תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

עד 2059: החרדים והערבים יהיו 50% מהאוכלוסייה

הכנסת ערבים וחרדים לשוק העבודה לא תספיק, דרושים צעדים לשיפור רמת השכלתם והכשרתם - כך קובע מחקר שיוצג בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ■ ראש צוות החוקרים: "אם הפערים לא ייסגרו ולא יטופלו כמו שצריך - הצמיחה הכלכלית של ישראל בסכנה"

25תגובות

ערבים וחרדים יהיו 50% מאוכלוסיית ישראל ב–2059, ואם לא תשופר רמת השכלתם והכשרתם, ישראל תצעד לאחור - כך קובע מחקר חדש שהוכן בידי צוות המקרו של כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה ‏(לשעבר קיסריה‏) שעורך המכון הישראלי לדמוקרטיה. הכנס יתקיים באילת בימים רביעי וחמישי בשבוע הבא.

בראש צוות המקרו עומד הכלכלן פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי מהאוניברסיטה העברית, המכהן גם ראש התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר. הוא כולל כלכלנים מאגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר, מחטיבת המחקר בבנק ישראל ומהסקטור הפרטי.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

פרשנות // כמו בצבא: השופטים רוצים פנסיית גישור

אנליסטים: "פרוסט ימנה את ארז ויגודמן למנכ”ל טבע כדי שיכין אותה למכירה"

המחקר מצביע על מגמות מדאיגות הצפויות לישראל בתחום מדדי המקרו אם בעיות של חינוך והכשרת עובדים למקצועות המשק המודרני לא יקבלו התייחסות מתאימה כבר כיום. במחקר נטען כי תוכנית "מרווחה תעסוקה" שביישומה החלה הממשלה, ומטרתה להכניס אוכלוסיות לא־עובדות לשוק העבודה, אינה מטפלת באיכותם של העובדים, שהם חסרי השכלה ברובם. לכן, גם אלה אם יעבדו - הם ימשיכו להיות עניים ולא יתרמו לצמיחתו של המשק.

תחזיות למשק הישראלי עד 2059

לפיכך, הצוות מציע תוכנית בשם "מתעסוקה לפריון", ומשמעותה הגדלת תקציבים לחינוך והכשרה מקצועית. החוקרים מצביעים על כך שכבר כיום פריון העבודה בישראל ‏(התוצר לשעת עבודה‏), שהוא 33.4 דולר נכון ל–2012, נמוך מממוצע של 45.8 דולר במדינות OECD, לשעת עבודה, והמגמה הולכת ומחריפה. אחת הסיבות לפריון העבודה הנמוך היא עובדים בשכר נמוך.

תעסוקת החרדים והערבים עלתה

ב–2003 החלה ישראל בסדרת תוכניות על בסיס תפישה שלפיה יש להעביר מקבלי קצבאות לדפוס של עבודה - "מרווחה לתעסוקה". במסגרת זו קוצצו קצבאות הילדים והורחבה התמיכה במעונות יום.

מאוחר יותר, ב–2008 יושמה תוכנית של מענקי הכנסה לעובדים בעלי שכר נמוך ‏(מס הכנסה שלילי‏). מאז, שיעורי התעסוקה של הערבים והחרדים עלו בקצב מהיר יותר מזה של יהודים לא־חרדים, "אך הרכב עיסוקם מבוסס על מקצועות שהשכר בהם נמוך ויש בהם עתירות נמוכה של הון אנושי".

יחסי הכוחות צפויים להתהפך

"כך קרה", כותבים החוקרים, "שהכניסה המסיבית של ערבים וחרדים לשוק העבודה לוותה בהרחבת פערי השכר: השכר הריאלי הממוצע של הגברים החרדים אף ירד בין 2004 ל–2011". נכון ל–2011, רמת השכר של הערבים והחרדים נמוכה בכשליש מהשכר הממוצע של יהודים לא־חרדים. הדבר נובע במידה רבה מפערי השכלה.

החוקרים סוקרים תוכניות בתחום התעסוקה וההכשרה שהוצאו לפועל, ומצביעים על חוסרים. כך למשל, ההוצאה הציבורית על מדיניות עידוד תעסוקה, שבה גם ההוצאה על הכשרות מקצועיות ‏(אך לא תוכנית מענקי ההכנסה‏), היא מהנמוכות במדינות OECD. הפער בין הממוצע ב–OECD לישראל הוא 0.5% תוצר, שהם כ–5 מיליארד שקל. גם בתחום החינוך הוקצו משאבים וסך כל תחום החינוך וההשכלה הגבוהה ‏(כולל מעונות היום‏) מתוקצב בחומש הקרוב בכ–687 מיליון שקל.

עם זאת, סכומים אלה לא מספיקים, אומרים החוקרים. הצעדים הנדרשים, לדבריהם, ליישום תוכנית "מתעסוקה לפריון" הם חובת לימוד מקצועות הליבה בחינוך החרדי; הקדמת לימוד השפה העברית בחברה הערבית; המשך הרחבת מערך מעונות היום; התאמת מערכת החינוך היסודי לתהליך החדש ‏(הרחבת תכנים‏); הגדלת תקציבים עבור קורסים להכשרה מקצועית והתאמתם לצורכי המשק; וכניסה מוגברת של חרדים וערבים למערכת ההשכלה הגבוהה, בין השאר באמצעות חיזוק המכללות האקדמיות.

החוקרים מראים כי יישום התוכנית, אף שהוא כרוך במשאבים, יצדיק עצמו בזכות האצה בצמיחה וצמצום יחס החוב תוצר. בתחום החינוך התוספת לתקציב היא מיליארד שקל לשנה עד 2019, לפי התוכנית, ועוד 2 מיליארד שקל בשנה ‏(סך הכל 3 מיליארד שקל‏) החל ב–2024 - "כל זאת לצורך הטמעת מדיניות של קידום חינוך שכוללת לימודי ליבה אצל החרדים והקדמת לימודי עברית ומניעת נשירה באוכלוסייה הערבית".

אם תיושם התוכנית, הם טוענים, היא צפויה להביא לצמיחה בקצב של 2.93% בשנה ‏(בדומה לקצב הצמיחה הנוכחי‏), לעומת 2.76% בשנה אם תימשך התוכנית הנוכחית ‏("מרווחה לתעסוקה"‏), ולעומת 2.56% בשנה אם לא תינקט כל תוכנית ("עסקים כרגיל"‏).

אף שהתוכנית שמציעים החוקרים כרוכה בגידול ניכר בהוצאה על חינוך ביחס לתרחישים האחרים, היא תוביל לצמצום ההוצאה על קצבאות ופנסיה. "לכן", קובעים החוקרים, "סך ההוצאה הציבורית בתרחיש זה גדול מבתרחישים האחרים, אך לא בהפרש גדול".

החוקרים בחנו גם את השפעת התרחישים על מדד ג'יני לאי־שוויון חברתי־כלכלי. הם מראים כי אי־השוויון בישראל גדל בכל התרחישים, אך העלייה המתונה ביותר תושג בתרחיש "מתעסוקה לפריון".

"בעוד כ–45 שנה תהיה מחצית מהאוכלוסיה ערבית וחרדית. עד כה הממשלה עסקה בעיקר בהכנסת הקבוצות האלה לשוק העבודה. זה לא מספיק", מסכם סטרבצ'ינסקי. "חייבים לסגור את פערי ההשכלה בינן לשאר האזרחים. עומד בפנינו אתגר ענקי, אך גם הזדמנות גדולה. אם האתגר לא יטופל כמו שצריך, הצמיחה של ישראל בסכנה. תוספת התקציב הנדרשת לחינוך, שאינה כה גדולה, תשתלם בטווח הארוך".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם