תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המדינה מעבירה לעמותות החברתיות מיליארדי שקלים - לאן הולך הכסף?

ארגון מידות, המתמחה בבחינת האפקטיביות של עמותות, יזם תוכנית עם אגף החשכ"ל במשרד האוצר לבחינת מידת האפקטיביות של העמותות החברתיות ■ מנכ"ל הארגון, דובי ארבל: "ל-75% ממנהלי העמותות בישראל אין מידע לגבי תוצאות פעילותם"

34תגובות

לאן הולכים מיליארדי השקלים המושקעים בעמותות? כיצד ניתן לדעת אם הסכומים הגדולים שהן מקבלות מהמדינה ומתורמים אכן משיגים את מטרתם? שאלות אלה מעסיקות את קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות בתחום הפעילות החברתית. בניגוד לעולם העסקי, שבו בדרך כלל שורת הרווח מלמדת על הצלחת הארגון, הפעילים במגזר השלישי התקשו מאז ומתמיד למדוד את אפקטיביות של פועלם.

היום יציין ארגון מידות, המודד אפקטיביות של עמותות, ארבע שנים להקמתו, בכנס שיעסוק במדידה ובהערכה של מגזרים. הארגון הוקם על ידי היזם החברתי צביקה ארן, הג'וינט ובית ההשקעות מיטב, במטרה לשפר האפקטיביות של 5,000 עמותות חברתיות, שתקציבן נאמד ב-25 מיליארד שקל.

עמ' 19 - דובי ארבל
עופר וקנין

הנחת היסוד של מייסדי הארגון היתה שבאמצעות שיפור האפקטיביות של העמותות ניתן לתרום לחברה האזרחית בישראל - להפחית את אבטלה ואת מספר החולים, להגביר את הסיוע לזקנים ולשכבות החלשות ולקדם נושאים כמו איכות סביבה, זכויות אדם ונוער בסיכון. במידות חשבו אז שהעמותות ישמחו להסתייע בגוף חיצוני למטרה זו, ובתחילת דרכה הפיקו דו"ח שסקר בדקדקנות את פעילות העמותות והעניק להן ציון על אפקטיביות.

הם טעו. העמותות, שנדרשו לשלם 20 אלף שקל על הבדיקה, לא מיהרו לאמץ את ההצעה. לא רק ההוצאה הנוספת הרתיעה אותן, הן חששו מניתוח פולשני שבסופו יוגש להן - וגרוע מכך, לתורמים - דו"ח המפרט את נקודות הכשל שלהן. דו"ח כזה עלול לגלות, למשל, שחלק מהכסף ירד לטמיון ולא השיג את מטרתו. בהמשך אף כיוונה מידות לבטן הרכה של העמותות והציעה לתורמים פרטיים, תאגידים וקרנות פילנתרופיות לדרוש מהעמותה תו-מידות כתנאי לתרומה. גם צעד זה לא הגדיל, כמובן, את הפופולריות של מידות בקרב מנהלי העמותות.

לאט לאט התקדמה מידות בניסיונות השכנוע שלה. עד כה סקרה 200 עמותות מתוך ה-1,000 שאליהן פנתה, וזכתה מהן לשיתוף פעולה מלא. רק מחציתן עמדו בקריטריונים וקיבלו תו-מידות. סך המחזור של 200 העמותות, 2.1 מיליארד שקל, מלמד על הפוטנציאל האדיר הטמון בבדיקה: די בהגדלת האפקטיביות ב-1% כדי להגדיל את הסכומים העומדים לרשותן ב-20 מיליון שקל מדי שנה.

אינפו עמ' 18 - כיצד ניתן להגדיל את האפקטיביות של העמותה?

בגזרת התורמים, מידות נוחלת הצלחה רבה יותר. ארגונים כמו בנק הפועלים, טבע ובזק התחילו לשאול בטופס בקשת התרומה שממלאות העמותות אם לארגון יש תו-מידות. השנה גם תרחיב החברה את טווח השפעתה אל תקציב המדינה, לאחר שסיכמה עם החשב הכללי על פיילוט שיבדוק כיצד ניתן לשלב את מדד האפקטיביות בהשקעות החברתיות של הממשלה. בהדרגה היא מתרחקת ממודל של חברת דירוג האשראי, שממנו צמחה, ומאמצת מודל אחר, שעיקרו השפעה על מדיניות האוצר.

מי שמוביל את המהלך הוא עו"ד דובי ארבל, מנכ"ל מידות, שהחליף את המייסד ארן לפני שנתיים וחצי. בעבר כיהן ארבל כמנכ"ל הקרן לרווחה לנפגעי השואה, והיה מחנך בגימנסיה הרצליה. הוא בוגר השתלמויות ניהוליות בהרווארד ובקולומביה, וזכה באות הנשיא על הקמת ארגון הלב - התנועה למלחמה בעוני בישראל. חלק ניכר מעבודתו מתבצעת לא מול העמותות כי אם מול התורמים, שבידם המפתח להטמעת תו-מידות.

רבים מאנשי העסקים יודעים להשיג יעדים כשזה נוגע לעסקיהם. האם גם התרומות שלהם אפקטיבות?

"בישראל יש מעט מדי תורמים אפקטיביים", אומר ארבל. "אספר לך אנקדוטה: כשהצענו לעוזרו של אחד התורמים הגדולים במשק לבדוק אם תרומותיו משיגות את מטרתן, השיב העוזר, 'השתגעתם? הבוס שלי בדיוק הסביר לי, שלהבדיל מההשקעות העסקיות, שבהן לוקח זמן לדעת אם הן נשאו פרי או לא, בתרומות הוא נהנה מיד. תאר לך שתבדקו ותמצאו שהתרומות לא השיגו תשואה חברתית משמעותית - אתה הורס לו את כל ההנאה'.

"בגלל תגובות כאלה יזמנו פרס שנתי לעידוד תרומות אפקטיביות עם ארגון מעלה ומרכז שיתופים. ועדה ציבורית בראשות השופט בדימוס מאיר שמגר, יהודית יובל רקנאטי וטליה אהרוני ובהשתתפות אישי ציבור ונציגי עמותות תבחן את ההצעות, והתוצאות יתפרסמו בכנס שלנו בדצמבר. אגב, לתרום באפקטיביות מחייב השקעה רצינית של זמן, מחשבה, תכנון ועבודה קשה".

אינפו עמוד 18 מי מודד?

מנהלי העמותות עדיין מתייחסים אליכם בחשדנות. כיצד אתם מרגיעים אותם?

"לפני כמה חודשים, קבוצה של כ-12 עמותות התארגנה וביקשה להיפגש עם ראשי מידות, וטענה כי מידות עלולה להמיט אסון על שוק העמותות, שכן אם כולם ידרשו מהעמותות להיות אפקטיביות ולקבל את תו-מידות, רבות מהן לא ישרדו. הם גם טענו שמידות מקדמת שיח עסקי שלא מתאים למגזר העמותות, ושזה יהיה נורא אם גם הממשלה תתחיל לתרום רק לעמותות אפקטיביות. הם טענו כלפי מידות שאין לה זכות לבדוק את העמותות וטענו שבפועל היא בודקת את היכולות של העמותה, ולא את תוצאותיה, וביקשו שנשנה את הדרך שבה אנחנו עובדים ונימנע ממצב שבו מי שאין לו תו-מידות ייפגע בגיוס תרומות".

מה עניתם להם?

"הוועד המנהל של מידות והמועצה הציבורית שלה דנו בנושא, והוחלט לקיים דיאלוג מתמשך במטרה לבחון מה ניתן ללמוד מהביקורת וכיצד ניתן להגיע להישגים טובים יותר בלי לפגוע בעמותות. אנחנו, אגב, לא חושבים שמי שאין לו תו-מידות לא צריך לקבל תרומות, אבל מי שיש לו - זו צריכה להיות נקודת זכות מצד התורמים. צריך לזכור שתו-מידות לא מתאים לעמותות קטנות, או צעירות, שברור שיש חשיבות לקיומן בשוק".

אי אפשר להימנע מהשאלה - למידות עצמה יש תו-מידות?

"ניסינו להעביר את מידות בתהליך הזה, ועשינו זאת בהצלחה חלקית. זה בסדר מבחינתנו, כי אנחנו ארגון צעיר שמתפתח. אנחנו לא מצטיינים יותר מאחרים. הנה, גם אנחנו שינינו את דרכי הפעולה שלנו לאור תגובות השוק. המסר הוא שהתהליך חשוב, גם אם התוצאה לא מיידית".

יש כ-100 דו"חות שלא פירסמתם, לבקשת העמותות שלא קיבלו תו-מידות. אתם לא פוגעים באמון שהציבור נותן בכם?

"את המודל שלנו, שהיה בהתחלה בדומה למודל של חברת דירוג במגזר העסקי, שינינו לפני שנתיים וחצי, לאחר שהבנו שהוא נכשל. בהתחלה פירסמנו את הדו"חות, עד שהבנו שהמרק הזה חם מדי ושהעמותות לא יוכלו לבלוע אותו. עמותות סירבו להיכנס לתהליך שבסופו ייחשף קלונם ברבים, וההצלחה של מידות תלויה בשיתוף הפעולה שלהן. לכן בחרנו במודל פעולה שמבליט את הטובים, כדי שאלה ימשכו את העמותות האחרות למעלה. הגישה שלנו כיום היא לפרסם רק את מי שעומד בתנאים שהגדרנו. אם תורם רוצה, הוא יכול לבדוק באתר שלנו אם לעמותה יש תו-מידות. אני לא אמסור לו את המידע מיוזמתי אם העמותה לא מעוניינת בכך".

ועד מנהל חזק - ערובה לאפקטיביות

שליש מההכנסות של מידות הן הכנסות עצמיות משירותי ייעוץ למשקיעים חברתיים ועריכת דו"חות תחום - בהם על נשים מוכות, חלוקת מזון ומנהיגות צעירים. בשנה הבאה צפויים לצאת דו"חות על אנשים עם מוגבלויות ויוצאי אתיופיה בישראל. עם הלקוחות של מידות נמנים אמדוקס, קונדואיט, קרן גנדיר, ג'וינט, משרד הרווחה והחשב הכללי באוצר.

מהי עמותה אפקטיבית מבחינת מידות?

"מתוך כ-100 ארגונים שבדקנו ב-2010-2011, כ-60 עמותות קיבלו תו-מידות, מתוכן שש בהצטיינות: בטרם, אור ירוק, YRF ,LEAD, איזי שפירא, זיו נעורים. בעמותה אפקטיבית תמצא ועד מנהל ציבורי רחב, חזק ומעורב שאינו מחויב למנכ"ל. המנכ"ל צריך לצאת מישיבות הבורד מזיע, כמו שאני יוצא מישיבות הבורד אצלנו. הבורד צריך לשאול אם הוא יכול להשיג תוצאות טובות יותר בפחות משאבים, אם הפעילות שהוא מציע היא זו הנחוצה למוטבים, אם הצוות שלו מתאים להשגת התוצאה וכן הלאה. דבר כזה לא יקרה בעמותות שהוועד בהן מונה שני אנשים שקשורים למנכ"ל ונפגשים פעם בשנה לאישור הדו"חות הכספיים.

"דבר שני הוא שעמותות אפקטיביות מודדות גם את התשומות, גם את התפוקות וגם את התוצאות. הם יודעים כמה הן השקיעו, מה הן עושות ומה התוצאה. מהבדיקות שערכנו, ל-75% מהעמותות בישראל אין נתונים על שלושת הנושאים האלה, ובמיוחד בכל מה שנוגע לתוצאות. לא פחות חשובה היא האתיקה - למשל שהעמותה תשלם לעובדים משכורות בזמן".

האם משמעות הנתון הזה היא שחוסר האמון של הציבור בעמותות מוצדק?

"לא. רוב המגזר של העמותות מופעל על ידי אנשים ערכיים ומחויבים. ללא עבודת הקודש שעושות העמותות, המדינה תקרוס. אבל הם נמצאים בסיטואציה לא קלה. לחלקם אין אפשרות למדוד את הנתונים הרלוונטיים, ולכן הם לא יודעים אם הם אפקטיביים. האחריות לכך שפרמטרים רבים לא נמדדים רובצת גם על התורמים וגם על הממשלה, שלא מוכנים להקצות כסף למדידה.

"למשל, בתחום האלימות נגד נשים, מצאנו שבקרב 52 עמותות, התורמים לא השכילו להקצות כסף לתשתית ניהולית וטכנולוגית בסיסית. התוצאה היא שכאשר עובדת סוציאלית ממשרד הרווחה מחפשת מקום פנוי באחד מ-12 המקלטים, אין לה מידע אונליין והיא צריכה להתקשר למקלט אחר מקלט כדי לברר באיזה מקלט יש מקום, והם לא תמיד זמינים בטלפון, הרי אין מספיק כסף למענה אנושי. לכן לוקח שעות, ואפילו ימים, לאתר מקום, ולפעמים זה זה מאוחר מדי בעבור אותה אשה.

"כך גם חלוקת מזון לילדים רעבים. נותנים להן מרגרינה, לחם לבן ושוקולד, והילדים מגיעים לבית הספר עם רמות סוכר גבוהות, עצבניים ועם בעיות קשב וריכוז ואלימות שמחריפות והולכות. בבדיקה שעשינו ל-600 עמותות בתחום המזון, גילינו שלחלק מהעמותות אין דיאטנית ואין קוד אתי שיבטיח שהמזון מחולק בצורה מכובדת, שהערך התזונתי שלו מתאים לילד ושתאריך התפוגה שלו תקין".

התחלתם שיתוף פעולה עם החשב הכללי. מה מטרתו?

"מדינת ישראל משקיעה כיום 60 מיליארד שקל בהקצבות ובהתקשרויות, שעד כה לא ניתנו על בסיס אפקטיביות ותוצאות אלא על פי מטרות העמותה, קיומם של מינהל תקין ודו"חות כספיים וכן הלאה. במלים אחרות, המדינה בדקה שאכן הכסף מגיע לילדים בצורה תקינה, אבל לא בדקה מה קורה לילדים לאחר שקיבלו את השירות מהעמותה. אין לה כלים לבדוק את זה.

"כאן מתחיל התפקיד שלנו: לפני כמה שבועות התחלנו לבצע את הפיילוט עם החשב הכללי במשרד האוצר. נפגשנו עם מנכ"לי משרדי הרווחה, החינוך והקליטה, והם בחרו רשימה של 40 ארגונים, שמהם שבעה הסכימו להיכנס לתהליך. בנובמבר נבוא עם נתונים וניתן המלצות כיצד להפנים את רעיון האפקטיביות במסגרת הקצאת כספי מדינה. ההצלחה של מידות תהיה בכך שאפקטיביות תהיה שיקול של המדינה בהחלטותיה על השקעות.

"לא הסתפקנו בפיילוט, ופנינו לרשם התאגידים, אלון בכר, ולמנכ"ל משרד המשפטים, גיא רוטקויף, והצענו להם לכלול בדיווח שהעמותות מעבירות כל שנה דיווח גם על התוצאות, מתוך הנחה שעצם הדיווח יחייב את העמותה לבדוק את התוצאות. לצערי, הם דחו את הבקשה שלנו, אך הסכימו לכלול חובת דיווח בנוגע ליעדים השנתיים להגשמת מטרות העמותה. אני מקווה שחובת הדיווח תיכנס כבר השנה".

מה יקרה אם יתגלה כי העמותות שנבדקות בפיילוט לא אפקטיביות?

"חצי מהעמותות שבדקנו עד כה לא עמדו במלוא התנאים לתו-מידות. לכן, ניתן להניח כי עשרות מיליארדי השקלים מתוך הסכומים שהמדינה מעבירה לעמותות מוקצים בצורה לא אפקטיבית. זאת גם ההנחה הבסיסית שלנו בפיילוט - אנחנו לא יודעים איזה חלק מתוך הכסף הזה מחולק באופן אפקטיבי.

"מהפרויקט עם החשכ"ל גילינו שקיימת חשדנות גדולה מאוד בקרב הפעילים בעמותות כלפי הממשלה. הן חוששות מאפשרות שהממשלה תשתמש בגוף כמו מידות כדי להפחית את הסכומים שהיא מעבירה להן, אבל אנחנו דווקא מזהים מגמה של העמקת הקשר בין הממשלה לעמותות וביסוסו על אפקטיביות. אנחנו לא חושבים שצריך להפסיק להן את התמיכה, אלא לחשוב על תהליך שבו, עם הזמן, העמותות האפקטיביות יזכו לעדיפות בתקציבים. גם הממשלה תהיה חייבת לסייע לעמותות בתשתית שתאפשר להן להיות יותר אפקטיביות".

כיצד ניתן להגדיל את האפקטיביות של העמותה?

הבעיה: תורמים מתנים את התרומה בכך שכל כספם יגיע לקהל היעד - אבל ארגונים חייבים לפתח תשתית איכותית, שדורשת משאבים

הפתרון: ניתן לקבוע כי הקצאה של לפחות 20% מתקציב העמותה לניהול (תקורה) תשמש אבן בוחן להשקעה בעמותה

הבעיה: הציבור והתורמים רואים בשכר המנכ"ל מדד להערכת העמותה

הפתרון: יש להעריך את פעילות הארגון על פי האפקטיביות. מנכ"ל בעל שכר גבוה שמציג תוצאות טובות עדיף על מנכ"ל בעל משכורת צנועה שמציג ביצועים ירודים

הבעיה: אופי הארגון נגזר מדמותו הדומיננטית של המנכ"ל או המייסד

הפתרון: על הוועד המנהל לתת יד חופשית למנכ"ל אך ורק במסגרת אסטרטגיה שנקבעת על ידי הוועד המנהל, תוך מעקב אחר עמידה ביעדי הארגון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם