רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עוני בישראל 2013: עשרות אלפי ילדים נאלצים לגנוב אוכל כדי להתקיים

מספרים מבהילים עולים מדו"ח העוני האלטרנטיבי שמפרסם ארגון לתת ■ בניגוד לטענה כי "בישראל אין ילדים רעבים", 12% מהילדים במשפחות הנתמכות בידי רשויות הרווחה אספו אוכל מהרצפה או מפחי אשפה בשנה האחרונה ■ מדינת רווחה? אולי לעשירונים העליונים

131תגובות

רק לפני חצי שנה הודיע יוסי סילמן, מנכ"ל משרד הרווחה, כי "בישראל אין ילדים רעבים". אלא שהנתונים המתפרסמים היום, לקראת יום העוני הבינלאומי, מראים אחרת. אי־ביטחון תזונתי הוא תופעה הולכת ומתרחבת בישראל, וכמחצית מהמשפחות הנתמכות בידי רשויות הרווחה (כ-360 אלף משפחות) דיווחו השנה כי ילדיהם לא אכלו יום שלם, וכי אין מדובר באירוע חד פעמי. 14% מהמשפחות גם דיווחו כי נאלצו לקבץ נדבות כדי להתקיים, ורבים מילדי המשפחות הנתמכות נאלצו לגנוב אוכל או לאסוף אותו מהרצפה או מפחי האשפה.

הנתונים הקשים האלה נכללים בדו"ח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת, המתפרסם אחת לשנה (במקביל לדו"ח העוני של הביטוח הלאומי, שיתפרסם בסוף דצמבר). מדובר בדו"ח שנתי עדכני (בניגוד לזה של הביטוח הלאומי, המפרט את המצב בשנה הקודמת), ששופך אור על מצב העוני הישראלי. מלבד נתונים קשים מתחום הביטחון התזונתי, הדו"ח מציג גם את הקשר בין עוני לבין חינוך, בריאות, עבודה והיכולת להזדקן בכבוד. הדו"ח יוצג היום בכנס עמותות המזון, שבו אמור שר הרווחה, מאיר כהן, לחשוף את התוכנית לביטחון תזונתי.

לצפייה בסמארטפונים וטאבלטים

"אנחנו מצפים משר האוצר, יאיר לפיד, ומשר הרווחה כהן לעמוד בהתחייבותם ולהקצות באופן מיידי 200 מיליון שקל לטיפול בביטחון התזונתי, כדי להקל את המצוקה של עשרות אלפי המשפחות שזקוקות לו כל כך", אומר ערן וינטרוב, מנכ"ל ארגון לתת. "זהו מבחן מנהיגות לשר האוצר ולשר הרווחה. אם הכסף יועבר, זו תהיה לא פחות מאבן דרך בתפישת האחריות של ממשלת ישראל, לקראת גיבוש תוכנית לאומית לצמצום העוני. ניצחון חוזר של פקידי האוצר, לעומת זאת, יחייב אותנו לצאת למאבק ציבורי על האחריות לטיפול בעוני ועל דמותה של החברה הישראלית".

יוקר המחיה: ל-54% נותקו החשמל או המים

50% מנתמכי הסיוע ו-29% מהציבור הרחב דיווחו כי בשנה האחרונה חלה הרעה במצבם הכלכלי. 67% מהמשפחות הנתמכות ציינו כי ההחמרה במצבן הכלכלי נבעה מהגזירות הכלכליות ב-2013. 96% מהנתמכים נאלצים לוותר על שירותים חיוניים ומוצרים בסיסיים, מתוכם כחמישית (22%) באופן קבוע. ל-47% מנתמכי הסיוע נחסם או עוקל חשבון הבנק בשל חובות. ל-54% נותקו החשמל או המים בבית. 39% מנתמכי הסיוע דיווחו כי היו נגדם תביעות משפטיות בשל חובות. 41% מהנתמכים דיווחו כי נקלעו להליך של הוצאה לפועל בשל חובות, וגרוע מכך - 14% מנתמכי הסיוע דיווחו כי נאלצו לקבץ נדבות בשנה האחרונה. באופן לא מפתיע, אחד מכל חמישה (22%) נתמכים דיווח כי חלפה בראשו יותר מפעם אחת בשנה האחרונה המחשבה לשים קץ לחייו בשל מצבו הכלכלי.

רויטרס

לא רק נתמכי הסיוע בבעיה. 52% מהציבור הרחב דיווחו כי נאלצו השנה לקנות פחות מוצרי מזון בשל הרעה במצבם הכלכלי. 15% החלו לעבוד בעבודה נוספת או החליפו את מקום עבודתם כדי להגדיל את הכנסתם, ו-14% לקחו הלוואה מהבנק כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית. הציבור הרחב סבור כי ההכנסה החודשית הממוצעת הנדרשת למשפחה בת ארבע נפשות היא 11,938 שקל, בעוד ההכנסה החודשית הממוצעת בקרב נתמכי הסיוע היא 4,216 שקל בלבד. 79% מהציבור הרחב דיווחו כי יותר ויותר אנשים בסביבתם הקרובה אינם מצליחים לשמור על רמת החיים שהיו רגילים לה בעבר, ומתקשים לגמור את החודש.

ביטחון תזונתי: שליש מהילדים ניזונים מלחם

על פי הדו"ח, 9% מהילדים מתחת לגיל 18 בקרב המשפחות הנתמכות נאלצו לגנוב אוכל כדי להתגבר על המחסור במזון, ו-12% מהילדים נאלצו לאסוף אוכל מהרצפה או מפחי אשפה. עיקר התזונה של מחצית (50%) מהילדים למשפחות הנתמכות בישראל מבוססת על פחמימות: 37% מהילדים ניזונים מלחם וממרחים כמזון עיקרי. 60% מההורים דיווחו כי נדרשו לצמצם את הרכב הארוחות של ילדיהם בשל המצוקה. 55% ציינו כי הדבר החסר ביותר לילדיהם הוא מזון מזין. 50% מההורים דיווחו כי קרה שילדיהם לא אכלו במשך יום שלם בשל המחסור במזון. 16% ציינו כי זוהי תופעה החוזרת לעתים קרובות. רק 37% מהילדים למשפחות נתמכות סיוע מקבלים ארוחה יומית במסגרת מפעל ההזנה בבית הספר.

גם המבוגרים לא אוכלים מספיק - 70% מנתמכי הסיוע הבוגרים דיווחו כי בשנה האחרונה קרה שלא אכלו במשך יום שלם בשל המצוקה. עוד מציין הדו"ח כי 64% מנתמכי הסיוע נאלצים לבחור בין רכישת מוצרי מזון לבין תשלומים על צרכים בסיסיים אחרים. 96% מהנתמכים נאלצים לוותר על שירותים ומוצרים חיוניים, 22% מהם באופן קבוע.

עמותות המזון: לא יכולות לעזור לכולם

המצוקה מתבטאת גם בפנייה לעמותות. 61% מהעמותות דיווחו על גידול בבקשות הסיוע לילדים בשנה האחרונה. 88% מהעמותות ציינו כי תחום הסיוע הנדרש ביותר לילדים הוא מזון. 57% מנתמכי הסיוע דיווחו כי רוב המזון שהם צורכים מגיע בזכות הסיוע שהם מקבלים מעמותה. 15% תלויים בסיוע כמקור היחיד שממנו הם מקבלים מזון. 88% מקרב נתמכי הסיוע דיווחו כי לולא קיבלו סיוע מעמותה, הם היו נשארים רעבים. 9% הודו כי ללא סיוע היו נאלצים לקבץ נדבות ו-3% אמרו כי היו נאלצים לגנוב אוכל.

עובדים עניים: ב-20% מהמשפחות שני מפרנסים

אוליבייה פיטוסי

הדו"ח מציין כי חלה עלייה משמעותית בשיעור העובדים בקרב משפחות נתמכות: 46% עובדים לעומת 39% ב-2012. מדובר בעלייה עקבית של 27.7% בחמש השנים האחרונות. יתרה מזאת: ב-20% מהמשפחות שני בני הזוג עובדים. מובן כי אין בכך די. לפי הדו"ח, 25% מהילדים הקטינים במשפחות הנתמכות נאלצים לצאת לעבוד כדי לעזור בפרנסת המשפחה.

נקודה חשובה שעל הממשלה לתת עליה את דעתה היא העובדה כי 74% מקרב נתמכי הסיוע לא עברו הכשרה מקצועית או תעסוקתית, שעשויה היתה לסייע להם להיחלץ מהמצוקה ולזכות בעצמאות כלכלית. זאת ועוד: 17% מנתמכי הסיוע אינם עובדים בשל אי יכולת לממן סידור לילדיהם. מציאות זו מחייבת לפחות אחד מההורים לעבוד במשרה חלקית או להישאר עם הילדים בבית ולא לצאת לעבודה. הנתונים מדגישים את חשיבותה של תוכנית לטיפול במובטלים הכרוניים: 70% מנתמכי הסיוע חיים בעוני מתמשך ואינם עובדים במשך יותר משלוש שנים.

חינוך ועוני: כל ילד שלישי נושר מבית הספר

בדיון על פערים ואי־שוויון במערכת החינוך יש להביא בחשבון גם את הנתונים הבאים: 29% מהילדים למשפחות הנתמכות נשרו מבית הספר, וכל הורה חמישי נאלץ להעביר לפחות ילד אחד לפנימייה עקב המצוקה הכלכלית. עוד מציין הדו"ח כי חלה עלייה בשיעור נתמכי הסיוע שדיווחו כי ילדיהם לא השתתפו בפעילויות חברתיות בבית הספר, 78% לעומת 69% ב-2012. נתון קשה נוסף מראה כי 75% מהמשפחות אינן יכולת לרכוש לילדיהן את כל הספרים והציוד הלימודי הנדרש להם, לעומת 62% בשנה שעברה - עלייה של 21%. 24% מההורים ציינו כי זה הדבר החסר להם ביותר. ל-29% מהילדים אין נגישות לחוגים ולשיעורים פרטיים בשל המצוקה הכלכלית של ההורים.

לא רק המשפחות הנתמכות נפגעו. על פי נתוני הדו"ח, 36% מההורים בציבור הרחב דיווחו כי הגזירות הכלכליות ב-2013 ועליות המחירים אילצו אותם לקצץ למינימום את פעילויות ההעשרה והפנאי להם ולילדיהם.

בריאות: יותר נתמכים 
לא קונים תרופות

64% מההורים הנתמכים אינם יכולים לשלם על תרופות וטיפולים לילדיהם, ו-67% אינם מסוגלים לשלם על תרופות ושירותים רפואיים חיוניים, לעומת 17% בקרב הציבור הרחב. 63% מהנתמכים סובלים ממחלות המאפיינות תזונה לקויה, לעומת 34% בציבור הרחב. כמחצית (47.8%) מנתמכי הסיוע דיווחו כי חשו צורך בתמיכה נפשית, אך נאלצו לוותר עליה בשל המצוקה הכלכלית.

אוליבייה פיטוסי

מאחר שעיקר התזונה של רבים מהנתמכים היא פחמימות, 28% מהם סובלים מבעיית משקל - עודף משקל או תת תזונה - לעומת 2.8% בלבד בציבור הרחב. אחד מכל חמישה (21%) נתמכים חולה בסוכרת, לעומת 3% בלבד מהציבור הרחב. 75% מנתמכי הסיוע מחזיקים ביטוח בריאות בסיסי. ל-49% מהם אין ביטוח בריאות משלים בקופת החולים. 59% מההורים דיווחו כי לילדיהם אין ביטוח משלים בשל המצוקה הכלכלית. 20% מהילדים עד גיל 12 למשפחות נתמכות זקוקים לטיפולי שיניים. 62% מההורים שילדיהם עברו טיפול שיניים דיווחו כי הטיפול היה בחינם כמחויב בחוק, אך יותר משליש (38%) דיווחו כי נדרשו לשלם על הטיפול.

זיקנה: אין קיום בכבוד, אין כסף לסיעוד

95% מהקשישים הנתמכים מדווחים כי קצבת הזיקנה אינה מאפשרת להם קיום בכבוד, ו-83% אינם יכולים לממן את שירותי הסיעוד הדרושים להם כדי לשמור על מצבם הבריאותי. רק 5% מהקשישים מדווחים כי קצבת הזיקנה מאפשרת להם קיום בכבוד (קצבת הזיקנה, עם השלמת הכנסה, היא 2,714 שקל ליחיד ו–4,031 שקל לזוג). הוצאות מרובות על שירותי בריאות וסיעוד בקרב אוכלוסיית הקשישים אינה מאפשרת להם לחיות ולהזדקן בכבוד.

האחראי לטיפול בעוני: ראש הממשלה

41% מהציבור סבורים כי הבעיה הדחופה ביותר העומדת לפתחה של ממשלת ישראל היא העוני והפערים החברתיים. 72% מציבים בעיה זו במקום הראשון או השני. שיעור האנשים שסברו כי הביטחון (במקום השלישי, אחרי החינוך) הוא הסוגיה הדחופה ביותר ירד ב–20% לעומת 2012. 31% מהציבור הרחב סבורים כי הסיבה העיקרית לעוני בישראל היא המדיניות הממשלתית, ו-45% סבורים כי המדיניות של הממשלה החדשה תביא להתגברות העוני ולהרחבת הפערים החברתיים. 24% מאמינים כי המצב יישאר כשהיה, ואילו 20% מאמינים שהמדיניות תיטיב עם העניים.

72% מהציבור מטילים את האחריות למיגור העוני על הממשלה (רק 13% סבורים שהאחראי לכך הוא האדם העני עצמו). האם הממשלה מצליחה לטפל בנושא כראוי? כנראה שלא: לפי הדו"ח, רוב הציבור סבור כי ראש הממשלה נכשל בטיפול בעוני. 63% סבורים כי הוא כמעט או כלל אינו פועל לפתרון הבעיה. רק 15% מאמינים כי הוא פועל במידה רבה או רבה מאוד. אופן הטיפול האפקטיבי, על פי הציבור הרחב, הוא קיצוץ בכספים המוקצים למגזרים ייחודיים והעברתם לטיפול בעוני. 18% תומכים בקיצוץ בהוצאות במגזר הציבורי לטובת פתרון הבעיה, ו-14% ציינו כי יש לקצץ בתקציב הביטחון. 10% בלבד סבורים כי יש להעלות מסים.

שר הרווחה, מאיר כהן, אמר בתגובה לדו"ח: "דו"ח העוני האלטרנטיבי מצטרף לשורה ארוכה של דו"חות המעידים על הצורך להיאבק בתופעת העוני. לכן הקמנו את הוועדה המיוחדת לעניין, בראשות אלי אלאלוף, שמסקנותיה יהוו בסיס לתוכנית לאומית ממשלתית מסודרת למלחמה בעוני".

חוקרי עוני שנחשפו לנתוני דוח העוני האלטרנטיבי אינם מופתעים מהנתונים המוצגים בו ומייחסים את הגידול המתמיד בהיקפי העוני ובפערים החברתיים בישראל למדיניות הממשלתית הניאו־ליברלית של עשר השנים האחרונות. "מובילי המדיניות הזאת ידעו שהיא תעשיר את העשירים ותדרדר את מעמד הביניים לעשירונים התחתונים", אומר אמנון פורטוגלי, מרצה במכללה החברתית־כלכלית וחוקר ניאו־ליברליזם.

"פוליטיקאים הגנו על עצמם בכך שטענו שהעושר יחלחל מלמעלה למטה, אל השכבות העניות. אלא שזה לא קרה, כי מה שהתברר הוא שהעשירים לא ממהרים לחלק את הכסף שלהם ומשתמשים בכוח שצברו בכדי להעשיר את עצמם עוד יותר".

פרופ' ארנון בר־און, ראש החוג לשירותי אנוש במכללה האקדמית תל חי, מרצה במכללה החברתית-כלכלית ומומחה לעוני, מוסיף: "הסיפור שאינו מסופר מספיק הוא החובות. 41% מהנתמכים נקלעו להליך של הוצאה לפועל. המשמעות היא שבעשירונים התחתונים יש פער גדול בין ההוצאות להכנסות. גם כשהמשפחות מקבלות סיוע, הן לא מצליחות לכסות את החובות, כי פירורים כספיים פה שם - קצבת הבטחת הכנסה ומס הכנסה שלילי - לא מספיקים. אז עניים לא משלמים חשבונות, סוגרים להם את החשמל והמים, והם עוברים דירה לעתים קרובות בגלל חובות. זהו מעגל שכמעט בלתי אפשרי לצאת ממנו".

פרופ' נדב דוידוביץ, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון וחבר הנהלה ב"רופאים לזכיות אדם", מדבר גם הוא על מעגל קסמים שקשה לצאת ממנו: "הדו"ח מחדד נקודה ידועה ביחס לעוני ורפואה - ישנו יחס הפוך בין עוני לבריאות. ככל שאדם עני יותר - כך הוא נגיש פחות לשירותי בריאות.

"בנוסף, עוני גורם לעלייה בתחלואה, גם בגלל תזונה פחות טובה וגם בגלל חשיפה לסביבה בריאה פחות, לזיהום אוויר ונטייה לעסוק בעבודות מסוכנות יותר. מאחר שסל הבריאות בישראל הלך ונשחק בעשור האחרון - תרופות ושירותים רפואיים מסובסדים פחות בידי המדינה. התוצאה היא שההוצאה על בריאות עלתה בשנים האחרונות, ועניים צריכים לבחור בין תרופה לשכר דירה.

"השורה התחתונה היא שהפערים החברתיים הוקצנו". במדינות כמו קנדה ובריטניה, אומר דוידוביץ, הובילו תוכנית לאומית לצמצום פערי הבריאות, שכוללת צעדים למיגור העוני. "מערכת הבריאות לא יכולה לפעול בתוך חלל ריק, אלא בד בבד עם מיגור העוני וטיפול בחלוקת ההכנסה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם