תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איפה צפוף יותר - בכלא או בבית הספר?

כ-15% מתלמידי היסודי בתל אביב וכרבע מהתלמידים בראשון לציון לומדים בכיתות של 35 תלמידים ויותר ■ המצב חמור במיוחד ביישובים הערביים, שבהם לא נבנו כיתות חדשות במשך שנים ■ מורה במרכז הארץ: "אני מרגישה כמו במפעל שמנצל ילדים בסין"

15תגובות

בעוד פחות מחודש, עידו ‏(שם בדוי‏) יעלה לכיתה א' בבית ספר במרכז הארץ - וההורים שלו מודאגים במיוחד. את הימים האחרונים הם מבלים בשיחות עם שאר ההורים בגן, המוטרדים גם הם מהצפיפות בכיתות בבית הספר החדש, אחרי שגילו שבכיתה של יוני ילמדו כמעט 40 תלמידים.

"כששמעתי מה יהיה מספר הילדים בכיתה קיבלתי חום", אומרת יעל ‏(שם בדוי‏), "איך הילד שלי אמור ללמוד במצב כזה? זה אומר שאני צריכה כבר לחשוב על שיעורים פרטיים. זו פגיעה ברמת הלימודים. זה אומר שהוא לא יקבל יחס אישי, שלא יקשיבו לו, שהוא ייבלע בין שאר התלמידים בבלגן בכיתה, ואין סיכוי שהמורה תצליח להשתלט על כולם". בינתיים, הורים לילדים בבתי הספר היסודיים בתל אביב פתחו במאבק מול העירייה נגד הצפיפות בבתי הספר - לא רק בכיתות, אלא גם בחצר בהפסקות.

כיתה בבית ספר בתל אביב
ניר כפרי

אחד מבתי הספר בשרון מצא פתרון אחר להורים. ענת, אם לילדה בכיתה ג', שילמה לאחרונה לבית הספר עבור הקטנת כיתות הלימוד בחלק מהמקצועות, על אף שהיא יודעת שמשרד החינוך אוסר על גביית תשלום למטרות האלה. "לא היתה לנו ברירה. המנהלת אמרה לנו שבשנה הבאה הכיתה תהיה צפופה יותר, ושאין להם ברירה כי משרד החינוך לא רוצה לעזור. היא הכניסה אותנו לכיתה ואמרה לנו שככה הילדים שלנו ילמדו. הרגשנו שאנחנו חייבים לעשות משהו", מספרת ענת.

התלמידים בבתי הספר היסודיים בישראל מבלים את רוב שעות היום בכיתות צפופות במיוחד. מבדיקת TheMarker עולה כי המספר הגדול של תלמידים בכיתות בישראל, שחורג מהנהוג בעולם המערבי, הוא רק חלק מהבעיה. התקן שהנהיג משרד החינוך במשך עשרות שנים קבע כי יש לבנות כיתות־אם בגודל של 49 מ"ר, וכיום אלה הכיתות הנפוצות. לפי התקן, ניתן להכניס לכיתות האלה עד 40 תלמידים. המשמעות היא שחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים בישראל הן כל כך צפופות, עד שהשטח המוקצה לכל תלמיד מסתכם ב-1.22 מ"ר - לא כולל השטח למורה.

ב-2008 הגדיל משרד החינוך את שטח הכיתות החדשות שנבנו ב-4 מ"ר ל-53 מ"ר, אך עדיין מאפשר להכניס לכיתות עד 40 תלמידים. בכיתות שנבנו בחמש השנים האחרונות, הצפיפות יכולה להגיע לעד 1.32 מ"ר לתלמיד.

הצפיפות בישראל - מהגבוהות ב-OECD

לפי הבדיקה, הצפיפות בבתי הספר היא גבוהה יותר מהצפיפות בבתי הכלא. על פי דו"ח הסנגוריה הציבורית, שטח המחייה בתאים לאסיר בבתי הכלא בישראל הוא 3.5-3 מ"ר בממוצע, ובמתקני הכליאה החדשים נקבע תקן של 4.5 מ"ר לאסיר ‏(גם הוא קטן פי שניים מהממוצע במדינות המערביות‏). תאי הכליאה באגף 12 בכלא מעשיהו הם צפופים במיוחד - 1.5 מ"ר לאסיר, ובנווה תרצה מוקצים 1.6 מ"ר לאסירה - עדיין צפוף פחות מאשר בחלק מבתי הספר.

על פי הדו"ח האחרון של OECD, בבתי הספר היסודיים בישראל לומדים בממוצע 28.4 תלמידים בכיתה, לעומת 21.3 תלמידים בממוצע במדינות הארגון. המשמעות היא שבישראל לכל תלמיד מרחב ממוצע של 1.86 מ"ר בכיתת לימוד שנבנתה בשנים האחרונות, ו-1.72 מ"ר בכיתות הלימוד שנבנו עד 2008. בכל מקרה, הממוצע הזה מוטה על ידי כיתות קטנות במיוחד בבתי הספר החרדיים. על פי הערכות, בבתי הספר היסודיים לומדים בממוצע כ-35 תלמידים בכיתה.

"כשאני נכנסת לכיתה שלי אני מרגישה שאני נמצאת במפעל שמנצל ילדים בסין. אין לי שליטה על מה שקורה בכיתה, ובסוף היום אני יודעת שלא עשיתי את המקסימום בשביל הילדים", אומרת מורה מהמרכז. "בשנה שעברה ביקשתי ללמד בלי שולחן מורה כדי שיהיה יותר מקום, וגם זה לא ממש עזר".

איפה הצפיפות גבוהה יותר

"בכל בתי הספר שהכיתות בהם צפופות, רמת הלימוד נמוכה יותר והציונים פחות טובים", אומר אוהד אוזן, לשעבר יו"ר ועד ההורים של ראשון לציון וכיום מתמודד למועצת העיר מטעם התנועה החברתית הירוקה. "בכיתה עם 40 תלמידים אין מקום לסיכה. יש תחושת מחנק והתלמידים לא מצליחים ללמוד. הכי קשה לתלמידים שיושבים בשורות האחרונות. המורה בכיתה לא יכולה להגיע לכל תלמיד, כי אין הרבה מקום לזוז. בשביל להגיע לשורות האחרונות היא צריכה לעבור מסלול מכשולים". ממשרד החינוך לא נמסרה תגובה.

גודל הכיתות נקבע משיקולי תקציב

למשרד החינוך אין מידע לגבי גודל הכיתות בפועל וגודל החצרות הפנויות לתלמידים בבתי הספר. רק בימים אלה מתבצע מפקד מבנים של כל בתי הספר בארץ, שצפוי להסתיים בתוך שנה. הנתונים המופיעים כאן מתייחסים לבנייה על פי התקן של המשרד - שמחייב את הרשויות המקומוית והקבלנים.

לפי תקני משרד החינוך, גם בכיתות שמשמשות למטרות אחרות - כמו למידה בהקבצות - ויכולות להכיל רק עד 30 תלמידים, יש סיכוי לצפיפות גבוהה במיוחד. כיתות שאינן מוגדרות ככיתות־אם נבנות בשטח של 42-37 מ"ר - עד 1.4 מ"ר לתלמיד.

שטח כיתות הלימוד בבתי הספר היסודיים, שבהם לומדים תלמידים החל מגיל 6, הוא הגורם העיקרי המשפיע על איכות חיי התלמידים בשעות הלימודים. עם זאת, גודל הכיתות לא נקבע על פי שיקולים של איכות הלמידה או צורכי התלמיד, אלא בעיקר משיקולי תקציב. גורמים במשרד החינוך הודו שהכיתות קטנות מדי, אך לא ניתן להגדילן בגלל סדר עדיפויות ושיקולי תקציב.

בתיכונים, הכיתות גדולות מעט יותר - כיום כיתות תיכון חדשות נבנות על פי תקן של 60 מ"ר לכיתה. משרד החינוך מתקצב כל תיכון על פי תקן של 36 תלמידים בכיתה. המשמעות היא שבמידה ומנהל התיכון מחליט לעמוד בתקן והרשות לא משקיעה כספים נוספים בהרחבת הכיתות, לכל תלמיד בכיתת תיכון יש 1.66 מ"ר. לפי OECD, בישראל יש 30 תלמידים בממוצע בכיתת תיכון בבית ספר ציבורי. במקרה כזה לכל תלמיד יש 2 מ"ר.

עם זאת, רוב כיתות התיכון בישראל נבנו עד 2008 על פי תקן של 53 מ"ר לכיתה. כך שלפי ממוצע התלמידים בכיתה, לכל תלמיד יש 1.76 מ"ר, ולפי התקן של משרד החינוך, לכל תלמיד בכיתה כזאת יש 1.47 מ"ר. שאר ההוראות באשר לבניית הכיתות שמועברות על ידי משרד החינוך לרשויות המקומיות נוגעות בעיקר לתנאי הלימוד - למשל, גודל החלונות, האקוסטיקה והתאורה בכיתה.

כיתה בראשלצ
מוטי מילרוד

כל בית ספר ציבורי בישראל נבנה במימון משרד החינוך ונמצא באחריות הרשויות המקומיות. הרשויות מחויבות להציג למשרד החינוך תוכנית אדריכלית, ולעמוד בכל הדרישות ותנאי הבנייה המפורטים שמכתיב המשרד, כדי לקבל אישור להקמת בית הספר וכדי לקבל תקציב. לעתים, רשויות מחליטות להשקיע כספים נוספים בהגדלת שטח הכיתות. הרשויות החלשות כמעט ולא מצליחות לשדרג את גודל כיתות הלימוד, ומסתפקות בתקנים. ברשויות הערביות, לא נבנו כיתות חדשות במשך שנים עד 2009, ולכן הצפיפות בכיתות ביישובים הערביים הרבה יותר גדולה.

לדברי אבי קמינסקי, יו"ר איגוד מנהלי אגפי החינוך ברשויות המקומיות, "משרד החינוך נותן את התקציב המינימלי לבינוי בתי ספר. התקציב הזה לא מאפשר רווחה ופיתוח מעבר לצרכים הבסיסיים. רשות מקומית תמיד מחויבת להכניס יד לכיס אם היא רוצה שבית הספר ייראה כמו שצריך. חלקן מוסיפות 20%-30% לתקציב של משרד החינוך ואפילו 40%, אבל הרבה בתי ספר נבנים לפי הסטנדרט הבסיסי. וזה חבל, כי כשבונים בית ספר זה לדורות וההשפעה היא לטווח ארוך".

בזרם החינוך היהודי־ממלכתי - זרם החינוך המרכזי בישראל - הצפיפות בכיתות בבית הספר היסודי היא גבוהה במיוחד.

ב-2012 למדו בכיתות 29.7 תלמידים בכיתה בממוצע. המשמעות היא שלכל תלמיד היה מרווח של כ-1.8-1.65 מ"ר בכיתה. בבתי הספר היסודיים הערביים לומדים 29.3 תלמידים בכיתה בממוצע - 1.8-1.67 מ"ר לתלמיד. הצפיפות נמוכה יותר בבתי הספר היסודיים הממלכתיים־דתיים, שבהם לומדים בממוצע 24 תלמידים בכיתה, ולכל תלמיד יש מרווח של כ-2 מ"ר. זאת, במידה והכיתות נבנו על פי תקני משרד החינוך.

הכיתות העמוסות יותר נמצאות במרכז הארץ - בממוצע 30.3 תלמידים בכיתה בבית ספר יסודי - עד 1.75 מ"ר בכיתה לתלמיד. בתל אביב הצפיפות בבתי הספר היסודיים גבוהה - 29.7 תלמידים בכיתה ‏(עד 1.8 מ"ר לתלמיד‏).

הצפיפות בכיתות בתי הספר היסודיים

מבדיקת TheMarker עולה כי לתלמידים במרכז הארץ יש גם סיכוי גבוה יותר ללמוד בכיתה צפופה במיוחד - של 35 ואף יותר מ-40 תלמידים בכיתה. בתל אביב,
כ-15% מהתלמידים לומדים בכיתות שבהן יותר מ-35 תלמידים. בראשון לציון, שיעור התלמידים בכיתות הצפופות גבוה יותר - כרבע מכלל תלמידי היסודי בעיר לומדים בכיתות שבהן יותר מ-35 תלמידים. כך גם בירושלים ‏(23.4% מהתלמידים‏), בפתח תקוה ‏(כ-22% מהתלמידים‏) ובנתניה ‏(24.4%‏).

"המצב מזעזע"

באזורי הפריפריה וביישובים הקטנים בעיית הצפיפות בכיתות הלימוד ובבתי הספר חמורה פחות. בצפון הארץ, למשל, הצפיפות הממוצעת היא 27.9 תלמידים בממוצע בכיתה ביסודי - עד 1.9 מ"ר לתלמיד בכיתה, ובדרום 28.1 תלמידים בכיתה - עד 1.88 מ"ר לתלמיד‏.

סיבה אחת לכך היא צפיפות נמוכה יותר של תושבים ביישוב. סיבה נוספת היא פרישה גיאוגרפית רחבה יותר. כמו כן, יש ביישובים כאלה יותר קרקעות זמינות להרחבת בתי ספר קיימים ולבניית בתי ספר חדשים. בנוסף, בשנים האחרונות תיעדף משרד החינוך את היישובים המוחלשים ויישובי הפריפריה בתקצוב התוכנית לצמצום מספר הילדים בכיתה.

כך למשל, בקרית שמונה רק 4% מהתלמידים לומדים בכיתות צפופות במיוחד; בבאר שבע 15% מהתלמידים; ובחיפה 9.2% - הכיתה הצפופה ביותר בעיר נמצאת בבית הספר הערבי אל חויאר.

ביישובים הערביים המצב שונה לחלוטין - והצפיפות בכיתות הלימוד גבוהה במיוחד. בנצרת עלית 3.1% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים לומדים בכיתות צפופות במיוחד. בעיר הערבית השכנה נצרת לומדים 35.4% מהתלמידים בכיתות צפופות במיוחד. המצב דומה גם בטייבה - 34.4% מהתלמידים לומדים בכיתות צפופות במיוחד, ובקלנסווה לומדים בתנאים האלה 25% מתלמידי היסודי.

אחת התוצאות של הקיפאון בבניית בתי ספר ביישובים הערביים היא שחלק מכיתות הלימוד בבתי הספר הן מאולתרות - קרוואנים, מקלטים, וחדרים שונים שלא עומדים בתקני משרד החינוך - גם לא בתקן של שטח הכיתה המותר, והצפיפות בהן גבוהה אפילו יותר.

התקן לבניית כיתות - המרחב האישי של תלמיד

"חסרות לנו המון כיתות. יש בית ספר אחד ביישוב עם ארבעה קרוואנים שמשמשים ככיתות, ובשאר הכיתות יש יותר מדי תלמידים", אומר עו"ד אחמד גזאווי, יו"ר ועד ההורים של קלנסווה. "רק לאחרונה ההורים התארגנו, אספו כסף ושיפצנו בעצמנו את בתי הספר בעיר. עשינו עבודה שמשרד החינוך לא עשה בעצמו ב-20 השנים האחרונות. יש בתי ספר שקיימים כבר 30 שנה ולא שיפצו אותם אפילו פעם אחת. יש פה בית ספר מתקופת המנדט. המצב מזעזע".

לדברי גזאווי, למרות הגידול המהיר ביישוב, רק לפני כמה שנים הוקם בעיר בית ספר חדש, שעדין נמצא בתהליכי אכלוס. "אין פרויקטים לבינוי מוסדות חדשים. רק ביוני התחילו לבנות גני חובה שכבר שנים מחכים להם, ובגני טרום־חובה הציבוריים הילדים לומדים בדירות ובבתים שכורים. זה רק מראה מה המצב כאן".

צפוף גם במקלטים

הצפיפות מלווה את התלמידים גם בהפסקות: השטח המינימלי שקבע משרד החינוך לכל תלמיד בחצר בית ספר - הכולל את כל המגרשים מחוץ לשטח הבנוי - הוא 5 מ"ר, ומתייחס לאזורים שמחוץ לשטח הבנוי בבית הספר. עם זאת, בערים צפופות במיוחד שאין בהן מקום להרחיב בתי ספר קיימים, משרד החינוך מאשר לצמצם את השטח לתלמיד בתנאים מסוימים.

התקן לשטח מינימלי של 5 מ"ר לחצר מתייחס לחצר המיועדת לפעילות ילדים בכיתות א'־ג'. עם זאת, עבור כיתות ג'־ו' יש אפשרות לבנות על פי תקן של 2.5 מ"ר לתלמיד בחצר. בכל שאר בתי הספר - חטיבות ותיכונים - התקן המינימלי לתלמיד בשטח הפתוח שמחוץ לבניין הלימודים או באולם הספורט הוא 5 מ"ר. אם מתייחסים רק לשטח החצר הראשית - השטח שמיועד לשימוש כל התלמידים ולכינוס באירועים - אז השטח לכל תלמיד מצטמצם לכ-1.25 מ"ר, ובמקרים מסוימים ניתן אף לבנות גם בשטח קטן יותר, של לפחות 65 ס"מ לתלמיד.

רוב בתי הספר היסודיים נבנים כיום על שטח של 9 דונם. המשרד מאפשר בנייה של בית ספר בן 24-12 כיתות, אך בתי ספר יסודיים של 18 כיתות לימוד הם נפוצים ביותר. ברשויות מקומיות שבהן לא נבנו מספיק בתי ספר בשנים האחרונות, כמו בתל אביב, מוסיפים כיתות קיימות לשטח הקיים של בתי ספר ותיקים במרכז העיר - וכך מצמצמים את שטח המחייה של התלמידים בחצרות ופוגעים באיכות חייהם.

השינוי בתקן לבניית כיתות

אגב, התקן לבניית מקלטים בבתי הספר היסודיים הוא 15 מ"ר לכיתת־אם - פחות מ-40 ס"מ לתלמיד במצב חירום, במידה וכל הכיתות מנוצלות למספר התלמידים המירבי. עד 2003, מקלטים בבתי ספר יסודיים נבנו לפי תקן של 10 מ"ר לכיתה - 25 ס"מ לתלמיד.

לפי OECD, ישראל היא אחת המדינות הבודדות שבהן לא חל כמעט שיפור במצב הצפיפות בכיתות. הכיתות בישראל צפופות בכ-33% מהממוצע במדינות OECD. רק ביפן, בצ'ילה ובסין יש בכיתות מספר תלמידים גבוה יותר.

בשלוש השנים האחרונות השקיע משרד החינוך כ-590 מיליון שקל כדי לצמצם את מספר התלמידים בכיתות בישראל, במטרה להגיע ל-32 תלמידים בכיתה - יעד שהציבה הממשלה ב-2008, שלא הושג עד היום. מתוך סכום זה, 120 מיליון שקל מושקעים בצמצום הכיתות השנה. התוכנית יושמה בינתיים רק בכיתות ג', ז', ט' ו־י', ולכן לא נגעה ברוב הכיתות בבתי הספר היסודיים. לפי מחקר שערך הכלכלן נחום בלס ממרכז טאוב, ההשפעות של התוכנית משניות, והן מורגשות בעיקר בבתי ספר במגזר הערבי.

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם