הנתונים שמשרד החינוך סירב לפרסם: הישגי התלמידים החרדים - מהנמוכים בישראל

בדיקת TheMarker ואתר מדלן: הישגים נמוכים לחרדים בתוצאות מבחני המיצ"ב, שבהם השתתפו 20% מהתלמידים בכיתות ה' בבתי הספר החרדיים ■ משרד החינוך: "אנו מגבירים את הפיקוח על לימודי הליבה"

>> הישגי בתי הספר החרדיים במבחני המיצ"ב נחשפים - והתוצאות עגומות: 44% מבתי הספר החרדיים שנבחנו נמצאים ברמת ההישגים הנמוכה ביותר בישראל (עשירון 1), ו-14% מבתי הספר דורגו בעשירון השני. רק שמונה בתי ספר חרדיים, 5% מכלל בתי הספר החרדיים שנבחנו, דורגו ברמת ההישגים הגבוהה ביותר במדינה.

שיעור נמוך במיוחד של בתי ספר חרדיים השתתפו במבחני המיצ"ב, שאמורים לחייב את כל בתי הספר בישראל. לכן, המדגם אינו בהכרח מייצג. לפי הערכות, אם המדגם היה מייצג, ייתכן שהישגי התלמידים היו אף נמוכים יותר. החל מ-2004, משרד החינוך אינו מדווח על הישגי התלמידים החרדים במיצ"ב. התוצאות המוצגות כאן התקבלו מבדיקת TheMarker ואתר מדלן, בהמשך לחשיפת מבחני המיצ"ב בשבוע שעבר.

יותר מ-90% מכלל התלמידים בישראל בכיתות ב', ה' וח' נבחנו במבחני המיצ"ב בשנת הלימודים 2011 בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, שפת אם, אנגלית ומדעים. לעומת זאת, משרד החינוך בחן רק כ-20% מתלמידי בית הספר החרדיים, בכיתה ה' בלבד ורק בשני מקצועות - עברית ומתמטיקה. המבחנים הותאמו לאורח החיים החרדי, אך רמתם לא נפגעה. בשנת הלימודים הקודמת החלו חלק מהתלמידים במגזר החרדי להיבחן גם בכיתה ב'. בבתי הספר החרדיים היסודיים לומדים כ-196 אלף תלמידים.

ילדים חרדים לומדים, ירושליםגיל כהן מגן

בשל כך, למשרד החינוך אין תמונת מצב של הנלמד בבתי הספר החרדיים ושל רמת הלימודים בהם והאינדיקציה היחידה שקיימת לרמת הלימודים, העולה מהנתונים החלקיים של מבחני המיצ"ב, היא מטרידה מאוד.

לפי מחקר של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, 48% מהתלמידים בבתי הספר היסודיים כיום לומדים בבתי ספר בציבור הערבי או החרדי, לעומת 38% מתלמידי בתי הספר הממלכתיים. ב-2040, צפויים 72% מתלמידי בתי הספר היסודיים ללמוד במערכת החינוך החרדית או הערבית, ורק 19% במערכת החינוך הממלכתית והשאר בזרם הממלכתי דתי. הישגי התלמידים ברוב בתי הספר הערביים נמוכים ביחס לתלמידי בתי הספר בישראל, ובחלק מהמקרים גבוהים רק מהישגי בתי הספר החרדיים.

לדברי פרופ' דן בן-דוד, מנהל מרכז טאוב ומאוניברסיטת תל אביב, "הממצאים חמורים בכמה רמות - גם מבחינת ההישגים, וגם בשל היעדר הריבונות של מדינת ישראל בכל הקשור לחינוך ילדיה". לדבריו, "זה מספיק גרוע שהתלמידים החרדים לא לומדים ולא נבחנים במדע, אבל גם בשפת האם של המדינה שבה הם חיים ההישגים נמוכים. אם הרמה כל כך נמוכה, אפשר רק לנחש מהי רמת הלימודים בתחומים חיוניים לארגז כלים בסיסי, שמכין תלמידים לשוק העבודה".

"לא יכול להיות שנבחן רק חלק קטן מהתלמידים ולא בכל המקצועות, כשכל התלמידים במדינה נבחנים בכל המקצועות ולא רק בשני מקצועות בכיתה ה'", הוסיף בן-דוד. "אנחנו מפקירים את הילדים האלה לעולם כלכלי שהם לא יוכלו להתמודד בו, ואפילו לא טורחים לבדוק אם הם יודעים את חומר הלימודים שהם אמורים ללמוד. זה לא יתנפץ רק בפרצוף של הילדים האלה כשהם יתבגרו, אלא בפרצוף של כולנו. זה חלק גדול של הילדים בחברה, שרק גדל והולך. הם העתיד - ואנו מפקירים אותם ואת העתיד שלנו".

לדברי מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הרב אורי רגב, "תוצאות מבחני המיצ"ב מלמדות אותנו שהאוכלוסייה הזאת נידונה לעוני ולהישענות על הקופה הציבורית לאורך כל חייהם".

משרד החינוך סירב לפרסם עד לאחרונה את תוצאות מבחני המיצ"ב ברמה בית ספרית, אך נאלץ לעשות זאת בעקבות פסיקת בית המשפט העליון בעתירה בנושא, שהגישה התנועה לחופש המידע ועמותת הל"ה.

התקציב ב-2011
התקציב ב-2011

המידע עובד על ידי מייסדי אתר מדלן - הכל על שכונות ובתים, אמיר ווינשטוק ואסף רובין. זאת, כחלק מעבודת האתר, שמטרתו היא להנגיש מידע על סביבת המגורים לאזרחים. "בעקבות פרסום נתוני המיצ"ב, להפתעתנו קיבלנו פניות של הורים בחינוך החרדי, שביקשו לדעת מהי רמת ההישגים במתמטיקה בבית הספר של ילדיהם. נאלצנו להשיב את פני רובם ריקם, מכיוון שכמעט ואין נתונים לבתי הספר האלה", אומרים ווינשטוק ורובין.

"הרב עובדיה בעד לימודי ליבה"

רוב בתי הספר שהשתתפו במבחני המיצ"ב שייכים לרשת מעיין החינוך התורני של ש"ס, שמנהליו הסכימו לאחרונה להיבדק במבחנים, אחרי שסירבו לעשות זאת בשנים האחרונות - לאחר שנבחנו פעם אחת ב-2006. בתי הספר של מעיין החינוך התורני, המתוקצבת בכ-461 מיליון שקל על ידי המדינה, נדרשים בתמורה לתקציב ללמד את כל לימודי הליבה, הכוללים גם מתמטיקה, עברית, מדעים ואנגלית.

ברשת מבהירים כי לימודי הליבה נלמדים בכל בתי הספר, פרט למדעים - הנלמד רק בחלק מבתי הספר. עם זאת, סקר רחב שערכה ב-2008 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גילה כי המקצוע היחיד שנלמד בכל בתי הספר החרדיים בישראל הוא "מקרא".

גורמים בש"ס הסבירו כי התוצאות נמוכות מכיוון שלמנהלי בתי הספר לא היתה הזדמנות להכין את התלמידים למבחנים, וכי רק בשנים הקרובות תוצאות מבחני המיצ"ב יוכלו לשקף את רמת הלימודים ברשת.

ברוב בתי הספר של רשת מעיין החינוך התורני מספר התלמידים בכיתה נמוך יותר, והלימודים בהם כוללים ארוחות ויום לימודים ארוך. רובם נמצאים בפריפריה - שבה, על פי בדיקת TheMarker ואתר מדלן, הישגי התלמידים נמוכים מהישגי התלמידים בערים החזקות והעשירות במרכז המדינה.

65% מתלמידי כיתה ה' ב-102 בתי ספר של רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס נבחנו במבחנים בעברית ובמתמטיקה, ודורגו בממוצע בין העשירון השני לשלישי בשני המבחנים. זאת, לעומת בתי הספר הממלכתיים היסודיים בכל המדינה, שדורגו בממוצע בעשירון השביעי במתמטיקה, ובין העשירון השישי לשביעי בעברית.

תלמידים בבתי ספר יסודיים
תלמידים בבתי ספר יסודיים

כמה בתי ספר של מעיין החינוך התורני דורגו מעל העשירון השלישי, אך רק ארבעה דורגו ברמה הגבוהה ביותר במקצועות עברית ואנגלית: בית הספר לבנות יוסף לקח בירושלים, בית הספר המעורב אוצר החיים בבאר שבע, בית הספר איילת השחר באילת ובית הספר בי מנחם בלוד. בית ספר חרדי שאינו שייך לאחת משתי הרשתות הגדולות - דעת מבינים בפתח תקוה - דורג גם הוא ברמה הגבוהה ביותר בממוצע במבחנים במתמטיקה ובעברית.

"הרב עובדיה בעד לימודי מתמטיקה ואנגלית", אמר גורם בש"ס. "יש בתי ספר של הרשת שבהם יש אפילו תגבור של לימודי ליבה. חלק גדול ממצביעי ש"ס הם אנשים שלמדו ולומדים במוסדות האקדמיים, ובתו של עובדיה יוסף הקימה מכללה לציבור החרדי. אנחנו בעד לימודי ליבה והשתלבות בשוק העבודה".

לצד רשת מעיין החינוך התורני של ש"ס פועלת רשת החינוך העצמאי, המזוהה עם מפלגת יהדות התורה. ב-213 מבתי הספר של הרשת לומדים יותר מ-82 אלף תלמידים. למשרד החינוך אין מידע מלא על רמת הלימודים ברשת זו - אף שהיא מתוקצבת בכ-1.3 מיליארד שקל מתקציב המדינה. ככל הנראה, היקף לימודי הליבה בבתי הספר של הרשת חלקי. לכן, על פי הערכות, אם תלמידי הרשת היו נבחנים במקצועות הליבה, הישגיהם היו נמוכים עוד יותר מאשר ההישגים שפורסמו עד כה.

יהדות התורה מסרבת שתלמידיה ייבחנו במבחני המיצ"ב. שר החינוך, גדעון סער, רמז באחרונה כי משרד החינוך ישקול לקצץ בתקציבי בתי הספר שלא ייבחנו במבחני הליבה, אך עד כה האיום לא מומש. במפלגת יהדות התורה בחרו שלא להגיב.

קשיים באכיפה - בשל מיעוט פקחים

הישגים בעברית
הישגים בעברית

מה משמעות הנתונים בפועל? באחד מבתי הספר החרדיים באשדוד שנבחנו במבחן קיבלו כ-70% מתלמידי כיתה ה' את הציון הנמוך ביותר במבחן בעברית - כלומר, הציון שלהם היה בין 0 ל-65. זאת, לעומת 25% מכלל בתי הספר דוברי העברית בממוצע בישראל. רק 8% בבית הספר דורגו ברמה הגבוהה ביותר (לעומת 25% בכלל בתי הספר). הציונים היו נמוכים במיוחד בחלק במבחן שבדק כיצד מתמודדים התלמידים עם טקסט שהכיל מידע - הציון הממוצע היה 47 לעומת 71 בכל המדינה.

דווקא בבית הספר הזה באשדוד הביעו כל התלמידים שנבחנו עניין בלימודי העברית, וטענו כי "חשוב להם ללמוד את מקצוע העברית" - לעומת 93% שענו כך בכלל בתי הספר.

במבחן במתמטיקה, שבו נבחנו התלמידים על השליטה במספרים, שברים וגיאומטריה, הם נדרשו לזהות מושגים במתמטיקה ולהפעיל יכולות חישוביות, ואף להפעיל יכולת ניתוח וחיפוש אחר פתרון. במתמטיקה הציון הממוצע של התלמידים בבית הספר באשדוד היה 49, לעומת ממוצע של 61 בכלל בתי הספר, ו-40% מהתלמידים בכיתות ה' בו קיבלו ציון נמוך מ-46.

ב-2011 הדגישה ועדת טרכטנברג, שהוקמה בעקבות המחאה החברתית את החשיבות של לימודי הליבה וביצוע מבחני המיצ"ב במגזר החרדי. הוועדה המליצה כי המשרד יוודא שבכל בתי הספר היסודיים "ללא יוצא מן הכלל" ילמדו את מקצועות הליבה הבסיסיים - מתמטיקה, אנגלית, מדעים ומחשבים, ותלמידיהם ייבחנו במיצ"ב - אך המלצה זו של הוועדה כלל לא נדונה בממשלה.

אחת הבעיות של משרד החינוך לאכוף את לימודי הליבה בבתי הספר החרדיים הוא מספרם המועט של הפקחים. בשנת הלימודים הנוכחית הוגדל מספר הפקחים ל-57, בעקבות מאמצי המשרד לפקח על המוסדות החרדיים - ובשנת הלימודים הנוכחית יגויסו 15 פקחים נוספים.

דן בן דוד
דן בן דודאייל טואג

כחלק מהגברת הפיקוח, ב-2011-2012 קוזזו כ-35 מיליון שקל מתקציבם של 90 מוסדות לימוד חרדיים שלא קיימו לימודי ליבה - מתוך כ-2 מיליארד שקל המוקצים למערכות החינוך החרדי בבתי הספר היסודיים. באחרונה רמז שר החינוך כי ישקול לקצץ בתקציבי מוסדות חינוך שלא ישתתפו במבחני הליבה אך האיום עדיין לא מומש.

ממשרד החינוך נמסר כי "פעולות אלה מהוות שינוי מהותי במדיניות המשרד, בניגוד לעבר, שאז לא נאכפה החובה לקיים את תוכנית הליבה ולא הושת קיצוץ תקציבי על מוסדות שלא עמדו בחובה זאת".

כך התבצעה הבדיקה

בחינות המיצ"ב נערכות בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארבעה מקצועות ליבה - מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם. תלמידי כיתה ב' נבחנים בשפת אם בלבד. כל בית ספר בישראל נבחן בשני מקצועות כל שנתיים.

מחצית מבתי הספר נבחנו ב-2009 ו-2011, והאחרים נבחנו ב-2010 ו-2012. משרד החינוך טרם פירסם את התוצאות ל-2012 בחתך בית ספרי. דו"ח המיצ"ב כולל גם סקר רחב היקף על האקלים והאלימות בכל בית ספר, שכלל תשאול מספר רב של תלמידים ומורים.

לאחר פסיקת בית המשפט העליון, משרד החינוך העלה לאתר שלו דו"חות מקיפים על כל בית ספר, הכוללים את הציונים הממוצעים במקצועות שבהם נבחנו ואת המיקום היחסי של בית הספר בכל מקצוע לעומת שאר בתי הספר בישראל. המיקום היחסי של בית ספר במקצוע מסוים נקבע על ידי משרד החינוך בדו"חות שפירסם על המיצ"ב. התפלגות הציונים חולקה לעשירונים. בעשירון הראשון נמצאים בתי הספר עם הציונים הנמוכים במדינה, ובעשירון העליות - 10% מבתי הספר שציוניהם הגבוהים ביותר. המשמעות היא שב-100% מבתי הספר היה ממוצע הציונים הכולל זהה לממצוע הציונים בבית הספר או נמוך ממנו.

הדירוג שבוצע על ידי אתר מדלן מחושב כממוצע המיקומים היחסיים של ציוני בתי הספר במקצועות השונים, ולא בציונים עצמם. זאת, כדי לאפשר להשוות בין בתי הספר בין השנים השונות. דירוג כל עיר מחושב על פי ממוצע משוקלל של דירוגי כל בתי הספר בה, לפי מספר התלמידים בהם. במדלן מבהירים כי זהו מדד להישגי בתי הספר בבחינות, על פי מיקומם היחסי, וכדי לקבל את התמונה המלאה על המתרחש בבית הספר יש לעיין בדו"חות המלאים שמפרסם משרד החינוך.

הירשמו עכשיו: סיכום דו שבועי בנושאי טכנולוגיה והייטק ישירות למייל
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר