חשיפת TheMarker

מהם בתי הספר הטובים בארץ וכיצד הכנסת ההורים משפיעה על ציוני הילדים

דירוג בתי הספר לפי נתוני מבחני המיצ"ב בשיתוף אתר מדלן מצביע על פערים גדולים בחינוך בין ערי המרכז ליישובי הפריפריה ■ בתי הספר הפרטיים, שעורכים מיונים וגובים שכר לימוד, מככבים בראש הטבלה ■ משרד החינוך: "נתוני המיצ"ב האחרונים מצביעים על צמצום פערים"

השוואת נתוני בחינות המיצ"ב הנערכות בבתי הספר וחטיבות הביניים, הנחשפת כאן לראשונה, מגלה כי רק מעטים לומדים בבתי הספר המצטיינים בישראל - הנמצאים בתל אביב, הרצליה ורעננה - והדרך ללימודים לבתי הספר הללו היא מפרכת.

בחינת הנתונים, שהתבצעה לפי עיבוד הנתונים של אתר מדלן, מגלה כי הפערים בחינוך בישראל מתחילים כבר בבית הספר היסודי, וההבדלים בין בתי הספר במרכז ובפריפריה עצומים. ההישגים בבתי הספר הטובים, מחוץ לערי המרכז, הם לרוב נמוכים מבתי הספר הטובים במרכז. חלק גדול מבתי הספר המצטיינים הם בתי ספר פרטיים, או כאלה שפועלים במתכונת שמזכירה בית ספר פרטי, ולמעשה ממומנים מכספי ציבור. בתי ספר אלה מקבלים לשורותיהם רק תלמידים נבחרים וגובים אלפי שקלים בשנה מההורים - אך גם בהם הציונים גבוהים רק באופן יחסי לשאר התלמידים, ולא באופן אבסולוטי.

משרד החינוך סירב לבקשת TheMarker לקבל את נתוני המיצ"ב ברמה בית ספרית, לצורך השוואה בין בתי ספר ברחבי המדינה. ייתכן שהנתונים המפורטים כאן מדגימים את הסיבה לסירוב. בכיר לשעבר במערכת החינוך אמר בתגובה לפרסום הנתונים כי "הציבור מקבל עכשיו אשרור לחששות הכי גדולים שלו, ולמה שבמשרד החינוך ידעו כל השנים וההורים לא. מסתבר שכבר בגיל 6 יש תלמידים שנמצאים במסלול הנכון - וכאלה שמורחקים ממנו".

הנתונים התקבלו מעיבוד תוצאות נתוני המיצ"ב, המפורסמים חודשיים לאחר שבית המשפט העליון הורה למשרד החינוך לחשוף את הנתונים, בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע ועמותת הל"ה. עד לפסיקת בית המשפט הוסתרו הנתונים מפני ההורים. העיבוד בוצע על ידי אתר האינטרנט מדלן - הכל על בתים ושכונות, על פי בקשת TheMarker.

על פי דו"חות משרד החינוך, בתי ספר ביישובים כמו אופקים, שדרות ובית שאן נמצאים בעשירונים הנמוכים של ההישגים הארציים במקצועות הליבה. על פי מבחני פיזה הבינ"ל, גם הישגי התלמידים בבתי הספר המצטיינים נמצאים בתחתית ההישגים של התלמידים המצטיינים במדינות OECD, והישגי התלמידים החלשים בישראל הם הנמוכים ביותר בקרב מדינות הארגון.

לדברי עו"ד נוגה דגן-בוזגלו, היועצת המשפטית של עמותת הל"ה (למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח), "התוצאות חושפות מדיניות לא שוויונית של תקצוב החינוך. עד היום, נתוני הזכאות לבגרות הצביעו על הפערים בחינוך. כעת, נתוני המיצ"ב חושפים שהפערים נוצרים בשלב הרבה יותר מוקדם - עוד בבתי הספר היסודיים. כל היתרונות נמצאים ביישובים החזקים. הם מקבלים השקעה גדולה יותר מצד הרשויות וגם מצד ההורים".

במשרד החינוך נמסר כי "נתוני המיצ"ב האחרונים מצביעים על צמצום פערים. השגי העשירון הנמוך השתפרו לעומת שנת הלימודים הקודמת. המשרד מוביל מדיניות ברורה של תעדוף הפריפריה, באופן הקצאת התקציבים ובתוכניות גדולות ומשמעותיות".

במקום הראשון - תל אביב והרצליה

הורי התלמידים שהתאמצו לרשום את ילדיהם לבית הספר לטבע בתל אביב, למשל, ידעו מה הם עושים. חטיבת הביניים של בית הספר נמצאת ברשימה המצומצמת של בתי הספר שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר באופן יחסי בכל מבחני המיצ"ב. בית הספר לטבע מוגדר בית ספר "ייחודי": התלמידים מתקבלים על בסיס מיוני התאמה, ותשלומי ההורים בו גבוהים. זאת, אף שרשמית משרד החינוך אוסר על עריכת מבחני קבלה לתלמידים. בין השאר, למדה בו בעבר בתו של שר החינוך, גדעון סער. גם ילדיו של שר הרווחה לשעבר, יצחק הרצוג, ושורה של ילדים של אנשי עסקים, כמו בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון ומנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק, למדו בעבר בבתי הספר הייחודיים בתל אביב.

רצונם של ההורים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הייחודיים, בהם גם בית הספר לאמנויות ובית הספר גורדון, יצר תעשייה שלמה של ערכות הכנה למבחני המיון וקורסי הכנה לכיתה א'. הכישורים שצריכים להפגין ילדי הגן העולים לכיתה א' בבית הספר לטבע כוללים, בין השאר, מנהיגות ויכולת לדחות סיפוקים.

חטיבות הביניים המובילות בדירוג ממוקמות ברשויות החזקות והמבוססות בישראל. חטיבות הביניים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בכל מבחני המיצ"ב היו גם חטיבת השרון ברעננה, מקיף כרמל זבולון בקיבוץ יגור ואולפנת אמונה בבני ברק - אלה דורגו בעשירון ה-10 הגבוה ביותר בישראל.

גם התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים וחטיבת הביניים שבמרכז החינוך לאו בק בחיפה, שני בתי ספר פרטיים שכוללים מיונים לחלק מהתלמידים, בלטו ברשימת המצטיינים. לצדם, בלטו גם חטיבות הביניים בן גוריון וזאב בהרצליה ומקיף אזורי עמי-אסף בבית ברל, שאינן דורשות מבחני מיון. בתי הספר האלה דורגו מעל עשירון 9. בלט גם בית הספר הממלכתי דתי פלך בקרית עקרון, שמבצע מיוני קבלה לחלק מהתלמידים. לפחות 9 מ-15 חטיבות הביניים המובילות עורכות מיונים כלשהם וגובות שכר לימוד.

בתי הספר היסודיים המובילים, שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בכל ארבעת מבחני המיצ"ב, הם תל חי בתל אביב יפו, בכור לוי ברחובות ונופית בישוב הקהילתי נופית, שדורגו בעשירון 10. בטבלת 15 בתי הספר היסודיים המובילים בישראל יש שני נציגים לחיפה (נופים ויזרעאליה), שניים לתל אביב (תל חי ומגן), וגם להרצליה (יוחנני), לרעננה (ברטוב), לרמת גן, לאשדוד ולמודיעין, שדורגו בעשירון 9 ומעלה.

הנתונים מראים כי בתי הספר הטובים ברוב הערים מחוץ למרכז הם טובים פחות מבתי הספר הטובים במרכז. כך, בית הספר הטוב ביותר בבאר שבע הוא בית הספר היסודי ממלכתי נתיבות יורם - שדורג בממוצע בעשירון 8. שאר בתי הספר המצטיינים בבאר שבע - בן גוריון, גבים ואלומות - דורגו בין העשירון 7 ל-8. בית הספר היסודי בהרצליה, לעומת זאת, דורג כמוביל בעיר, ובמבחנים דורג לרוב בעשירון 10.

בתי הספר המובילים ברמת גן הם בתי ספר אילן רמון וניצנים (עשירון 9-10 בממוצע בכל המבחנים). בתי הספר המובילים בראשון לציון הם בתי הספר היסודיים מרחבים, אתרים, בארי ויפה נוף (עשירון 8-9).

מפת הפערים

"הביצה שמולידה את התרנגולת"

"ברור שבתי ספר שממיינים מראש את התלמידים יזכו לציון גבוה יותר. זו הביצה שמולידה את התרנגולת. משרד החינוך נותן לגיטימציה למיון של תלמידים. אין לכך שום הצדקה", טוענת דגן-בוזגלו.

"המיון לבית הספר בעייתי, אבל החלופות גרועות יותר. יותר. נכון להגיד שבית הספר הציבוריים לא טובים", אומרת אם לתלמידים באחד מבתי הספר הייחודיים בתל אביב. "כדי שיכבדו את האינטליגנציה של הילדים שלי, הייתי צריכה שיתקבלו לאחד מבתי הספר האלה. אחרי המיון החיים יותר קלים. התלמידים מקבלים חינוך איכותי, עם התייחסות פרטנית לכל ילד, לצרכים ולרצונות שלו. הטענה שמדובר בבית ספר לעשירים אינה נכונה. תשלומי ההורים יותר נמוכים בסופו של דבר מהתשלום על מועדוניות והוצאות אחרות, כי הילדים לא מסיימים את הלימודים ברבע לאחת".

"זה לא עניין של כסף", טוענת ראש מינהל החינוך בתל אביב, דפנה לב. "לאנשים שבוחרים ללכת לבתי הספר הייחודיים כבר מכיתה א' יש גישה מסוימת להשכלה ולחשיבותה. זו עבודה משולבת של משפחה, בית ספר ומורים".

לב מבהירה כי בשנים האחרונות מקדמת עיריית תל אביב את כל חטיבות הביניים, באמצעות תוכנית רב-שנתית שהצלחתה כבר באה לידי ביטוי במבחני המיצ"ב ובמדדים נוספים. עוד אומרת לב כי על פי מדיניות העירייה, בתי הספר בשכונות החלשות בעיר מתוקצבים בשיעור גבוה יותר. "לא רק בתי הספר הייחודיים מצליחים בעיר. גם בתי הספר האחרים מגיעים להישגים לא פחות טובים", היא מוסיפה. "אי אפשר להגיד שיש פה אליטה, וגם אם היא קיימת, אז היא לא מבוססת על כסף ולא על מוצא או על מקום מגורים, אלא על הרצון של המשפחה לקדם את הילד בתחום ההשכלה".

מהרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, האחראית על מבחני המיצ"ב, נמסר כי "יש אמנם בתי ספר פרטיים עם ציונים גבוהים, אך לצדם גם בתי ספר ציבוריים עם ציונים גבוהים לא פחות. אסור להסיק מסקנות מהתבוננות לא שיטתית בנתונים. ניתוח שערך ארגון OECD בנושא מראה כי כאשר מנכים את הרקע של התלמידים, הישגי בתי הספר הציבוריים משתווים לאלה של הפרטיים, ואפילו עולים עליהם. הרשות הציבה את איתור הפערים וניתוח המגמות לאורך זמן בראש סדר העדיפויות. אופן הצגת הנתונים מאפשר לבחון את הנושא ברמה מוחלטת ובאופן יחסי, שהרי אין לצפות מרץ מוחלש המתחיל מרוץ מנקודה רחוקה יותר להדביק את עמיתו החזק. מצד שני, יש לאתר את המקומות המוחלשים ולהשקיע מאמצים בקידומם".

שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"לית המשרד, דלית שטאובר
שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"לית המשרד, דלית שטאובראוליבייה פיטוסי

"התוצאות לא היו באמת סודיות"

מבחני המיצ"ב הם מדד מרכזי לאיכות בתי הספר היסודיים והחטיבות, ששימשו עד כה את מקבלי ההחלטות במשרד החינוך ואת מנהלי בתי הספר. עד לאחרונה, משרד החינוך סירב לפרסם את תוצאותיהם בפומבי, והמידע היה נשמר לרוב אצל מנהלי בתי הספר, אנשי מערכת החינוך וברשויות המקומיות - ולא היה גלוי להורים.

העיבוד שביצע אתר מדלן מתייחס למחצית מבתי הספר בישראל, שנבחנו במבחני המיצ"ב ב-2009-2011 בכל התחומים. משרד החינוך צפוי לפרסם את תוצאות המבחנים עבור שאר בתי הספר שנבחנו ב-2012 רק בעוד כחצי שנה (על אופן הבדיקה, ראו מסגרת).

הנתונים פורסמו באתר האינטרנט של משרד החינוך בעקבות פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שניתן באוגוסט. הורים שניסו לקבל מידע על בתי הספר שבהם לומדים ילדיהם, גילו כי הם מתקשים להשוות את הישגי התלמידים בבית הספר לאלה של התלמידים בבתי ספר אחרים, בגלל מדיניות המשרד. המידע פוצח לבסוף על ידי אמיר ווינשטוק ואסף רובין, בוגרי הטכניון בהנדסה ומתמטיקה. השניים הקימו את אתר מדלן, במטרה להנגיש מידע על שכונות מגורים בישראל. בין השאר, מפורטות באתר עסקות נדל"ן ומפגעים סביבתיים.

מאז פרסום המידע, הספיקו בכירים במשרד החינוך לתקוף את פעילות האתר, בטענה שהפרסום מאשש את חששותיהם כי ייווצר מצב שבו ההורים החזקים יסתגרו ביישובים החזקים יותר. ווינשטוק ורובין טוענים מנגד כי "אתר מדלן הוקם כדי להעצים את אזרחי המדינה ולחשוף בפניהם מידע שישרת אותם בהחלטות החשובות בחייהם בתחומים כמו דיור וחינוך. בירכנו על החלטת בית המשפט העליון, העומדת על זכותם המלאה של ההורים לדעת את רמת ההישגים והאווירה בבתי הספר. די לציין שנתוני המיצ"ב המפורסמים באתר חושפים בתי ספר שבהם תלמידים רבים סובלים מאלימות, ובשל כך מפחדים ללכת לבית הספר".

אסף רובין (מימין) ואמיר ווינשטוק, מקימי אתר מדלן
אסף רובין (מימין) ואמיר ווינשטוק, מקימי אתר מדלןאייל טואג

את הממשק פיתחו, לדבריהם, לאחר שקיבלו פניות מהורים רבים שביקשו גישה ראויה לנתוני משרד החינוך. "בשום פנים ואופן לא מדובר בטבלאות ליגה, אלא בהנגשת המידע. אנו מכבדים את העמדות המתנגדות להחלטת בית המשפט ואת החששות העולים מהן, אך מציעים להעתיק את הדיון להתמקדות בנתונים עצמם, ובפרט לפערים המשמעותיים בהישגים בין המרכז לפריפריה. אנו קוראים להורים לעיין בממצאים, להעמיק את המעורבות והשיח עם הנהלות בתי הספר, וליצור שיתוף אמיתי, שיוביל לשינוי לטובה במצבה של מערכת החינוך", אומרים ווינשטוק ורובין.

לדברי עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, "כאשר גוף ציבורי מחזיק במידע משמעותי, לציבור יש את הזכות להיות חשוף לו. עצם הפרסום מחייב את הרשות לתת דין וחשבון למנהלים, למורים ולהורים. זה מחייב את המערכת לבחון את עצמה". לדבריה, "אם נאמץ את הגישה של משרד החינוך לתחומים נוספים, הרי שנחיה במדינה שבה קבוצה מצומצמת של מקבלי החלטות מחזיקה במידע רב, והציבור נדרש לסמוך עליה בעיניים עצומות".

"תוצאות המיצ"ב לא היו באמת סודיות. מנהלי בתי הספר החזקים היו מדווחים להורים על ציוני המיצ"ב, ובבתי הספר החלשים היו מסתירים את התוצאות", מוסיפה דגן-בוזגלו.

"לחזק את אמון הציבור"

משרד החינוך טען בדיונים המשפטיים כי פרסום התוצאות ברמה בית ספרית יגדיל את הפערים בין בתי הספר (ראו מסגרת). השופט אליעזר ריבלין, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, קבע בפסק הדין כי הפרסום לא צפוי להגדיל את הפערים, מכיוון שבתי הספר שבהם לומדים התלמידים נקבעים על פי מקום מגוריהם.

משרד החינוך הציג כבר לפני שנתיים תוכנית לפתיחת אזורי הרישום, שתאפשר להורים לבחור באופן חופשי את בתי הספר עבור ילדיהם. התוכנית נמצאת כיום רק בשלב הפיילוט, ומוצעת כאפשרות רק בשבעה יישובים - ובחלקם לא מדובר בבחירה בין כל בתי הספר באזור. לדברי ריבלין, קביעת מקום המגורים היא החלטה אוטונומית של הפרט, ומשרד החינוך אינו רשאי להתערב בה באמצעות הסתרת מידע שצריך להיות גלוי לציבור.

השופטת עדנה ארבל קבעה בהחלטתה כי קשה לקבל טענה שלפיה מערכת החינוך כולה תיפגע כתוצאה מפרסום התוצאות. "במידה והפרסום יגרום להגברת התחרות, יהא בכך לטעמי להביא לשיפור הלמידה והעלאת הציונים. לא יכולה להיות מחלוקת באשר לאינטרס הציבורי בשמירה על תקינות פעולת הרשות הציבורית, ובחשיבות מסירת המידע לציבור בנושא החשוב לו ביותר - חינוך ילדיו. הגילוי מאפשר לציבור לקבל החלטות ולקיים בקרה באופן שוטף, ובעיקר חשוב הגילוי כדי לחזק את אמון הציבור במערכות החינוך", כתבה ארבל.

לדברי דגן-בוזגלו, "משרד החינוך התחיל לפתוח את אזורי הרישום. אי אפשר להגיד שמצד אחד להורים יש זכות בחירה, ומצד שני נסתיר מהם את המידע על ההישגים בבתי הספר. אני מסכימה שהמיצ"ב יצא מכל פרופורציות. בתי הספר מכינים את התלמידים חודשיים לפני ומלחיצים את כל הכיתה. כשאנחנו רוצים לדעת, אחרי כל הלחץ, איך הילדים עברו את המבחן - אז אי אפשר לדעת".

הדיון על פרסום הנתונים עורר ויכוח על נחיצות המבחנים הרבים במערכת החינוך. פרופ' דוד נבו, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, הוא אחד המתנגדים לבחינות המיצ"ב, שאף התפטר מתפקידו כמדען הראשי של משרד החינוך במחאה על השימוש שנעשה בבחינות. לדבריו, "המבחנים נועדו במקור לעזור לבית הספר, אבל במהלך השנים הם נהפכו לשוט שנועד להמריץ, אף שמחקרים מצביעים שיש לכך תופעות לוואי מזיקות. משרד החינוך טען שאם התוצאות ייחשפו, המבחנים ייהפכו לעתירי סיכון, אבל זאת התעלמות מהמצב. הציונים ניתנים למנהל ולמפקחים וגם ראשי הרשויות יודעים אותם. כבר כיום הם עתירי סיכון".

"פרסום התוצאות הוא אסון"

באוגוסט האחרון הסתיים מאבק שהתנהל במשך חמש שנים, לאחר שבית המשפט העליון פסק כי על משרד החינוך לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב ברמה בית ספרית - חרף התנגדותו העזה של המשרד.

הפסיקה התקבלה במסגרת עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע, עמותת הל"ה והורים נוספים, כנגד החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, שהתבססה על ממצאי ועדה שהוקמה במשרד החינוך, ותמכה בהמלצותיה שלא לפרסם את הנתונים על בסיס בית ספרי, ולהמשיך להסתפק בפרסום הנתונים ברמה ארצית ועל פי רשויות מקומית.

אף שפירסם את הנתונים, משרד החינוך עדיין מתנגד למהלך, ובמיוחד להשוואות כמו אלה שמפורסמות כאן. בדיון שהתקיים עם פרסום תוצאות המבחנים אמרה מנכ"ל משרד החינוך, דלית שטאובר, כי "ברמה הבית ספרית, חוות הדעת המקצועית כפי שהצגנו אותה מראה שבדילמה בין זכות הציבור לדעת לבין טובת התהליכים החינוכיים - הנושא החינוכי גובר. לכן מוטב היה שלא לפרסם זאת". לדבריה, החשש הגדול ביותר הוא "יצירת טבלאות ליגה, שעלולות להגביר השוואות לא תקפות ותחרות לא הוגנת, ופרסומן בעיתונות הארצית. אנו יודעים כי העשייה החינוכית בבית הספר מתקיימת בהרבה יותר מאשר ארבעת מקצועות המיצ"ב ושתי שכבות הגיל של המיצ"ב, ותוצאות המיצ"ב לבדן לא יכולות ולא מתיימרות לשקף זאת".

על פי מסקנות הוועדה, שבחנה את הנושא במשרד החינוך וביטאה את עמדת משרד החינוך בדיון בבית המשפט, "פרסום פומבי של תוצאות המי"צב ברמת בית הספר יהפוך את המבחנים לעתירי סיכון".

בפסיקת בית המשפט העליון, השופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ויורם דנציגר, שללו את טיעוני משרד החינוך. המשרד טען, בין היתר, כי הפרסום ייפגע בקידום תלמידים מאוכלוסיות חלשות ולא יתרום לשיפור תפקוד המורים, וכי הוא צפוי "לרפות את ידי העוסקים במלאכה הקשה והחשובה בקידום אוכלוסיות חלשות".

בנוסף, לפי עמדת משרד החינוך "הפרסום ישרת את האוכלוסיות החזקות שיודעות לעשות שימוש מושכל במידע לשם קידום האינטרסים שלהם. האוכלוסיות החלשות מתקשות להגיע למידע, לפרשו ולהשתמש בו כאמצעי לחץ על הרשויות".

לדברי חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' גבי סולומון מאוניברסיטת חיפה, "פרסום ציוני המיצ"ב על פי בתי ספר הוא אסון. אף אחד לא יהיה מוכן לשלוח את הילד שלו או ירצה לעבוד כמורה בבתי ספר שבתחתית הרשימה. אנחנו אמורים לדבר על חינוך ולא על מרוץ סוסים. מטרת המיצ"ב היתה לתת למנהל בית הספר תמונה על מצבו, כדי שידע היכן להשתפר, ולא כדי לחשוף את ערוותו ברבים".

פרופ' דן גבתון, ראש החוג למינהל ומדיניות בחינוך ומרצה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, "יש כיום מספיק הוכחות לכך שפרסום דוחות המיצ"ב יביא לנזקים שמשרד החינוך חושש מהם - כמו סילוק תלמידים חלשים, זיופים ותחרות פראית בין בתי הספר. חרף זאת, אי אפשר שלא לפרסם את הנתונים, כי אנחנו בזמנים אחרים והעולם השתנה. משרד החינוך צריך להתאים את עצמו למצב החדש".

כך התבצעה הבדיקה

בחינות המיצ"ב נערכות בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארבעה מקצועות ליבה - מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם. תלמידי כיתה ב' נבחנים בשפת אם בלבד. כל בית ספר בישראל נבחן בשני מקצועות כל שנתיים.

מחצית מבתי הספר נבחנו ב-2009 ו-2011, והאחרים נבחנו ב-2010 ו-2012. משרד החינוך טרם פירסם את התוצאות ל-2012, בחתך בית ספרי. דו"ח המיצ"ב כולל גם סקר רחב היקף על האקלים והאלימות בכל בית ספר, שכלל תשאול מספר רב של תלמידים ומורים.

לאחר פסיקת בית המשפט העליון, משרד החינוך העלה לאתר שלו דו"חות מקיפים על כל בית ספר, הכוללים את הציונים הממוצעים במקצועות שבהם נבחנו ואת המיקום היחסי של בית הספר בכל מקצוע לעומת שאר בתי הספר בישראל. המיקום היחסי של בית ספר במקצוע מסוים נקבע על ידי משרד החינוך בדו"חות שפירסם על המיצ"ב. התפלגות הציונים חולקה לעשירונים. בעשירון הראשון נמצאים בתי הספר עם הציונים הנמוכים במדינה, ובעשירון העליון - 10% מבתי הספר שציוניהם הגבוהים ביותר. אם בית ספר דורג בעשירון העשירי, הגבוה ביותר, המשמעות היא שב-100% מבתי הספר היה ממוצע הציונים הכולל זהה לממוצע הציונים בבית הספר או נמוך ממנו. המשרד מתייחס לבתי הספר דוברי הערבית באופן יחסי מול שאר בתי הספר דוברי הערבית.

הדירוג שבוצע על ידי אתר מדלן מחושב כממוצע המיקומים היחסיים של ציוני בתי הספר במקצועות השונים, ולא בציונים עצמם. זאת, כדי לאפשר להשוות בין בתי הספר בין השנים השונות. דירוג כל עיר מחושב על פי ממוצע משוקלל של דירוגי כל בתי הספר בה, לפי מספר התלמידים בהם. במדלן מבהירים כי זהו מדד להישגי בתי הספר בבחינות, על פי מיקומם היחסי, וכדי לקבל את התמונה המלאה על המתרחש בבית הספר יש לעיין בדו"חות המלאים שמפרסם משרד החינוך.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר