רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זינוק של 60% במספר העובדים שהתאגדו בישראל מתחילת השנה

2013 כבר מסתמנת כשנת שיא בהתארגנויות עובדים ■ יותר מ-21 אלף עובדים הצטרפו ל-40 התאגדויות חדשות, לעומת כ-13 אלף ב-2012 כולה ■ ההתנגדות של הנהלות כוחניות, כמו ב-HOT, פלאפון וכלל ביטוח, עוררה הדים - והגבירה את המוטיבציה של עובדים להתאגד

38תגובות

באחרונה עלו לכותרות כמה מאבקים של עובדי חברות גדולות המבקשים להתאגד, בהם אלה של HOT, שעובדיה המיוצגים על ידי ארגון כוח לעובדים נלחמים בכוונת ההנהלה להעביר את חלקם מהעסקה ישירה לעבודת קבלן; עובדי בורגראנץ', שחתמו על הסכם קיבוצי, שיחול על כ-6,000 עובדים שיעברו ברשת במהלך השנה הקרובה, על אף שבכל נקודת זמן עובדים ברשת 1,800-1,500 עובדים.; ועובדי חברת פז שבחרו בהסתדרות כארגון היציג שלהם, 19 שנה אחרי שהפסיקה לייצגם.

רק בשבוע האחרון הצטרפו למניין המתאגדים עוד שלוש קבוצת עובדים שהתאגדו או נמצאות בתהליכי התאגדות: העוזרים הפרלמנטריים בכנסת, עובדי מקדונלד'ס והמרצים מן החוץ במכללה האקדמית תל אביב־יפו.

המרצים מן החוץ במכללה מונים כ-300 איש, ומאחר שכ-100 מהם הצטרפו לארגון כוח לעובדים, בתוך כמה חודשים הם נהפכו לטענת הארגון לוועד יציג (ראו ידיעה בעמוד 4). העוזרים הפרלמנטריים בכנסת התאגדו בהסתדרות, וגם שם שליש מכלל העובדים ‏(בסך הכל 200 עוזרים פרלמנטריים‏) הצטרפו לארגון, ולכן הצהירו על יציגות.

כתבות נוספות באתר TheMarker

הנפקה ראשונה להיי-טק הישראלי ב-2013: וויקס הגישה תשקיף בארה"ב

הפועלים מכבד כסף של ערבים - בתנאי שהוא מופקד ביישובי המגזר

כוח לעובדים

התאגדות נוספת, ברוח עובדי בורגראנץ', מתקיימת ברשת מקדונלד'ס. בהסתדרות הנוער העובד והלומד והסתדרות הצעירים בישראל הצהירו כי בתוך יום אחד איגדו לפחות שליש מכלל עובדי הרשת, המונה כ-4,000 עובדים, ועל כן מדובר בהתאגדות יציגה. עם זאת, הרשת לא הכירה ביציגות.

ואולם הגופים שעלו לכותרות בזמן האחרון אינם היחידים. מבדיקת TheMarker עולה כי מאז ינואר נרשם שיא בקצב ההצטרפות לארגוני העובדים.

החשש הגובר מיוקר המחיה, התרחבות האי שוויון, חוסר הוודאות לגבי העתיד הפנסיוני והביטחון התעסוקתי המתרופף - כל אלה דוחפים עובדים רבים להתאגד. מנתונים שנאספו מכלל הארגונים המייצגים עובדים בישראל עולה כי כבר כעת, חמישה חודשים בלבד מתחילת השנה, התאגדו בישראל יותר מ-21 אלף עובדים מ-40 גופים שונים, בארגוני העובדים.

מדובר בזינוק של כ-60% במספר המתאגדים שעברו את התהליך עד להסכם הקיבוצי, או שבדרכם אליו, לעומת 2012. בשנה שעברה, שנחשבה אף היא שנת שיא, התאגדו בישראל כ-13 אלף עובדים מ-39 מקומות עבודה, וב-2011 התאגדו כ-12 אלף עובדים מ-22 גופים.

גם מנתוני ההסתדרות, ארגון העובדים הגדול בישראל, עולה כי חלה עלייה חדה בהיקף ההתארגנויות בשנה וחצי האחרונות. ב-2010 התארגנו בהסתדרות עשרה גופים המקיפים 6,550 עובדים,
 וב-2011 התארגנו 12 גופים המקיפים כ-9,500 עובדים, בעוד שבשנה וחצי האחרונות המספרים גבוהים בהרבה. ב–2012 התאגדו 31 גופים, בהם גופי תקשורת רבים ‏(ynet, רדיו קול חי, "גלובס", חדשות 2, החדשות המקומיות, הרשות השנייה, ו"מעריב"‏) וכן עובדי חברת פלאפון. בסך הכל התארגנו ב-2012 כ-12 אלף עובדים.

נראה כי 2013 ממשיכה את המגמה: עד כה בהסתדרות התאגדו השנה כבר 23 גופים המקיפים כ-8,000 עובדים ‏(6,000 מתוכם, עובדי סלקום, נמצאים בתהליכי החתמה ועדיין לא ועד יציג‏). בין הגופים המאוגדים: פז, אמניר, לשכת עורכי הדין וכלל פיננסים. לקבוצה זו מתווספים עוד כ-7,400 בני נוער, בהם עובדי רשתות ההמבורגרים בורגראנץ' ואגאדיר, שהחלו את התהליך בסוף 2012 תחת "הרשת - הסתדרות הצעירים בישראל", גוף חדש שהוקם ב-2011 של ההסתדרות הנוער העובד והלומד. 

בית הדין דחף

מהו ההסבר לקצב ההתאגדות הגובר? בהסתדרות אומרים כי הדבר נובע בין השאר מפעולותיהן של הנהלות כוחניות, כמו פלאפון, HOT וכלל ביטוח. הניסיונות למנוע את התארגנות העובדים באמצעים שעוררו זעם ציבורי, כמו גרירת מכוניות הליסינג של העובדים, מעקבים וצילום מפגשים של עובדים, יצרו תגובת נגד של עובדים בלא מעט חברות, ותגובה זו מתבטאת ברצון להתארגן.

סיבה נוספת היא פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, בראשות השופטת נילי ארד, שניתן בינואר, וקבע עמדה ברורה בעד התאגדות עובדים ונגד מעסיקים המתנגדים להתארגנויות. פסק הדין קבע שאסור למעסיקים ללחוץ על עובדים או לנהל מעקב אחריהם כדי להרתיע אותם מלהצטרף לארגון עובדים. פסק הדין אוסר על מעסיקים להפחיד עובדים או לאיים עליהם בפיטורים, ואף אוסר עליהם להביע דעה נגד תהליך ההתארגנות.

סיבה אפשרית נוספת היא חבילת חוקי העבודה שההסתדרות יזמה באפריל 2009, כחלק מהמשא ומתן לכניסתה של מפלגת העבודה, בראשות אהוד ברק, לקואליציה בראשות בנימין נתניהו. אחד החוקים קבע שמעסיק חייב להידבר עם ועד עובדים חדש שקם בארגונו. לפי אותו חוק, מעסיק שמסרב לשבת עם הוועד החדש שקם בארגון חשוף לקנס של עד 250 אלף שקל. חוק אחר אוסר על מעסיק למנוע כניסה למפעל של נציג ההסתדרות. כל החוקים האלה סיפקו רוח גבית לעובדים.

בהסתדרות מצביעים על גורם נוסף שהאיץ את קצב ההתאגדות - ההקמה ב-2010 של האגף להתאגדות עובדים, שנועד ליזום ולקדם התארגנויות חדשות. ואולם בפועל, ייתכן שההסבר מעט שונה: הקמת האגף נראתה כתשובה של ההסתדרות לייסודו ב-2007 של כוח לעובדים, ארגון עובדים חדש ואנרגטי - יוזמה שצלחה והקפיצה את מספר המתאגדים בה ובהסתדרות.

הסברים אחרים לגידול נעוצים במשברים כלכליים־חברתיים ובמחאה החברתית בקיץ 2011, שהובילו לשינויים תפישתיים מרחיקי לכת - העובדים פיתחו מודעות לזכויותיהם והבינו כי בכוח הקבוצה לחולל שינוי."אנשים יצאו לרחובות ונשארו מתוסכלים", מסבירים בהסתדרות, "חלקם הקימו קואופרטיבים, ואחרים פנו להוביל התארגנויות. רבים מעובדי פלאפון, למשל, השתתפו בהפגנות קיץ 2011, ואחר כך הם השקיעו אנרגיות בהתארגנות והקמת ועד. המחאה החברתית שינתה את צורת החשיבה. עובדים 'שקטים', כמו עובדי קופת חולים מאוחדת - שהתארגנו - מצאו את עצמם פתאום מפגינים וזועקים".

האלטרנטיבות תופסות תאוצה

עד סוף מאי התארגנו בחסות כוח לעובדים 5,030 עובדים, המגיעים משבעה ארגונים שונים: יד ושם ‏(750 עובדים‏), מטפלות הצהרונים בירושלים ‏(300 עובדים‏), עובדי HOT (3,200‏ עובדים‏), המכללה האקדמית תל אביב־יפו ‏(280 עובדים‏), מכללת שנקר ‏(300 עובדים‏), בתי הספר הדמוקרטיים בהוד השרון ויפו ‏(100 עובדים‏) ועובדי מוקדי הקליטה ‏(100 עובדים‏). מספר התארגנויות יותר מהכפיל את המספר של 2012, וגבוה מחמש ההתארגנויות בארגון שהיו ב-2011. ב-2008, שנה לאחרי הקמת הארגון, הוא כבר אירגן חמש התארגנויות עובדים לכ-4,800 עובדים, אולם עדיין לא מדובר בהיקפים המרשימים של 2013.

דובר כוח לעובדים, יניב בר־אילן, מייחס את הצמיחה במספר ההתארגנויות בין השאר להצלחות שקצרו כמה התארגנויות עובדים בולטות ובלתי שגרתיות בשנה החולפת, המשמעותית שבהן היא ההתארגנות בפלאפון.

לדברי בר־אילן, גם ההאטה הכלכלית של השנתיים האחרונות והרפורמה שהוחלה על ענף הסלולר הניעו משברים כלכליים בחברות, ועוררו חוסר ביטחון תעסוקתי בקרב עובדים. לפי בר־אילן, 2011 היתה שנת מפנה עבור כוח לעובדים - זאת על רקע גל שביתות ומאבקי עובדים במגזר הציבורי ‏(שביתת הרופאים, העובדות הסוציאליות והפרקליטים‏). "זו היתה שנה שבה הסכמים קיבוציים רבים במגזר הציבורי הסתיימו, ופרצו מחאות עובדים", הוא מסביר. "מחאות אלה עוררו מודעות להתארגנויות עובדים, וזכו לרוח גבית מהציבור. עבודה מאורגנת נראתה בשלב זה מאיימת הרבה פחות. גם המחאה החברתית חידדה את התפישה הזו", הוא מסביר.

"העובדה שב-2011 חתמנו על תשעה הסכמים קיבוציים, חלקם עבור ועדים שהוקמו בשנים קודמות, העלתה את קרנו של הארגון והפכה אותנו לאלטרנטיבה חשובה למתאגדים פוטנציאליים. בשנתיים האחרונות ראינו פנייה גוברת מצד עובדים בתחום הרווחה והחינוך. זה לא מקרי: עובדים אלה מגיעים מתחומים שבהם, מסורתית, היתה קיימת עבודה מאורגנת, ואולם בחלק מהמקרים הגופים הופרטו. תוכנית היל"ה ‏("מורי קבלן"‏) למשל, היא הפרטה של שירותי החינוך לידי זכיינים פרטיים. מורים אלה עבדו בחלקם בעבר במשרד החינוך".

גם העובדים הפלסטינים מתאגדים

מען הוא ארגון עובדים קטן הפועל בעיקר עבור קבוצות עובדים מוחלשות, או במלים פחות יפות, אלה שהארגונים הגדולים לא ממש סופרים אותם. גם במען מדווחים כי "בשנתיים האחרונות מתקבלות יותר פניות של קבוצות עובדים להתאגד בהשוואה לשנים קודמות, החל בעובדים פלסטינים מהשטחים, דרך עובדי מפעלים ועד למורים במכללות". כך, ב-2012 התאגדו במען 245 עובדים, ואילו מתחילת 2013 רושמת מען כבר 229 עובדים שהתאגדו, והיד עוד נטויה.

מנכ"ל מען, אסף אדיב, אמר כי "מען משקיע מאמץ רב בשכבות עובדים המרגישות מוחלשות, כמו נהגי משאיות או נשים ערביות חסרות מקצוע שמשתלבות בחקלאות, המתקשים לעמוד מול האיומים וההפחדות של מעסיקים, ולכן הפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה בעניין זכות ההתאגדות משפיעה עליהם פחות עד כה. על אף העובדה שעובדי הצווארון הלבן מתארגנים כרגע בקצב יותר מהיר, אנו סבורים שתהליך ההתארגנות יחדור לעומק, ויגיע גם לשכבות אלה".

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם