ.

25
מאסטרנטית
  • 15:30
  • 05.01.14

לפני שנתיים התקיים בחוג שלי כנס בנושא לימודים בחו"ל והאולם היה מלא בסטודנטים שהגיעו לשמוע על האפשרויות העומדות בפניהם. מבין חבריי ללימודים הטובים והמצטיינים ביותר עזבו לארה"ב ולומדים היום במקומות כמו ברקלי, הארוורד, ייל, ג'ונס הופקינס ופרינסטון. אני מודה שגם אני כבר בתהליכי הרשמה לאוניברסיטאות בארה"ב, כי ברור לי שבישראל אין לי שום סיכוי לקבל תקן ולא משנה כמה אני מצטיינת (והאמיני לי שכבר קיבלתי כל תעודת הצטיינות שהאוניברסיטה יכולה לתת). פשוט אין כאן מספיק תקנים, תקציבים ומלגות קיום. ישראל היא מדינה קטנה ואין בה מספיק מקום לכל החוקרים שהיא מכשירה כל שנה. מלבד זאת, יש לה סדר עדיפויות מסוים והשכלה גבוהה אינה נמצאת בראש הרשימה. אם היתה, אולי ניתן היה לפצות על גודלה הקטן של המדינה ולהשאיר כאן את החוקרים. גם בארה"ב המצב לא משהו, אבל לפחות שם יש סיכוי קטן בעוד שבישראל הוא אפסי. אז בבקשה אל תגידי שבריחת המוחות היא "באזוורד" כי זה נשמע מנותק לחלוטין ממה שקורה בשטח. כמו שהמצב כעת, אם אני צריכה לעזוב כדי להגשים את החלום שלי לעסוק במחקר ולהצליח להתפרנס בכבוד כך אעשה. עם ציונות לא קונים במכולת ולא משלמים שכר דירה.

24
ליאור
  • 15:25
  • 05.01.14

צודקת מסר ירון שצריך אקרדיטציה. אם זה כל מה שהיתה המל״ג עושה, ניחא. הצרה היא בתקצוב, בכך שפקידי האוצר קובעים שכר והאם חוקרים צריכים ליסוע וכמה לכנסים. אני מציע לצמצם את פעילות המל״ג לאקרדיטציה בלבד. עומדים בקריטריונים: התואר שנותנים מוכר. לא עומדים: התואר לא מוכר. לא צריך יותר.

22
אמיר
  • 14:53
  • 05.01.14

עצוב מאד, מוזר מאד ומקומם מאד, ש"זה לא אישיו" בעיניה של חגית מסר ירון.
בעמק הסיליקון יש קהיליה ישראלית ענקית. יושבים שם אנשים שמפריכים עד אבק את דבריה. הם אינם "לא מספיק טובים", להיפך. הרבה מהם מבריקים. חבל מאד שחגית מסר ירון מסתכלת רק מבעד לפריזמה של עולם האקדמיה והתקנים שלו.
צעירים מבריקים עוזבים את הארץ כי הגיעו למסקנה ש"אין בארץ תוחלת", כמו ששמעתי מכמה מהם. הבעיות הפנימיות והחיצוניות שאתן המדינה (לא) מתמודדת ייאשו אותם מהסיכוי שלילדיהם יהיה כאן עתיד.
בריחת המוחות, ממה שאני כיחיד יכול לראות, היא במימדים של מגיפה.
המדינה איננה רוצה לראות זאת, כי כדי להתמודד עם הבעיה, היא חייבת להתמודד עם שורת בעיות שהיא מתחמקת מהן שנים רבות.

חבל מאד, שחגית מסר ירון לא ניצלה את ההזדמנות של ראיון לעיתון כדי לצלצל בכל הפעמונים: המדינה מאבדת את הדור שיכול וצריך להיות הקאדר שלה לעוד הרבה שנים !!!

21
אור
  • 14:50
  • 05.01.14

אף מילה של מציאות או אמת או ידע. בידור

20
אלי
  • 14:41
  • 05.01.14

אפשר להגיד שמנסים להתמודד עם הבעיה. לטמון את הראש בחול זה כבר טפשי. אני בטוח שהמל"ג יכול די בקלות לבדוק את מספר בעלי התארים המתקדמים שלא חזרו או עזבו בעקבות עבודה (ולא, לא בגלל סיבות אישיות של בן זוג, תעשי לנו טובה). אם הם יסכימו גם לפרסם את הנתונים האלו, מעניין אם זה עוד יישאר כבאזז, או יתגלה כאמת.

19
חוקרת תואר 3
  • 14:40
  • 05.01.14

מיטב האנשים פשוט הולכים. המדינה עושה מהם צחוק. לא מבינה המדינה איזה מחיר בעתיד הלא רחוק היא תשלם על המוחות האלו.

18
אלה
  • 13:43
  • 05.01.14

וככה רב חברי-לא יאומן איזה ניתוק

16
mufasa
  • 11:59
  • 05.01.14

וככל שדברים שליליים נופלים יותר מהר ככה העולם הופך להיות יותר טוב.

14
גילברט
  • 11:51
  • 05.01.14

יען זאת כי הם לא ראו שום עתיד במדינה שסבותיהם בנו עוד בתחילת המאה הקודמת, ובחו"ל מכבדים אותם ולא מתנהגים אליהם בשחצנות מופגנת כמו האוניברסיטאות הישראליות שבטוחות שהשמש זורחת להם....

13
דגשכשדגכשד
  • 11:32
  • 05.01.14

מה עמדתך בעניין הבחינה הפסיכומטרית?

"זה רע הכרחי"

האם חיזוי העתיד של הפסיכומטרי שלא מצליח לחזות את העתיד, הוא כלי שימושי?
אני לא מצליח להשכנע בשימושיות שלו.

12
מרצה באוניברסיטה
  • 11:27
  • 05.01.14

דווקא קיבלתי תקן, אבל אני ממש לא מסכימה עם הטענה שמי שלא מקבל תקן בארץ הוא פחות טוב. אני מכירה אישית כמה אנשים שלא קיבלו תקן בארץ, וקיבלו אח"כ תקן בהרווארד או בייל. יש כאן בעיה חמורה של תקנים, ואי אפשר להתעלם ממנה.
ועוד הערה - לא הבנתי למה מתכוונת מסר-ירון כשהיא מדברת על "נושא כמו לא להעתיק היה מובן מאליו - כיום צריך לשאול אם סטודנט שכתב מאמר מחומרים טובים שאסף הוא ראוי או לא. "המערכת השמרנית אומרת 'לא', אבל לא מוכנה לבחון את השאלה אם זה מעניק לתלמיד כישורים אחרים - כמו נגישות טובה יותר לחומר שלו הוא זקוק."
סליחה?? הכישורים האחרים שיש היום לסטודנטים נקראים גוגל. לסטודנטים היום יש בסך הכל כלי טוב יותר לביצוע עבירה. העתקה היא העתקה, אלא שהעתקה שדרשה פעם כתיבה בכתב יד או הדפסה במכונת כתיבה, דורשת היום רק קופי-פייסט. הבעיה היא שהמערכת לא שמרנית מספיק, וסטודנטים מרגישים שהם יכולים להגיש עבודות שמועתקות, חלקית או לגמרי, ממקורות זמינים ברשת.

11
א
  • 11:19
  • 05.01.14

הם כבר לא גרים בישראל.
אחד מהם סיפר שכשחזר מחול פינו לו את השולחן.

08
ליאור
  • 10:36
  • 05.01.14

הפרופסור, כנראה, אשת מחקר מעולה (עברתי קורס שניהלו דוקטורנטים שלה, תחת השראתה. הקורס הכי פחות מוצלח בחיי). מצב האקדמיה סובל (בכל העולם) מהוראה ברמה נמוכה (תמריץ שלילי להשקעה באיכות), והקביעות. הקביעות מעודדת התנהגויות לא אתיות בכל מוסד עבודה, מה עוד שעולם המדע מלא בדוגמאות של חוקרים שביצעו את עבודתם ללא קביעות ולהפך. גם ה"חופש האקדמי", הוא בדיחה מהלכת (ע"ע אוניברסיטת חיפה ופרופסור אומן). מה שמדהים זה שבראיון לא הוצגה סטטיסטיקה אחת לרפואה! וזה ממישהי שאחד מיסודות הבסיס למחקרה הוא סטטיסטיקה. הכל בראיון הזה הוא נפנופי ידיים. אבל מה שאסור לפר (סטודנט) מותר לזאוס (הפרופסורית).

07
תחכמוני
  • 10:26
  • 05.01.14

כנראה שבאמת כבר לא נשארו בישראל אשכנזים ילידי שנות השבעים... רק מי שלא רואה את המציאות יכול לטעון שלא מדובר בתופעה.

מבין בני המחזור שלי (סיימנו תיכון בשנת 89) כמעט כל מי שהתקדם לתואר שלישי (ואינו רופא) מזמן עזב את הארץ. רופאים משום מה נוטים יותר לחזור לארץ אחרי הפוסט. אני בכלל לא מדבר על אנשי פיתוח שכבר זמן לא כאן.

06
שלומי
  • 10:13
  • 05.01.14

שתתבייש לה הגברת החוצפנית והטיפשה.

05
אחד שכן חזר
  • 09:33
  • 05.01.14

פרופ' חגית מסר ירון,
אין לך כנראה מושג אילו אנשים טובים ומצויינים ישראל הפסידה בגלל שהם לא הצליחו למצוא תקן כאן. זו פשוט בורות לשמה לטעון שהאנשים שנשארו הם הפחות טובים או שנשארו בגלל בני זוג. תסתכלי בבקשה על רשימת השמות הישראלים בהארוורד ובדקי גם בבקשה האם ניסו בעבר להתקבל בישראל. את תופתעי מהתוצאות. זכרי גם את חתן פרס הנובל השנה שעזב כי לא קיבל תקן.

04
הכוונה:בשבילה הכל בסדר, פנסיה עד המוות
  • 09:29
  • 05.01.14

03
OPHIR FLOMENBOM
  • 09:14
  • 05.01.14

בישראל בעיית המוחות הבורחים החמורה ביותר בעולם המערבי.
*** אנשים מאוד מאוד חכמים מחוץ ל"אקדמיה הישראלית" בעוד שליצנים עם יכולות חלשות "יושבים על קביעות" באוניסרטה
***ה"אוניבסרטה" מקדמת שלטון מקורבים ב"אקדמיה" ומחוץ לאקדמיה על ידי הון שלטון אוניברטה וטכנולוגית גלי רדיו מוח.
*** המל"ג ארגון שכשל לגמרי בטיפול בתופעת המוחות הבורחים לאורך עשרות שנים. תופעה המראה על קריסת ה"אקדמיה הישראלית".
איך אפשר להתייחס למל"ג ברצינות??
הדעה של הגברת רק מראה: הזקנים באוניבסרטה יוצרים ללא הפרעה פרימדונות אגו באקדמיה ומחוץ לאקדמיה: פרימדונות אגו מנותקות. פרימדנות אגו בעלות התנהגות טיקונית מקודמות על ידי שדרני רדיו מוח.
זו בעייה אחת.
הבעייה הגדולה יותר אלו פשעים שמצבעים הזקנים באוניבסרטה על ידי טכנולוגית רדיו מוח נגד אזרחים.
יש לעצור ולתחקר את כל אלו. בעיקר את קלפטר הקלפטה מאוניבסרטת תל אביב.
ללא ארגון בקרה על שדרני רדיו מוח מהאוניבסרטה כל הראיונות הללו עם "פרופסורים" מטופשים. "ראיונות" אלו סתם תעמולה

02
שמיצ
  • 08:43
  • 05.01.14

עזבו לארה״ב מאז אוגוסט 2012. לא מדענים. מהנדסים בני 38 שהבינו שבישראל אם אתה לא עובד מדינה או תעשייה בטחונית תהפוך למורה עד גיל 40.

01
זוכה פרס נובל עתידי
  • 08:35
  • 05.01.14

פרופ' חגית מסר-ירון היקרה,

אני מאמין שאזכה בפרס נובל בפיסיקה ב-5-10 השנים הבאות, אבל לא נמצא לי תקן באוניברסיטה בארץ. עדיין יש בעיה של בריחת מוחות לחו"ל ולתעשיה.

פרוייקטים מיוחדים
הפופולריות בקריירה
הצעות מיוחדות