>> יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', שוב תחת אש - והפעם התוקף הוא רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה.
בטור שפירסמה יחימוביץ' ב-TheMarker ב-1 באוקטובר, שהיה חלק מהתנצחות בינה לבין הפרשן הכלכלי נחמיה שטרסלר, כתבה יחימוביץ': "הפשע החמור ביותר שבו שטרסלר מאשים אותי הוא הגנה על פרנסתם של עובדים. בכוונה הוא מכנה אותם 'הוועדים השמנים', ולא רואה בני אדם: פועל שכר מינימום ליד פס הייצור של תנובה, פועל ליד תנור המלט שחומו אלף מעלות, קופאית מעונה ממזרח ירושלים שהראיס מטיל אותה בפתח ההאנגר של רמי לוי אביר העוף בשקל, ושלדידה אפילו שכר מינימום הוא חלום. ועל מי מגן שטרסלר? על רמי לוי, שמשך לו ולאשתו דיווידנד ושכר במיליוני שקלים, אבל סירב לחתום עם ההסתדרות על הסכם שהיה מעלה את שכר הקופאית בשקל וחצי".
לוי לא נשאר חייב. בטור תקיף שפורסם ב-TheMarker אתמול הוא משתמש במלים חריפות: "יחימוביץ', על איזו קופאית ממזרח ירושלים את מדברת במאמר? מיהו הראיס? מה את יודעת על מזרח העיר? מי מענה אותם? באיזה סרט את חיה? את לא חושבת שאת פוגעת בקופאיות שעובדות אצלי בניסוחים המשפילים שלך? התביישי. אנחנו מאפשרים לכל העובדים ממערב וממזרח העיר, ללא הבדל מין, דת, גזע ולאום להתפרנס בכבוד".
הוויכוח בין השניים לא התחיל אתמול. יחימוביץ' זוכרת ללוי את פעילותו הנמרצת בתחילת 2010, אז החליט משרד התמ"ת, ביוזמת ההסתדרות ולשכת המסחר, להרחיב את ההסכם הקיבוצי שהחילה המדינה שנה קודם לכן על רשתות השיווק הגדולות - מגה ושופרסל - ולהחיל אותו על כלל 20 אלף עובדי ענף המזון, ובכללם רשתות פרטיות כמו רמי לוי, כמעט חינם וכדומה.
צו ההרחבה להסכם הקיבוצי קבע כי עובדים ותיקים יקבלו משכורת 13, תוספת ותק של 1% לכל שנת עבודה, דמי ביגוד וקרן השתלמות. כן נקבע כי עובדים חדשים, עם ותק של עד שלוש שנים, ייהנו מהפרשה לקרן פנסיה לאחר חצי שנת עבודה, מפיצויים גם במקרה של התפטרות, מתוספת שכר של 60% עבור עבודה בלילה, מימי הבראה מעל הקבוע בחוק ומשי לחג.
היוזמה החדשה לא היתה לרוחם של בעלי הרשתות הפרטיות. אלה טענו אז כי עלות הצו תגיע לכ-500 מיליון שקל בשנה, וכי הדבר יחייב אותם לפטר עובדים ותיקים ולקבל חדשים, ואולי אף לקצץ משרות. הרשתות הפרטיות מיהרו להגיש בקשה דחופה לבג"ץ נגד פרסום צו ההרחבה, אך זו נדחתה והצו נכנס לתוקף.
יחימוביץ' לא שוכחת את ההתנהלות הזו, כמו גם את העובדה כי עובדי רמי לוי אינם מאוגדים. דובר ההסתדרות, אייל מלמה, העניק רוח גבית לטענותיה כאילו לוי אינו מעסיק הוגן בפוסט שכתב אתמול בדף האישי שלו בפייסבוק. "קראתי הבוקר את מאמרו של רמי לוי וצר לי לומר שהאיש פשוט מטעה את הציבור", כתב. "מיד עם חתימת ההסכם (בין ההסתדרות למעסיקים) פצח אדון לוי בקמפיין תקשורתי נגד הוצאת צו ההרחבה. אביר הצרכנים טען שההטבות לעובדיו, שלהם הוא כל כך דואג במאמרו, יביאו לפגיעה בלקוחותיו. זאת, מפני שהרשעים מההסתדרות 'מאלצים' את מלך הצרכנים לשלם לעובדיו לפי 'תכתיב' שנקרא הסכם ענפי".
מלמה המשיך: "רמי לוי הסיר את התנגדותו לצו ההרחבה רק לאחר שהבין, כנראה, כי התעקשותו עלולה להסב לו נזק תדמיתי, שאולי עשוי להוביל גם לנזק כלכלי. רק לאחר שהאיש שמפונק על ידי התקשורת מצא עצמו, שלא כהרגלו, מותקף, נכנס לוי לדממת אלחוט בנושא צו ההרחבה. כך כשהוא כותב 'כשנכנס לתוקף הרחבת ההסכם הקיבוצי בענף הסופרמרקטים, מיד נעניתי וחתמתי' הרי שזהו, איך נאמר בעדינות, סילוף המציאות לכל הפחות".
לוי טען אתמול בשיחה עם TheMarker שמלמה הוא זה שמסלף עובדות: "לא התנגדתי לצו ההרחבה וגם לא הייתי חלק מהבג"ץ", אמר. "אמרתי שההסכם הקיבוצי נוצר עקב לחץ של המתחרים והוא לא מיטיב עם העובדים שמרוויחים שכר נמוך, כי במבנה שלו מי שמרוויח יותר מקבל יותר. ההסכם הקיבוצי בעצם יצר מצב שמרחיב את הפערים בין המשתכרים שכר נמוך לאלה המשתכרים שכר גבוה. הצעתי בזמנו להעלות את שכר המינימום ב-50%, לא פחות, ואמרתי שזה יהיה צעד נכון יותר מאשר לחתום על ההסכם הקיבוצי. נכון שהתנגדתי והצעתי הצעות חלופיות, אבל ברגע שהסתבר שיש לחתום - חתמתי".
לא בושה, אבל גם לא כבוד גדול
טענה מרכזית נוספת של לוי נגד יחימוביץ' היא כי שבעוד שהוא מייצר מקומות עבודה, היא לא ייצרה מקום עבודה אחד בחייה - ואת שכר המינימום שהוא משלם לעובדיו לא הוא קובע, אלא היא, כחברת כנסת. לוי צודק. יחימוביץ' אכן לא ייצרה מקומות עבודה כמוהו, והיא באמת אחד האנשים שיכולים לפעול להעלאת שכר המינימום - שעומד כיום, לאחר העלאה של 200 שקל החל מ-1 באוקטובר, על 4,300 שקל בחודש.
לוי לא מסתפק בזה, ומפליג בשבחי שכר המינימום: "מי שעובד בעבור שכר מינימום אינו מסכן", הוא כותב במאמרו. "מסכן הוא מי שאין לו מקום עבודה לפרנס את בני ביתו. זו אינה בושה להרוויח שכר מינימום. אדם קם בבוקר עם חיוך וגאווה על כך שזכה למקום עבודה. אני מציע לך: קחי יוזמה ודאגי להם באמת. קדמי חקיקה שתעלה את שכר הקופאיות ואת שכר המינימום. אבל היזהרי - כי אז לא יהיה לך מאין לשאוב הון פוליטי ולקדם את האינטרסים שלך".
האם באמת זו אינה בושה להרוויח שכר מינימום, כל זמן שיש מקום עבודה? כלכלנים חושבים שזו אולי לא בושה, אבל גם לא כבוד גדול. לדברי פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, "אפשר להציע לרמי לוי לחיות שנה על שכר מינימום ולראות אם הוא ממשיך להחזיק בדעתו. הטיעון הזה - יותר חשוב שיהיה מקום עבודה - נשמע תמיד מבעלים שלא חושבים שתנאי העבודה חשובים לא פחות מהמפעל עצמו. על אותו משקל ניתן לייצר מאות מקומות עבודה בתנאי עבדות. האם זה צעד שניתן באמת לתמוך בו?"
לדברי דהן, "אנחנו חיים בעידן שבו לא ניתן להסתפק ביצירת מקום עבודה, אלא בכזה שמכבד את עובדיו ומאפשר להם להעניק לילדיהם תנאי חיים נאותים. כשמעסיק נותן רמת שכר מאוד נמוכה, דוגמת שכר המינימום כיום, קשה מאוד לספק את אלה. אם מסתכלים על תמונת המאקרו, כדאי לזכור שמדינה לא נמדדת כיום בשיעור הצמיחה שלה, אלא בשיעור הצמיחה המכלילה - זו שמשפרת באופן משמעותי את מצבם של אלה שנמצאים בתחתית הסולם. ספק אם שכר המינימום בישראל עוזר למי שנמצא בתחתית הסולם".
ד"ר שלמה סבירסקי, המנהל האקדמי של מרכז אדוה, חושב שהמושג שכר מינימום צריך להיות מוחלף במושג "שכר מחיה בכבוד". לדבריו, "התפישה המיושנת כאילו שכר מינימום צריך לכלול תנאי קיום כמו מזון, הלבשה ומחסה, אינה רלוונטית יותר. שכר מחיה בכבוד חייב לכלול אפשרות להעניק בריאות והשכלה מלאים לילדים. כדי ששכר המינימום יעניק את האפשרויות האלה, הוא צריך לעלות באופן דרמטי, או לחלופין, הממשלה חייבת להעניק את השירותים האלה בחינם באופן אמיתי. בישראל 2012, גם כששני בני הזוג מרוויחים שכר מינימום הם יתקשו להתפרנס בכבוד. על אחת כמה וכמה אם משפחה צריכה לסמוך רק על מפרנס אחד".
לוי מצדו חזר אתמול על הצעתו להעלות את שכר המינימום ב-50%. "חלק מהעובדים שלי מקבל שכר מינימום, כי זה הענף שאני פועל בו", הוא אומר. "חלק גדול מקבל יותר. אני מסכים עם הכלכלנים שאומרים ששכר המינימום הוא שכר שקשה לחיות אתו, בעיקר מול יוקר המחיה בישראל. עם זאת, לא אני קובע את שכר המינימום, ואני מודיע כאן שאתמוך לחלוטין בהעלאת השכר לכלל העובדים בישראל. אני פונה למחוקקים ומבקש מהם לעשות את זה. לדעתי, אני רק ארוויח - כי אנשים ירוויחו יותר ויהיה להם יותר כסף לקנות במבה או לשדרג דירה. אבל זו לא העבודה שלי, אלא של מי שיושב בירושלים".
יחימוביץ': "לוי רחוק מהדימוי האבירי שאימץ"
במטה הכלכלי של יחימוביץ' אמרו כי "רמי לוי רחוק שנות אור מהדימוי האבירי שהוא מאמץ לעצמו". לדבריהם, "על פי הדו"חות הכספיים של לוי עצמו מהשנים האחרונות, הונו מוערך ביותר ממיליארד שקל, ולוי ואשתו הספיקו למשוך דיווידנדים של כ-200 מיליון שקל. העובדים כלל לא זכו ליהנות מפירות אלה ונותרו עם תנאי העסקה מינימליים ביותר".
עוד אומרים במטה יחימוביץ' כי "לוי מתפאר בכך שהוא בעד העלאת שכר המינימום, אך הוא היה הראשון להתנגד לצו הרחבה, שמשמעותו העלאת שכר העובדים העניים ביותר ב-2 שקלים לשעה. אמירתו האלטרואיסטית שלפיה הוא בעד העלאת שכר העובדים היא צינית ומקוממת, שלא לומר - מרושעת. הרשת של לוי רווחית, והוא יכול להעלות את שכר המינימום גם מבלי להמתין למחוקק. 50% מהעניים בישראל הם אנשים עובדים, ואצל רמי לוי מדובר בעניים שבעניים, המנוצלים עד עפר - שעצם העסקתם אינה מבטיחה שמירה על צלם אנוש.
"כשלוי מציג את העובדים כמי שצריכים להיות אסירי תודה על שכר המינימום שלהם, הוא שוכח לציין שחלק מעובדיו הם עובדי קבלן, שרובם לא מצליחים לשרוד אצלו יותר משנה ושמדובר בעובדים שעתיים. כל אלה הן צורות העסקה ששוללות תנאים סוציאליים הוגנים. מוטב ללוי שיעשה בדק בית יסודי, כי הדימוי של האביר על הסוס הלבן הוא דימוי שמתנפץ אל מול המציאות המרה שבה חיים העובדים ברשת שלו".
-
תיק השקעות
-
קפה
-
פייסבוק
-
תגובות
-
רשימת קריאה
