תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

לערבים קל יותר ללמוד רפואה מהנדסה

ההצלחה של ערביי ישראל בלימודי רפואה היא מגזרית ונקודתית

58תגובות

בעיני היהודי הישראלי המצוי ערביי ישראל הם מקשה אחת - אוכלוסייה חלשה, ענייה, לא משכילה ולא מתקדמת. אלא שהמציאות המורכבת היא שבקרב ערביי ישראל קיימת אליטה משכילה ומוכשרת, שלומדת בבתי ספר יסודיים הנחשבים הטובים בישראל - בתי הספר הפרטיים של הכנסייה - ושגם מסתערת בהמשך על מעוז ההשכלה הבולט והיוקרתי בישראל - בתי הספר לרפואה. שיעורם של הסטודנטים הערבים בבתי הספר לרפואה בישראל הוא 22%. בדיוק כמו השיעור שלהם באוכלוסייה.

המציאות מלמדת כי ערביי ישראל המוכשרים הם מוכשרים מאוד. למרות הדעות הקדומות נגדם והסביבה העירונית המפגרת והנחשלת שבה הם גדלים - הם מצליחים להתקבל בשיעורים גבוהים לחוג היוקרתי ביותר באוניברסיטאות, וגם מצליחים בהמשך להשתלב היטב כרופאים במערכת הישראלית.

ההישג הזה, שכל מדינת רווחה מתוקנת היתה משתבחת בו, מתרסק לנוכח שאר הנתונים הסטטיסטיים אודות ההשכלה הגבוהה של ערביי ישראל. לפי נתוני המועצה להשכלה גבוהה ‏(מל"ג‏), רק 12% מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל הם ערבים, כמעט מחצית מחלקם באוכלוסייה ‏(20.5%‏). בהמשך, הנתח שלהם צונח ל-8% בתואר שני, 4% בתואר שלישי - ורק 2% מחברי הסגל האקדמי בישראל הם ערבים. עשירית מחלקם באוכלוסייה.

ההצלחה של ערביי ישראל בלימודי רפואה היא מגזרית ונקודתית. הערבים נוטים להתמקד במספר מצומצם של חוגים אקדמיים, שאליהם הם נוהרים: הם מהווים 42% מהסטודנטים בחוגים לרוקחות ו-36% מהסטודנטים לסיעוד. לעומת זאת, הם נמנעים מלנסות להתקבל לחוגים אחרים, נחוצים וחשובים, כמו כלכלה וניהול ‏(5% ערבים‏), הנדסה ‏(6%‏) או חקלאות ‏(3%‏).

כשמדובר בסטודנטיות הערביות, המיקוד הלימודי הוא בולט עוד יותר. הנערות הערביות, שהיו מספיק נחושות ומוכשרות כדי להתגבר על כל המחסומים התרבותיים והגיאוגרפיים ולהתקבל ללימודים גבוהים, לומדות כמעט כולן הוראה ‏(36% מהן‏), מדעי החברה ‏(21%‏) או מקצועות עזר רפואיים ‏(11%‏). אין כמעט סטודנטיות ערביות במדעים המדויקים או בלימודי הרפואה - למרות הנוכחות הבולטת של הסטודנטים הערבים שם.

לומדים ביחד, אבל אחרת

ההצטופפות של הסטודנטים הערבים במספר מוגבל מאוד של מקצועות בוודאי אינה מועילה להם. כך, ריבוי הסטודנטיות בתחומי ההוראה הוא לא רציונלי - אין די משרות הוראה במערכת החינוך הערבית כדי לספק תעסוקה לכולן. גם ברוקחות יש כבר התחלה של מיצוי, בעיקר כשהבוגרים מעוניינים לעבוד כרוקחים בקרבת מקום המגורים - באזור הצפון, היכן שנמצאת מרבית האוכלוסייה הערבית, כבר יש עודף רוקחים.

הערבים בוחרים באותם מקצועות כנראה משתי סיבות עיקריות. האחת, חוסר ידע וחוסר ביטחון. האוכלוסייה הערבית מבודדת בתוך יישובים נבדלים ששיעור בעלי התואר האקדמי בהם הוא נמוך. כתוצאה מכך, הידע שקיים שם לגבי אפשרויות לימוד נוספות ומקצועות נוספים, דל מאוד. לערבים פשוט אין עם מי להתייעץ, ולכן הם בוחרים ללמוד את מה שאחרים ביישוב כבר למדו לפניהם. כך, הראשון שפורץ את הדרך מתווה את המסלול לדורות אחריו.

בעקבות הממצא הזה החלו במל"ג, השנה ובעיקר בשנה הבאה, להפעיל תוכנית הכוונה שנועדה להעניק לתלמידים ערבים את המידע החסר להם לגבי אפשרויות הלימוד, וכך לנסות לאזן את הבחירה המוטה שלהם. התוכנית תופעל בבתי הספר התיכונים הערביים ומרכזי הכוון עיעודיים שיוקמו לשם כך ביישובים הערביים. בנוסף, המל"ג נערכת להתאמת המכינות הקדם־אקדמיות לערבים - כיום רק 6% מתלמידי המכינות הם ערבים - כאמצעי נוסף להכנת מועמדים ערבים ללימודים אקדמיים, וגם להכוונתם למסלול הלימודים המתאים להם.

כל המאמצים הללו נעשים במסגרת התוכנית האסטרטגית החדשה של המל"ג, שהציבה את שיפור הנגישות של הלימודים האקדמיים לאוכלוסייה הערבית כאחת משלוש מטרותיה העיקריות, וגם הקציבה לכך עשרות מיליוני שקלים. עם זאת, התוכנית מתקשה למצוא מענה לקושי הנוסף שבו נתקל הסטודנט הערבי - מחסום התעסוקה.

האליטה הערבית בוחרת במסלול הלימודים הקשה מכולם, רפואה, גם משום שרופא נהנה מיוקרה רבה באוכלוסייה הערבית, וגם משום שהתעסוקה מובטחת לו. מערכת הרפואה הישראלית, אולי בשל היותה מערכת ציבורית ואולי בשל מחסור ברופאים, פתחה היסטורית את שעריה בפני הרופאים הערבים - והם נותרו פתוחים מאז. בוגר ערבי של בית הספר לרפואה יודע כי ימצא עבודה.

לעומתו, בוגר הנדסה ערבי אינו בטוח בכך. רק 2% מהעובדים בהיי־טק הם מהנדסים ערבים, מאחר שתרבות ה"חבר מביא חבר" סוגרת בפניהם את הדלתות. "בעשור האחרון סיימו 3,000 מהנדסים ערבים את הלימודים בטכניון", אומר פרופ' דאוד באשותי, דיקן לימודי ההסמכה בטכניון, "ורק מעטים מהם הצליחו להשתלב בעבודה במקצועם".

סקר שעשה מינהל הכלכלה של התמ"ת ‏(משרד הכלכלה‏) ב-2011 מצא כי רק 20% מהמדענים והמהנדסים הערבים מצליחים להשתלב בתחום המקצועי שלהם. הרוב המוחלט שלהם נאלץ להסתפק במשרות אחרות, בעיקר בהוראה. הסקר מצא אמנם כי בקרב כלכלנים ומשפטנים המצב טוב יותר - 51% הצליחו להשתלב במקצוע שלהם, ואפילו הצליחו לעשות זאת ‏(54%‏) אצל מעסיקים יהודים. אצל המנדסים, מתוך ה-20% שהצליחו למצוא עבודה במקצועם רק 40% מועסקים על ידי יהודים. 43% אפילו לא ניסו לחפש עבודה בעסקים יהודיים, אף ששם נמצא עיקר ההיצע של העבודות.

כלומר, האפליה בשוק העבודה היא אחד החסמים הקשים ביותר להשתלבותם של משכילים ערבים באקדמיה. תקרת הזכוכית של האפליה נגד הערבים פוגעת בראש ובראשונה באליטה הערבית - זאת שיכולה היתה לפרוץ את המחסומים התרבותיים והפריפריאליים, להשתלב בשוק התעסוקה הישראלי ברמותיו הגבוהות ולתרום להאצת הצמיחה של המשק. רק שהפוטנציאל הזה הוא מתוסכל ומבוזבז, בעיקר משום שהיהודים מסרבים להכיר בקיומו.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם