"מר לפיד, שאלה לפני שתדבר על ציונות: מתי פעם אחרונה חשבת איך תסגור את החודש?"

שר האוצר עורר אתמול סערה כשתקף בפייסבוק את המהגרים מישראל - אלפי גולשים הגיבו בזעם: הכל בישראל יקר, אנחנו בקושי מצליחים להתקיים

אלפי גולשים הגיבו לפוסט שפירסם בפייסבוק ביום שני בלילה שר האוצר יאיר לפיד, שבו תקף ישראלים שעזבו את ישראל לטובת אירופה, ובעיקר לטובת ברלין. לפיד כתב: "באתי לכאן לנאום בפרלמנט נגד האנטישמיות ולהזכיר להם איך ניסו לרצוח כאן את אבא שלי ‏(טומי לפיד המנוח, ה"ו‏) רק מפני שליהודים לא היתה מדינה משלהם, איך הרגו את סבא שלי במחנה הריכוז, איך הרעיבו את הדודים, איך ניצלה סבתא ברגע האחרון מצעדת המוות. אז תסלחו אם אני קצת חסר סבלנות לאנשים שמוכנים לזרוק לפח את הארץ היחידה שיש ליהודים כי בברלין נוח יותר".

לפיד כתב את הפוסט בהמשך לכתבתו של כתב ערוץ 10 מתן חודורוב ששודרה ביום שני בערב, על ישראלים שהיגרו באחרונה מישראל על רקע יוקר המחיה והמחאה החברתית. ברלין נהפכה למוקד משיכה ער לישראלים בשנים האחרונות, בין השאר על רקע העלות הנמוכה של החיים בה והקלות שבה הצליחו ישראלים להשיג אשרות שהייה. לצד אלפי לייקים לפוסט של לפיד, הופיעו גם תגובות זועמות של ישראלים שטענו כי לפיד מתנער מאחריות, ונותן צידוק למצב הקיים בכך שהוא רואה בכל מהלך של הגירה כנטישה.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

הביטוח הלאומי: הסיוע למשפחות שאינן עובדות אינו מספיק לכבוד בקיום

ברשות המסים מעריכים: גביית מסים השנה - ב-4.5 מיליארד שקל מעבר ליעד

דודו בכר

בשעות הערב זכה הפוסט של לפיד ליותר מ–3,000 תגובות. אחד המגיבים, דניאל, כתב: "עליתי ארצה כי הייתי מאוד ציוני, עשיתי צבא, הייתי בלבנון. אחרי הצבא למדתי ועבדתי. סיימתי את התואר והיום אני עובד, בקושי מצליח להתקיים... אני עובד בשתי עבודות, ולמרות האהבה שלי לישראל, אני חושב לרדת מהארץ. מר לפיד, לפני שתדבר אתי על הציונות, כמה שאלות: מתי פעם אחרונה חשבת איך תסגור את החודש? מתי הכנסת את כרטיס אשראי לכספומט והוא סירב לך לתת כסף?"

גולשת בשם נתי פנתה ישירות ללפיד: "זה נכון שאנחנו צריכים להוקיר את העובדה שיש מדינה לכל היהודים... אבל שר האוצר, הממשלה שבה אתה מכהן ציפצפה בשנים האחרונות על דור שלם, שאמור להחזיק על כתפיו את העול הכלכלי שהולך וגובר".

תגובה ברוח דומה הגיעה מאיינן, שכתב: "אז מה, בארץ היחידה של היהודים אתה מנסה להרוג אותנו כלכלית? אתה לא נותן עתיד ותקווה לאלפי משפחות. מה אתה מצפה, שנחכה עד שכל הברזים ייסגרו?" דניאל הוסיף: "רק דבר אחד משפיע במחשבה על לגור במקום אחר: יוקר המחיה. וכרגע אתה עומד בראש הפירמידה. אתה זה שיכול לשנות את הגזל הגדול".

סוכן הביטוח אילן וייס, המתגורר בברלין זה 20 שנה ופעיל בקהילת הישראלים בעיר, כתב ללפיד: "את אותו החופש שהאנטישמים לקחו מהיהודים לחיות היכן שהם רוצים, אתה רוצה לקחת מאלה שהחליטו לחיות מחוץ לישראל. כמובן שלא באמצעים פיסיים, אלא על ידי ניגון על מיתרי ה'ביחד', 'הערבות ההדדית', 'שימור היהדות' ועוד. אתה, מר לפיד, שייך לעשירון העליון שהצליח, על חשבון יתר ה–90%, ליצור לעצמו חיים טובים ‏(מאוד‏). לכן קל לך לפרוט על אותם נימים, שאין ספק שהמוזיקה שהם משמיעים הינה אמיתית ועצובה".

עוד כתב וייס: "לאדם הממוצע יש צרכים פשוטים: אוכל, גג וביטחון שזה יימשך גם בעתיד. צרכים אלה אין מדינת ישראל של היום יכולה להבטיח ליתר ה–90%, ולא בגלל שהמדינה ענייה וחסרת משאבים. הסיבה היא שהעשירון העליון קוטף לעצמו את רוב הפירות הגדלים במדינה ואינו משאיר מספיק ליתר. זוהי הסיבה שחלקם ‏(ואני ביניהם‏) מגיעים לברלין: תמורת אותו המאמץ שאנו משקיעים כדי לקיים את עצמנו אנו מקבלים כאן יותר. וזאת לא בגלל שהאירו הוא מטבע חזק או שהגרמנים הם עם נחמד. לא, פשוט בגלל שאותו עשירון עליון שקיים גם כאן, מבין שצריך לתת ליתר ה–90% מספיק שירגישו בנוח וימשיכו לעבוד, לייצר ולצרוך... חיי האדם קצרים. עברו הזמנים שההחלטה איך הם יעברו היתה נתונה בעיקר בידי השלטון. אלה שעוזבים את המדינה עושים צעד מהפכני: הם מחליטים בעצמם איך חייהם יתגלגלו".

"איך הוא מעז לשפוט?"

יאיר לפיד עם פתק מפלגתו יש עתיד ביום הבחירותרמי שלוש

למרות התגובות הזועמות, ישראל אינה סובלת ממגמה מואצת של הגירה שלילית, אלא בדיוק להיפך. מנתוני ההגירה המעודכנים ביותר של למ"ס ל–2011, עולה כי בעשור האחרון ההגירה השלילית מצטמצמת (ראו תיבה). אמנם יותר אנשים עוזבים את ישראל מאשר מגיעים אליה - ההפרש בין מספר היוצאים לשהות של שנה לבין מספר הנכנסים לאחר שהות של שנה הוא 6,700 - אך מאזן ההגירה השלילי מצטמק והולך.

בעשור האחרון חלה ירידה נמשכת במספר העוזבים, מ–27.2 אלף ב–2001 ל–16.2 אלף ב–2011, ומצד שני חלה עלייה במספר המגיעים - מ–8,000 איש בשנה ב–2001 ל–9,500 ב–2011, וזאת עוד מבלי להחשיב את העולים החדשים. אם מוסיפים את העולים החדשים לספירה, המאזן אינו שלילי אלא חיובי: 16,600 ב–2011 ו–19,800 ב–2012.

להערכת אילת כהן־קסטרו, חוקרת באגף עלייה והגירה בינלאומית בלמ"ס, ההגירה השלילית הצטמצמה בעשור האחרון עקב המשברים הכלכליים במדינות המערב, שהפכו את ישראל לאטרקטיבית יותר לעומתן. "רואים כי מאז 2001, אז התנפצה בועת הדוט.קום, התגברה תנועת הישראלים לכאן ופחות עוזבים, ולכן ניתן להעריך כי המשברים הכלכליים הביאו לצמצום ההגירה השלילית, אך זוהי השערה בלבד", אומרת כהן־קסטרו.

אבל לפני שלפיד מתעודד מדי, יש לציין סקרים ומחקרים אחרים שנערכו בשנים האחרונות והעידו על נכונות גוברת של ישראלים למצות אפשרויות כלכליות טובות יותר בחו"ל. סקר של חברת המחקר מידע שיווקי סי.איי מסוף 2012, שפורסם במוסף "הארץ", העלה כי 37% מהישראלים שוקלים מעבר למדינה אחרת. מסקר שערכה ב–2013 חברת רילוקיישן ג'ובס עלה כי אצל 73% מהנשאלים המניע העיקרי לרילוקיישן הוא רצון לשיפור ברמת החיים, המתבטא בעיקר ביכולת לרכוש דירה. ב–2009 נקבו באותה סיבה 50% בלבד.

אורי ברקוביץ' ‏(36‏), עיתונאי שגר בגרמניה במצטבר במשך שנה בשלוש השנים האחרונות, אומר כי ישראלים שפגש בגרמניה עזבו ממגוון רחב של סיבות, ויוקר המחיה הוא אחת מהן. "אנשים לא עזבו רק כי שכר הדירה גבוה, אלא כי צצה הזדמנות מתאימה לעזוב למדינה אחרת, לאו דווקא לתמיד", הוא אומר. ברקוביץ' ציין כי עשה לייק לפוסט של לפיד, שכן לדעתו אל למניעים כלכליים לדחוף ישראלים להתגורר בגרמניה. "לפיד לא דיבר על ארה"ב: הוא התמקד בגרמניה, על ההיסטוריה הייחודית שלה בהקשר היהודי. מצד שני, אני מבין גם את מי שתוקפים אותו. לפיד מייצג מעמד של אנשים שלא מוטרד מבעיות כלכליות, ולכן מה פתאום הוא מעז לשפוט את מי שנדחף החוצה?"

"מחצית ממחירי תל אביב"

צילום: בלומברגBLOOMBERG NEWS

ניר נוסבאום, 41, שעזב את ישראל לפני 13 שנה ומאז חי במגוון ערים מסביב לגלובוס, מתקומם גם הוא אל מול האטימות שהפגין לפיד מול מצוקות הצעירים בישראל. "לפיד רוצה שהדור הצעיר ישאר בארץ בגלל ציונות ובגלל פחד מאנטישמיות, אבל המחיר כבד מדי", אומר נוסבאום. "המחירים גבוהים, השכר נמוך, המסים מטורפים והתמורה זעומה, אם בכלל. ישראלי ישלם מסים כל חייו, ישרת בצבא ובמילואים, יעבוד כמו חמור, יפחד מפיטורים ומהקפריזות של בעל הבית שלו, יכרע תחת קלגסי הבנקים והמשכנתא ולא ירגיש אף פעם שהמדינה לצדו. זה רק הופך לקשה יותר. לאנשים נמאס ובצדק. האנטישמיות באמריקה זניחה ולאדם משכיל שרוצה לעבוד קשה יש מה לחפש שם. יש לי הרבה חברים שגרים עכשיו בעמק הסיליקון ובניו יורק, ואף אחד לא חושב לחזור.

"באירופה קשיי הקליטה גדולים יותר אבל החיים נוחים יותר. אתה לא תהיה עשיר, אבל תוכל לחיות בשכירות מוגנת, לעבוד שעות סבירות בשכר סביר, וליהנות מהמון ימי חופש ומזה שהעבודה לא חודרת לך לחיים יותר מדי. בברלין שכר הדירה נמוך, המחירים בסופר הם כשליש מבתל אביב ואתה לא צריך אוטו. אם יש לך אזרחות אירופית אירופה תפרוש לך שטיח אדום, תממן לך קורסי שפה ודמי מחיה.

"אם המדינה רוצה שאחשוב על ציונות, אז בבקשה שתציע משהו. בוא נעשה עסקים כשווים מול שווים. אני אשלם ברצון מסים תמורת מדינת רווחה, מקום מגורים סביר וביטחון כלכלי. אני מקבל כמה פעמים בשנה מכתבים מהמשרד להשבת אקדמאים. הם מנגנים לי על רגש הבמבה, החומוס ושלמה ארצי. ניסיתי את זה, חזרתי לשנה וחצי עם תואר שני במחשבים ובלי ילדים לפרנס, ובקושי הצלחתי לגמור את החודש".

עבור רוב הישראלים, אומר נוסבאום, ברלין היא תחנת מעבר זמנית. "שכר הדירה נמוך, אבל מי שלא יתאקלם, ילמד את השפה, ירכוש השכלה ויחפש להתקדם - ימצא את עצמו בן 33 וחסר כל. אני כבר לא כזה צעיר אבל אני מדבר גרמנית מושלמת, אני משכיל ובעל ניסיון תעסוקתי, השקעתי מאמצים כדי להתאקלם חברתית ותרבותית. וכן, אני מתגעגע לארץ, אך אין לי מה לחפש בארץ יותר מאשר ביקור שנתי. אני אשמח להתווכח עם יאיר ולהראות לו את החיים פה בבירת גרמניה, 70 ומשהו שנה אחרי שהסבים שלי נאלצו לברוח מכאן".

נמרוד ‏(שם בדוי‏), המתגורר בברלין, מבקש לנפץ את הדימוי של העיר כגן עדן כלכלי. זוהי לדבריו עיר נוחה, אך רוב הישראלים נשארים בה לזמן קצוב. "לישראלי יהיה כמעט בלתי אפשרי למצוא עבודה ראויה ללא מקצוע נדרש וללא שליטה בגרמנית. המחירים הם מחצית ממחירי תל אביב בהרבה תחומים, אבל עדיין צריך להתפרנס ממשהו. לצעיר בן 21 עם דרכון גרמני אולי אין בעיה להעביר פה תקופה, אבל לאקדמאי נשוי זה לא נראה לי רלוונטי. אני שוקל בעצמי מעבר ללונדון, גם כי ניתן להרוויח שם יותר, וגם כי לונדון היא מטרופולין אמיתי".

אבל לדברי נמרוד, גיבוש זהות בברלין הוא הליך קשה. "כשאני נשאל באירופה מהיכן אני, לוקח לי כמה שניות לענות. יש לי דרכון אירופי שהוצאתי בעקבות סבי, שהיה גם הצהרת זהות, אולי אני ואחרים בעצם האירופאים האמיתיים. מצד שני, קיום יהודי אמיתי פה עדיין נתפס בעיניי כמשהו לא נורמלי. אין ספק שהדואליות הזאת מעיקה לפעמים".

סייע בהכנת הכתבה: ליאור דטל



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר