מהם בתי הספר הטובים בארץ וכיצד הכנסת ההורים משפיעה על ציוני הילדים - קריירה - TheMarker

חשיפת TheMarker // מהם בתי הספר הטובים בארץ וכיצד הכנסת ההורים משפיעה על ציוני הילדים

דירוג בתי הספר לפי נתוני מבחני המיצ"ב בשיתוף אתר מדלן מצביע על פערים גדולים בחינוך בין ערי המרכז ליישובי הפריפריה ■ בתי הספר הפרטיים, שעורכים מיונים וגובים שכר לימוד, מככבים בראש הטבלה ■ משרד החינוך: "נתוני המיצ"ב האחרונים מצביעים על צמצום פערים"

השוואת נתוני בחינות המיצ"ב הנערכות בבתי הספר וחטיבות הביניים, הנחשפת כאן לראשונה, מגלה כי רק מעטים לומדים בבתי הספר המצטיינים בישראל - הנמצאים בתל אביב, הרצליה ורעננה - והדרך ללימודים לבתי הספר הללו היא מפרכת.

בחינת הנתונים, שהתבצעה לפי עיבוד הנתונים של אתר מדלן, מגלה כי הפערים בחינוך בישראל מתחילים כבר בבית הספר היסודי, וההבדלים בין בתי הספר במרכז ובפריפריה עצומים. ההישגים בבתי הספר הטובים, מחוץ לערי המרכז, הם לרוב נמוכים מבתי הספר הטובים במרכז. חלק גדול מבתי הספר המצטיינים הם בתי ספר פרטיים, או כאלה שפועלים במתכונת שמזכירה בית ספר פרטי, ולמעשה ממומנים מכספי ציבור. בתי ספר אלה מקבלים לשורותיהם רק תלמידים נבחרים וגובים אלפי שקלים בשנה מההורים - אך גם בהם הציונים גבוהים רק באופן יחסי לשאר התלמידים, ולא באופן אבסולוטי.

משרד החינוך סירב לבקשת TheMarker לקבל את נתוני המיצ"ב ברמה בית ספרית, לצורך השוואה בין בתי ספר ברחבי המדינה. ייתכן שהנתונים המפורטים כאן מדגימים את הסיבה לסירוב. בכיר לשעבר במערכת החינוך אמר בתגובה לפרסום הנתונים כי "הציבור מקבל עכשיו אשרור לחששות הכי גדולים שלו, ולמה שבמשרד החינוך ידעו כל השנים וההורים לא. מסתבר שכבר בגיל 6 יש תלמידים שנמצאים במסלול הנכון - וכאלה שמורחקים ממנו".

הנתונים התקבלו מעיבוד תוצאות נתוני המיצ"ב, המפורסמים חודשיים לאחר שבית המשפט העליון הורה למשרד החינוך לחשוף את הנתונים, בעקבות עתירת התנועה לחופש המידע ועמותת הל"ה. עד לפסיקת בית המשפט הוסתרו הנתונים מפני ההורים. העיבוד בוצע על ידי אתר האינטרנט מדלן - הכל על בתים ושכונות, על פי בקשת TheMarker.

על פי דו"חות משרד החינוך, בתי ספר ביישובים כמו אופקים, שדרות ובית שאן נמצאים בעשירונים הנמוכים של ההישגים הארציים במקצועות הליבה. על פי מבחני פיזה הבינ"ל, גם הישגי התלמידים בבתי הספר המצטיינים נמצאים בתחתית ההישגים של התלמידים המצטיינים במדינות OECD, והישגי התלמידים החלשים בישראל הם הנמוכים ביותר בקרב מדינות הארגון.

לדברי עו"ד נוגה דגן-בוזגלו, היועצת המשפטית של עמותת הל"ה (למען החינוך בשכונות ובעיירות הפיתוח), "התוצאות חושפות מדיניות לא שוויונית של תקצוב החינוך. עד היום, נתוני הזכאות לבגרות הצביעו על הפערים בחינוך. כעת, נתוני המיצ"ב חושפים שהפערים נוצרים בשלב הרבה יותר מוקדם - עוד בבתי הספר היסודיים. כל היתרונות נמצאים ביישובים החזקים. הם מקבלים השקעה גדולה יותר מצד הרשויות וגם מצד ההורים".

במשרד החינוך נמסר כי "נתוני המיצ"ב האחרונים מצביעים על צמצום פערים. השגי העשירון הנמוך השתפרו לעומת שנת הלימודים הקודמת. המשרד מוביל מדיניות ברורה של תעדוף הפריפריה, באופן הקצאת התקציבים ובתוכניות גדולות ומשמעותיות".

במקום הראשון - תל אביב והרצליה

הורי התלמידים שהתאמצו לרשום את ילדיהם לבית הספר לטבע בתל אביב, למשל, ידעו מה הם עושים. חטיבת הביניים של בית הספר נמצאת ברשימה המצומצמת של בתי הספר שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר באופן יחסי בכל מבחני המיצ"ב. בית הספר לטבע מוגדר בית ספר "ייחודי": התלמידים מתקבלים על בסיס מיוני התאמה, ותשלומי ההורים בו גבוהים. זאת, אף שרשמית משרד החינוך אוסר על עריכת מבחני קבלה לתלמידים. בין השאר, למדה בו בעבר בתו של שר החינוך, גדעון סער. גם ילדיו של שר הרווחה לשעבר, יצחק הרצוג, ושורה של ילדים של אנשי עסקים, כמו בעלת השליטה בבנק הפועלים שרי אריסון ומנכ"לית הבנק הבינלאומי סמדר ברבר-צדיק, למדו בעבר בבתי הספר הייחודיים בתל אביב.

Article video embed code

רצונם של ההורים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר הייחודיים, בהם גם בית הספר לאמנויות ובית הספר גורדון, יצר תעשייה שלמה של ערכות הכנה למבחני המיון וקורסי הכנה לכיתה א'. הכישורים שצריכים להפגין ילדי הגן העולים לכיתה א' בבית הספר לטבע כוללים, בין השאר, מנהיגות ויכולת לדחות סיפוקים.

חטיבות הביניים המובילות בדירוג ממוקמות ברשויות החזקות והמבוססות בישראל. חטיבות הביניים שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בכל מבחני המיצ"ב היו גם חטיבת השרון ברעננה, מקיף כרמל זבולון בקיבוץ יגור ואולפנת אמונה בבני ברק - אלה דורגו בעשירון ה-10 הגבוה ביותר בישראל.

גם התיכון שליד האוניברסיטה בירושלים וחטיבת הביניים שבמרכז החינוך לאו בק בחיפה, שני בתי ספר פרטיים שכוללים מיונים לחלק מהתלמידים, בלטו ברשימת המצטיינים. לצדם, בלטו גם חטיבות הביניים בן גוריון וזאב בהרצליה ומקיף אזורי עמי-אסף בבית ברל, שאינן דורשות מבחני מיון. בתי הספר האלה דורגו מעל עשירון 9. בלט גם בית הספר הממלכתי דתי פלך בקרית עקרון, שמבצע מיוני קבלה לחלק מהתלמידים. לפחות 9 מ-15 חטיבות הביניים המובילות עורכות מיונים כלשהם וגובות שכר לימוד.

בתי הספר היסודיים המובילים, שקיבלו את הציונים הגבוהים ביותר בכל ארבעת מבחני המיצ"ב, הם תל חי בתל אביב יפו, בכור לוי ברחובות ונופית בישוב הקהילתי נופית, שדורגו בעשירון 10. בטבלת 15 בתי הספר היסודיים המובילים בישראל יש שני נציגים לחיפה (נופים ויזרעאליה), שניים לתל אביב (תל חי ומגן), וגם להרצליה (יוחנני), לרעננה (ברטוב), לרמת גן, לאשדוד ולמודיעין, שדורגו בעשירון 9 ומעלה.

הנתונים מראים כי בתי הספר הטובים ברוב הערים מחוץ למרכז הם טובים פחות מבתי הספר הטובים במרכז. כך, בית הספר הטוב ביותר בבאר שבע הוא בית הספר היסודי ממלכתי נתיבות יורם - שדורג בממוצע בעשירון 8. שאר בתי הספר המצטיינים בבאר שבע - בן גוריון, גבים ואלומות - דורגו בין העשירון 7 ל-8. בית הספר היסודי בהרצליה, לעומת זאת, דורג כמוביל בעיר, ובמבחנים דורג לרוב בעשירון 10.

מפת הפערים

בתי הספר המובילים ברמת גן הם בתי ספר אילן רמון וניצנים (עשירון 9-10 בממוצע בכל המבחנים). בתי הספר המובילים בראשון לציון הם בתי הספר היסודיים מרחבים, אתרים, בארי ויפה נוף (עשירון 8-9).

"הביצה שמולידה את התרנגולת"

"ברור שבתי ספר שממיינים מראש את התלמידים יזכו לציון גבוה יותר. זו הביצה שמולידה את התרנגולת. משרד החינוך נותן לגיטימציה למיון של תלמידים. אין לכך שום הצדקה", טוענת דגן-בוזגלו.

"המיון לבית הספר בעייתי, אבל החלופות גרועות יותר. יותר. נכון להגיד שבית הספר הציבוריים לא טובים", אומרת אם לתלמידים באחד מבתי הספר הייחודיים בתל אביב. "כדי שיכבדו את האינטליגנציה של הילדים שלי, הייתי צריכה שיתקבלו לאחד מבתי הספר האלה. אחרי המיון החיים יותר קלים. התלמידים מקבלים חינוך איכותי, עם התייחסות פרטנית לכל ילד, לצרכים ולרצונות שלו. הטענה שמדובר בבית ספר לעשירים אינה נכונה. תשלומי ההורים יותר נמוכים בסופו של דבר מהתשלום על מועדוניות והוצאות אחרות, כי הילדים לא מסיימים את הלימודים ברבע לאחת".

"זה לא עניין של כסף", טוענת ראש מינהל החינוך בתל אביב, דפנה לב. "לאנשים שבוחרים ללכת לבתי הספר הייחודיים כבר מכיתה א' יש גישה מסוימת להשכלה ולחשיבותה. זו עבודה משולבת של משפחה, בית ספר ומורים".

לב מבהירה כי בשנים האחרונות מקדמת עיריית תל אביב את כל חטיבות הביניים, באמצעות תוכנית רב-שנתית שהצלחתה כבר באה לידי ביטוי במבחני המיצ"ב ובמדדים נוספים. עוד אומרת לב כי על פי מדיניות העירייה, בתי הספר בשכונות החלשות בעיר מתוקצבים בשיעור גבוה יותר. "לא רק בתי הספר הייחודיים מצליחים בעיר. גם בתי הספר האחרים מגיעים להישגים לא פחות טובים", היא מוסיפה. "אי אפשר להגיד שיש פה אליטה, וגם אם היא קיימת, אז היא לא מבוססת על כסף ולא על מוצא או על מקום מגורים, אלא על הרצון של המשפחה לקדם את הילד בתחום ההשכלה".

שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"לית המשרד, דלית שטאובר
שר החינוך, גדעון סער, ומנכ"לית המשרד, דלית שטאובר
צילום: אוליבייה פיטוסי

מהרשות הארצית למדידה והערכה במשרד החינוך, האחראית על מבחני המיצ"ב, נמסר כי "יש אמנם בתי ספר פרטיים עם ציונים גבוהים, אך לצדם גם בתי ספר ציבוריים עם ציונים גבוהים לא פחות. אסור להסיק מסקנות מהתבוננות לא שיטתית בנתונים. ניתוח שערך ארגון OECD בנושא מראה כי כאשר מנכים את הרקע של התלמידים, הישגי בתי הספר הציבוריים משתווים לאלה של הפרטיים, ואפילו עולים עליהם. הרשות הציבה את איתור הפערים וניתוח המגמות לאורך זמן בראש סדר העדיפויות. אופן הצגת הנתונים מאפשר לבחון את הנושא ברמה מוחלטת ובאופן יחסי, שהרי אין לצפות מרץ מוחלש המתחיל מרוץ מנקודה רחוקה יותר להדביק את עמיתו החזק. מצד שני, יש לאתר את המקומות המוחלשים ולהשקיע מאמצים בקידומם".

"התוצאות לא היו באמת סודיות"

מבחני המיצ"ב הם מדד מרכזי לאיכות בתי הספר היסודיים והחטיבות, ששימשו עד כה את מקבלי ההחלטות במשרד החינוך ואת מנהלי בתי הספר. עד לאחרונה, משרד החינוך סירב לפרסם את תוצאותיהם בפומבי, והמידע היה נשמר לרוב אצל מנהלי בתי הספר, אנשי מערכת החינוך וברשויות המקומיות - ולא היה גלוי להורים.

העיבוד שביצע אתר מדלן מתייחס למחצית מבתי הספר בישראל, שנבחנו במבחני המיצ"ב ב-2009-2011 בכל התחומים. משרד החינוך צפוי לפרסם את תוצאות המבחנים עבור שאר בתי הספר שנבחנו ב-2012 רק בעוד כחצי שנה (על אופן הבדיקה, ראו מסגרת).

הנתונים פורסמו באתר האינטרנט של משרד החינוך בעקבות פסק דין תקדימי של בית המשפט העליון שניתן באוגוסט. הורים שניסו לקבל מידע על בתי הספר שבהם לומדים ילדיהם, גילו כי הם מתקשים להשוות את הישגי התלמידים בבית הספר לאלה של התלמידים בבתי ספר אחרים, בגלל מדיניות המשרד. המידע פוצח לבסוף על ידי אמיר ווינשטוק ואסף רובין, בוגרי הטכניון בהנדסה ומתמטיקה. השניים הקימו את אתר מדלן, במטרה להנגיש מידע על שכונות מגורים בישראל. בין השאר, מפורטות באתר עסקות נדל"ן ומפגעים סביבתיים.

אסף רובין (מימין) ואמיר ווינשטוק, מקימי אתר מדלן
אסף רובין (מימין) ואמיר ווינשטוק, מקימי אתר מדלן
צילום: אייל טואג

מאז פרסום המידע, הספיקו בכירים במשרד החינוך לתקוף את פעילות האתר, בטענה שהפרסום מאשש את חששותיהם כי ייווצר מצב שבו ההורים החזקים יסתגרו ביישובים החזקים יותר. ווינשטוק ורובין טוענים מנגד כי "אתר מדלן הוקם כדי להעצים את אזרחי המדינה ולחשוף בפניהם מידע שישרת אותם בהחלטות החשובות בחייהם בתחומים כמו דיור וחינוך. בירכנו על החלטת בית המשפט העליון, העומדת על זכותם המלאה של ההורים לדעת את רמת ההישגים והאווירה בבתי הספר. די לציין שנתוני המיצ"ב המפורסמים באתר חושפים בתי ספר שבהם תלמידים רבים סובלים מאלימות, ובשל כך מפחדים ללכת לבית הספר".

את הממשק פיתחו, לדבריהם, לאחר שקיבלו פניות מהורים רבים שביקשו גישה ראויה לנתוני משרד החינוך. "בשום פנים ואופן לא מדובר בטבלאות ליגה, אלא בהנגשת המידע. אנו מכבדים את העמדות המתנגדות להחלטת בית המשפט ואת החששות העולים מהן, אך מציעים להעתיק את הדיון להתמקדות בנתונים עצמם, ובפרט לפערים המשמעותיים בהישגים בין המרכז לפריפריה. אנו קוראים להורים לעיין בממצאים, להעמיק את המעורבות והשיח עם הנהלות בתי הספר, וליצור שיתוף אמיתי, שיוביל לשינוי לטובה במצבה של מערכת החינוך", אומרים ווינשטוק ורובין.

לדברי עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, "כאשר גוף ציבורי מחזיק במידע משמעותי, לציבור יש את הזכות להיות חשוף לו. עצם הפרסום מחייב את הרשות לתת דין וחשבון למנהלים, למורים ולהורים. זה מחייב את המערכת לבחון את עצמה". לדבריה, "אם נאמץ את הגישה של משרד החינוך לתחומים נוספים, הרי שנחיה במדינה שבה קבוצה מצומצמת של מקבלי החלטות מחזיקה במידע רב, והציבור נדרש לסמוך עליה בעיניים עצומות".

"תוצאות המיצ"ב לא היו באמת סודיות. מנהלי בתי הספר החזקים היו מדווחים להורים על ציוני המיצ"ב, ובבתי הספר החלשים היו מסתירים את התוצאות", מוסיפה דגן-בוזגלו.

"לחזק את אמון הציבור"

משרד החינוך טען בדיונים המשפטיים כי פרסום התוצאות ברמה בית ספרית יגדיל את הפערים בין בתי הספר (ראו מסגרת). השופט אליעזר ריבלין, לשעבר המשנה לנשיא בית המשפט העליון, קבע בפסק הדין כי הפרסום לא צפוי להגדיל את הפערים, מכיוון שבתי הספר שבהם לומדים התלמידים נקבעים על פי מקום מגוריהם.

משרד החינוך הציג כבר לפני שנתיים תוכנית לפתיחת אזורי הרישום, שתאפשר להורים לבחור באופן חופשי את בתי הספר עבור ילדיהם. התוכנית נמצאת כיום רק בשלב הפיילוט, ומוצעת כאפשרות רק בשבעה יישובים - ובחלקם לא מדובר בבחירה בין כל בתי הספר באזור. לדברי ריבלין, קביעת מקום המגורים היא החלטה אוטונומית של הפרט, ומשרד החינוך אינו רשאי להתערב בה באמצעות הסתרת מידע שצריך להיות גלוי לציבור.

השופטת עדנה ארבל קבעה בהחלטתה כי קשה לקבל טענה שלפיה מערכת החינוך כולה תיפגע כתוצאה מפרסום התוצאות. "במידה והפרסום יגרום להגברת התחרות, יהא בכך לטעמי להביא לשיפור הלמידה והעלאת הציונים. לא יכולה להיות מחלוקת באשר לאינטרס הציבורי בשמירה על תקינות פעולת הרשות הציבורית, ובחשיבות מסירת המידע לציבור בנושא החשוב לו ביותר - חינוך ילדיו. הגילוי מאפשר לציבור לקבל החלטות ולקיים בקרה באופן שוטף, ובעיקר חשוב הגילוי כדי לחזק את אמון הציבור במערכות החינוך", כתבה ארבל.

לדברי דגן-בוזגלו, "משרד החינוך התחיל לפתוח את אזורי הרישום. אי אפשר להגיד שמצד אחד להורים יש זכות בחירה, ומצד שני נסתיר מהם את המידע על ההישגים בבתי הספר. אני מסכימה שהמיצ"ב יצא מכל פרופורציות. בתי הספר מכינים את התלמידים חודשיים לפני ומלחיצים את כל הכיתה. כשאנחנו רוצים לדעת, אחרי כל הלחץ, איך הילדים עברו את המבחן - אז אי אפשר לדעת".

הדיון על פרסום הנתונים עורר ויכוח על נחיצות המבחנים הרבים במערכת החינוך. פרופ' דוד נבו, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, הוא אחד המתנגדים לבחינות המיצ"ב, שאף התפטר מתפקידו כמדען הראשי של משרד החינוך במחאה על השימוש שנעשה בבחינות. לדבריו, "המבחנים נועדו במקור לעזור לבית הספר, אבל במהלך השנים הם נהפכו לשוט שנועד להמריץ, אף שמחקרים מצביעים שיש לכך תופעות לוואי מזיקות. משרד החינוך טען שאם התוצאות ייחשפו, המבחנים ייהפכו לעתירי סיכון, אבל זאת התעלמות מהמצב. הציונים ניתנים למנהל ולמפקחים וגם ראשי הרשויות יודעים אותם. כבר כיום הם עתירי סיכון".

"פרסום התוצאות הוא אסון"

באוגוסט האחרון הסתיים מאבק שהתנהל במשך חמש שנים, לאחר שבית המשפט העליון פסק כי על משרד החינוך לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב ברמה בית ספרית - חרף התנגדותו העזה של המשרד.

הפסיקה התקבלה במסגרת עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע, עמותת הל"ה והורים נוספים, כנגד החלטה קודמת של בית המשפט המחוזי, שהתבססה על ממצאי ועדה שהוקמה במשרד החינוך, ותמכה בהמלצותיה שלא לפרסם את הנתונים על בסיס בית ספרי, ולהמשיך להסתפק בפרסום הנתונים ברמה ארצית ועל פי רשויות מקומית.

אף שפירסם את הנתונים, משרד החינוך עדיין מתנגד למהלך, ובמיוחד להשוואות כמו אלה שמפורסמות כאן. בדיון שהתקיים עם פרסום תוצאות המבחנים אמרה מנכ"ל משרד החינוך, דלית שטאובר, כי "ברמה הבית ספרית, חוות הדעת המקצועית כפי שהצגנו אותה מראה שבדילמה בין זכות הציבור לדעת לבין טובת התהליכים החינוכיים - הנושא החינוכי גובר. לכן מוטב היה שלא לפרסם זאת". לדבריה, החשש הגדול ביותר הוא "יצירת טבלאות ליגה, שעלולות להגביר השוואות לא תקפות ותחרות לא הוגנת, ופרסומן בעיתונות הארצית. אנו יודעים כי העשייה החינוכית בבית הספר מתקיימת בהרבה יותר מאשר ארבעת מקצועות המיצ"ב ושתי שכבות הגיל של המיצ"ב, ותוצאות המיצ"ב לבדן לא יכולות ולא מתיימרות לשקף זאת".

על פי מסקנות הוועדה, שבחנה את הנושא במשרד החינוך וביטאה את עמדת משרד החינוך בדיון בבית המשפט, "פרסום פומבי של תוצאות המי"צב ברמת בית הספר יהפוך את המבחנים לעתירי סיכון".

בפסיקת בית המשפט העליון, השופטים אליעזר ריבלין, עדנה ארבל ויורם דנציגר, שללו את טיעוני משרד החינוך. המשרד טען, בין היתר, כי הפרסום ייפגע בקידום תלמידים מאוכלוסיות חלשות ולא יתרום לשיפור תפקוד המורים, וכי הוא צפוי "לרפות את ידי העוסקים במלאכה הקשה והחשובה בקידום אוכלוסיות חלשות".

בנוסף, לפי עמדת משרד החינוך "הפרסום ישרת את האוכלוסיות החזקות שיודעות לעשות שימוש מושכל במידע לשם קידום האינטרסים שלהם. האוכלוסיות החלשות מתקשות להגיע למידע, לפרשו ולהשתמש בו כאמצעי לחץ על הרשויות".

לדברי חתן פרס ישראל לחינוך, פרופ' גבי סולומון מאוניברסיטת חיפה, "פרסום ציוני המיצ"ב על פי בתי ספר הוא אסון. אף אחד לא יהיה מוכן לשלוח את הילד שלו או ירצה לעבוד כמורה בבתי ספר שבתחתית הרשימה. אנחנו אמורים לדבר על חינוך ולא על מרוץ סוסים. מטרת המיצ"ב היתה לתת למנהל בית הספר תמונה על מצבו, כדי שידע היכן להשתפר, ולא כדי לחשוף את ערוותו ברבים".

פרופ' דן גבתון, ראש החוג למינהל ומדיניות בחינוך ומרצה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, "יש כיום מספיק הוכחות לכך שפרסום דוחות המיצ"ב יביא לנזקים שמשרד החינוך חושש מהם - כמו סילוק תלמידים חלשים, זיופים ותחרות פראית בין בתי הספר. חרף זאת, אי אפשר שלא לפרסם את הנתונים, כי אנחנו בזמנים אחרים והעולם השתנה. משרד החינוך צריך להתאים את עצמו למצב החדש".

כך התבצעה הבדיקה

בחינות המיצ"ב נערכות בבתי הספר היסודיים וחטיבות הביניים בארבעה מקצועות ליבה - מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם. תלמידי כיתה ב' נבחנים בשפת אם בלבד. כל בית ספר בישראל נבחן בשני מקצועות כל שנתיים.

מחצית מבתי הספר נבחנו ב-2009 ו-2011, והאחרים נבחנו ב-2010 ו-2012. משרד החינוך טרם פירסם את התוצאות ל-2012, בחתך בית ספרי. דו"ח המיצ"ב כולל גם סקר רחב היקף על האקלים והאלימות בכל בית ספר, שכלל תשאול מספר רב של תלמידים ומורים.

לאחר פסיקת בית המשפט העליון, משרד החינוך העלה לאתר שלו דו"חות מקיפים על כל בית ספר, הכוללים את הציונים הממוצעים במקצועות שבהם נבחנו ואת המיקום היחסי של בית הספר בכל מקצוע לעומת שאר בתי הספר בישראל. המיקום היחסי של בית ספר במקצוע מסוים נקבע על ידי משרד החינוך בדו"חות שפירסם על המיצ"ב. התפלגות הציונים חולקה לעשירונים. בעשירון הראשון נמצאים בתי הספר עם הציונים הנמוכים במדינה, ובעשירון העליון - 10% מבתי הספר שציוניהם הגבוהים ביותר. אם בית ספר דורג בעשירון העשירי, הגבוה ביותר, המשמעות היא שב-100% מבתי הספר היה ממוצע הציונים הכולל זהה לממוצע הציונים בבית הספר או נמוך ממנו. המשרד מתייחס לבתי הספר דוברי הערבית באופן יחסי מול שאר בתי הספר דוברי הערבית.

הדירוג שבוצע על ידי אתר מדלן מחושב כממוצע המיקומים היחסיים של ציוני בתי הספר במקצועות השונים, ולא בציונים עצמם. זאת, כדי לאפשר להשוות בין בתי הספר בין השנים השונות. דירוג כל עיר מחושב על פי ממוצע משוקלל של דירוגי כל בתי הספר בה, לפי מספר התלמידים בהם. במדלן מבהירים כי זהו מדד להישגי בתי הספר בבחינות, על פי מיקומם היחסי, וכדי לקבל את התמונה המלאה על המתרחש בבית הספר יש לעיין בדו"חות המלאים שמפרסם משרד החינוך.

עקבו אחרינו בטוויטר
עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות ישירות לפייסבוק
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

שלח סגור להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות
79
שלמה
  • 08:08
  • 21.06.14

הם פשוט יותר טפשים מתושבי רעננה או תל אביב ועל כן גם הילדים שלהם יותר טפשים?

78
מישהו
  • 13:30
  • 28.12.13

לא ניתן היה לרשום ילד/ה לגן הילדים שע"י ביה"ס הפתוח, אלא אם כן, לדברי עיריית חיפה, נמניתם על בני העדה האתיופית/תושבי הדר/פקידי עיריית חיפה (הקטגוריה השלישית אינה רשמית, אלא רק קיימת "בפועל"). לגבי הרישום לכיתה א' לביה"ס הפתוח, קודם כל משריינים מקומות לתלמידי הגן שע"י ביה"ס הפתוח, אח"כ לאחים שמישהו מאחיהם/אחיותיהם לומד בביה"ס הפתוח, אח"כ -10% לתושבי שכונות חלשות ואח"כ, לגבי שלושת המקומות הפנויים שיוותרו - תערך הגרלה בין כל הפונים.
לדעתנו, השריון של תלמידי הגן, המהווה בעצם קבלה אוטומטית לכיתה א' וממנה לכיתות ב'-ט' בביה"ס (כלומר שריון של תשע שנות לימוד) אינו במקומו ואין שום הצדקה לעשות זאת, מה גם שלא ניתן היה לרשום את כל תלמידי העיר לגן שע"י ביה"ס הפתוח. לגן של ביה"ס הפתוח יש סימול אחר ושם אחר במשרד החינוך. נושא של איחוד אחים נפסל ע"י ועדה של עיריית חיפה בשנת 2004. בקיצור, הקריטריונים שנקבעו אינם שוויוניים ויש להקצות את כל המקומות בכיתות א' בביה"ס הפתוח להגרלה שיוויונית, שתערך בין כל המועמדים לרישום, ללא שריונים כלשהם.

77
בוריס
  • 16:55
  • 05.11.13

אני מתגעגע הלךם ממני בוריס ואחתי

76
א
  • 09:11
  • 07.10.13

כי זה ככה

75
אבי
  • 13:22
  • 20.09.13

כרמל זבולון מוביל מ"ס שנים הן במיצ"ב והן בבחינות הבגרות עוד לפני הכנסת פרויקט מטיק.מורי המתמטיקה בכרמל זבולון הם מהטובים בארץ.ישנם מ"ס תלמידים שמקבלים שיעורי עזר במטיק כי מקצוע זה הוא מקצוע קשה ומ"ס התלמידים שמקבלים עזרה הוא קטן ביותר.לגבי שכ"ל שאת משלמת תבדקי את מ"ס התלמידים בכיתה,העשרה שהילדים מקבלים.טיולים ברמה שאינה מוכרת בארץ.מ"ס מגמות רב,ציוד משוכלל לטובת התלמידים ומה כמות הנשירה ?שואף ל0%.ויש עוד יתרונות רבים.

74
יסמין
  • 15:27
  • 28.08.13

נירא לי שבית הספר חלמיש הוא הכי טוב בעולם

73
יסמין
  • 15:26
  • 28.08.13

נירא לי שבית הספר חלמיש הוא הכי טוב בעולם

68
ג'ולי
  • 22:30
  • 08.02.13

עם כל הכבוד לבית הספר מה שהכי משפיע זה הבית. מה הילד רואה שם, מה הוא לומד מההורים ומה נותנים לו לאכול. הורים בארץ נותנים ללילד לאכול ג'אנק ואז מתפלאים שהוא לא מרוכז. אני שולחת את הילדים שלי לבית ספר עם לאנצ'שיק עם אוכל מהבית ולאקן עם מים בריאים שישתו במקום קולה והם מאוזנים וגם מצליחים בלימודים

67
אני
  • 12:51
  • 01.01.13

ממוקם בדרום ת"א ומשרת בעיקר את ילדי הצפון, וחבל . מה קורה למע' החינוך בדרום ת"א ???

65
אורית
  • 09:28
  • 08.12.12

תל חי בת"א שקיבל 100 ממוקם בדרום ת"א באיזור ברמה סוציו אקונומית נמוכה -מה שמפריך את התיאוריה לגבי הקשר בין רמת הציונים לבין המצב הסוציואקונומי של הילדים.

64
אסתר
  • 00:26
  • 11.11.12

ניתוח הנתונים של מבדקי המ"צב מדאיגים ברמה הפרטנית והכלל ארצית ומהווים סתירת לחי לכל מערכת החינוך בארץ.
צריך לקום מנהיג בעל חזון ואומץ שיקום ויעשה מהפכה בכל נושא החינוך בארץ

63
אב גאה
  • 14:37
  • 10.11.12

זהו הישג נפלא ועלינו לברך על כך בראש ובראשונה את ילדינו, את צוות המורים וההנהלה, וכמובן- אותנו, ההורים שדוחפים כל הזמן מאחור.
ל

62
יוסי - אב לשתי בנות בבי"ס לטבע
  • 16:08
  • 06.11.12

הדבר היחיד שאפשר לומר לגבי בתי הספר בעלי התוצאות הגבוהות
הוא שהמורים לא הצליחו לקלקל את הילדים. הכל בא מהבית.
קחו לדוגמא את הפערים הגדולים בהצלחת עורכי הדין במבחני הלשכה: כ-100% הצלחה לבוגרי אוניברסיטאות לעומת כ-70% למכללות למיניהן. המורים במכללות הם מיטב המורים. בהרבה מקרים אף אותם מורים כמו באוניברסיטרות. ומהיכן הפער? כולו נובע מטיב האוכלוסיה המתקבלת. אין ללימודים ולמורים עצמם כל השפעה.
כל הורה בעל אחריות לילדיו יכול לדאוג לחינוכם. דבר ראשון להפסיק את הטמבלוויזיה. ערוץ 2, בראייה היסטורית, גורם לנו נזק עצום לדורות שלמים. קחו אחריות על חייכם ועל חיי ילדיכם.

59
הורים מאוכזבים
  • 18:33
  • 04.11.12

יש לבדוק כמה ילדים מאובחנים יש בביה"ס הללו. בנופית יש אבחון כמעט לכל תלמיד. כמה מהילדים לא ניגשו לבחינות המיצב? על איזה פרופיל הוא מתיישב? כמה ילדים לא מאושרים יש בביה"ס? שברבע לשמונה בבוקר כבר מתכננים את הבריחה?! איך המורות פונות אליהם? מה תרבות הדיבור בביה"ס ? לא הכל ציונים יש גם דרך ארץ ודוגמה אישית. חבל שהחוויה שלנו אחרת.

58
הורה מיחדיו
  • 16:18
  • 02.11.12

מדירוג בתי הספר היסודיים ברעננה, לפי אתר מדלן, עולה שבמקום הראשון נמצא בית הספר ברטוב עם הציון, הכמעט מושלם של 98. במקום השני, בין בתי הספר היסודיים, נמצא בית הספר יחדיו עם ציון של 93.
אם הכל כל כך נפלא בברטוב, איך זה ש-60% מהמורים שם חשים שחוקים ואילו ביחדיו רק 35% חשים כך. בנוסף, צויין ש-100% מהמורות חשות מרוצות ביחדיו.
יש לציין שיחדיו הגיעה להישגים הגבוהים למרות שחלק מהתלמידים באים מאוכלסייה ברמה סוציו-אקונומית נמוכה, להבדיל מברטוב, שם רוב האוכלוסיה מבוססת.

57
אמא לשלושה מנופית
  • 20:38
  • 01.11.12

אפרת מחנכת מדהימה, לא פלא שבית הספר במקום הראשון

56
אמא מרחובות
  • 00:10
  • 01.11.12

כשאמא לתלמידים בבית ספר זה אני יכולה לספר שבית הספר בסדר. לא יותר מזה. העבודה נעשית בבתים של התלמידים. הכל בית חרושת לציונים.
לי חסרים ערכים, אהבת הארץ, תרבות .

53
אחד שיודע
  • 08:40
  • 31.10.12

חלק מהמנהלים והמורים הבינו שהעיקר זה המיצ"ב - מה שלא נכון בכלל אבל הם יודעים שרק לפי זה הם נמדדים.
טוב אז מה עושים כדי להעלות את הציון
קוראים לילדים החלשים ומוציאים אותם מהכיתה בטענות שונות
נשארים רק התלמידים החזקים וכך מקבלים ציון טוב.

כדי לדעת מה הציון האמיתי צריך לדרוש את פרסום מספר התלמידים שהשתתפו במיצב מתוך תלמידי הכיתה.

אז... שלא יעבדו עליכם

52
חינוך יצני
  • 22:46
  • 30.10.12

51
דנידין
  • 21:32
  • 30.10.12

90% זה החינוך מהבית!

49
אבי
  • 19:44
  • 30.10.12

נכון שכל האמור בכתבה נכון הוא, אבל יש דמגוגיה בנתונים, מדוע ההורים חזקים? כיון שהקדישו מאמצים להשכלה, ולכן מקדישים מאמצים להשכלת הילדים, ההיפך הורים חלשים, דעתם היא "שמגיע לנו", וגם לילדיהם מגיע, למה להתאמץ?

48
אלמוני
  • 19:28
  • 30.10.12

פרסום מגמתי המשרת אינטרסים כלכליים של בעלי עניין. לדירוג בתי ספר ישנם פרמטרים נוספים שלא מצוינים.

46
איך נפלו גיבורים
  • 18:19
  • 30.10.12

45
גנית
  • 17:35
  • 30.10.12

"מה יפית נופית"
הכל מתחיל בכיתה א' בנופית, בית ספר מעולה, אודות לחני סביון המנהלת שעשתה מהפיכה בבית הספר היסודי (לא פלא שהוא מקום ראשון), ומשם ילדי נופית עוברים לחטיבה ביגור (גם כן מקום ראשון), בקיצור "חינוך מבית טוב"

44
2,500 ש"ח לחודש!
  • 16:01
  • 30.10.12

בחיפה יש חינוך פרטי למי שיכול לשלם וחינוך עירוני למסכנים. התלמידים הטובים באמת לא נמצאים בכיתות העירוניות ולכן יש שם ריכוז של תלמידים בעייתיים לעומת ריכוז של תלמידים טובים ו/או מושקעים בחינוך הפרטי. אין עוד עיר שבה 50% מהחינוך הוא פרטי וזאת תעודת עניות למדינה שלנו.

43
יש רק פתרון
  • 15:52
  • 30.10.12

דווקא אלא מהקשת המזרחית, הביאו למצב היום בקמפיין מתוזמן, הפכו את הלומדים בכיתות טכנולוגיות ל"נחותים" ובדישה ההזויה, להחיל על תלמידי המדינה, את תעודה הבגרות העיונית, כך יצאו כולם מופסדים,רעיון ההתמדה נכון, אבל כפייה על המערכת שההתמדה חייבת להיות רק בתיכון עיוני, פגעה קשה ברמת ההוראה במשמעת, ויצירת תעודות בגרות שאפילו לא שוות את הנייר עליו הודפסו. חיסול החינוך הטכנולוגי שרת טוב את רשויות המדינה מאחר והוא מאד יקר, האוצר ושרי החינוך תמכו בחיסולו.

42
אבא של זה מצפון תל אביב שלומד עם שלומי שהורס לכולם את הלימודים בכיתה. וכן שלומי הוא מזרחי. אגב, גם אני.
  • 15:38
  • 30.10.12

לכל מי שקופץ להגיד שאני גזען אעזור בשתי מילים: אני מזרחי. ואני יודע זאת מקרוב. המזרחים המקצועיים הרסו כל חלקה טובה בבתי הספר. ילדים פרועים, ברברים, בלי הורים תומכים ובלי בית שעושה משהו לטובתם.

41
מקורב למערכת
  • 15:29
  • 30.10.12

מה שמדהים בכל התגובות של החכמים יודעי הדבר במגרת הכתבה הוא שאף אחד ללא יוצא מן הכלל לא חושב שפרסום הדרוג יהווה זרז לשיפור בית הספר. ביחוד עקב לחץ ההורים על העריות ל"שיפור השרות" לאזרח. לא החלטתי אם זה מצחיק עצוב או פטתי...

37
אסיה
  • 14:03
  • 30.10.12

אז לפחות העלו את הנושא לסדר יום. יפה מאוד. במקום פוליטיקה וביטחון, שם הפתרון לא תמיד תלוי רק בנו. במקרה של חינוך - זה תלוי רק בנו.
ברור שאין פה פתרון קסם - אבל כסף הוא תרופה והנה האישור לכך!
תשקיעו - תקבלו, לא תשקיעו - לא תקבלו!

34
בן
  • 12:56
  • 30.10.12

איכות הילדים מושפעת מאיכות ההורים. לכן לא מפתיע שבערים חזקות התוצאות טובות יותר.

יש לעודד השקעה בערים החזקות - מכאן יצאו דור המנהיגים והמדענים הבאים של ישראל.

33
ע. כהן
  • 12:52
  • 30.10.12

גם בפריפריה יש בתי ספר מצויינים . נופית ולאחר מכן הילדים ממשיכים ליגור שגם מככב.

32
יהודה
  • 12:48
  • 30.10.12

זה לא רק כסף !
זה מתחיל במודעות,
הורה שמבין שלא שולחים את הילד לבית הספר הקרוב
ששיקולי הנגישות עלולים לפגוע בעתידו של הילד,
הורים כאלה בוחרים את שיטת הלימוד ובית הספר שיתן מענה טוב לילדם
הורים כאלה ירשמו לבית ספר כזה ויאלצו לשכנע את המערכת שילדם זקוק לחינוך ייחודי שלא ניתן לקבלו בביה"ס אליו מפנה אותם מערכת החינוך.
אז נכון שיש בחינות מיון בכניסה לבית ספר ייחודי, אבל מודעות ההורים הרי לא מתחילה בכניסה לבית הספר וסביר להניח שילדם כבר חשוף ומוכן לבית ספר כזה.
אז רוב ההורים מעדיפים את הנוחות והקירבה, חלק מההורים חסרים את הידע על האפשרויות הקיימות או שהם לא מסוגלים להתמודד עם אילוצי המערכת.

זה לא רק כסף, אם תחשבו את מחיר המועדונית, את שעורי העזר או החוגים, תגיעו לאותה הוצאה.

29
גידי לב
  • 12:14
  • 30.10.12

כלל בתי הספר נהנו עד היום מעמימות שבמרבית המקרים כיסתה על בינוניות.
מתן גילוי לגבי הציונים יתמרץ את צוות המורים להשקיע בכדי לקדם את תוצאותיו של בית הספר, וזאת לעומת המצב שהיה עד היום שמורים רבצו לפתחה של העצלות והבינוניות.
ככב נבנה דור של מצטיינים ולא של בינוניים.
מורים הם בדיוק כמו תלמידים - מי שלא מספיק מקצועי להישאר במערכת, צריך למצוא מקצוע אחר !

28
Judi
  • 11:51
  • 30.10.12

אין חינוך והכל בינוני

למרות זאת יש אנשים מאד מצליחים , שמורות אמרו
עליהם שלא יצא מהם כלום.
גם אלברט איינשטיין נזרק בכתה ו׳.

אבל למרות זאת, עדיף ללמד בין הטובים.
כנראה שגם המורים שם נדרשים לאתגר.

27
יהודית
  • 11:48
  • 30.10.12

אז צריך לעבור דירה
כדי שהילדים יוכלו ללמד הבכי טובים.

26
עשהאל
  • 11:44
  • 30.10.12

של ההסתדרות, מורים טובים,אהבת הארץ, והים יש גדעון סהר ומנכליתו, סוף מעשה במחשבה תחילה, זה לא בצפר זו מכינה לציונים החלשים נפלטים הם לא ברי השקעה.

25
הורה ל 3 ר"ג
  • 11:44
  • 30.10.12

רש תחרות רק ציונים זה המדד הכי מפגר. מה זה מפעל !!!
רוצים חוויה שילד יהיה לא כיף איזה ערכים הוא לוקח הביתה חוץ לפתור תרגיל בחשבון או לקרוא עוד עמוד

24
לנצח יסיתו את הציבור מהבעיות האמיתיות
  • 11:37
  • 30.10.12

23
אלון
  • 11:34
  • 30.10.12

איפה שיש ריכוז גבוה של אשכנזים - הציונים גבוהים.
היתר - עולם שלישי לכל דבר.

20
רינת
  • 11:14
  • 30.10.12

בית ספר שמרבית ההורים בעלי תעודות אקדמיות נהנה מאוכלוסייה עם ערכי לימוד גבוהים, דבר שמקל מאוד על עבודת המורים והמנהל. אבל בית ספר באשדוד, באר שבע או כרמיאל שיש לו תלמידים מבתים בעלי יכולות שונות, חלקם הגדול בינוני ומטה, צריך לעבוד מאוד קשה בכדי לקדם את תלמידיו. והשגיו צריכים להיבחן יחסית למצב ההורים. בית ספר באשדוד או ב"ש בדירוג 8- צריך לקבל פרס הצטיינות. שם נמצא סגל ההוראה הטוב ביותר.

19
מיכל
  • 11:10
  • 30.10.12

התגובה של משרד החינוך מעצבנת, הילדים שלי לפחות 10 שנים עושים מבחני מיצ"ב, לא עוזרת לי הידיעה שכל פעם הם קיבלו ציונים מעולים, אולם סביבת הלמידה שלהם, כלומר ציוני שאר תלמידי הכיתה נמוכים ובית הספר מדורג במיקום נמוך יחסית.
אין ספק שהפרסום פקח את עיני ובהחלט יש מקום לדבר על מסגרות פרטיות שנותנות סביבת לימודים תומכת והישגית.
-כמו כל דבר במדינה שלנו משלמים הרבה מיסים ובכל זאת משלמים גם על בריאות פרטית, השכלה פרטית (-חוגים ומורים פרטיים), בטחון ועוד.

18
יפית
  • 11:09
  • 30.10.12

כל הכבוד לבית המשפט העליון -!!!!!!! הגיע זמן האמת!!!מנהלות של יחסי ציבור שגוים לבין משקיעות אמיתיות

17
פניני
  • 11:07
  • 30.10.12

בושה לדה מרקר שזה המידע שהוא מכניס לכתבות במקום מידע ממשרד החינוך.

16
רז
  • 11:05
  • 30.10.12

בית הספר בשנת 2012 הוא סוג של בייביסיטר מתקדם.

14
ישי
  • 10:50
  • 30.10.12

המיצ"ב לא תוכנן להיות כלי להשוואות אלא כלי למשוב עצמי של הלמידה ושיטת הלמידה אותה המורים ובית הספר מספקים. לצערי, הוא הפך מהר מאד לכלי שיווקי ותו לא. מי שסובל הוא התלמידים. מדובר בסימפטום רווח בחברה שלנו. אנחנו כל הזמן עסוקים במדידה ובתחרות (לא בריאה) של הישגים וכסף. עד שמערכת הערכים שלנו לא תשתנה מכסף ומהשגים לאידיאלים ולאיכות אמיתית אנחנו נמשיך לראות איך כלים כמו המיצ"ב הופכים להיות שיווקיים, איך הילדים שלנו הופכים לסמל סטטוס במקום לבני אדם הממשים את הפוטנציאל האמיתי הטמון בהם.

10
רועי
  • 10:35
  • 30.10.12

חינוך ובריאות נפרדים לבעלי היכולת ושכל השאר יילכו לחפש.. אם מישהו חושב שזה לא יוביל בסופו של דבר למהפכה אלימה הוא חי בסרט

05
איתן
  • 10:20
  • 30.10.12

יותר חשוב לבדוק כמה הילדים שמחים להגיע ללימודים.

03
אלון
  • 10:13
  • 30.10.12

א י מכיר משפחות רבות ממעמד ביניים מינוס שילדיהם בעלי הישגים מצויינים בעוד משפחות אמידות ומלאות חשיבות עצמית שילדיהם משתרכים מאחור.

הכל מתחיל ונגמר בבית !

אל תוותרו ותראו את ילדיכם גדלים להיות מובילי הדור הבא !!!

02
ברוס
  • 10:10
  • 30.10.12

מקיף זבולון ביגור - ציבורי; חטיבת הביניים במוצקין - ציבורית...

רק משוגעים מכניסים את הילדים ללחץ של ההישגיות עוד לפני כיתה א'.

01
עדי
  • 09:54
  • 30.10.12

בשורה התחתונה רוב עשירי הארץ או המבוססים יותר יושבים במרכז ולא בפריפריה , ברור שמי שיש בידו כסף ויכולת ישלח את ילדו לחינוך יותר טוב ..ממשלות ישראל לדורותיהן ללא קשר לימין או שמאל עשו ועושות ולצערי יעשו עוול לפריפריה - במקום לחזק ולדאוג לחזק על ידי מורים יותר טובים , מסגרות חוץ לימודיות לחיזוק הידע והויכולת הם דואגים להתחמק מהנתונים ..בקצב הזה מדינת ישראל צועדת למצב שבו עוד 10-15 שנה בעלי היכולת להוביל באים רק מהמרכז ומהפריפריה באים הפועלים ..משמע 2 מדינות במדינה אחת חצויה לפי יכולות.ת-ת-ע-ו-ר-ר-ו-!!!

  •  
  •  
    נו, באמת...
    • 11:31
    • 30.10.12

    כמובן שהטוקבק הראשון ישליך את האחריות על המדינה ויתחפר בגישת הון-גאון. האחריות לחינוך הילד היא של ההורים. בית ספר יכול לעזור אבל לא יכול ליצור יש מאין. הורים שמדגישים השכלה, מראים דוגמה אישית ותומכים בלימודי הילד (מעקב רציף על קורותיו בבית הספר, וידוא הכנת שעורים ועזרה נקודתית כשהילד מתקשה) גורמים לילד להצליח יותר בלימודים ובמבחנים. הורים אלה נוטים גם להשתייך לעשירונים העליונים כי הם עצמם משכילים ויצרניים (ע"ע דוגמה אישית) ומכאן התוצאות של המיצ"ב.
    הכל עניין של עידוד הורים. סבא וסבתא שלי היו חנוונים פשוטים וקשי יום. ילדיהם כבר החזיקו בתארים אקדמאים מתקדמים (שני ושלישי). הדור שאחריהם כבר לא היה צריך להתאמץ הרבה כדי להמשיך במגמה (ואף אחד מהם לא רעב ללחם). אז מה המסקנה - האם הכסף ומקום המגורים הם העיקר, או הגישה?

הפופולריות בקריירה
הצעות מיוחדות